כללי:

1. בפני בקשת הנתבעות למתן ארכה להגשת כתב תביעה שכנגד מטעמן כנגד התובעת.
2. בדיון מיום 1.5.2022 ניתנו הוראות באשר להליכים המקדמיים והמשך ניהול התיק לרבות בעניין הגשת הבקשה דנא ולחילופין הגשת תביעה בהליך נפרד.

טענות הנתבעות/ המבקשות:

1. לטענת הנתבעות התביעה שכנגד עניינה אותם הסכמים בהם התקשרו הצדדים שעומדים בבסיס כתב התביעה וכתב ההגנה בהליך העיקרי, ובגין אותה מסכת עובדתית שעניינה באספקת מערכות תקשורת לנתבעות.
2. הנתבעות מוסיפות וטוענות כי הגשת התביעה שכנגד עדיפה על הגשת תביעה בהליך נפרד זאת נוכח התועלת הדיונית והמעשית ומפאת הצורך בצמצום הוצאות נוספות ומיותרות לצדדים וכן הצורך במניעת בזבוז זמן שיפוטי יקר. בהקשר זה נטען כי כתב התביעה שכנגד לא הוגש יחד עם כתב ההגנה כמתחייב מהתקנות זאת נוכח מצב הסגר והגבלת הטיסות ששרר בארץ בתקופת מגפת הקורונה.
3. הנתבעות ציינו את טענות ההגנה שהועלו על ידן במסגרת כתב הגנתן, והוסיפו כי לצדן עומדת להן עילת תביעה מבוססת בגין הנזקים וההוצאות שנגרמו לנתבעות כתוצאה ממעשיה ומחדליה של התובעת והפרתה את התחייבויותיה בהסכמים בהם התקשרו הצדדים.

טענות התובעת/ המשיבה:

1. התובעת מתנגדת לבקשה וטוענת כי הבקשה הוגשה תוך חריגה מהוראות תקנות סדר הדין האזרחי, בעוד שהתביעה העיקרית הוגשה ביום 31.12.2020, כתב ההגנה הגש ביום 21.4.2021, והנתבעות ישנו על זכותן להגיש את כתב התביעה שכנגד במשך יותר משנה.
2. עוד נטען כי הבקשה מוגשת על מנת להימנע ממצב בו תוגש תביעה עצמאית סב יכולה לעלות טענה של התיישנות. מכאן שקבלת הבקשה חרף התיישנות עילות תביעתן של הנתבעות תקנה להן יתרון בלתי הוגן על פני התובעת.
3. זאת ועוד, הבקשה הוגשה ללא צירף תצהיר על אף שכללה טענות עובדתיות שאינן עולות מכתבי הטענות בתביעה העיקרית. לטענתן, אי צירפו של תצהיר מהווה פגם מהותי היורד לשורש הבקשה.
4. התובעת עתרה להתנות את הגשת כתב התביעה המתוקן בתשלום הוצאותיה בסכום שלא יפחת מסך 50,000 ₪, זאת בגין הגשת הבקשה באיחור ניכר ובהתחשב בנזק שייגרם לה כתוצאה מההגשה.

המסגרת הנורמטיבית:

1. תקנה 21(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, קובעת:

"נתבע רשאי להגיש תביעה שכנגד עם הגשת כתב ההגנה; תובע שכנגד שהגיש תביעה שכנגד נגד מי שאינו בעל דין בתביעה המקורית, ימציא לו את כל כתבי הטענות שהוגשו עד אותו שלב."

1. בעניין סמכותו של ביהמ"ש להאריך מועד, קובעת תקנה 176 לתקנות סדר הדין האזרחי, בזו הלשון:

"(ב)בית המשפט רשאי לתת הוראות בדבר היקף כתב טענות; נקבע בתקנות אלה או בכל חיקוק זמן לעשיית דבר או להימנע מעשיית דבר או מדד להיקף כתב טענות, יחול האמור כל עוד בית המשפט לא הורה אחרת מטעמים מיוחדים."

1. בע"מ 9201/20 פלוני נ' פלוני, (פורסמה בנבו, 25.3.2021), נמנו השיקולים שעל ביהמ"ש לקחת בחשבון בעת בחינת קיומם של טעמים מיוחדים, בדברים הבאים:

"שאלת קיומם של טעמים מסוג זה נבחנת לפי נסיבותיו של כל מקרה. בכלל זאת, יש לבחון את משך האיחור, את הטעם העומד בבסיסו, כמו גם את מידת הסתמכותו של הצד שכנגד וסיכויו הלכאוריים של ההליך (להרחבה ראו: חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 182-163 (מהדורה שלישית, 2012))... כך גם המגבלות שחלו כתוצאה מהתפשטות נגיף הקורונה עשויות להיות מובאות בחשבון במקרים מסוימים (ראו והשוו: בע"ם 6466/20 פלוני נ' פלוני, [פורסם בנבו] פסקה 6 (9.12.2020))"

1. בע"מ 1955/22 פלוני נ' פלונית, (פורסמה בנבו, 17.5.2022), נקבע כדלקמן:

"כידוע, הקפדה על המועדים שנקבעו בתקנות היא חשובה וכמצוות תקנה 176(ב) לתקנות נדרשים "טעמים מיוחדים" לסטייה ממועד שנקבע בתקנות או בכל חיקוק. טעמים מיוחדים אלו ייבחנו בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה, על רקע הצורך לאזן בין מימושן של זכויות דיוניות לבין מחדלים דיוניים, תוך התייחסות, בין השאר לסיבה לאיחור בהגשת הערעור, למשכו, למהות ההליך, לסיכוייו הלכאוריים ולמידת ההסתמכות של בעל דין שכנגד על סופיות הדיון (ראו: רע"א 2295/21 אנה סליטה נ' גל מהנדסים אי.אן.ג'י. בע"מ, פסקה 12 [פורסם בנבו] (5.10.2021) והאסמכתאות המובאות שם; ח' בן נון וט' חבקין, הערעור האזרחי, בעמ' 168-171, מהדורה שלישית, 2012))."

ומן הכלל אל הפרט:

1. לאחר שעניינתי בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה שיש להיעתר לבקשה להארכת המועד להגשת כתב תביעה שכנגד.
2. כתב התביעה בהליך דנא הוגש ביום 31.12.2020 וכתב ההגנה מטעם הנתבעות הוגש ביום 13.4.2021, לאחר מכן וביום 21.7.2021 הגישה התובעת כתב תשובה.
3. קדם משפט ראשון התקיים ביום 1.5.2022. עד כה לא הסתיימו ההליכים המקדמיים בין הצדדים.
4. ביישום ההלכה דלעיל וחרף המחדל מצדן של הנתבעות שהתבטא בשיהוי הניכר בהגשת כתב תביעה שכנגד, נוכח השלב המקדמי בו נמצא התיק ומהות הטענות והמסכת העובדתיות כפי שעלתה מכתבי הטענות בהליך העיקרי ומהבקשה דנא, סבורני כי היעתרות לבקשה יש בה כדי לחסוך זמן שיפוטי והליכים נוספים.
5. מדובר באותה מסכת הסכמית וככל הנראה באותם העדים, דבר אשר יחסוך בכפל התדיינות.
6. בכל הנוגע לטענת ההתיישנות והפגיעה הנטענת בתובעת, דווקא בע"א 656/99 בר שירה נ' מעונות ובניין בע"מ (אליו הפנתה התובעת), נקבע:

"סעיף 4, שלא היה מצוי בהצעת החוק, קובע חריג לכלל המכשיר תביעה שכנגד וטענת קיזוז למרות התיישנות. טעמו של החריג הוא שמערכת ההתחשבנות הכוללת שבין הצדדים בעניין נושא ההליכים טרם הסתיימה, ולכן אין טעמיו של הכלל חלים".

1. זאת ועוד, ניתן לכפר על מחדלן של הנתבעות באי הגשת כתב תביעה שכנגד במועד הגשת כתב הגנה בדרך של חיוב בהוצאות.
2. אי לכך, הנני נעתר לבקשה ומאריך את המועד להגשת כתב תביעה שכנגד.
3. בהתחשב בימי הפגרה, כתב תביעה שכנגד יוגש עד ליום 22.9.22.
4. כתב הגנה לתביעה שכנגד יוגש בהתאם להוראות הדין.
5. לאור האמור המועדים שנקבעו להשלמת הליכים מקדמיים והגשת תצהירי עדות ראשית יידחו, לרבות מועד קדם המשפט.
6. הצדדים ישלימו הליכים מקדמיים תוך 30 ימים מהגשת כתב הטענות האחרון בתיק.
7. תצהירי תובעת יוגשו תוך 30 ימים לאחר השלמת הליכים המקדמיים.
8. תצהירי הנתבעות והתובעות שכנגד יוגשו תוך 30 ימים לאחר מכן.
9. תצהירי הנתבעת שכנגד יוגשו תוך 30 ימים לאחר מכן.
10. דיון שנקבע ליום 15.1.23 מבוטל והצדדים יתייצבו לקדם משפט ביום 20.3.22 בשעה 08:30.
11. הנתבעות, ביחד ולחוד, תישאנה בהוצאות התובעת בסך של 3,000 ₪. הסכום ישולם תוך 30 ימים מהיום.

ניתנה היום, ח' אב תשפ"ב, 05 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.