בפני

כבוד השופט גלעד לובינסקי זיו

תובעת

בית הכנסת חפץ חיים נווה חוף ראשון לציון, מ.ע. 580511459

נגד

נתבעים

1. שמעון סימון ביטון

2. מיכאל בן חיים

3. רוני צפדיה

4. יוסף אדרי

החלטה

1. לעניין סוגית הסמכות העניינית: התובעת הגישה תביעה אשר במסגרתה התבקש סעד כדלקמן -

מדובר בסעד הצהרתי ביחס לשליטה על עמותה המפעילה בית כנסת, היינו – מדובר בזכות שלא ניתן להעריך את שוויה. משכך, צודקת הנתבעת כי בית משפט זה נעדר סמכות לדון בתביעה, וכי הסמכות העניינית נתונה לבית המשפט המחוזי (למשל, רע"א 7551/00 פוקס נ' קצנלנבוגן, פ"ד נו(1) 253 (2001)).

אי לכך, ובשים לב גם להסכמת הצדדים הנזכרת בפרוטוקול הדיון מיום אתמול, החלטתי לעשות שימוש בסמכות הנתונה לי בהתאם לסעיף 79 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ולהורות על העברת התביעה לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד.

2. לעניין הסעד הזמני (סעיף 3 להסכמות הצדדים המופיעות בפרוטוקול הדיון): אני נותן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים. המשמעות היא שהסעד הארעי אשר ניתן על ידי ביום 29.3.2021 יעמוד על כנו עד לסופו של יום 28.4.2021. ככל שהסעד הזמני לא יוארך על ידי בית המשפט המחוזי מעבר למועד האמור - הוא יפקע מאליו.

3. לעניין ההוצאות (סעיף 2 להסכמות הצדדים המופיעות בפרוטוקול הדיון): הלכה למעשה עסקינן בסכסוך בין שתי קבוצות אנשים, אשר כל אחת מהן טוענת כי אנשיה הם חברי עמותה ובעלי תפקיד בעמותה. ואולם, הקבוצה העומדת מאחורי הגשת התביעה בחרה להגיש אותה באופן שהתובעת היא העמותה עצמה. בנסיבות אלה, דומה כי מתעורר קושי לפסוק הוצאות לטובת הנתבעים, שכן הגורם אשר אמור לשאת בהוצאות אלה אינו העמותה עצמה (והרי הנתבעים טוענים שהם הם חברי העמותה ובעלי התפקיד בה), אלא אנשי הקבוצה אשר הגישו את התביעה בשמה ואשר נכון לעכשיו אינם מהווים צד להליך.

אשר על כן, לעת עתה לא תיפסקנה הוצאות לטובת הנתבעים בגין העלויות העודפות אשר נגרמו להם כתוצאה מהגשת התביעה לערכאה שאינה מוסמכת לדון בה. ההחלטה אם, ובאיזה אופן, יש להביא עלויות אלה בחשבון במסגרת פסיקת ההוצאות בסוף ההליך, נתונה כמובן לבית המשפט המחוזי.