תמצית התובענה ועיקרי טענות הצדדים

1. לפניי תובענה כספית על סך 38,939 ₪ שעניינה הסכם עבודה להתקנת שער חשמלי, גדרות, שערים וכיסויים בחצר ביתם של התובעים.
2. על פי הנטען בכתב התביעה, ביום 5.8.2020 הזמינו התובעים מהנתבעת שער חשמלי לחנייה, שער להולכי רגל, גדר, שער לפילר האשפה ומנוע חשמלי בתמורה לתשלום בסך של 18,500 ₪ כולל התקנה.
3. התובעים טוענים כי הנתבעת ביצעה את עבודות ההתקנה(אשר התבצעו ביום 29.10.2020), באופן רשלני ולקוי ופועל יוצא מכך הנתבעת הפרה את התחייבויותיה על פי ההסכם.
4. כך למשל טוענים התובעים כי מתקין הנתבעת חיבר את מערכת החשמל באופן לקוי, דבר שלטענתם גרם לקצר חשמלי בבית התובעים; עמודי השער הותקנו עקומים;"החיבורים בין הפרופילים רופפים ואינם אחידים", נמצאו בפרופילים חורים והכיסויים לפרופילים "עקומים ולא אחידים". עוד טוענים התובעים כי נמצאו ליקויים בצביעה וסימני חלודה.
5. לטענת התובעים, ביום 25.11.2020, תואם ביקור למתקין מטעם הנתבעת, אולם מסיבה שאינה ידועה לתובעים, הביקור לא התקיים והתובע 1 נאלץ להפסיד יום עבודה. למחרת היום, הגיע מתקין מטעם הנתבעת אולם נוכח תנאי מזג האוויר, נמנע מהמתקין לתקן את הליקויים. ביום 17.12.2020, ביקר שוב נציג הנתבעת בבית התובעים אולם לטענת התובעים לא נעשה דבר. לאחר פנייה של התובעים אל הנתבעת טענו התובעים כי נציג מטעם הנתבעת התייצב בבית התובעים אולם לא הוצג בפניהם פתרון מעשי לנוכח הליקויים הנטענים.
6. למעשה, טוענים התובעים כי כל פניותיהם אל הנתבעת בדרישה לתקן את המחדלים העלו חרס ונותרו ללא מענה. מכאן, התביעה שלפניי, בגדרה עותרים התובעים לביטול העסקה, השבת מלוא התמורה, פיצוי בגין עלות פירוק המוצרים ורכישת מוצרים חלופיים.
7. לביסוס טענותיהם, צירפו התובעים לכתב התביעה חוות דעת מומחה התומכת בגרסתם וקובעת, בין היתר, כי מדובר בהתקנת מוצרים לקויה אשר אינה בת תיקון ועל כן נדרש לפרק את ההתקנה ולהחליף את המוצרים ולהתקינם מחדש.
8. הנתבעת מודה כי התובעים הזמינו ממנה את שירותיה להתקנת המוצרים שרכשו התובעים. הנתבעת מכחישה את טענת התובעים כי ביצעה עבודה לקויה ורשלנית. הנתבעת טוענת כי מדובר בנזקים "מנופחים" וגם אם מדובר בעבודה רשלנית, הרי שמדובר בנזקים מינוריים ברי תיקון. הנתבעת טוענת כי התובעים סירבו לאפשר לנתבעת להידרש למוצריה ולהציע טיפול בהתאם. לביסוס ראיותיה, צירפה הנתבעת קבלות, חשבוניות וסרטוטים ביחס לעבודה שביצעה עבור התובעים. בנסיבות אלו, עותרת הנתבעת לדחיית התביעה על כל רכיביה ולחייב את התובעים בהוצאות.
9. בדיון שהתקיים ביום 12.9.2021, חזר התובע על טענתו כי הנתבעת התרשלה וכי ניתנו לנתבעת מספר הזדמנויות לתקן את הליקויים אולם הנתבעת לא עשתה כן. מנגד, הנתבעת חזרה על טענותיה כי ההתקנה בוצעה באופן תקין וגם אם נמצאו ליקויים הרי שמדובר בליקויים מינוריים ברי תיקון. הנתבעת חזרה על הטענה כי הראתה נכונות לאורך כל הדרך לתקן את הליקויים האמורים אולם לטענתה התובעים לא שיתפו פעולה וסירבו לאפשר לנתבעת לבצע את התיקונים.
10. בתום הדיון הסכימו הצדדים כי ימונה מומחה מטעם בית המשפט אשר יתייחס בחוות דעתו על הליקויים הנטענים, המוצרים שנרכשו, אופי התקנתם, מקור הקצר החשמלי, גובה הנזק והאמצעים לתיקונו.
11. ביום 13.10.2021, מונה המומחה, מר יעקב מרזוק מטעם בית המשפט. ביום 24.1.2022 הוגשה חוות דעתו לתיק בית המשפט. בחוות דעתו של המומחה, נטען כי מדובר במוצר "לא מתאים" אולם נקבע כי מדובר במוצר שניתן לתקן בשטח אשר מצריך כשלושה ימי תיקון, בעלות כוללת בסך של 5,262 ₪ (כולל חומרים). לצדדים נקבע דיון הוכחות נוסף ליום 06.03.2022. יצוין כי לקראת דיון ההוכחות, ביקשו התובעים לחקור את המומחה שמונה מטעם בית המשפט.

דיון והכרעה

1. בהליך ההוכחות, חזרו התובעים על הטענה כי בהתקנת המוצר נתגלו ליקויים במוצר, הנתבעת התעלמה מפניות התובעים ופועל יוצא מכך לא תיקנה את הליקויים האמורים ובנסיבות האמורות מדובר בהפרה יסודית של ההסכם. מנגד, נטען כי התובעים לא שיתפו פעולה עם הנתבעת בנוגע לתיקון הליקויים והלכה למעשה לא ניתנה לנתבעת הזדמנות כנה ואמתית לתקן את הליקויים הנטענים בכתב התביעה.
2. הנתבעת טוענת כי התובעים היו מודעים לעמדתה בדבר רצונה ליתן מענה לנזקים הנטענים, עוד בטרם הוגשה התובענה. לטענת הנתבעת, התובעים לא מוכנים לקבל את העובדה כי מדובר בנזקים מינוריים וגמלו בליבם "להתנער" מהעסקה ולבקש את ביטול העסקה. הנתבעת טענה כי התובעים יצרו לעצמם את עוגמת הנפש שכן אלמלא הסרבנות של התובעים לקבל את המוצר ולשתף פעולה עם הנתבעת ביחס לתיקונים האמורים, התובעים לא היו מפסידים ימי עבודה.
3. עיון בטענות הצדדים, בראיות שהוצגו בתובענה כמו גם בהליך ההוכחות, מביאים אותי למסקנה כי מרבית התביעה להתקבל, וזאת מן הטעמים שיפורטו להלן.
4. סעיף 7(א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 (להלן: חוק החוזים תרופות) מאפשר לצד הנפגע לקבל סעד של ביטול החוזה אם הפרת החוזה הייתה הפרה יסודית. טענה של הפרה יסודית תתקבל בהתאם לחומרתה. מידת החומרה תיבחן לפי ראות עיניו של נפגע פוטנציאלי סביר. במילים אחרות, נבדוק האם מדובר בהפרה שניתן להניח לגביה כי אדם סביר לא היה מתקשר בחוזה אילו היה יודע מראש את ההפרה ותוצאותיה.
5. ככל ויוכח כי האדם הסביר לא היה מתקשר בהסכם אילו היה חוזה מראש את ההפרה ותוצאותיו, יטה בית המשפט לראות בכך כהפרה יסודית והלכה למעשה יתיר לנפגע הפוטנציאלי לבטל את ההסכם (ע"א 7403/11 בשמא השקעות ומימון בע"מ נ' אליהו ניאגו (13.08.2013)).
6. דרך נוספת לביטול הסכם קבועה בסעיף 7(ב) לחוק החוזים תרופות לפיו, הנפגע רשאי לבטל את העסקה אם נתן תחילה למפר ארכה לביצוע ההסכם (ותיקון ההפרה) וההסכם לא קוים תוך זמן סביר לאחר שניתנה ארכה. כמו כן, סעיף 3 לחוק חוזה קבלנות, תשל"ד-1974 מטיל על הצד הנפגע חובה לאפשר לצד המפר הזדמנות נאותה לתקן את הפגם.
7. בעניינינו, לא שוכנעתי כי מדובר בהפרה יסודית של הנתבעת את ההסכם ולמעשה לא קמה לתובעים זכות ביטול מכוח טענה של הפרה יסודית. ניתן להתרשם מהתנהלות התובעים עצמם, כפי שעולה בכתב הטענות, כי לא ראו בהתנהלות הנתבעת הפרה יסודית של ההסכם, להיפך התובעים ביקשו ופנו אל הנתבעת שתשלח את נציגיה על מנת ליתן מענה ופתרון לליקויים הנטענים ומשלא עשתה כן, רק אז בחרה לעלות טענה של הפרה יסודית.
8. מסקנה דומה עולה מחוות דעת המומחה בית המשפט. בחקירתו המומחה עמד על עדותו וחוות דעתו וזו לא נסתרה, וניתן להתרשם כי אמנם מדובר במוצר שאינו מתאים אולם מדובר בליקויים הניתנים לתיקון בשטח בעלות של 5,265 ₪. נדמה כי מסקנות חוות הדעת משמשות אינדיקציה לכך כי חרף הליקויים הנטענים, הם אינם עולים לכדי הפרה יסודית של ההסכם.
9. יחד עם זאת, דומני כי לתובעים עומדת הזכות לביטול העסקה מכוח סעיף 7(ב) לחוק החוזים תרופות. כפי שעולה מכתב הטענות, התובעים טוענים כי ניתנה לנתבעת הזדמנות נאותה לתקן את הפגם. מנגד, הנתבעת טוענת כי התובעים לא שיתפו פעולה וסירבו לאפשר לנתבעת לתקן את הפגם.
10. בכתב הטענות של התובעים כמו גם בעדות התובע 1, עולה כי התובעים נתנו מספר הזדמנויות לתקן את המוצר. טענה זו לא נסתרה. להיפך. גם הנתבעת ציינה כי שלחה אל בית התובעים נציגים מטעמה לבחון את הליקויים. כפי שעולה מנספח ו'-1 לכתב התביעה, ביום 25.11.2020, עדכן התובע את הנתבעת כי הטכנאי קיריל בלנק לא הגיע לתקן את הליקויים הנטענים על אף שציפה לו ולקח חופש מעבודתו. כך גם עולה בנספח ו'-2, לפיו התובע פונה אל הנתבעת ומביע את אכזבתו כי בשל תנאי מזג אוויר נציג הנתבעת לא הצליח לתקן את הליקויים האמורים ותוהה מתי הנתבעת תשלים את ההתקנה. כאמור בכתב הטענות, ביום 17.12.2020, הגיע שוב נציג מטעם הנתבעת לבית התובעים על מנת לבחון את הליקויים האמורים.
11. כפי שעולה במכתב הפנייה המצורף כנספח ז' לכתב התביעה, ביום 6.1.2021, פנה ב"כ התובעים אל הנתבעת והודיע על הפרה יסודית. לאחר הפנייה, שוב שלחה הנתבעת נציג מטעמה אל בית התובעים. עינינו הרואות כי למעלה מחודשיים, התובעים אפשרו לנתבעת לשלוח נציגים מטעמה, לבקר בבית התובעים, לבחון וליתן פתרון לתיקון הליקויים האמורים. כל אלו, לצד פניות התובעים אל מחלקת שירות הנתבעת, משמשים אינדיקציה לכך כי התובעים נתנו הזדמנויות כנות ואמתיות לתקן את הליקויים הנטענים.
12. בחקירה הנגדית, העיד התובע 1 כי לא מנע מהנתבעת לאפשר לה לתקן את הליקויים. עדות זו נמצאה כמהימנה ולא נסדקה. כמו כן, הנתבעת לא הציגה כל ראייה התומכת בגרסתה כי התובעים סירבו לשתף פעולה ולאפשר לנתבעת לתקן את הליקויים. הנתבעת לא זימנה את הטכנאי קיריל בלנק להעיד בכדי לתמוך בגרסתה. הנתבעת אף לא הציגה אסמכתאות התומכות בגרסתה כי התובעים מנעו ממנה לתקן את הליקויים הנטענים.
13. לאור האמור לעיל, השתכנעתי כי יש לאמץ את גרסת התובעים. שוכנעתי כי לנתבעת ניתנה הזדמנות אמתית וכנה לתקן את הליקויים ואולם לא עלה בידי הנתבעת לעשות כן ומכאן, שקמה לתובעים עילת הביטול לפי סעיף 7(ב) לחוק החוזים.
14. בנסיבות אלו, דין העסקה הוא ביטול והשבה. הנתבעת תאסוף את המוצרים שהותקנו בבית התובעים. בסכום ההשבה, שיש לפסוק לזכות התובעים, תילקח בחשבון העובדה שהתובעים עשו שימוש במוצרי הנתבעת למעלה משנה וחצי ולשימוש זה יש ערך ולכן לא יושב לתובעים מלוא הסכום בגין העסקה. הצדדים לא טענו לעניין זה אבל בשים לב לנסיבות העניין, ערך השימוש האמור יוערך בסך של 1,500 ₪.
15. התובעים לא הציגו אסמכתאות בדבר עוגמת הנפש שנגרמה כתוצאה מהתנהלות הנתבעת ואובדן ימי עבודה. יחד עם זאת, אני ער לעבודה כי התנהלות הנתבעת גרמה לתובעים לעוגמת נפש ואילצה את התובעים להפסיד ימי עבודה.
16. לאור מהות התביעה והמחלוקות נשוא התביעה, דומה כי יש להשאיר את הוצאות שכר טרחה מומחה שמונה מטעם בית המשפט על התובעים, בשל העבודה כי חקירת מומחה מטעם בית המשפט האריכה את ההליך שלא לצורך ולא היה לה מקום בשים לב למסקנותיו. כך או אחרת, חוות דעת זו עמדה איתן גם לאחר חקירתו, וגם מטעם זה אין מקום להטיל את עלות חקירתו על הנתבעים במקרה דנן (סעיף 26(ב) לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971).
17. ביחס לסכומים שנטענו עבור הפרש בגין רכישת מוצר חליפי תואם ובגין פיקוח הנדסי, לאור ההחלטה המורה על ביטול ההסכם, הרי שסעדים אלו מתייתרים ולא מצאתי לחייב את הנתבעת בגין ההוצאות האמורות.
18. עוד אציין, כי ביום 17.2.2022, הוגשה בקשה מטעם התובעים לזמן את העד אלברטו למתן עדות לקראת דיון ההוכחות. הנתבעת בתגובתה מיום 21.2.2022 התנגדה לבקשה. בהחלטה מיום 21.2.2022, ניתנה הוראה לנתבעת לזמן את העד אלברטו. על אף האמור, הנתבעת לא דאגה להתייצבות העד, ועל כן הדבר יבוא כשיקול בפסיקת ההוצאות ושכ"ט עו"ד.

סוף דבר

1. דין העסקה ביטול והשבה. הנתבעת תאסוף את המוצרים שהותקנו בבית התובעים ותשיב לתובעים סך של 17,000 ₪. בנוסף הנתבעת תשלם לידי התובעים פיצוי בסך של 2,000 ₪ בגין עוגמת נפש ואובדן ימי עבודה, ותישא בעלות תיקון בסך של 450 ₪ בגין נזקי החשמל.
2. בנוסף תישא הנתבעת בהוצאות התובעים בסך של 2,500 ₪ (סכום זה כולל את שכר טרחת המומחה מטעם התובעים בסך של 995 ₪, ואגרת משפט בסך של 987 ₪), ושכ"ט עו"ד התובעים בסך של 4,500 ₪ (סכום זה כולל מסך ערך מוסף).
3. הצדדים יקבעו מועד לביצוע הסרת המוצרים תוך 45 ימים (או כל מועד אחר מוסכם) כאשר עד למועד זה, הנתבעת תשלם לידי התובעים את כלל הסכומים המפורטים לעיל. החיובים על פי פסק דין זה (חיוב הסרת המוצרים; חיוב התשלום) – אינם תלויים האחד בשני ויש לבצעם במקביל.

ניתן היום, י"ז אדר ב' תשפ"ב, 20 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.