21 יוני 2022

לפני:

כב' השופטת שרון שביט כפתורי

נציג ציבור (עובדים) גב' אסתר קופרברג

נציג ציבור (מעסיקים) גב' גילי לזרי

החלטה

בפנינו בקשה להוספת ראיות נוספות מטעם הנתבעת, וזאת בעקבות חקירתה של התובעת. לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתשובה לה, להלן החלטתנו.

1. במסגרת תביעה זו, עותרת התובעת לתשלום תגמולי ביטוח מכוח פוליסת ביטוח הכוללת נספח אובדן כושר עבודה.
2. במסגרת הגנתה, טענה הנתבעת כי התובעת לא גילתה לה את מצבה הרפואי לאשורו וכי אילו היתה פועלת כן, הדבר היה מביא לדחיית קבלתה לביטוח במסגרת הפוליסה.

תמצית טענות הצדדים

1. לטענת הנתבעת רק במהלך דיון ההוכחות מיום 9.1.22, טענה התובעת לראשונה כי אף לא אחד מארבעת הרופאים שטיפלו בה, ואשר הפנו אותה לבדיקת MRI, לא נתן לה הסבר כלשהו לגבי הצורך בבדיקה, כמו גם ביחס למה שהבדיקה נועדה להראות או לשלול.
2. בנסיבות אלו, מבקשת הנתבעת להביא לעדות את הרופאים אשר טיפלו בתובעת וזאת על מנת שימסרו גרסתם באר לטענות התובעת, מתוך מטרה להפריך את גרסתה, ולהבהיר מה היה ידוע לתובעת בזמן אמת, ביחס למצבה הרפואי, הכל כפי המפורט בסעיף 4 לבקשת הנתבעת.
3. הנתבעת מוסיפה למרות ההלכה הפסוקה ולפיה על בעל הדין להביא את ראיותיו "בחבילה אחת" בית הדין אישר, לא אחת, סטייה מעיקרון זה. הנתבעת מפנה בבקשתה לפסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה, ובין היתר, לבר"ע (ארצי) 31251-08-14 תאיר סעיד נ' קיבוץ קליה (פורסם בנבו); ע"ע (ארצי) 53169-10-12 חגי דוד (דפוס משה) נ' עגאל אורמן (פורסם בנבו); ע"ע (ארצי) ויקטור קובלקובסקי נ' י.מ. ניהול ואחזקות חדרה בע"מ (פורסם בנבו). כן מפנה הנתבעת להוראות תקנה 124 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרידין) תשנ"ב -1991.
4. בנסיבות אלו טוענת הנתבעת כי מאחר בתיק זה קיימת מחלוקת באשר לנכונות הצהרתה של התובעת באשר למצבה הרפואי, בעת קבלתה לביטוח, עת התברר כי התובעת לא ערכה בדיקת MRI כפי המלצת הרופאים, בעדותם של הרופאים יהיה כדי לשפוך אור אודות ידיעתה של התובעת באשר למצבה הרפואי, גם אם מדובר באפשרות לקיומה של בעייה נורולוגית אחרת ולא בהכרח טרשת נפוצה (המחלה בה לקחתה התובעת כפי שהתברר בדיעבד). כן לטענה, לפחות שנים מן הרופאים הינם רופאי משפחה, אשר סביר להניח כי הם מכירים את התובעת ולפיכך יתכן כי התנהלותם למולה זכורה להם. עוד לטענת הנתבעת, לאור גדרת התובעת במסגרת תצהירה והמסמכים הרפואיים, כמו גם ההפניות לבדיקות MRI לא סברה הנתבעת כי יש צורך בראיות האמורות. לטענתה, לא היתה לנתבעת כוונה להשיג יתרון דיוני בלתי הוגן, וכי לכל היותר, מדובר במחדל מצדה.
5. לאור כל אלו לטענת הנתבעת, אין בקבלת הבקשה להביא לפגיעה ממשית התובבעת, שאינה ניתנת לריפוי בהוצאות. לעומת זאת, לטענתה לנתבעת ייגרם נזק בהגנתה, אם ימנע ממנה להגיש את הראיות כפי המבוקש.
6. לטענת התובעת, דין הבקשה להידחות, שכן התובעת לא הפתיעה את הנתבעת. לטענתה, התובעת נשאלה מה הסבירו לה לגבי הצורך בבדיקת MRI בחקירתה, שעה שמדובר בשאלה שהיתה צריכה להישאל במסגרת השאלון.
7. עוד מוסיפה התובעת כי מקום בו רובץ נטל ההוכחה לפתחו של הנתבע, בית הדין יטה להיעתר לבקשה להביא ראיות הזמנה, רק בנסיבות יוצאות דופן, בהן ניכר כי הופתע מטענות התובע. הבראת ראיות הזמנה הינה בגדר החריג, כאשר לטענת התובעת ראיות ההזמנה בנסיבות העניין, אינן רלוונטיות לתיק ואין לקבלן גם לאור השלב המתקדם אליו הגיע התיק.
8. כן היא טוענת כי ברור, בנסיבות העניין, כי רופא לא יזכור מה אמר לפני 5 שנים כאשר הוא לא רשם דבר במסמכים הרפואיים, וגם אם יזכור, לא יהיה בכך לקדם את התיק.
9. כך גם, לעמדתה, בתיק נשלח שאלון ארוך, כאשר בהחלטת בית הדין מיום 19.9.21 בית הדין זיקק ודייק את השאלות הרלוונטיות, כך שהנתבעת יכולה היתה לשאול, האם התובעת קיבלה הסבר בנושא. אילו התובעת סברה כי נפל פגם בהחלטת בית הדין, היתה רשאית לעתור בעניין זה.
10. התובעת אף מפנה לפסיקה
11. עוד לעמדתה, גם אם הרופא יזכור מה אמר לפני 5 שנים, הרי שלאור חובת הרישום העולה מחוק זכויות החולה, גם אם יצהיר הרופא כי הוא זכור שהסביר לתובעת דבר מה לפני 5 או 6 שנים, לא יהיה בכך דבר.
12. התובעת ממשיכה וטוענת כי בקשתה של הנתבעת נעוצה בחולשה שהתגלתה בהגנתה, וכי הגשת ראיות נוספות, אינה דרך ראויה ונאותה ואף עומדת בניגוד להוראה מפורשת של בית המשפט. בין היתר מפנה התובעת לפסיקה לפיה בעל דין נדרש להגיש ראיותיו כמקשה אחת וחריגה מן הכללית אפשרית, בהתאם לשקול דעתו של בית המשפט, עת עליו להתחשב, בין היתר, בשלב בו נמצא ההליך, בשאלה אם המבקש ידע או צריך היה לדעת על ראיותיו של יריבו. לדוג', ע"א 579/90 רוזין נ' בן נון, פ"ד מו(3) 738; רע"א 2137/02 ממן נ' פז חברת נפט בע"מ (פורסם בנבו) ותקנה 158(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984. לפיכך טוענת התובעת, כי דין הבקשה דחייה וכי יש לחייב את הנתבעת בהוצאות משמעותיות.

דיון והכרעה

1. המחלוקת העיקרית בתיק זה עניינה שאלת היותה של התובעת באובדן כושר עבודה ובטענת הנתבעת להעלמת מידע בעת הצטרפותה לביטוח בנתבעת.
2. דהיינו, דחיית תביעתה של התובעת, לדידה של הנתבעת, נעוצה בטענתה כי התובעת הסתירה ממנה מידע, כאשר בסעיף 13 לכתב ההגנה מטעמה טוענת הנתבעת כך:

"13. מוכחש האמור בסעיפים 14 -16 לכתב התביעה. הנתבעת תטען, בין היתר, כי עקב אירועים חוזרים של פגיעה בראייה ו/או נימולים הופנתה התובעת לבדיקות אותן נמנעה מלבצע. המדובר בבדיקות MRI אליהן הופנתה עוד בשנת 2011 ו/או בשנת 2014 וזאת במטרה לשלול כי האירועים נובעים מהמחלה הנטענת...".

1. מטענות אלו עולה בבירור כי בעת הכנת כתב ההגנה מטעמה, היו כל המסמכים הרפואיים, לרבות הפניות התובעת לMRI- על ידי הרופאים אותם מבקשת הנתבעת לזמן כעת, לאחר סיום דיון ההוכחות, בפני הנתבעת. תוכנם של מסמכים אלו, לרבות מה שנכתב כמו גם מה שלא נכתב בהם, עמדנו בפני הנתבעת, בעת הכנת כתב ההגנה על ידה.
2. כך גם טענה הנתבעת, כבר בעת זו, כי התובעת נמנתה לבצע את הבדיקות.
3. במסגרת השאלון שביקשה הנתבעת להפנות לתובעת, שאלה נתבעת במסגרת סעיף 3.ג. "מה הסיבה שבגינה הופנית לביצוע בדיקות אלו?".
4. הנתבעת לא פנתה בכל הליך, לרבות בקשה ו/או ערעור על החלטתו של בית הדין מיום 19.9.21 בעניין השאלון.
5. בנסיבות אלו, קיים קושי לקבל את טענת הנתבעת, כיום, לאחר דיון ההוכחות, לפיהן הופתעה מתשובת התובעת כי לא הוסבר לה באשר לצורך בבדיקת MRI.
6. המסמכים הרפואיים, מדברים בעד עצמם, שעה שאינם מפרטים בסוגייה זו.
7. כך גם טענות התובעת, לפיהן היא לא ידעה ולא יכולה היתה לדעת על ראשיתה של המחלה עת הצטרפה לביטוח אצלה הנתבעת, היו ידועות לנתבעת, כפי שעולה, בין היתר, מסעיף 28 לכתב התביעה, כמו גם מסעיפים 8 ו- 9 לתצהיר התובעת, כאשר, בין היתר, בסיפא לסעיף 9 טוענת התובעת כך: "... הומלץ לי לעשות בדיקת MRI, מעקב אצל נוירולוג וחזרה על בדיקות נוספות של שדה הראייה. אך בשום אופן לא העלו בפני את האופציה לטרשת נפוצה".
8. בנסיבות העניין, מלוא המידע אם כן, היה ברשות הנתבעת לרבות טענת התובעת כי לא יכולה היתה לדעת על דבר המחלה, ורשאית היתה, לזמן את הרופאים לדיון ההוכחות.
9. לטעמנו, אם כן, מכתבי הטענות והראיות שהוגשו עולה אין מדובר בנסיבות העניין, בנסיבות יוצאות דופן, בהן ניכר כי הנתבעת הופתעה מטענות התובעת במהלך חקירתה. די בכך כדי לדחות את בקשת הנתבעת בעניין זה.
10. עוד נוסיף כי בשונה מטענות הנתבעת, ספק בענינו אם הרופאים, לרבות רופאי המשפחה, יזכרו מה נאמר בשיחה מול מטופל לפני יותר מ- 5 שנים, שעה שניתן להניח כי למרות מצבה של התובעת, עמדו בפניהם חולים נוספים, לאורך השנים. כך גם, יש ממש בטענות התובעת, לטעמנו, לפיהן, לאור תוכנם של המסמכים, משקלה של עדות כזו, שנים לאחר בדיקת התובעת, שעה שהמסמכים הרפואיים, מזמן אמת, מפרטים את אשר הם מפרטים.
11. סוף דבר – לאור כל אלו, אנו דוחות את בקשת הנתבעת וקובעות כי על הנתבעת לשלם הוצאות הבקשה בסך של 6,000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן החלטה זו עד למועד התשלום בפועל.
12. בנסיבות העניין, התובעת תגיש סיכומיה בתוך 30 ימים מהיום, עם העתק ישירות לנתבעת והנתבעת בתוך 30 ימים ממועד קבלת סיכומי התובעת, עם העתק ישירות לנתבעת. ימי הפגרה יבואו במניין הימים.

ניתנה היום, כ"ב סיוון תשפ"ב, (21 יוני 2022), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.