בפני | כבוד השופטת לובנה שלאעטה חלאילה |
תובע | פלוני |
נגד |
נתבעת | שומרה חברה לביטוח בע"מ |
|
בקשה מטעם התובע למינוי מומחה רפואי בתחום האורתופדי.
- עסקינן בתביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע (יליד שנת 1964) בעקבות תאונת דרכים בה היה מעורב ביום 6.11.19.
- בקשת התובע מבוססת על ממצאי בדיקת CT שביצע אחרי התאונה ואשר לטעמו מקימים ראשית ראיה לקיום נכות כתוצאה מהתאונה.
- הנתבעת מנגד ביקשה לדחות את הבקשה וטענה בתגובתה לבקשה כי התובע היה מעורב בעבר בארבע תאונות דרכים ותאונת עבודה כשבאחת התאונות נקבעה לו נכות אורתופדית. בנוסף, נטען כי התובע ניהל בעבר תביעה אזרחית דומה לתביעתו כאן בעקבות תאונת דרכים מיום 28.7.18 במסגרת תיק שמספרו 27980-12-18.
- מעבר לכך, טענה הנתבעת כי אף אם לתובע נגרמו נזקי גוף הרי מדובר בנזק של מה בכך שאינו מצדיק את המינוי המבוקש. הנתבעת טענה כי התובע מנסה לגלגל לפתחה של הנתבעת תחלואות וחבלות שאינם קשורים לתאונה. הנתבעת הפנתה לחוות דעתו של פרופ' רוזן שמונה כמומחה רפואי בעקבות התאונה משנת 2018 בתיק שמספרו 27980-12-18 וטענה כי בפרק "רקע רפואי" בחוות הדעת התייחס המומחה אל עברו הרפואי של התובע וציין, בין היתר, כי בעבר התובע התלונן על כאבים בגב בשנים 1997, 1999, 2005 ו- 2006, כאבים בצוואר בשנת 2005 וכי התובע היה מעורב בתאונת דרכים בשנת 2007 ותאונת עבודה מתאריך 11.3.18.
- התובע טען בתשובה לטענות אלה של הנתבעת כי התאונה משנת 2018 הותירה אצלו נכות בצוואר. המומחה שבדק אותו בתביעה הנ"ל קבע בחוות דעתו כי נותרה לו נכות בשיעור של 10% בצוואר, ייחס 3.33% מהם לתאונה והפחית שני שליש בגין רקע רפואי תחלואתי קודם.
- התובע הגיש תצהיר בריאות ממנו עולה כי היה מעורב ב 3 תאונות קודמות מהשנים 2005, 2007 ו- 2018.
- מעיון בתיעוד הרפואי שהוגש עולה כי אחרי התאונה נשוא התביעה דנא, פנה התובע למחלקה לרפואה דחופה בבי"ח רמב"ם כשהוא מתלונן על כאבים בגב תחתון, ובבדיקתו נמצא בין היתר שהוא סובל מרגישות במישוש עמוד שדרה מותני. בהמשך הופנה התובע, עקב הכאבים בגב, לביצוע טיפולי פיזיותרפיה בגב והוא ביצע 10 טיפולים.
- עקב תלונותיו של התובע על כאבים בגב, הוא הופנה לביצוע בדיקת CT עמוד שדרה מותני וסקרלי ובבדיקה שבוצעה ביום 17.9.20 נמצא בין היתר, בקע דיסקלי מרכזי קטן בגובה L4-L5, בליטה אחורית קלה של הסחוס הדיסקלי בגובה L4-L5.
- התובע המשיך להתלונן על כאבים בגב, וביום 8.10.20 הופנה שוב לפיזיותרפיה, עקב הכאבים בגב והממצאים שאובחנו, והוא ביצע 6 טיפולים.
- כפי שעולה מחוות הדעת שניתנה במסגרת ההליך שתנהל בעקבות התאונה מיום 28.7.18, הנכות שנקבעה לתובע בעקבת תאונה זו הינה בצוואר בלבד. לא הוגשו מסמכים שמלמדים כי לתובע נקבעו בעבר נכויות בגב ולא הוכח כי הממצאים שאובחנו אצל התובע אחרי התאונה בבדיקת ה CT בגב הם ממצאים מהעבר.
- בנסיבות אלה, דומה כי די בתיעוד שהוגש לצד תלונות התובע והממצאים האובייקטיביים של בדיקות הדימות כדי להקים ראשית ראיה לקיומה של נכות ולהצדיק מינוי מומחה רפואי בתחום האורתופדי. גם אם התובע התלונן על כאבים בעבר, הרי ששאלת הקשר סיבתי והיתכנות החמרה במצבו עקב התאונה נשוא ענייננו, אלו עניינים שבמומחיות שראוי כי יזכו להתייחסות מומחה מטעם ביהמ"ש.
- מכאן, כדי לא לחסום את דרכו של התובע מלהוכיח את נכותו עקב התאונה ונוכח משטר מינוי מומחים רפואיים בתביעות המוגשות מכוח חוק הפיצויים, מצאתי להיעתר לבקשה. בשלב זה, תישא הנתבעת בשכרו של המומחה. עם זאת, נוכח עברו הרפואי של התובע, ככל שיקבע המומחה כי לתובע לא נותרה נכות כתוצאה מהתאונה, תהיה רשאית הנתבעת לעתור לניכוי שכרו של המומחה מכל פיצוי שייפסק לתובע.
צו מינוי יינתן במקביל.
המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.
ניתנה היום, ג' אדר ב' תשפ"ב, 06 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.