כללי:

1. לפני בקשה לתיקון בקשה לאישור תובענה ייצוגית.

2. ביום 7.2.2021 הגיש המבקש מר פייביש מצקין בקשה לניהול תובענה כייצוגית בד בבד עם התובענה שבכותרת, הכל לפי הוראות חוק לתובענות ייצוגיות התשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות" ו/או "החוק").

3. בבסיס בקשת האישור אשר הוגשה כנגד מועדון חבר צרכנות בע"מ (להלן: "המשיב" ו/או "חבר") עמדה טענת המבקש שהוא אזרח ותיק גמלאי שהועסק עשרות שנים כעובד צה"ל ועמית ב"חבר", כי בפסח ובראש השנה 2020 לא חולקו מוצרי השי שחולקו כדבר שבשיגרה לעמיתי "חבר" מידי פסח וראש השנה, עקב ביטולו של יריד פיזי. על פי הנטען בכתב התביעה, עמיתי מועדון "חבר" קיבלו את השי הדו שנתי במסגרת יריד פיזי שהיה נערך בגני התערוכה בתל-אביב. ברם, במועדים הרלוונטיים לתביעה עקב נגיף הקורונה לא התקיימו הירידים הפיזיים. אליבא דבקשת האישור ובקשת התביעה, בכך חסכה "חבר" את חלוקת המתנות לכל חבר בעלות מוערכת של כ- 700 ₪ לכל חבר (להלן: "בקשת האישור").

הבקשה:

4. טרם הוגשה תשובת המשיבה לבקשת האישור ומיד ביום 15.2.2021, הגיש המבקש "בקשה לתיקון בקשה לאישור ניהולה של תובענה כייצוגית". זוהי הבקשה נשוא החלטה זו.

5. המבקש הסביר, כי בקשת האישור הוגשה בשם כל חברי מועדון "חבר" שלא קיבלו סט מוצרים בסמוך לחגי פסח וראש השנה 2020 בשל מדיניותו של המשיב התולה את הזכאות לקבלת המוצרים בקיומו של יריד פיזי, שלא התקיים עקב מגבלות הקורונה.

6. לטענת המבקש, לאחר הגשת בקשת האישור ביום 7.2.2021 הגיע לידיו של המבקש מידע חדש ובין השאר התברר לו שמועדון "חבר" פירסם באתר האינטרנט שלו הודעה באופן חריג ובאופן חד פעמי כי ייחלק את המוצרים שהובטחו בפסח 2020, רק למי שירשם באתר האינטרנט עד ליום 6.1.2021 וזאת בהודעה שפורסמה באתר חבר ביום 6.12.2020. לדבריו, יש לצרף את הודעת החלוקה כנספח 23 לבקשת האישור ולאפשר לו תיקון הבקשה לאישור ניהול התובענה כייצוגית על מנת שלא לשבש את הסדר הרץ של המסמכים כפי שהוגשו בנוסח המקורי של בקשת האישור.

7. עוד מוסיף המבקש, כי הוא לא ידע ולא היה עליו לדעת, על פרסום ההודעה מיום 6.12.2020 והתיקון המבוקש מוגש בתום לב ובשלב דיוני מקדמי שבמקדמי.

8. לטעמו של המבקש התיקון נחוץ כדי להעמיד דברים על דיוקם ולהשליך על בירור התובענה ביעילות ובשלמות תוך סיוע לאינטרס הקבוצה.

התשובה:

9. המשיב מתנגד למבוקש וטוען, כי בקשת האישור הוגשה בחופזה ומבלי שנערכו בדיקות מתאימות טרם הגשתה וזוהי הסיבה לכך שנדרש התיקון. אם המבקש לא ערך כהלכה את בקשת האישור ולא כלל בה עובדות שיכול היה להגיע אליהן, אין לאפשר לו לתקן. במיוחד כאשר מדובר בבקשת תיקון שהוגשה שבוע ימים לאחר בקשת האישור המקורית וממנה ברור כי בקשת האישור הוגשה בחופזה מבלי לבדוק את העובדות הרלוונטיות ואפילו טרם נשלח מכתב התראה.

11. המשיב מוסיף עוד, כי בניגוד לנטען בבקשת האישור עצמה, מתנת פסח חולקה לעמיתים במבצע יקר מאוד של חלוקה בדרך של שליח עד הבית. חולקו כ- 120,000 מתנות וזאת כמחווה חד פעמית כדי לשמח את העמיתים בתקופת קורונה הקשה מצד אחד ולחסוך בעלויות אחסון השי שהוזמן מראש מצד שני. בכך אין כדי להקים מחויבות לחלוקת שי ללא יריד פיזי.

12. עוד טוען המשיב, כי הבקשה טורדנית. עמיתי "חבר" נהנים משורת הטבות שאין כמותה. אך המבקש אינו מסתפק בכך ומבקש להפוך מתנה הניתנת פעמיים בשנה, לזכות חוזית תוך שהוא מתעלם מכך שהמתנה ניתנה עד כה במסגרת ירידים שבתקופת הקורונה לא ניתן היה לקיימם.

למרות שגילה כי בעצם על אף שלא התקיים יריד חולקה המתנה, לא ריפה הדבר את ידיו. חלף הסתלקות מן התביעה שהתגלתה כבלתי מוצדקת הוא מגיש בקשה זו לתיקונה.

13. ביחס למועד בו הוגשה התביעה טוען המשיב כי התביעה כבר הועברה לטיפול משפטי, ונגרמו למשיב טרדות והוצאות המצריכות פסיקת הוצאות ריאליות.

דיון והכרעה:

המסגרת הנורמטיבית:

14. הלכה פסוקה היא כי בתיקון כתבי טענות על בית המשפט לנקוט גישה מרחיבה וליברלית שכן התיקון נועד להועיל לבעלי הדין להגיע לחקר השאלות המהותיות השנויות במחלוקת ובכך לייעל את ההליך השיפוטי.

כב' השופט עמית התייחס אך לאחרונה לנושא תיקון כתב טענות בהתאם לתקנה 46(א) לתקנות החדשות (בהליך שאינו ת"צ) בע"א 5316/20 רמתיים צופים אגודה הדדית בע"מ נ' מדינת ישראל (נבו 4.4.2021), כדלקמן:

"אציין כי התקנות החדשות מסמיכות אף הן את בית המשפט להורות על תיקון כתב טענות בכל עת, וזאת "לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, תוך התחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג" (תקנה 46(א) לתקנות החדשות). השוואה בין לשון תקנה זו אל מול הנוסח של תקנה 92 לתקנות הישנות, מלמדת כי המטרה שלִשמה יתיר בית המשפט תיקון של כתב טענות, שונתה במידת מה בתקנות החדשות. כמו כן, הותוו לבית המשפט שיקולים שעליו לקחת בחשבון בבואו להורות כן, וניתן להיווכח כי אלו נלקחו מהפסיקה שפירשה את תקנה 92 לתקנות הישנות, כמובא לעיל (על רקע זה הובעה הדעה כי מתקין התקנות לא התכוון לשנות מן הדין שנהג לפי התקנות הישנות בנושא של תיקון כתבי טענות (יששכר רוזן-צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים 270 (2021)".

(פסקה 15 לפסק דינו של כב' השופט עמית, בהסכמת כב' השופטים מינץ ואלרון).

ראו גם הוראות תקנה 46 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018.

כאשר מדובר בבקשה לאישור תובענה ייצוגית על בית המשפט להפעיל גישה מחמירה יותר. על תובע ייצוגי לערוך מלכתחילה את כתב התביעה בעת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, ביסודיות ובכובד רב.

בר"מ 4303/12 אינסלר נ' המועצה המקומית עמק חפר ניתן ביום 22.12.2012, בהרכב כב' השופטים דנציגר, פוגלמן ועמית, מפי כב' השופט פוגלמן ( להלן גם : "עניין אינסלר").

מן הכלל אל הפרט:

15. ראינו איפוא כי במסגרת בקשת האישור נטען כי "חבר" מסרב לחלק את השי שמחולק בשנים כתיקונם באופן פיזי, בשני ירידים הנערכים במועדי תשרי 2020 ובחג פסח 2020. זאת לאחר שבשנת 2020 ביטלה את הירידים עקב ההגבלות שנבעו מהתפשטות נגיף הקורונה. על פי הנטען, חבר עמדה על קיום יריד פיזי כתנאי לחלוקת המתנות בשני המועדים הנ"ל. על פי הנטען, מדובר בהתחייבות חוזית מחייבת מצד חבר אשר הופרה לנוכח סירוב זה מצדה.

במסגרת התיקון מבוקש להוסיף עובדה שהתגלתה למבקש לאחר הגשת בקשת האישור – כי ביום 6.12.2020 באתר האינטרנט של "חבר" פורסמה הודעה כי באופן חריג וחד פעמי (ובהינתן שהמתנות ליריד פסח 2020 נרכשו זה מכבר), יחולקו המוצרים שהובטחו לפסח 2020 כמחווה חד פעמית, הגם שלא התקיים יריד פיזי, למי שיירשם באתר האינטרנט עד ליום 6.1.2021. המבקש ביקש להוסיף טענות הנוגעות לאותו פרסום.

16. התיקון נועד על פי הנטען:

להראות כי "חבר" לא חזר בו מהחלטתו העקרונית להימנע מחלוקת מוצרים לחברי מועדון הצרכנות בהעדר יריד פיזי, אלא מדובר בחריגה חד פעמית;

לתקן ולהבהיר כי החלטת "חבר" ביחס לחלוקת המתנה הנוגעת לחג הפסח, הוגבלה וצומצמה אך ורק למי שנחשף להודעת החלוקה באתר האינטרנט שלה והיא תקפה רק למי שנרשם במסגרת סד זמנים של חודש;

לפיכך, תיקון עובדות אלה יביא על פי הנטען להתאמת הגדרת הקבוצה נושא בקשת האישור (כמפורט בסעיף 214 המפורט בבקשת האישור המתוקנת) ויבאר את הרכיב המתייחס להתעשרות הנטענת של "חבר" (סעיף 219 לבקשת האישור המתוקנת).

17. בעניין אינסלר שהוזכר לעיל ואף המשיב הביאו לפני בתשובתו, נקבע מפי כב' השופט פוגלמן כדלקמן:

"...בקשה לתיקון של בקשה לאישור תובענה ייצוגית תיבחן לפי אמת-המידה שהתוותה בפסיקתנו לתיקון כתבי טענות, תוך מתן משקל למאפייניו הייחודיים של הליך התובענה הייצוגית והשלכתם על האינטרסים המתחרים: אינטרס הציבור בניהול תובענות ייצוגיות מוצדקות, בעיית הנציג המובנית, פער המידע האינהרנטי בין הצדדים, והצורך לפרוש במועד הגשת בקשת האישור את התשתית העובדתית, המשפטית והראייתית כולה. מנגד, בית המשפט יביא בחשבון את הסכנות הטמונות בניצול לרעה של מוסד התובענה הייצוגית לציבור ולנתבע: החשש מתובענות סרק שאינן מגלות עילה והחשש לשימוש בתובענה הייצוגית לצורך יצירת לחץ בלתי הוגן על הנתבע".

(שם, פסקה 20).

18. אך, בעניין אינסלר קבע בסופו של דבר בית המשפט העליון כי תינתן הזדמנות לתיקון תוך הטלת הוצאות אשר יתקנו את ההתנהלות הדיונית:

"בנסיבות העניין שלפנינו, נראה כי אינטרס הציבור מטה את הכף ליתן למבקשת ולקבוצה הזדמנות למצות את בירור ההליך הייצוגי כדבעי, ולכן ראוי לתקן את הליקוי באמצעות מתן הזדמנות למבקשת להגיש תצהיר כדין לבית המשפט קמא, תוך תיקון הפגם באמצעות פסיקת הוצאות לטובת המשיבה בגין מחדל דיוני זה".

(שם, פסקה 22).

19. אני מאמצת את המבחנים שנקבעו בעניין אינסלר. בתחולתם לענייננו אני מוצאת כי יש מקום להתיר את תיקון בקשת האישור באופן המבוקש, תוך חיוב המבקש בהוצאות.

אשרלצורך העקרוני בתיקון: אני מקבלת את עמדת המבקש כי התיקון נחוץ לצורך חידוד בקשת האישור וליבון הטענה העומדת בבסיס התביעה, כי "חבר" נמנע מלחלק את המתנות בהעדר יריד פיזי. התיקון נועד לאפשר התאמת עילת התביעה ביחס לטענות הנוגעות לאי חלוקת המתנה בחד הפסח 2020.

בנוסף, חשוב להבהיר כי עילת התביעה הנוגעת לאי חלוקת המתנה בהעדר יריד במועדי תשרי 2020, לא השתנתה. שהרי הודעת הפרסום נושא התיקון מתייחסת לחלוקת המתנה במועד חג הפסח 2020 בלבד. לפיכך, נראה שמדובר בתיקון נקודתי ומצומצם וייתכן שאף יסייע לבית המשפט להגיע לחקר האמת בצורה מיטבית יותר.

כמו כן יש לקחת בחשבון את עיתוי הגשת בקשת התיקון, כשבוע לאחר הגשת בקשת האישור, כאשר המשיב עדיין לא טרח בהגשת כתב תשובה לבקשת האישור המקורית.

אומנם בסעיף 13 לתשובה סעיף 21 לתצהיר התומך, נטען, כי "חבר" השקיעה משאבים ואנרגיה בטייפול בבקשת האישור במתכונת המקורית. אולם היקפו של אותו טיפול לא פורט, לא צוין מספר השעות ולכן אני רואה את זה כטענה שאינה חוסמת את התיקון המבוקש.

אשר לחיוב בהוצאות: העובדה שהמבקש הזדרז להגיש את בקשת התיקון עומדת לזכותו ויש בכך כדי להשפיע על סכום ההוצאות ולצמצמן אך ורק לעלויות טרחת המשיב בהגשת התשובה לבקשה זו.

אשר על כן, אני מתירה את התיקון המבוקש תוך השתת הוצאות, כפי שהתווה בית המשפט העליון בפסיקותיו.

20. בשולי הדברים אתייחס לטענת המשיב בדבר הארכת יתר של כתבי הטענות. בקשת האישור אכן מכילה חמישה עמודים מעבר לקבוע בהוראות תקנה 2(ז) לתקנות תובענות ייצוגיות תש"ע-2010. עם זאת, גם המשיב לא טמן ידו בצלחת והוסיף עמוד ראשון של כותרת. שני הצדדים לא הקפידו קלה כבחמורה. בנסיבות אלה ומכיוון שנושא צמצום העמודים בכתבי הטענות נכנס לתוקף רק בסמוך להגשת הבקשה לתיקון, לא ראיתי לנכון להחמיר עם המבקש בשל נתון זה.

סיכום:

21. מן המקובץ לעיל, מתקבלת הבקשה לתיקון בקשת האישור. התיקון מותנה בתשלום הוצאות הדיון בבקשה זו בסך של 3,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום.

היה ולא ישולמו ההוצאות, תישאר המתכונת של בקשת האישור על כנה, כמות שהיא.

המועד להגשת תשובת המשיב יתחיל מהיום בו ישולמו ההוצאות והבקשה המתוקנת לאישור התובענה כייצוגית תוגש לתיק בית המשפט. ב"כ המבקש יעדכן.

המזכירות תדוור החלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י' אייר תשפ"א, 22 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.