בפני תביעה כספית על סך כ- 5,500 ₪.

על פי כתב התביעה, ביום 12.8.20 נפגע רכבו של התובע בתאונה. הרכב עמד כדין, ורכב הנתבע פגע בחלקו האחורי, וגרם לו לנזקים. לרכב נגרם נזק המוערך על ידי שמאי מטעם התובע ב- 3,553 ₪. עוד עותר התובע לפצות אותו בגין שכ"ט השמאי (880 ₪) וכן הוצאות, לרבות רכב חליפי (1,000 ₪).

הנתבעת הגישה כתב הגנה, במסגרתו הכחישה את החבות ואת הנזק. נוכח האמור, נקבע התיק לשמיעת ראיות. במהלך הדיון נשמעו עדויות הנהגים. הוגשו על ידי הצדדים מסמכים, וביניהם תמונות אשר צולמו על ידי הנתבע 1 במקום התאונה, חוות דעת שמאי, טופסי דיווח אודות אירוע התאונה.

בתום הדיון סיכמו הצדדים טענותיהם וביקשו כי יינתן פסק דין מנומק.

לאחר ששמעתי את העדים והתרשמתי מהם באופן בלתי אמצעי הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות. אזכיר בהקשר זה כי נטל ההוכחה מוטל על התובע. ואולם, בתום שמיעת הראיות נותרו כפות המאזניים מעויינות. לא מצאתי נימוק המצדיק להעדיף את גרסת התובע על פני גרסת הנתבע. אף לשיטת התובע, המגע בין כלי הרכב (אשר אינו מוכחש על ידי הנתבע 1) אירע במהלך עמידה ברמזור אדום. אין המדובר בתאונה שארעה במהירות גבוהה. התובע ציין כי לאחר התאונה – יצא מהרכב, אך היה בלחץ ולא התמקד במה שקרה לרכבו. רק בהמשך היום, כשהגיע ליעד נסיעתו – בדק את חלקו האחורי של הרכב.

ואולם, עדות זו אינה מתיישבת עם עדותו של הנתבע 1, אשר ציין כי גם הוא וגם התובע התבוננו על כלי הרכב, התובע ציין בפני הנתבע 1 כבר במקום התאונה כי לרכבו נגרם נזק, ואילו והנתבע 1 הראה לתובע שמקום המכה הנטענת אינו תואם לגובה רכבו של הנתבע 1 (רכבו של הנתבע 1 הוא רכב הסעות מדגם סיטרואן ג'אמפי, ואילו רכבו של התובע הינו רכב פרטי מדגם הונדה V-HR). הנתבע 1 אף צילם את חלקו האחורי של רכב התובע, במקום התאונה. ואכן, אף בהתבוננות חוזרת בתמונות המתעדות ממקום התאונה את חלקו האחורי של רכב התובע – לא ניתן להבחין בפגיעה כלשהי באזור אשר התובע ציין כי זהו מקום האימפקט בין כלי הרכב. הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח קביעת השמאי מטעם התובע, כי בבדיקה מצא כי דלת תא המטען של הרכב "התכופפה והתעקמה". כאמור בחנתי שוב ושוב את התמונות שצילם הנתבע 1. לא מצאתי כל אינדיקציה לכיפוף או לעקמומיות כלשהיא. למעשה, אף בתמונות שצורפו לחוות דעת השמאי מטעם התובע – לא ניתן להבחין בכיפוף הנטען.

במצב דברים זה, משלא הצליח התובע להוכיח כי הנזקים הנטענים, ואשר מפורטים בחוות דעת השמאי מטעמו – אכן נגרמו כתוצאה מהמגע בין רכבו לבין רכב הנתבע 1 – הרי שלא הורם נטל השכנוע המוטל על התובע, ודין התביעה להידחות. זאת, אף בהתעלם מיתר טענות הנתבעים, לרבות טענת היעדר יריבות [טענה אשר עלתה לראשונה על ידי ב"כ הנתבעים במהלך חקירתו הנגדית של התובע].

התביעה נדחית, לפיכך. התובע ישלם לנתבע הוצאות בסך 1,500 ₪. כמו כן ישלם התובע לנתבעים הוצאות משפט בסך 500 ₪. הסכומים הנ"ל ישולמו תוך 30 יום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית עד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תעביר את העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ו אדר ב' תשפ"ב, 29 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.