לפני:

כב' השופטת שרה שדיאור

החלטה

1. לפני בית הדין בקשת התובעת לשלוח שאלת הבהרה נוספת למומחית.
2. התובעת ביקשה כי תישלח למומחית השאלה הבאה:
3. "מתוך נסיונך המקצועי, האם סביר בעינייך להצדיק את מיעוט הביקורים והבדיקות, והעדר הפניית ההרה לפיזיותרפיה ולרופא תעסוקתי, מן הטעם שמדובר בתקופת שיא של מגפת הקורונה, במהלכה גם חלו ימי סגר רבים, ובהתחשב בהנחיות המיוחדות שניתנו לנשים הרות".
4. הנתבע התנגד לבקשה וטען כי מדובר בניסיון לטמון עובדות או הנחות שטעונות הוכחה לגבי התובעת. המומחית לא אמורה לספק "תירוצים" או לקבל הנחיות מטעות מצד כלשהו ולטענתו "מיעוט הביקורים והעדר הפניות לפיזיוטרפיה ולרופא תעסוקתי" אינו הסיבה לביסוס העדר הקש"ס, שלא לדבר על השערות אחרות שיכול הנתבע לשער".
5. הנתבע סקר את תשובות המומחית לשאלות בית הדין וטען כי התובעת נכחה במשרדו של רופא, והוא לא בדק אותה בזמן אמת ומשכך עולה כי מצבה לא היה חמור. עוד טען כי העובדה שהתובעת לא הופנתה לרופא תעסוקתי לא בהכרח נובעת מכך שהיתה תקופת קורונה. הנתבע טען כי קופות החולים נערכו למתן ייעוץ טלפוני, אין זה תפקיד המומחית להעריך את המשמעות של מיעוט ביקורים, אלא עליה להחליט על פי נתונים עובדתיים ברורים מה היה מצבה הרפואי של התובעת. לתובעת אף היתה אפשרות לפנות בהתכתבות אינטרנטית או במענה טלפוני. שאלת התובעת בגדר השערה. לפיכך טען הנתבע כי מענה לשאלת התובעת לא יקדם את הדיון ולא יוכל לייצר את המידע החסר בדבר מידת הסימפטומים והסבל שהיו לתובעת בזמן ההיריון.
6. הגם שעל פי מדיניות בית הדין יש להעדיף לאפשר שאלות הבהרה, מדובר בפני בסבב שני של שאלות והשאלה המתבקשת אינה במיומנות המקצועית של המומחית. מדובר בהנחה שמניחה התובעת, שאין לה סימוכין ואשר למומחית אין כלים מקצועיים יותר טובים מכל אחד אחר לענות עליה. המומחית כבר התייחסה להיקף הביקורים אצל הרופא ולתיעוד בפרוטרוט וכפי שנתבקשה. משכך בכל מענה לשאלה שבקשה התובעת לא יהיה כדי לשנות או לשפוך אור על חוות הדעת .
7. הבקשה נדחית.
8. הצדדים יגישו סיכומיהם. התובעת תוך 30 יום, הנתבע תוך 30 יום מסיכומי התובעת.

ניתנה היום, י"ב אלול תשפ"ב, (08 ספטמבר 2022), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.