17 יוני 2021

לפני: כב' הרשמת אימאן נסראלדין

החלטה

1. לפני בקשה לפטור את התובע מתשלום אגרת בית הדין בסך 4,009.16 ₪ בתביעה שהגיש כנגד הנתבעים, מחמת מצב כלכלי קשה (להלן: "הבקשה").
2. הטעמים העומדים בבסיס הבקשה המקורית מיום 18.3.21, הבקשה המשלימה מיום 22.3.21 והתצהירים שצורפו להן, הם כדלקמן:
3. התובע, יליד 1969, נשוי ואב לארבעה ילדים הסמוכים על שולחנו, מתגורר בעיר עכו בדירה השייכת לחברת עמידר.
4. התובע הוא מפרנס יחידי במשפחה ומשתכר שכר הקרוב לשכר המינימום במשק וכן מקבל קצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי בסך 3,219 ₪ - 3,400 ₪ לחודש, זאת נוכח מצבו הרפואי והצנתורים שעבר.
5. מצבו הכלכלי של התובע החמיר בעקבות משבר נגיף הקורונה ולתובע אין כל נכס על שמו, למעט רכב מסוג טיוטה, שנת ייצור 2008, המשמש את התובע לחיי היום-יום.
6. חשבון הבנק של התובע מצוי ביתרה שלילית בסך 2,440.90 ₪ כמשתקף מתדפיסי חשבון הבנק.
7. לתובע תכנית חסכון העומדת על 1,000 ₪ בלבד.
8. על חשבון הבנק של התובע מוטלים עיקולים מטעם נושים במסגרת תיק הוצאה לפועל הפתוח כנגדו.
9. התובע משיב לבנק מדי חודש הלוואה בסך 1,300 ₪ ונותרו עוד שנים עשר תשלומים חודשיים בגין ההלוואה; משכך, הבנק מסרב לתת לתובע אשראי נוסף או הלוואה כלשהי לכיסוי תשלום האגרה.
10. לתובע טענות כבדות משקל ויש לתת לו את יומו בבית הדין, כאשר דחיית הבקשה משמעה סגירת שערי בית הדין בפני התובע.
11. הנתבעים מתנגדים לבקשה בנימוק, כי התובע לא מילא אחר החלטת בית הדין ולא צירף לבקשתו המשלימה תדפיסי חשבון בנק לששת החודשים עובר להגשת הבקשה, אלא לארבעה חודשים בלבד לרבות תקופה המאוחרת למועד הגשת הבקשה. מהמסמכים שצורפו לבקשה עולה, כי התובע משתכר 6,338 ₪ לחודש, זאת נוסף לקבלת קצבה מהמוסד לביטוח לאומי בסך 3,219 ₪ - כך שהכנסתו החודשית עומדת על כ- 9,550 ₪. התובע לא פירט את הוצאותיו ונראה, כי לתובע אין תשלום משכנתאות, הוא אינו משלם דמי שכירות והוצאתו היחידה עומדת על החזר חודשי בגין הלוואה על סך 1,270 ₪. מכאן עולה, כי המסמכים שצורפו לבקשה אינם מלמדים על קושי כלכלי המצביע על היעדר יכולת לשלם את אגרת בית הדין. עוד נטען, כי בניגוד לטענת התובע בדבר עיקולים המוטלים על חשבונו – המסמכים שצורפו לבקשה מלמדים, כי לא מוטלים עיקולים כאמור וכי התיק היחיד הקיים על שם התובע בהוצאה לפועל נפתח רק לאחרונה, בחודש מרץ 2021, על סך 1,953 ₪ בלבד.

כמו-כן, לא הוגשה כל אסמכתא לתמיכה בטענת התובע בדבר מצבו המשפחתי ובכלל זה מספר הילדים, גילאים והיותם סמוכים על שולחנו. יתרה מכך, המסמכים שצורפו לבקשה מלמדים, כי מצבו הרפואי של התובע הוא סטטי ולא חל בו כל שינוי משנת 2018.

1. ביום 1.6.21 הגיש התובע מסמכים נוספים לתיק ובכלל זה סיכום אשפוז מיום 17.9.18, סיכום רפואי אודות מצבו, אישור המוסד לביטוח לאומי בדבר תשלום קצבאות נכות ואישור בדבר שיעור הנכות הרפואית המשוקללת.

הכרעה

1. לאחר שעיינתי בבקשה, בתצהיר הנלווה לה על כל נספחיהם ובכתב התביעה, וכן בתגובת הנתבעים ובכלול החומר המצוי בתיק, מצאתי, כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי, כפי שיפורט להלן.
2. חובת תשלום אגרה עם פתיחת הליך בבית הדין לעבודה מעוגנת בתקנה 2 לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), התשס"ח-2008 (להלן: "תקנות האגרה"). בפסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה הוסבר הרציונל העומד בבסיס חובה זו, בזו הלשון:

"ראשית – בעל דין הפונה לערכאת שיפוט נדרש לשלם עבור השירות שהוא מקבל ממערכת המשפט ושנית – תשלום אגרה מעיד על רצינות ההליך ומונע נקיטת הליכי סרק או ניצול לרעה של ההליך השיפוטי"

(בש"א (ארצי) 74/10 רונית אלון – אלון מיכון משרדי בע"מ, מיום 11.3.10).

1. תקנה 12 לתקנות האגרה קובעת, כי על בעל דין הטוען שאין ביכולתו לשלם את האגרה, לצרף לבקשה לפטור מאגרה תצהיר המפרט את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה. בתקנה 12 לתקנות האגרה נקבעו שני תנאים מצטברים למתן פטור מתשלום אגרה, אשר ביניהם מתקיימת זיקת גומלין, ואשר הוכחת התקיימותם מוטלת על מבקש האגרה, כדלקמן (ההדגשות הוספו):

"(ב) הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית הדין שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית הדין שההליך מגלה עילה, רשאי בית הדין לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה...".

1. אשר ליכולתו הכלכלית של התובע – מעיון בבקשה ובתצהיר הנלווה לה על כל נספחיהם, לרבות בתדפיסי חשבון הבנק החלקיים שצורפו וכן באישור קבלת קצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי עולה תמונה, לפיה מדובר בתובע המתפרנס ממשכורת חודשית מעבודה בסכום הנע בין 5,460 – 6,338 ₪ וכן מקצבת נכות בסך כ- 3,219 ₪ כך שהכנסתו החודשית של התובע עומדת על כ- 9,500 ₪. אמנם מצילום ספח תעודת הזהות אשר הוגש לתיק עולה, כי התובע הוא אב לארבעה ילדים אלא שמדובר בילדים בגירים בגילאים 30, 29, 25 ו- 20 ולא הובאה כל אינדיקציה לכך שמדובר בילדים הסמוכים על שולחן התובע. מכל מקום, אף אם תתקבל טענת התובע, כי הוא מפרנס יחיד במשפחה וכי במצב זה יש בנתונים עליהם הצהיר התובע כדי ללמד על קושי כלכלי לשאת בתשלום האגרה – התובע לא הציג לפני בית הדין כל ראיה לכך, כי אכן פנה לגורמים בנקיים או חוץ בנקאיים שונים בבקשה לקבל הלוואה לצורך תשלום האגרה וסורב; כך גם לא התייחס התובע בבקשתו לאופן מימון שכר הטרחה לבא כוחו בתביעה על סך 687,782.178 ₪ על אף שעל פי הפסיקה הוא נדרש להבהיר כיצד ידו משגת לממן את ההליך המשפטי, שכן לכאורה עליו לממן את תשלום האגרה מאותו מקור המשמש למימון עלות הייצוג (ראו: רע"א 8327/08 לוי נ' פרזון אגודה חקלאית (30.11.2008).
2. בנסיבות אלה וגם אם קיים קושי כלשהו בתשלום האגרה, לא שוכנעתי, כי הבקשה לפטור מאגרה אשר משמע הישענות על הקופה הציבורית, היא בבחינת מוצאו האחרון של התובע.
3. אשר לעילת התביעה – התובע הגיש כנגד הנתבעים תביעה לתשלום פיצויי פיטורים, זכויות סוציאליות שונות הנסמכות, בין היתר, על הוראות צו ההרחבה בענף החקלאות וכן רכיבי פיצוי שונים בסכום כולל בסך 687,782.178 ₪. מבלי שיהא בדבריי כדי להביע עמדה כלשהי בנוגע לסיכויי הצלחת התביעה, על פני הדברים נראה, כי התובע עומד בנטל להוכיח, כי מדובר לכאורה בתביעה המגלה עילה אשר אינה בבחינת הליך סרק.

סוף דבר

1. על יסוד כל האמור, ולאחר שנתתי דעתי למכלול נסיבות העניין ובכלל זה למצבו הרפואי והכלכלי של התובע, אני נעתרת לבקשה באופן חלקי, ובהתאם לסמכותי לפי תקנה 12(ו) לתקנות האגרה אני מעמידה את סכום האגרה על סך 3,000 ₪ בלבד ומאפשרת תשלומה לשיעורין.
2. סכום האגרה ישולם בשלושה תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, הראשון בהם לא יאוחר מיום 18.7.21 ובכל ה- 18 לחודש בחודשיים העוקבים.
3. אין צו להוצאות.

מזכירות בית הדין תשלח לב"כ התובע, יחד עם החלטה זו, שוברים לתשלום האגרה, ותעקוב אחר תשלומה בהתאם למפורט לעיל.

ניתנה היום, ז' תמוז תשפ"א, (17 יוני 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.