לפנינו בקשת המבקש לתיקון טעות סופר בפסק הדין מיום 10.1.2022, או להבהרת פסק הדין, לפיה לסכום שכר הטרחה שנפסק למבקש יתווסף מע"מ כדין.

לטענת המבקש בפסק הדין נקבע כי לסכום הפיצויים יתווסף שכר טרחת עו"ד כדין. חרף פניות למשיבה לא הועבר סכום המע"מ בגין שכר הטרחה, וזאת בניגוד לקבוע בתקנה 153(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט-2018 (להלן: התקנות החדשות).

המשיבה הגישה תשובתה לבקשה וטענה כי ככל שסבר בית משפט שיש להוסיף מע"מ היה עליו לציין זאת ברחל בתך הקטנה, וכי בהתאם לחוק אין לפסוק מע"מ בעת פסיקת שכר טרחת עו"ד.

דיון והכרעה

על פי הוראת תקנה 153(ב) לתקנות החדשות (וראו תקנה 512(ג) לתקסד"א הישנות) נדרש בית המשפט לכלול בסכום שכר הטרחה גם מע"מ (למעט אם הזוכה יכול לנכות מס תשומות), ואולם לא כרכיב נפרד, אלא כחלק מסכום שכר הטרחה הכולל.

בענייננו, צוין בפסק הדין כי לסכום הפיצויים יתווסף שכר טרחת עו"ד כדין, ללא שנקבע סכום מדויק. לטענת המשיבה משמעות הקביעה היא כי לא נפסק למבקש מע"מ בגין שכר הטרחה. דין הטענה להידחות.

היות ועל פי תקנה 153(ב) לתקנות החדשות על בית המשפט לכלול בסכום שכר הטרחה גם את המע"מ, הרי שהקביעה בפסק דין לפיה ישולם שכר טרחה כדין, משמעו כי שכר הטרחה ישולם בתוספת מע"מ כדין, וכקבוע בתקנה 153(ב).

לעניין זה מופנית המשיבה גם לקביעתו של בית משפט קמא, בפסק הדין מושא הערעור, לפיה למערער ישולם שכר טרחת עו"ד כדין בשיעור של 15.21%, שהוא שיעור הפיצוי (13%) לפי החוק, בצירוף מע"מ.

על כן אנו קובעים בזאת, שהקביעה לפיה לסכום הפיצויים יתווסף שכר טרחת עו"ד כדין, משמע שכר טרחה בשיעור של 15.21%, שהוא שיעור הפיצוי (13%) לפי החוק, בצירוף מע"מ.

ניתנה היום, ט"ו אדר א' תשפ"ב, 16 פברואר 2022, בהעדר הצדדים.