1. לפניי בקשה מוסכמת להסתלקות המבקשת מבקשה לאישור שהוגשה בעניינה של המשיבה 7 [להלן – המשיבה].

2. המבקשת הגישה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד שורה של משיבים, שעניינה בטענה שהמשיבים מפרים את הוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998 ותקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמת נגישות לשירות), תשע"ג-2013. על פי הנטען, המשיבים לא הנגישו את אתר האינטרנט המופעל על ידם, לא פרסמו באתר הצהרת נגישות ולא פירטו את הסדרי הנגישות שביצעו בשירות ובמקום עסקם. נטען כי הפרות אלה מקימות למבקשת ולחברי הקבוצה (אנשים עם מוגבלות שביקרו באתרי המשיבים) עילות תביעה של הפרת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ותקנותיו, הפרת חובה חקוקה, רשלנות ועוד, מכוחן זכאים חברי הקבוצה לצו המורה למשיבים להנגיש את אתרי האינטרנט שהם מפעילים בהתאם להוראות הדין ולפרסם הצהרת נגישות ואת התאמות הנגישות שביצעו, וכן לפיצוי בגין הנזק הלא ממוני שנגרם להם.

3. בטרם הוגשה תשובת המשיבה לבקשת האישור, הוגשה בקשת ההסתלקות שלפניי. בבקשת ההסתלקות צוין כי בעקבות פנייתה המוקדמת של המבקשת הסירה המשיבה את אתר האינטרנט שלה מהמרשתת. עוד צוין כי בכך הופסקה הפלייתם של חברי הקבוצה והפגיעה בהם. כן התחייבה המשיבה כי ככל שתעלה בעתיד את אתר האינטרנט שלה או כל אתר אחר מטעמה, היא תוודא כי הוא עומד בכל תנאי החוק והתקנות. המשיבה הוסיפה והתחייבה לתרום 15,000 ₪ לעמותה שמטרתה קידום אנשים עם מוגבלות בראייה, ולחלופין להעביר את הסכום האמור לקרן לניהול וחלוקת כספים שהוקמה מכוח חוק תובענות ייצוגיות.

4. הצדדים הוסיפו והמליצו כי המשיבה תשלם למבקשת גמול בסך 2,000 ₪ ולבאת כוחה שכ"ט עו"ד בסך 18,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק. זאת לנוכח המשאבים שהשקיעה המבקשת בהגשת התובענה ובפניה המוקדמת, בעובדה שבעקבות פעולותיה חדלה המשיבה מהפרת החוק, לאור הפיצוי שניתן ולנוכח הנתונים אודות מספר כניסות מועט לאתר המשיבה.

5. לאחר שבחנתי את בקשת ההסתלקות וטעמיה, ובשים לב לכך שאתר האינטרנט של המשיבה הוסר מן המרשתת, אני מאשרת את הסתלקות המבקשת מן הבקשה לאישור.

6. המשיבה תעביר את סכום התרומה לקרן לניהול וחלוקת כספים שהוקמה מכוח חוק תובענות ייצוגיות, וזה ייועד לטובת אנשים עם מוגבלות. אישור על העברת סכום התרומה יוגש לבית המשפט עד ליום 5.1.22.

7. אשר לגמול ושכ"ט עו"ד. הוראת ס' 16 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006, קובעת כי הסתלקות מהליך ייצוגי, כמו גם קבלת טובת הנאה מהנתבע אגב כך, טעונים אישור של בית המשפט. על פי הכלל יש לפסוק גמול ושכר טרחה לתובע המייצג ולבא כוחו בגדרה של הסתלקות מבקשת אישור, רק במקרים המתאימים לכך, ועל פי שני שיקולים עיקריים: האחד, האם בקשת האישור הראתה עילת תביעה לכאורה. והשני, האם הביאה הבקשה לחברי הקבוצה "תועלת קונקרטית ורלוונטית" (ע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ, 22.8.18, פסקאות 26-25).

8. בענייננו, בקשת האישור אכן גילתה עילת תביעה לכאורית. באשר לתועלת שהושגה לחברי הקבוצה, הבקשה אמנם הביאה להפסקת הפרת החוק וכן לפיצוי מסוים לחברי הקבוצה, אולם לא היה בה כדי להביא להשגת הסעדים הקונקרטיים שנתבקשו בבקשת האישור. הגם שיש לתגמל את המבקשת ובאת כוחה בגין הטרחה שהושקעה בהגשת ההליך לרבות הפניה המוקדמת, יש לקחת בחשבון שמדובר בבקשת אישור שאיננה ייחודית שרבות מסוגה מוגשות לבתי המשפט (ור' פירוט חלקי בלבד בס' 12 לבקשת האישור) וכי זו הוגשה נגד שורה של משיבות, ולפיכך הטרחה שהושקעה בהליך בעניינה של כל משיבה היה מופחת. לאור שיקולים אלה, לא מצאתי הצדקה לסכומי הגמול ושכ"ט עו"ד המוסכמים, והנני מורה על העמדת הגמול למבקשת על סך 1,000 ₪ ושכ"ט באת כוחה על סך 5,000 ₪ בצירוף מע"מ (והשווה: ת"צ 13211-05-21 דוידוב נ' פרץ בוני הנגב (1993) בע"מ, 2.11.21, וכן ת"צ 17834-05-20 בורשטיין נ' מכללת אוהלו בקצרין, 10.1.21).

מזכירות בית המשפט תמציא פסק הדין לצדדים ותביא התיק לעיוני ביום 5.1.22.

ניתן היום, י"ב טבת תשפ"ב, 16 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.