ניתן ביום 11 ינואר 2022

<#2#>

ב"כ המבקש - עו"ד דנית מזור

ב"כ המשיב - עו"ד לירון דגון

השופטת לאה גליקסמן:

1. לפנינו בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי (השופט יוחנן כהן; ב"ל 5212-09-17), שעניינה העברת שאלות הבהרה למומחה הרפואי.
2. בהסכמת הצדדים, החלטנו לדון בבקשת רשות הערעור כבערעור, בהתאם לתקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין),תשנ"ב – 1991. על כן, ההתייחסות למבקש היא כל"מערער".

הרקע לבקשה:

1. המערער, לוחם אש ברשות הכבאות וההצלה, הגיש תביעה להכיר בפגיעתו בכתפיים כפגיעה בעבודה.
2. בתצהירו פירט המערער את מתכונת עבודתו, המקימה לטענתו תשתית עובדתית למיקרוטראומה. בין היתר תיאר המערער את הפעולות אותן ביצע במהלך יום העבודה - בדיקת כשירות יומית לרכבים, עבודה עם כלים רוטטים, טיפוס וירידה מסולמות ועוד. לענייננו, העיד המערער (סעיף 4(ח) לתצהירו) כי –

"בעת כיבוי שריפות, הכיבוי נעשה באמצעות החזקת זרנוק מים בעל לחץ אטמוספרי גבוה הגורם לזעזוע, לרעד ולרטט בידיים ובכתפיים (יובהר כי הזרנוק מונח על הכתפיים לסירוגין, פעם ימין ופעם שמאל, כאשר אני מכוון את הזרנוק כלפי מעלה). אבהיר, כי חלק ניכר מהעבודה כרוך בהטיית הידיים כלפי מעלה (כיבוי בגובה)".

(ההדגשה הוספה – ל.ג.)

המערער העיד בתצהירו כי נטל חלק באירועי שריפות ואירועי חילוץ רבים, כאשר במהלכם ביצע את הפעולות שפורטו לעיל במשך מספר שעות ביום, בהתאם לכמות האירועים; ההשתתפות באירועים מסוג זה היתה כמעט יום יומית; בנוסף, נדרש לבצע אימונים המדמים פעילות מבצעית, כאשר גם במהלכם ביצע את הפעולות שתוארו לעיל; בעת כיבוי שריפות וכן בעת אימונים נדרש לנשיאת משקל כבד של עד עשרות ק"ג, באופן בו מופעל לחץ על הכתפיים.

1. בהחלטה מיום 11.4.2019 פירט בית הדין האזורי את האמור בתצהירו של המערער ואת העדויות לפניו (של המערער ושל מר אלי פרץ, מפקד מרחב שהעיד מטעם המשיב (להלן – המוסד)). בית הדין האזורי קבע כי התרשמותו מעדות המערער היא שהפעולות אותן נדרש לבצע לאורך כל שנות עבודתו להוציא פעולת כיבוי השריפות באמצעות אחיזת הזרנוק בעת כיבוי השריפות היו מגוונות ושונות והן נעשו באופן שאינו תדיר, ועל כן אינן מקימות תשתית עובדתית לעילת המיקרוטראומה. בית הדין הוסיף וקבע כי -

"הפעולות ביחס לכתפיים היו ספורות, בזמן קצר ביותר ולא ברצף. לא ניתן ללמוד על פעולות חוזרות ונשנות הנוגעות לכתפיים, למעט בנושא שימוש בזרנוק בעת כיבוי שריפות, בעיקר בתקופה בה שימש התובע כלוחם אש, בין השנים 1984 ועד לשנת 2001.

אמנם הנתבע טען כי עניין השימוש בזרנוק לא קיבל ביטוי משמעותי, אולם עיון בתצהירו של התובע מלמד כי התובע טען כי כיבוי השריפות נעשה כאשר זרנוק מלא במים בעל לחץ אטמוספרי הגורם לזעזוע ולרטט מונח על שתי כתפיו לסירוגין, תוך שהוא מכוונו כלפי מעלה, לטענת התובע פעולה זו ארכה מספר שעות בהתאם לכמות האירועים. טענת התובע בדבר תדירות הפעולה והזמן בה היא נמשכה, לא נסתרה. כמו כן, התובע לא נשאל בחקירתו הנגדית על אופן אחיזת הזרנוק וגרסתו, כפי שנטענה בתצהירו, מקובלת עלינו. מדובר בזרנוקים אחד ושניים צול, כעולה מעדות התובע. באשר למשקל הזרנוק, לא הובאה כל עדות בנושא זה".

(ההדגשה הוספה – ל.ג.).

1. בהמשך להחלטה זו, בית הדין האזורי מינה תחילה את ד"ר עידו ציון כמומחה יועץ רפואי. בהחלטה מיום 24.2.2020 קיבל בית דין האזורי את בקשתו של המערער למנות מומחה רפואי נוסף ומינה את ד"ר אלון קובו כמומחה יועץ רפואי נוסף בהליך.
2. התשתית העובדתית שהועברה למומחה הרפואי הייתה כמפורט להלן:

א. התובע יליד שנת 1962, עבד משנת 1984 ברשות הכבאות וההצלה, כאשר עד לשנת 2001 (במשך כ-17 שנים) שימש כלוחם אש ובהמשך, עד לפרישתו בשנת 2014, שימש כמפקד תחנת ערד.

ב. בשנים הראשונות לעבודתו כלוחם אש, עבד 7 ימים בשבוע, 8 שעות מידי יום. בהמשך, עד לשנת 2001, עבד במשמרות של 24/48.

ג. במסגרת עבודתו כלוחם אש, נדרש לבצע עבודה של כיבוי שריפות באמצעות החזקת זרנוק מים בעל לחץ אטמוספרי גבוה אשר היה מונח על הכתפיים לסירוגין – פעם על כתף ימין ופעם על כתף שמאל, תוך שהתובע מכוונו כלפי מעלה.

ד. פעולת כיבוי השריפות ארכה מספר שעות, בהתאם לכמות האירועים, והשתתפות באירועים מסוג זה היתה כמעט יומיומית.

ה. עוצמת המים העוברת בתוך הזרנוק בעת אחיזתו יוצרים רטט על כתפי התובע.

(ההדגשה הוספה – ל.ג.)

1. בחוות דעתו מיום 19.4.2020 קבע המומחה הרפואי כי ליקוייו של המערער בכתפיים הם דלקת מסוידת, דו צדדי, ללא קרע של השרוול המסובב ותסמונת הצביטה בכתף ימין; ניתן לקבוע בסבירות של 50% קיום קשר סיבתי בין תסמונת הצביטה בכתף ימין לסוג עבודתו של המערער שמצריכה, על פי העובדות, לשאת זרנוק מים על כתפיים והעברה שלו לסירוגין מעל הראש; בעבודות מחקר בספרות המקצועית נבדק ואושר הקשר בין עבודה מעל גובה הראש לתסמונת הנ"ל, בספורטאים (שחיינים, טניסאים ומטילי כידון), ובמקצועות המצריכים עבודה עם ידיים מעל הראש (מכונאים, צבעים ועוד); הליקוי בכתף ימין נגרם במנגנון המיקרוטראומה, שכן "קיימות הוכחות בספרות שעבודה עם יד מורמת מעל הראש גורמת לעלייה בלחץ במוצא הסובאקרומיאלי שגורם לנזק לגידי השרוול המסובב כפי שנאמר לעיל"; קיימת השפעה משמעותית לסוג עבודתו של המערער, אשר מצריכה הרמה של זרנוק מעל הכתפיים, והליקוי ממנו הוא סובל".

(ההדגשה הוספה – ל.ג.).

1. בחוות דעתו מיום 22.9.2020 השיב המומחה הרפואי לשאלות הבהרה שהופנו אליו על ידי שני הצדדים.
2. בהחלטה מיום 25.11.2010 נדחתה בקשת המוסד לפסול את המומחה הרפואי, ונקבע כי המוסד רשאי להגיש בקשה להפניית שאלות הבהרה ביחס לתשובותיו לשאלות ההבהרה בלבד.
3. בהחלטה מיום 28.1.2021 קיבל בית הדין האזורי את בקשת המוסד להפנות למומחה הרפואי שאלות הבהרה נוספות.
4. בקשת רשות ערעור זו סבה על שאלות 1, 2, 7 ו–8 שהופנו למומחה הרפואי, שזה נוסחן:

1. בעובדות שהועברו אליך על ידי בית הדין, תואר תפקידו של התובע כלוחם אש. עבודתו כלוחם אש הינה עד לשנת 2001. וכן צוין כי משנת 2001 ועד לפרישתו שימש כמפקד תחנת ערד. בעובדות אין תיאור של עבודת התובע לאחר שנת 2001.

לאור זאת, אנא הסבר כיצד קבעת קשר סיבתי בין עבודת התובע כלוחם אש שהסתיימה בשנת 2001 לבין תלונות על כתף ימין שהינן מ-2014 ואילך (בהתאם לרישומים הרפואיים שהתייחסת אליהם בחוות דעתך)? בכלל זה, אנא הפנה לרישומים רפואיים מתקופת עבודת התובע (עד 2001) המעידים על בעיה בכתף ימין כפי שקבעת בחוות דעתך.

2. בחוות דעתך ציינת כי התובע מעביר את הזרנוק מכתף לכתף מעל ראשו. אנא הסבר כיצד קבעת קשר סיבתי במקרה דנן כאשר בעובדות לא צוין מפורשות תיאור של הרמה מעל הראש? להלן העובדות כפי שנקבעו על ידי בית הדין:

"במסגרת עבודתו כלוחם אש, נדרש לבצע עבודות של כיבוי שריפות באמצעות החזקת זרנוק מים בעל לחץ אטמוספרי גבוה אשר היה מנוח על הכתפיים לסירוגין – פעם על כתף ימין ופעם על כתף שמאל, תוך שהתובע מכוונו כלפי מעלה".

7. בתשובתך לשאלה 1ד' מיום 22.9.20 כתבת כי גם במאמרים אלה קיימת תמיכה לשכיחות יתר בספורטאים ובעבודות המצריכות הפעלת הידיים מעל גובה הכתף.

בעובדות בית הדין לא נקבע כי התובע מרים את הידיים מעל גובה הכתף, אלא רק שהזרנוק מונח על הכתף (ראה ציטוט דלעיל). כיצד מתיישבת קביעתך זו עם העובדות שהוצגו לפניך? אנא נמק.

8. בתשובה 4 לשאלות ההבהרה צירפת טבלה כאמור מתוך ספר אשר נתבקשת להתייחס אליו. מצ"ב צילום הטבלה במלואו. אנא עיונך בשנית בספר (בעמוד 179, מסומן 3-58, 3-59), והשב האם נכון כי בטבלה זו, בין הפגימות הנדונות, נזכרת תסמונת הצביטה אשר הופיעה בעובדים עם הידיים מעל הראש כגון מרכיבי תקרות?

אם כן, כיצד טבלה זו מתאימה לעבודת התובע, כאשר לא נקבע בפרק העובדתי מפורשות שעבודתו הייתה עם ידיים מעל גובה הכתף, כמרכיב תקרות? אנא נמק.

(ההדגשה הוספה – ל.ג.).

1. בהחלטה מיום 11.5.2021 נדחתה בקשת רשות הערעור בכל הנוגע לשאלה 1. כן הוצע לצדדים כי קודם להפניית שאלות הבהרה למומחה הרפואי בית הדין האזורי יבהיר וידייק את התשתית העובדתית בכל הנוגע לאופן עבודתו של המערער עם זרנוקי המים, תוך התייחסות מפורטת לטענות המערער. בנוסף, הוצע לצדדים לשקול כי יוצג לבית הדין ולמומחה הרפואי סרטון שיתעד את אופן עבודתו של המערער עם זרנוקי המים. המוסד הודיע כי אינו יכול להסכים להצעה, כיוון שהיא תכוון את בית הדין האזורי לקביעה עובדתית שלא תשקף את המצב העובדתי הנכון, והיא עשויה להוות מקצה שיפורים למערער.

טענות הצדדים:

1. המערער טען כי בשאלות ההבהרה נדרש המומחה לדון בתשתית עובדתית שהיא שונה מזו שנקבעה על ידי בית הדין האזורי; בית הדין קיבל את גרסת המערער בתצהירו בעניין אופן עבודתו בעת כיבוי שריפות – אחיזת זרנוק כבד משקל על הכתפיים והטיית הידיים כלפי מעלה לצורך כיבוי בגובה; הדבר בא לידי ביטוי גם בתשתית העובדתית שנשלחה למומחה הרפואי (עובדה ג') שבה נקבע כי התובע מכוון את הזרנוק כלפי מעלה; אולם, חרף החלטת בית הדין כי הוא מקבל את גרסת המערער, בהחלטת המינוי נשמטה העובדה כי העבודה כרוכה בהטיית הידיים כלפי מעלה; גם ללא ציון עובדה זו במפורש ברור כי כאשר הזרנוק מונח על הכתפיים הרי שלצורך ביצוע הכיבוי בגובה יש להטות את הידיים כלפי מעלה. מכל מקום, עובדה זו צוינה במפורש בתצהירו של המערער ובית הדין קיבל את גרסתו; כמו כן, העברת הזרנוק מכתף לכתף בעת הכיבוי מטבע הדברים יכולה להיות מבוצע רק בדרך של הרמת הזרנוק מעל גובה הראש לצורך העברתו לצד השני ומדובר בפועל יוצא ברור של רשימת העובדות שהועברה למומחה; למרות האמור, בשאלות ההבהרה שהועברו למומחה הרפואי נאמר כי לא נקבע בתשתית העובדתית כי עבודת המערער כרוכה בהרמת ידיים, וזאת בניגוד לתשתית העובדתית שנקבעה בהחלטה מיום 19.4.2019, במסגרתה התקבלה גרסת המערער; כפועל יוצא מכך, בשאלות ההבהרה בית הדין מעמת את המומחה עם עובדות לפיהן עבודתו של המערער לא כרוכה כלל ועיקר בהרמת ידיים כלפי מעלה, והדבר עשוי להוביל את המומחה הרפואי למתן חוות דעת תוך סטייה מהתשתית העובדתית שקבע בית הדין האזורי; שאלות ההבהרה שנשלחו למומחה הרפואי משנות למעשה את התשתית העובדתית שנקבעה בהחלטתו של בית הדין האזורי מיום 19.4.2019, שקיבל את גרסתו של המערער.
2. המוסד הדגיש בתשובתו כי התשתית העובדתית לא נקבעה בהסכמה, ולגישתו לא הוכחה תשתית עובדתית למיקרוטראומה בהתייחס לליקוי הרפואי בכתף. לגופה של בקשת רשות הערעור טען המוסד כי ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בהחלטות בית הדין האזורי בעניין הפניית שאלות הבהרה, ואין מקום לחרוג מהכלל במקרה זה; השאלות דרושות לצורך הבהרת חוות הדעת, והן חשובות ומהותיות לאור העובדות שקבע בית הדין האזורי; המערער לא העיד בתצהירו כי בעת השימוש בזרנוק מועבר הזרנוק מעל ראשו; המערער בעצמו לא טען להרמת הצינור מעל הראש בעת פעולת כיבוי השריפות; השאלות קריטיות להבנת הילך מחשבתו של המומחה הרפואי; המערער אינו רשאי לערער בשלב זה על הקביעות בהחלטה מיום 19.4.2019, ואין לאפשר למערער ליצוק תוכן שלא קיים בה; העובדה שבית הדין האזורי אישר את הפניית שאלות ההבהרה מעידה כי בית הדין סבור כי המבקש לא ביצע תנועות של העברת הזרנוק בהרמה מעל לראש; יש לדחות את טענת המערער כי העברת הזרנוק מכתף לכתף היא בהכרח בהרמה מעל גובה הראש, ויתכן כי הדבר נעשה כאשר המערער מוריד את הזרנוק לרצפה ולאחר מכן מרים את הזרנוק לכתף השנייה.

הכרעה:

1. לאחר בחינת טענות הצדדים וכלל חומר התיק הגענו לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להתקבל, כמפורט להלן.
2. בהחלטת בית הדין האזורי מיום 28.1.2021 נקבע כי לא יופנו למומחה הרפואי חלק משאלות ההבהרה שהתבקשו על ידי המוסד, וכי השאלות האחרות יישלחו "בניסוח תנאים וריכוז שאלות לפי שיקול דעת בית הדין". בהחלטה נוספת מאותו יום פורטו שאלות ההבהרה שיישלחו למומחה הרפואי. בשתי ההחלטות בית הדין האזורי לא התייחס לטענות המבקש בנוגע לשאלות ההבהרה השנויות במחלוקת, דהיינו לטענתו כי על פי התשתית העובדתית בהחלטה מיום 19.4.2019, במסגרתה נתקבלה גרסת המערער, המערער עבד כשידיו מורמות מעל גובה הכתפיים ובעת העברת הזרנוקים מכתף לכתף הרים את הידיים מעל לראש.
3. מעבר לכך, מהשוואת החלטת בית הדין האזורי מיום 19.4.2019 להחלטת בית הדין מושא הבקשה, מיום 28.1.2021, עולה אי בהירות בנוגע לאופן עבודתו של המערער עם זרנוקי המים, והאם היא כרוכה בהרמת ידיים מעל לגובה הכתף. מחד, קבע בית הדין בהחלטתו מיום 11.4.2019 כי הוא מקבל את גרסתו של המערער בעניין אופן עבודתו עם זרנוקי מים, לרבות כיוון הזרנוק כלפי מעלה (סעיף 17 להחלטה). מאידך, בתשתית העובדתית שהועברה למומחה הרפואי לא צוין כי "חלק ניכר מהעבודה כרוך בהטיית הידיים כלפי מעלה (כיבוי בגובה)". לא ברור, אם מדובר בהשמטה או שבית הדין לא קיבל במלואה את גרסתו של המערער. כמו כן, נקבע כי זרנוק הכיבוי היה מונח על הכתפיים לסירוגין – פעם על כתף ימין ופעם על כתף שמאל, אולם אין התייחסות לתנועה הכרוכה בהעברת הזרנוק מכתף לכתף, דהיינו האם העברת הזרנוק מכתף לכתף היא בהעברה מעל ראשו של המערער או בדרך אחרת.
4. כעולה מחוות דעתו של המומחה הרפואי, בבחינת הקשר הסיבתי בין עבודתו של המערער לבין הליקוי הרפואי יש משמעות רבה לקביעה העובדתית אם עבודתו של המערער כרוכה בהטיית ידיים כלפי מעלה ובהרמת הידיים מעל הראש בעת העברת הזרנוק מכתף לכתף. כאמור, בעניין זה נוצרה אי בהירות כמפורט בסעיף 18 לעיל, ובית הדין האזורי לא התייחס בהחלטתו לטענות המערער בעניין. על כן, נראה כי קודם להפניית שאלות ההבהרה למומחה הרפואי, על בית הדין האזורי לדייק ולהבהיר את התשתית העובדתית בעניין אופן עבודתו של המערער עם זרנוקי המים, והאם היא כרוכה בהטיית הידיים כלפי מעלה ובהרמת הידיים מעל לראש. אין מקום להפנות למומחה הרפואי שאלות הבהרה על יסוד כך "שבעובדות לא צוין מפורשות תיאור של הרמה מעל הראש", או ש"בעובדות לא נקבע כי התובע מרים את הידיים מעל גובה הכתף", אלא יש להציג למומחה הרפואי תשתית עובדתית ברורה בהתייחס לאופן עבודתו של המבקש עם זרנוקי המים, והאם היא הייתה כרוכה בהרמת ידיים מעל גובה הכתף ובהרמת ידיים מעל לראש.
5. על כן, הערעור מתקבל כך שבית הדין יבהיר וידייק את התשתית העובדתית שתועבר למומחה הרפואי, ויתן החלטה מנומקת בעניין זה, תוך התייחסות לטענות הצדדים, ורק לאחר מכן יופנו שאלות הבהרה למומחה הרפואי, על יסוד התשתית העובדתית המדויקת. בית הדין האזורי יקבע, לאחר שמיעת טענות הצדדים, אם יש לאפשר לצדדים להשלים טיעון טרם מתן ההחלטה. בית הדין האזורי יקבע את התשתית העובדתית המדויקת על יסוד העדויות שהיו לפניו. ככל שמי מהצדדים יבקש להגיש ראיות נוספות, ישקול בית הדין אם יש מקום להיעתר לבקשה זו לצורך דיוק התשתית העובדתית [ראו בעניין זה עב"ל (ארצי) 18992-01-19 יעקב לרר - המוסד לביטוח לאומי (05.04.2020)]:בית הדין האזורי ינמק את החלטתו, תוך התייחסות לטענות הצדדים.
6. סוף דבר – בקשת רשות הערעור מתקבלת כאמור בסעיף 20 לעיל. המוסד ישלם למערער שכ"ט עו"ד בסך של 4,000 ₪, ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי.

.

ניתן היום, ט' שבט תשפ"ב (11 ינואר 2022), בהעדר הצדדים וישלח אליהם.