בפני בית הדין תביעת התובעת לקבלת גמלה לשמירת הריון בגין התקופה שמיום 21/4/20 ועד ליום 31/7/20, אשר נדחתה על ידי הנתבע.

התובעת טענה כי הייתה בפועל בשמירת הריון ולא עבדה מ 21/4/20 עד לתום חופשת הלידה.

עוד טענה כי סבלה מאותה תופעה בהריונות קודמים בהם אושרה לתובעת גמלה לשמירת הריון.

הנתבע טען כי לא הייתה הצדקה רפואית לשמירת הריון בהתאם לסעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה – 1995 (להלן: החוק), ולתקנה 5 לתקנות הביטוח הלאומי (גמלה לשמירת הריון) התשנ"א – 1991, (להלן: התקנות). לפיכך, טען כי הגמלה נדחתה כדין משאין מדובר במצב קיצון המהווה סכנה לאם ולעובד ואף אין מדובר בעבודה פיזית שאינה מתאפשרת או מהווה סכנה בשל היותה בהריון.

העובדות

1. התובעת ילידת 1989, עובדת בתחום המחשבים.
2. התובעת ילדה במזל טוב ביום 31/7/20.
3. התובעת יצאה לשמירת הריון ביום 21/4/20 עד ללידה.
4. התובעת הגישה תביעה לגמלת שמירת הריון שנדחתה בנימוק שאין סכנה לאם ולעובר לפי סעיף 58 לחוק.
5. מצבה הרפואי וההיסטוריה המיילדותית שלה פורטו במסמכיה הרפואיים.

המחלוקת

האם מתקיימים בתובעת התנאים לקבלת גמלה לפי סעיף 58 (1) לחוק הביטוח הלאומי.

הכרעת הדין

1. העובדות המוסכמות והמחלוקת הוגשו ביום 30/5/21 על דעת שני הצדדים.
2. נוכח ההסכמה נשלח עניינה של התובעת לפרופ' זילברשטיין טלי מומחית בתחום הגניקולוגיה, על מנת שתחווה את דעתה בדבר שמירת הריון נוכח העובדות שנשלחו לה והמסמכים הרפואיים שהיו בפניה והכל לפי סעיף 58 (1) לחוק.
3. בתאריך 10/10/21 הוגשה חוות דעתה של פרופ' טלי זילברשטיין המנתחת בהרחבה את ההיריון הראשון, ההיריון השני וההיריון השלישי וכן את ההיריון בו עוסק הליך זה. לאחר פירוט הממצאים והמסמכים הרפואיים להריון בו אנו עוסקים, התייחסות לכאבי גב וחגורת האגן בהריון ודיון בנתוני המקרה כפי שעולה מתיקה הרפואי, ולאחר סקירה של המסמכים בתיקה הרפואי, משיבה המומחית על השאלה האם התובעת זכאית לגמלת שמירת הריון החל מה – 21/4/20 ועד למועד הלידה "תשובתי: לא. לא מצאתי בתיקה הרפואי תימוכין לכך כי מצבה הרפואי הווה סכנה לה או לעוברה וחייב שמירת הריון".
4. חוות הדעת ברורה, מפורטת, ומתייחסת לרקע הרפואי הספציפי של התובעת בהריונות קודמים.
5. על חוות דעת זו ביקשה התובעת כי יוסף התיק האורטופדי של התובעת אשר הועבר למומחית לצורך מתן חוות דעת נוספת.
6. התיק הרפואי האורטופדי עמד לרשות המומחית, אשר בתאריך 12/1/22 נתנה תשובה לשאלות הבהרה בהתייחס "נוסף לתיק הרפואי שהועבר לי בחוות הדעת המקורית, נוסף תיק קהילה אורטופדיה שבו מתוארים שני מפגשים עם אורטופד בתקופה הרלבנטית".
7. המומחית מצטטת מהמפגשים את הטקסט המדוייק. נוכח חשיבותו יובא כלהלן: "21/4/2020 – שבוע 25, אורטופד", "ידוע על סימפיזיוליזיס בהריונות קודמים. כעת סובלת מכאבי אגן, קושי בהליכה, ממליץ שמירת הריון".

19/5/2020 – שבוע 30 אורטופד "ידוע על סימפיזיוליזיס בהריונות קודמים. כעת סובלת מכאבי אגן כל הזמן. קושי בהליכה ותפקוד יומיומי. עבודה מחמירה את הכאבים ומשביתה אותה. כאב לילה. ממליץ שמירת הריון".

בחומר הרפואי של האורטופד שנוסף כעת לתיק אין לצערי תיעוד של בדיקה פיזיקלית, בדיקה רפואית רלבנטית לסימפיזיוליזיס/כאבי גב ושלד, אלא רק תיאור תלונותיה של התובעת. העדר הבדיקה לא מאפשרת התרשמות מנתונים אובייקטיבים ומהתפתחותם לאורך זמן. האורטופד לא המליץ על פזיותרפיה או רופא תעסוקתי.

בנוסף, כפי שכתבתי בחוות הדעת המקורית, רופא הנשים במהלך ההריון לא הפנה את התובעת לפזיותרפיה או לרופא תעסוקתי כדי שזה יבצע התאמות נדרשות בעבודתה בתחום המחשבים (קיצור יום העבודה, מנוחה יזומה וכו').

נתבקשתי להשיב על השאלה האם התובעת זכאית לגמלת שמירת הריון החל מה 21/4/20 ועד למועד הלידה, תשובתי לא. לא מצאתי בתיקה הרפואי תימוכין לכך כי מצבה הרפואי היווה סכנה לה או לעוברה וכי יש שמירת הריון".

1. הנה כי כן המומחית בדקה את התיק האורטופדי, התייחסה ספציפית לאמירות האורטופד ולמצוי בתיק, וחוותה את דחתה כי אין סכנה לתובעת או לעוברה, גם על פי התיק האורטופדי.
2. אף לאחר חוות דעת זו ביקשה התובעת לשלוח שאלות נוספות למומחית. טענותיה נבדקו אחת לאחת ובתאריך 4/4/22 נשלחו שאלות הבהרה למומחית אף כי לא כולן.
3. בתאריך 11/5/22 ניתנה חוות דעת נוספת לשאלות הבהרה אלו של המומחית אשר ענתה בהרחבה וכלהלן: "להלן תשובתי.

3.א. לתובעת או לעוברה לא נשקף סיכון כתוצאה מהסימפיזיוליזיס. בסימפיזיוליזיס יש ספקטרום של סימפטומים ובהחלט קיימים מקרים בהם התחלואה היא משמעותית ואינה מאפשרת תפקוד בעבודה. המשך פעילות וניידות מאוד חשוב בהריון ולכן ישנה המלצה על פיזיוטרפיה תוך לקיחת משכחי כאבים. עבודתה של התובעת הייתה בתחום המחשבים ואינה עבודה פיזית. המעקב הרפואי היה דל יחסית והתמקד בביקורים לצורך שמירת הריון. מהרשומה הרפואית של רופא הנשים לא ניתן ללמוד מה מידת הסימטומים והסבל שלה.

באופן רגיל בביקור אצל הרופא/ה יש מרכיב סובייקטיבי בו נכתבות תלונותיה של האישה, בביקוריה אצל האורטופד אכן נרשמו תלונותיה.

המרכיב הבא ברישום הביקור הוא החלק האובייקטיבי (מה יש בבדיקות העזר ובבדיקה הגופית) – אצל התובעת אין תיעוד של הבדיקה. חלק זה הוא חשוב שכן הוא מאפשר לכמת את תלונותיה באמצעות בדיקה אובייקטיבית. התיעוד של ביקורי התובעת לא היה מספק, והמהלכים שננקטו לא היו מיטביים (הפנייתה לפזיוטרפיה ולרופא תעסוקתי).

3.ב. נכון עקרונית.

3.ג. הסקתי כי לא נערכה בדיקה פיזית, כי לא מתוארת בדיקה כזו, בהערכה של אישה עם כאבי אגן יש טסטים שונים שניתן לבצע כאמור בכדי לכמת ולבחון אובייקטיבית את התלונות. אני רוצה להדגיש כי העניין הוא לא להאמין/לא להאמין, האישה מדווחת על בעיות והרופא/ה מתעדים את שהיא אומרת. בסימפיזיוליזיס יש "הליכת ברווז" אופיינית ובהחלט יתכן שראה אותה הולכת, ויחד עם תלונותיה כתב קושי בהליכה.

3.ד. האורטופד כתב את תלונותיה ואימץ אותם כמעידים על בדיקתה, מבלי לבדוק אותה. הגיוני שיש החמרה בתלונות הסימפיזיוליזיס עם התקדמות ההריון.

3.ה. כתבתי שהאורטופד לא הפנה לטיפול פזיותרפי או לרופא תעסוקתי, לא כתבתי שזה מעיד על העדר סיכון. בעיניים שלי העובדה שלא הופנתה יכולה להעיד כי לא חשב שהיא צריכה סיוע, שהרי גם בשמירת הריון כדי לשמור על תנועה וניידות.

לסיכום, אין לי ספק שהתובעת סבלה מכאבים במהלך ההריון, שנבעו מסימפיזיוליזיס ובכלל מהשינויים בשלד במהלך ההריון. בעיה זו שכיחה יחסית אך משתנה בחומרתה. לצערי הרשומה אינה מיטבית, בעיקר כי ביקרה מעט וכי רופאיה לא תיעדו בדיקה גופנית. במידה וכב' השופטת תחליט על מתן שמירת הריון, נראה לי כי ביקורה השני אצל האורטופד הוא נקודת זמן נכונה".

1. בתאריך 16/5/22 הגישה התובעת בקשה לפיה לדעתה התשובות של המומחית עדיין לא מספקות תשובות ברורות והציעה כפשרה להכיר בה כזכאית לגמלה ממועד הביקור השני אצל האורטופד, 19/5/20. לפשרה זו סרב המוסד והודיע כי אין שינוי בעמדתו, או אז ביקשה לשלוח שאלה נוספת לצורך הבהרת התשובות האחרונות. השאלה הייתה "מתוך נסיונך המקצועי האם סביר בעינך להצדיק את מיעוט הביקורים והבדיקות, בהעדר הפניית האישה ההרה לפזיותרפיה ולרופא תעסוקתי, מן הטעם שמדובר בתקופת שיא של מגפת הקורונה במהלכה גם חלו ימי סגר רבים ובהתחשב בהנחיות המיוחדות שניתנו לשנים הרות. המוסד התנגד לשאלה זו. בתאריך 8/9/22 ניתנה החלטה לפיה השאלה אינה במיומנות המקצועית של המומחית, מתבססת על הנחות שמניחה התובעת שלא הובאו להם סימוכין ואשר למומחית אין כלים מקצועיים יותר טובים מכל אחד אחר לענות אליה, בפרט נוכח העובדה שהמומחית התייחסה להיקף הביקורים ותיעוד שלהם בפרוטרוט, לפיכך מצא בית הדין כי אין בשאלה לשפוך אור על חוות הדעת שניתנו והבקשה נדחתה.
2. התובעת טענה כי מצבה הרפואי של התובעת לרבות ההיסטוריה המיילדותית שלה הצדיקו מתן גמלה על פי סעיף 58 (1) לחוק הביטוח הלאומי.
3. סעיף 58 (1) נוקט לשון זו: "שמירת הריון" – היעדרות מהעבודה בתקופת ההריון המתחייבת בשל אחד מאלה (1) מצב רפואי הנובע מההריון והמסכן את האישה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב".
4. יודגש כי גם המסמכים הרפואיים של הגניקולוג וגם של האורטופד אשר צוטטו בהרחבה, לא נאמר בשום מקום כי מדובר בסיכון התובעת או עוברה. בכל המסמכים נאמר שהיא סובלת מכאבים ושמומלצת שמירת הריון. העדר הביטוי הנדרש בחוק של סיכון האישה או עוברה במסמכים, אינו מקרי, ומדבר בעד עצמו. לפיכך, לא רק שהמומחית עמדה על כך בצדק, אלא שבפועל אין במסמכים הרפואיים בתיק התובעת מסמך המצביע על סיכון כנדרש בחוק.
5. אם בכך לא די, מציינת המומחית כפי שפורט לעיל כי כל הריון נבדק בפני עצמו ולכן סיכון בהריון אחד אינו דומה לאחר בפרט כשראינו שהריון אחד היה של תאומים.
6. מכל מקום נבדק הריון זה על ידי המומחית לגופו ועל סמך מכלול המסמכים גם האורטופדים וגם הגניקולוגים.
7. פסק דין עב"ל 33203-11-17 יליזבטה צ'ורנינקי נגד המוסד לביטוח לאומי, מתייחס לשאלת הסיכון במפורש. "ויודגש, מיקודו של הכורח הרפואי, כעולה מסעיף 58 לחוק, ובסיכון רפואי הנשקף לאישה או לעובר. סיכון רפואי זה אינו חייב לעלות כדי סכנה קיומית לאישה או לעובר... אולם – וזה העיקר – עליו להגיע לכל הפחות כדי סיכון בתחלואה גופנית וזאת להבדיל מאי נוחות או כאב הנובעים משינויים פזיולוגים טבעיים הכרוכים בהריון ועתידים לחלוף פרק זמן סביר לאחר הלידה, מבלי להטביע חותם תחלואתי בגוף האישה או העובר". (דגש ש.ש.).
8. ד"ר אלכסנדר ברגמן לא רשם סיכון בכלל וד"ר ידידה חובב רשם במילים "סימפיזיוליזיס עם קושי בהליכה ובתפקוד, אולם לא פירט סיכון, חרף זאת סימן באיקס את החלופה המיוחסת למקום העבודה או סוג העבודה. וידוע שעבודתה היא במחשבים ואינה עבודה פיזית או מסכנת. לפיכך גם מסמכי התובעת בתיקה הרפואי לא מצביעים כאמור על סיכון. יותר מכך, ד"ר ברגמן בביקור מיום 19/5/20 מתייחס להריונות קודמים ומתייחס להחמרת כאבים אך לא מדבר כלל על סיכון.
9. גם הביקור אצל ד"ר שמחה יגל שאישר שמירת הריון, מתייחס לסימפיזיוליזיס חמור בכל ההריונות, אך לא מתייחס כלל לסיכון ואף הוא מפנה לסיכון הנובע ממקום העבודה. התובעת כלל לא תבעה לפי 58 (2) ולא הוכחה כל סכנה במקום עבודה או בסוג עבודתה. לפיכך, במסמכים שלה לא נמצא כל סיכון.
10. חוות הדעת של המומחית הרפואית היו מפורטות ולתובעת ניתנו כל ההזדמנויות לשאול את השאלות, פרט לשאלה האחרונה שהייתה מבוססת על הנחות לא רפואיות שנטענו בעלמא.
11. התובעת טענה לקשיים בחוות הדעת של המומחית, אולם המומחית ענתה בהרחבה לכל אחת מהשאלות שנשאלה כמפורט בהרחבה לעיל.
12. התובעת טענה כי המומחית המליצה להכיר בתביעה החל מיום 19/5/20, אולם לא זה מה שכתוב בחוות הדעת של המומחית. המומחית אינה סבורה שהיה סיכון כלשהו גם בחוות דעת זו, ורק אם בית הדין יסבור כך, ואנו איננו סבורים כך, התייחסה לתאריך 19/5/20. לטעמנו חוות הדעת של המומחית שוללת לחלוטין סכנה המצדיקה שמירת הריון לפי סעיף 58 (1) בכל התקופה הנתבעת ולרבות מ 19/5/20 ועד ללידה. עיינו בפסיקה אותה הגישה התובעת וגם בפסיקה אחרת, על פי פסק הדין צ'ורנינקי לעיל.
13. גם בית הדין הארצי לעבודה מציין במפורש כי "בענייננו האישורים הרפואיים של רופאת הנשים ושל הרופא האורטופד שצורפו לטופס הבקשה המקורי אינם מפורטים דיים באשר לטיבו של הסיכון הרפואי הנשקף למערערת... בנסיבות אלה סבורים אנו שחל פיחות משמעותי בערכו הראייתי של האישור הרפואי שצורף לבקשה המקורית. והשילוב של פיחות זה בחוות הדעת הרפואית של המומחים מטעם בית הדין – מביא לכלל מסקנה כי לא בוססה הקביעה באישור הרפואי בדבר נחיצות שמירת הריון מוחלטת כמשמעה בסעיף 58 (1) לחוק". ויפים הדברים של בית הדין הארצי הנכבד, ככפפה ליד לענייננו.
14. לפיכך, גם יש לדחות את טענת התובעת בדבר תעדוף המסמכים של הגניקולוג והאורטופד מזמן אמת וגם טענה זו נדחית. אין בהם חזקה רפואית או אחרת כנטען על ידי התובעת ואף לא בוסס עקרון הסתמכות. שאלת הסיכון והחיוב לציין את הסיכון בחוות דעת בהתייחס לשמירת הריון היא אלמנטרית ומחוייבת גם על פי החוק, גם על פי הפסיקה וגם על פי הדרישה הרפואית כעולה מפסיקת בית הדין הארצי ואף מחוות הדעת של המומחית.

סוף דבר

1. לאחר ששקלנו את כל טענות הצדדים, ואת כל החומר הרפואי והמשפטי שהוצג בפנינו הגענו לכלל מסקנה כי התביעה להידחות. לא מצאנו כל סיבה שלא לפעול על פי חוות הדעת המקצועיות של המומחית המפורטות והמנומקות.
2. לא הוכח ולא בוסס תאריך ספציפי אף לא על פי האמור בחוות דעת המומחית לעניין סיכון נדרש לפי סעיף 58 (1). לפיכך, גם הטענה ל - "פשרה" – נדחית.
3. נוכח הייצוג מטעם הסיוע המשפטי – אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ד שבט תשפ"ג, (15 פברואר 2023), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.