ת"א 47788-01-21 פלוני נ' הראל חברה לביטוח בע"מ

בפני כב' השופט משה תדמור ברנשטיין

העתק החלטת בית משפט מיום כ' טבת תשפ"ב 24 דצמבר 2021

לפניי בקשה חוזרת מטעם התובעת למינוי מומחה רפואי בתחום הריאומטלוגיה; הנתבעת מתנגדת.
מדובר בתביעה שהוגשה בינואר 2021 בגין תאונת דרכים מיום 15.1.18. לצד כתב התביעה ביקשה התובעת שימונו מומחים רפואיים בשלושה תחומים רפואיים: האורתופדיה, הנוירולוגיה והריאומטולוגיה.
בהחלטתי בנדון מיום 16.10.21 - מצאתי כי בשני התחומים הראשונים לעיל ניתן להצביע על ראשית ראיה לקיומה של נכות, והוריתי על מינוי מומחים רפואיים, כמבוקש.
בשל דלות המסמכים בהקשר של פיברומיאלגיה (בהם פניה לפרופ' סגל, מומחה לרפואה פנימית וריאומטולוגיה, מיום 14.12.20) - לא מצאתי באותו שלב להורות על מינוי מומחה בתחום הריאומטולוגיה, אך הוריתי שהמומחה הרפואי שמונה בתחום הנוירולוגיה יחווה דעתו באשר לצורך למנות גם מומחה בתחום הריאומטולוגיה.
המומחה בתחום הנוירולוגיה נתן את חוות דעתו הרפואית בנדון ביום 7.12.21, ובה הזכיר שני מסמכים של רופאים בתחום הריאומטולגיה (האחד - של פרופ' סגל, כאמור, ומסמך מריאומטולוג נוסף - פרופ' ויינברגר), ואת עצם האבחון של מחלת הפיברומיאלגיה אצל התובעת. בהודעה נפרדת מיום 9.12.21 כתב המומחה: "בהתאם להחלטת ביהמ"ש הנכבד ולאור האבחנה של הפיברומיאלגיה אני ממליץ למנות מומחה בתחום הריאומטלוגי במקרה זה".
התובעת טוענת כי די בכך על מנת לחזק את העולה מהמסמגים הרפואיים ולהקים ראשית ראייה, והנתבעת טוענת לעומתה כי בית המשפט איננו כבול להמלצות המומחים הרפואיים מתחום שונה, ומביאה דוגמא בה לא הסתמך בית המשפט על המלצת נוירולוג למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטריה [פסק דינה של כב' הש' הניה שטיין בענין ת"א (השלום בתל אביב) עידו בן עמי נ. הסנה חברה לביטוח בע"מ, פורסם בצלטנר 1443]. הנתבעת גם מפנה לחלוף הזמן של כשנתיים וחצי מהתאונה ועד לביקור אצל הריאומטלוג.
התובעת טוענת בתשובה שהגישה כי הפסיקה החדשה קבעה דין לפיו השאלה היא קיומה של ראשית ראייה, וכי בענייננו בית המשפט עצמו הותיר את השאלה למומחה, שהשיב עליה בחיוב.

אזכיר כי לפי הדין לעניין מינוי מומחה רפואי להוכחת נושא רפואי הנוגע לנפגע בתיק פלת"ד, אין מקום לדחות בקשה למינוי כזה, כאשר קיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה [רע"א 1338/90 שיק נ' מטלון פ"ד מד (2) 219 ,216 ( 1990 )], וכי יש לזכור שהתובע לא רשאי להציג חוות דעת רפואית מטעמו להוכחת תביעתו, ובהתאם במידת הצורך להבטיח שיהיה לו יומו.

בענייננו, אמנם תחום הריאומטולוגיה איננו קרוב לתחום הנוירולוגיה, כפי שלמשל, התחום האורתופדי (בחלקים מסויימים של השפעת הפגיעה הפיזית על הפגיעה הנוירולוגית) קרוב לתחום הנוירולגי, אך כן ראוי להצביע על כך שהתחום של ריאומטולוגיה - כן נוגע לענין כאבים חוזרים או ממושכים (גם אם כטענה סובייקטיבית), והנוירולוג שבודק את התובעת מטעם בית המשפט בנסיבות בהם היתה גם פנייה לריאומטולוג, הוא האיש לאבחן - ולו באופן ראשוני ולא חד-חד ערכי, האם קיים סיכוי שלתובעת כאבים שלא מוסברים על ידי הממצאים הנוירולוגיים לבדם, שדי בו להצדיק מינוי מומחה מתחום הריאומטולוגיה לברר את הענין; הכל, כמובן, בשלב של בחינת האופן של היקף בדיקת התובעת.

לטענת הנתבעת לגבי חלוף הזמן, מבלי לקבוע מסמרות לענייננו, אפנה למה שנאמר בענין רע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (פורסם;30.5.12), בהקשר לאבחון מאוחר של פיברומיאלגיה: "לטענת המשיבה יש משמעות לכך שהאבחון נעשה זמן רב לאחר התאונה. בנתון זה אין כדי לשנות את המסקנה. כפי שמציינים הרופאים, וכפי שעולה מהמסמכים, נעשו למבקשת בדיקות רבות מאד ורק לאחר שלא נמצא דבר שיכול להסביר חלק מתלונותיה, הועלתה האפשרות של פיברומיאלגיה".

לאור כל האמור, הבקשה מתקבלת. בהחלטה נפרדת אורה על מינוי מומחה רפואי בתחום הפיברומיאלגיה.