1. בפני בקשת רשות לערער על החלטת בית מפט השלום בירושלים (כב' השופט ד"מ דמביץ) מיום 14.3.21 בתיק רער"צ 45330-02-21, בה דחה בית משפט קמא בקשת רשות לערער על החלטת כב' הרשמת י' ממן מלשכת ההוצאה לפועל בירושלים בתיק מס' 03-21953-00-9, אשר דחתה את בקשת כונס הנכסים מטעם המבקש לחזור ולמנותו ככונס.

2. בפתח הדברים אעיר כי המבקש לא התייחס לשאלת הסמכות ולא הצביע על מקור סמכות לדון בבקשת ערעור שניה, לאחר שבית משפט השלום דחה את בקשתו לרשות ערעור. עם זאת, לנוכח התוצאה אליה הגעתי לא ארחיב בעניין זה.

3. לגופו של עניין, בשנת 2000 נפתח תיק ההוצאה לפועל למימוש משכנתא על בית המשיבים בצור הדסה. ב"כ המבקש עו"ד שלום כהן מונה ביום 14.12.21 לשמש ככונס נכסים על זכויות המשיבים במקרקעין. במהלך השנים התנהלו הליכים בתיק ההוצאה לפועל וכן בהליכים שונים שהגישו החייבים נגד הכונס.

3. ביום 3.6.18 ניתנה החלטת כב' הרשם ערן אביטל (כתוארו אז), בה הורה על ביטול מינוי כונס הנכסים, לאחר שהחייבים הגישו בקשה לביטול המינוי והכונס לא השיב לבקשה.

במשך כשנתיים וחצי נמנעו המבקש, ובא כוחו הכונס, מנקיטת פעולה כלשהי. רק ביום 15.11.20 הגיש הכונס בקשה למינויו מחדש ככונס נכסים. החייבים התנגדו לבקשה, והמבקש – הזוכה תמך בה. בהחלטה מיום 6.1.21 החליטה כב' הרשמת לדחות את הבקשה, לאחר שלא קיבלה את הסברו של המבקש לאי נקיטת הליכים במשך תקופה ארוכה של כשנתיים וחצי. המבקש הגיש בקשת רשות לבית משפט השלום בירושלים, ובקשתו נדחתה בהחלטת כב' השופט דמביץ, מושא הבקשה שבפני.

4. לאחר שעיינתי בבקשה ובהחלטות שניתנו בערכאות הקודמות, החלטתי לדחות את הבקשה ללא צורך בקבלת תגובה.

די לציין את השיהוי הכבד שבפניית המבקש לביטול ההחלטה על ביטול מינויו ככונס נכסים. כפי שציינה כב' הרשמת בהחלטתה מיום 6.1.21, על פי הוראות הדין לזוכה "מסלול מהיר" למימוש משכנתא, ומשלא ניתן צו לעיכוב הליכי המימוש השהיית ההליכים לתקופה כה ממושכת אינה סבירה. הנימוק שהוצג, לפיו סבר המבקש שהתקופה בה אין לנכס כונס תנוצל על ידי החייבים להגיע להסדר, נדחה על ידי כב' הרשמת כבלתי סביר ובלתי מוצדק. הסבר זה אף אינו עולה בקנה אחד עם השתלשלות העניינים המתוארת על ידי המבקש עצמו, וההליכים האגרסיביים שנקטו החייבים כדי למנוע מימוש הנכס.

יתר על כן, מקריאת ההחלטות נראה כי הן רשמי ההוצאה לפועל והן השופט בבית משפט קמא ייחסו משקל מרכזי בהחלטותיהם להימשכות ההליכים ולעובדה שלא נעשו מאמצים מספיקים להביאם לכדי סיום. קשה לקבל את ההסברים השונים שהציע הכונס, ואת הניסיון להציג אי מילוי חובות כעניין טכני, כאשר התוצאות מדברות בעד עצמן והליכי הפינוי נמשכים כבר שני עשורים.

5. עיינתי בהחלטתו המפורטת והמנומקת של בית משפט קמא ולא מצאתי שנפלה בה טעות כלשהי, לא כן שכן טעות המצדיקה מתן רשות ערעור נוספת בגלגול שלישי.

לאור האמור הבקשה נדחית. משלא התבקשה תגובה, יישא המבקש בהוצאות בסך 5,000 ₪ לאוצר המדינה. אם קיים פיקדון בתיק, ההוצאות שנפסקו ינוכו והיתרה תוחזר למבקש.

ניתנה היום, י"ב אב תשפ"א, 21 יולי 2021, בהעדר הצדדים.