ביום 29.3.22 ניתן פסק הדין בתובענה שבפני. התביעה נדחתה בפסק דין מנומק. עוד חויב התובע בתשלום הוצאות. היום הוגשה על ידי התובע בקשה לביטול רכיב ההוצאות, וכן למתן פטור מאגרת מחצית שניה של אגרת בית המשפט.

לא מצאתי לנכון להיעתר לבקשה, וזאת אף ללא צורך בקבלת עמדת הנתבעים. הבקשה נסמכת כל כולה על הנחה שגויה לפיה הצדדים הסכימו כי יינתן פסק דין על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט.

המדובר, כאמור, בטענה שגויה. בתיק דנן, כמו בכל תיק דומה אחר הנשמע בפני מותב זה, נשאלים ב"כ הצדדים בתום שמיעת הראיות אם נתונה הסכמת הצדדים להכרעה על דרך הפשרה. ככל שנתונה הסכמה של כל הצדדים – מוצא הדבר את ביטויו באופן מובהק בפרוטוקול הדיון.

בתיק זה לא ניתנה הסכמה של הצדדים למתן פסק דין על דרך הפשרה, ועל כן גם לא נרשמה הסכמה שכזו. משכך, סיכמו ב"כ הצדדים את טענותיהן בכתב. מטבע הדברים, ובהעדר הסכמה כי יינתן פסק דין על דרך הפשרה – ניתן פסק דין מנומק.

הבקשה, לפיכך, נדחית.

ניתנה היום, כ"ד ניסן תשפ"ב, 25 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.