1. לאחר עיון בבקשה ובתגובות, לא מצאתי מקום לבטל או לשנות מהקבוע בהחלטתי מיום 3.9.2021 בבקשה דנן, וזאת מהטעמים הבאים:
2. ראשית, כפי שקבעתי עוד בהחלטתי מיום 14.7.2021 (בבקשה 14), במסגרת סעיף 5.1.7 להסדר הנושים שאושר בעניינו של החייב ביום 2.1.2019 (בתיק פש"ר 44746-03-15), הוסכם כי: "...המזרח (ו/או מי מטעמה) תהא רשאית לממשם [את המניות המשועבדות], באופן מלא או חלקי, ולהיפרע מתוך המימוש בכל עת ולפי שיקול דעתה הבלעדי". כלל טענות החייב בעניין זה, לרבות הטענה כי ביכולתם של כונסי הנכסים לפעול למימוש המניות המשועבדות עד לגובה החוב בלבד לנושה המובטחת (להבדיל ממימוש כלל המניות), נדונו ונדחו בהחלטתי מיום 14.7.2021. מכאן שאין מקום לשוב ולהידרש לטענות החייב והמשיבה 2 בעניין זה. יתרה מזו, החייב והמשיבה 2 לא ערערו על החלטתי מיום 14.7.2021, אשר הפכה חלוטה ודי בכך כדי לדחות את הבקשה.

בהקשר זה יצוין, כי לא נעלם מעיניי ניסיונם של החייב והמשיבה 2 להיאחז בנימוק השני שבהחלטתי מיום 14.7.2021, לפיו כונסי הנכסים הודיעו כי יפעלו למימוש המניות המשועבדות עד גובה החוב לנושה המובטחת (סעיף 13 לתגובתם מיום 30.6.2021 בבקשה 14), ברם, מדובר בהסתמכות חלקית על הודעת הכונסים, שעה שאלה שבו והבהירו בהמשך תגובתם כי לא ניתן להגביל אותם מבחינת אופי מלאכת הכינוס כבר בתחילת דרכם מבחינת היקף ותנאי העסקה וזאת ייעשה בהתאם לשיקול דעתם (ראו את הניסוח המלא של סעיף 13 לתגובת הכונסים) ולא מצאתי מקום שלא לקבל הודעה זו במלואה.

1. שנית, הסמכות הבלעדית למימוש המניות המשועבדות במלואן או בחלקן ובהתאם לשיקול דעתה הבלעדי של הנושה המובטחת הוענקה לה גם באיגרות החוב במסגרתן נוצרו השעבודים נשוא הליך זה (ראו למשל הדוגמאות הנזכרות בסעיף 17 לתגובת כונסי הנכסים מיום 12.9.2021). כפי שנטען בתגובת כונסי הנכסים לבקשה דנן, הרציונל לכך ברור. בשים לב לאופיים של הנכסים המשועבדים – היינו מניות ששווין נתון לשינויים בהתאם למסחר בבורסה, ובהתחשב בכך שמדובר בחוב שהולך ותופח עקב חיובי הריבית, הרי שמימוש מספר מניות בדיוק בהתאם לשיעור גובה החוב לנושה המובטחת אינו ריאלי בנסיבות בעניין. מה גם שלהליך המימוש עלויות נוספות כגון הוצאות, שכר טרחה, תשלומי מסים וכיו"ב. על כן שועבדו כלל המניות כבטוחה להחזר החוב לטובת הנושה המובטחת והוסכם כי מימושן יעשה בהתאם לשיקול דעתה הבלעדי. מכאן שאין ביכולתם של החייב והמשיבה 2 להעלות תנאים המגבילים את אופן המימוש.
2. שלישית, נראה כי אף מטעמים עסקיים-מסחריים יש לדחות את הבקשה. כך, למשל, ככל שתתקבל הצעה אחת בלבד לרכישת כלל המניות המשועבדות או שתתקבל הצעה לרכישת 75% מהן (במחיר שיעלה על גובה החוב לנושה המובטחת). האם יהיה בכך כדי לדחות את ההצעה באופן שימשיך ויעכב את הנושה המובטחת מלפעול לפירעון החוב לטובתה? על רקע זה יש לראות את הסכמות הצדדים הן באיגרות החוב והן בהסדר הנושים המאפשרות לנושה המובטחת גמישות מלאה בנוגע לאופן מימוש המניות וזאת בהתחשב בהצעות שיתקבלו ותנאי המסחר בשוק.
3. רביעית, ומעבר לדרוש, יצוין כי יש לדחות את הטענה כי בהתאם להוראות הסדר הנושים המניות המשועבדות נפדו על-ידי החייב זה מכבר כך שעם פירעון החוב לנושה המובטחת "...ימשיכו המניות להיות בקניינם..." של החייב והמשיבה 2 (פסקה 16.1 לבקשה). בהקשר זה יובהר כי אין ביכולתם של החייב והמשיבה 2 להיאחז בחלק מהוראות הסדר הנושים אשר עולות בקנה אחד עם הסעדים המבוקשים על-ידם בבקשה דנן, ובאותה נשימה להתעלם מהוראות אחרות בהסדר הנושים שאינן מתיישבות עם המבוקש בבקשה לרבות הוראת סעיף 5.1.7.
4. למען הסר ספק יובהר כי פירעון החוב לנושה המובטחת יהיה עד גובה החוב בלבד בתוספות ההוצאות הנלוות, וזאת להבדיל ממימוש המניות בהתאם להצעה שתוגש.
5. אשר על כן, דין בקשת החייב והמשיבה 2 להידחות.
6. הצדדים יפעלו בהתאם לקבוע בהחלטתי מיום 3.9.2021 ובתוך כך יפעלו כונסי הנכסים לקבלת הצעות לרכישת המניות המשועבדות כפי שפורסם על-ידם.
7. מאחר ומרבית הטענות הוכרעו עוד בהחלטתי מיום 14.7.2021, החייב והמשיבה 2 יישאו בהוצאות כונסי הנכסים בסך 5,000 ₪.

המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים ותסגור את הבקשה.

ניתנה היום, כ"ד תשרי תשפ"ב, 30 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.