המ"ש 10076-12-20 יאשיאייב נ' מדינת ישראל

בפני כב' השופטת עידית פלד

העתק החלטת בית משפט מיום 08 ינואר 2021

לפני בקשה להארכת מועד להישפט בגין עבירה של נהיגה ושימוש בטלפון בניגוד לתקנה 28(ב)(1)(א) לתקנות התעבורה, עבירה מיום 18.6.20.הדו"ח שולם, על פי המשיבה ביום 22.6.20; ובשעה שהקנס בגין הדו"ח שולם, מוחזק המבקש כמי שהודה והורשע בביצוע העבירה, ונשא את עונשו בגין העבירה כאמור; ועל פי הפסיקה, הארכת מועד להישפט אחרי שהקנס שולם הינה אפשרית במקרים מיוחדים ובנסיבות חריגות ביותר (ראו למשל עפ"ת (מחוזי חי') 17433-12-18 קרן מרקו נ' מדינת ישראל); ועפת (מחוזי חיפה) 58377-05-20 אלישע נ' מדינת ישראל, 11.6.20)).
לאחר שעיינתי בנימוקי הבקשה והתגובה, אינני סבורה שהמבקש הראה שקיימים טעמים מיוחדים ונימוקים חריגים המצדיקים להיעתר לבקשה להארכת מועד להישפט למרות שהדו"ח שולם, והמבקש לא עמד בנטל המוטל לפתחו.
בענייננו, טוען המבקש כי הדו"ח שולם בלא ידיעתו ובלא הסכמתו, על ידי מזכירתו על דעת עצמה. אלא שבית המשפט אינו מחויב לברר את נסיבות תשלום הדו"ח ולבחון אם הדוח שולם על ידי מי שהדוח נרשם על שמו או על ידי מי מטעמו, על דעתו או בניגוד לדעתו. וראו והשוו לרע"פ 2937/17 פלדמן נ' מדינת ישראל ורעפ 641/19 ‏אייל מילר נ' מדינת ישראל - מקרים בהם נדחו בקשות להארכת מועד להישפט הגם שבקשה להישפט הוגשה במועד ושולם הקנס ללא ידיעת המבקש. והלוא אם בעניין פלדמן ומילר נדחו בקשות להארכת מועד להישפט, קל וחומר בענייננו, שבענייננו הבקשה הוגשה באיחור של למעלה מ-3 חודשים נוספים מהמועד האחרון שנקבע. וראו גם עפ"ת (מחוזי חיפה) 504-02-20 בסיס נ' מדינת ישראל, 1.3.20 - מקרה בו נטען בערעור כי הקנס שולם על ידי בת זוגו של המערער. הוא הדין בענייננו.
יתרה מכך, וגם אם נקבל את טענת המבקש, לא ניתן להתעלם מהעובדה שהמבקש בחר להשאיר את הדו"ח במגירה של מזכירתו ללא כל הוראה מטעמו (סעיף 13 לתצהיר המבקש), וזאת בנסיבות בהן המזכירה אחראית מתוקף תפקידה על תשלומי הקנסות והדוחות בעצמה כי המבקש "הוא רשלן ולא אחראי" (סעיפים 3-5 לתצהיר המזכירה); ולפיכך, היה על המבקש לצפות שהדו"ח ישולם, ואין למבקש להלין אלא על עצמו.
הבקשה אף אינה מעלה נימוקים ממשיים לעיוות דין. על פי הפסיקה, אין די בהכחשת העבירה בכדי להקים חשש לעיוות דין, ועל הטוען לקיומה של עילה זו להציג טעמים הנתמכים במסמכים ובראיות שיש בהם פוטנציאל של ממש לשינוי התוצאה (רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' אמנון סאלם (פורסם בנבו, 25.03.2018)). בענייננו, אמנם גובתה גרסת המבקש בתצהיר, אך אין די בתצהיר המבקש כדי לתמוך את טענות ההגנה בראיות מספיקות; "ולא די שכל פעם תונח בפני בית משפט גרסה נוגדת לאמור בדוח, הדבר יקנה עילה לביטול או להארכת מועד להישפט." (עפת (מחוזי חיפה) 58377-05-20 אלישע נ' מדינת ישראל, 11.6.20). יתרה מכך, המבקש נמנע מלצרף את נסיבות הדו"ח, על מנת שניתן יהיה לשקול הדברים.
לפיכך, הבקשה נדחית, בלא צורך בדיון במעמד הצדדים (רע"פ 9142/01 סוריאה אטילה נ' מדינת ישראל).
ההחלטה תומצא לצדדים.