בפני | כבוד השופט דורון יעקבי |
המבקש: | יואב קלו |
נגד |
משיבים: | עיריית תל אביב |
|
| |
|
- מונחת לפני בקשת המבקש להישפט באיחור מיום 11.04.2021 על הודעת תשלום קנס מינהלי מס' 08200106719 שנרשמה לחובתו של המבקש בשל עבירה מתאריך: 17.09.2020 על סעיף 16(8) לתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות), התש"פ – 2020 שעניינה אי עמידה בתנאי תו סגול – קביעה והפעלה של מנגנון לויסות השוהים במקום.
- הדו"ח נרשם במועד ביצוע העבירה, ונמסר ביד למנהל פעיל במקום בשם: אביחי מרציאנו.
- לאחר שבחנתי את הבקשה ואת תגובת המשיבה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.
- סעיף 8(ג) לחוק העבירות המינהליות, תשמ"ו-1985 (להלן: חוק העבירות המנהליות) קובע כי נקנס רשאי להודיע בכתב למי שהטיל את הקנס, כי ברצונו להישפט על עבירה בתוך 30 ימים לאחר שהומצאה לו ההודעה על הטלת הקנס המנהלי.
- בהתאם לרישומי המשיבה רק בתאריך: 22.02.2021 בחלוף 5 חודשים, פנה נציג מטעם המבקשת למוקד הטלפוני של האגף לגביית אגרות ודמי שירותים בעת"א לצורך קבלת מידע בדבר הודעת הקנס המנהלי.
- המבקש הגיש בקשה להארכת המועד להישפט בתאריך: 11.04.2021, קרי, בחלוף 7 חודשים ממועד קבלת הודעת הקנס וחודשיים מהמועד שבו פנו כאמור למשיבה.
- בנסיבות אלה בקשה להישפט בגין הודעת הקנס כעת הינה בקשה להישפט באיחור ונכנסת לגדר הוראות סעיף 13(ב) לחוק העבירות המנהליות, הקובע כי בית המשפט רשאי לקיים את המשפט רק אם שוכנע כי הבקשה לא הוגשה במועד מסיבות שלא היו תלויות במבקש ושמנעו ממנו להגישה במועד, והיא הוגשה מיד לאחר שהוסרה המניעה, או ממניעים מיוחדים שיפורטו בהחלטתו. עיין בעפ"א 14/05 סיוון תכשיטים בע"מ נ' מדינת ישראל.
- טענות המבקש והתנהלות עובדי החברה שבבעלותו אינן בגדר התנאים הקבועים בחוק לאי הגשת הבקשה להישפט במועד. הטענה כי העובד/מנהל שקיבל הדוח הוצא לחל"ת וכי העסק נסגר בהתאם להנחיות משרד הבריאות בשל נגיף הקורונה ועל כן לא הוגשה בקשה במועד, כמו גם טענות לשגגה וטעות בתום לב באי טיפול בדוח אינן מהוות עילה המצדיקה להישפט באיחור. החלטתי אף מקבלת משנה תוקף וחשיבות לאור פניית המבקש למשיבה ביום 22.2.21, בחלוף 5 חודשים ממסירת הדוח, אז נמסר למבקש כי לא הוגשה בקשה להישפט בגין הקנס המינהלי שצבר תוספת פיגורים, וגם אז המבקש לא פנה לבימ"ש בתוך 30 יום בבקשה כלשהי.
- למעלה מן הצורך, טענות נוספות שהועלו בבקשה, נסתרות אחת לאחת ע"י המשיבה בתגובתה, בצירוף ראיות ותמונות, ולפיהן בשטח הישיבה מחוץ לעסק תועדה כמות קהל (למעלה מ-85 לקוחות) החורגת מהמותר בחוק במועד ביצוע העבירה, והלקוחות אף התיישבו בצפיפות ללא שמירת מרחק וקיבלו שירות.
- הפסיקה חיוותה דעתה על עמידה במועדים הקבועים בחוק, כך שרק במקרים חריגים ובנסיבות מיוחדות תותר הארכת מועד להישפט. על המבקש הארכת מועד להישפט להוכיח טעם מוצדק להימנעותו מלהגיש את הבקשה בסד הזמנים שנקבע בחוק בהתאם לרע"פ 9142/10 סוראיה איטליא נ' מדינת ישראל נז (6) 793 (2003). לא מצאתי בבקשה נסיבות שאינן תלויות במבקש אשר הינן בגדר אותן נסיבות מיוחדות.
- בנסיבות דנן ולאור ההלכה הפסוקה לא מצאתי כי הבקשה להישפט מגלה עילה והצדק לשיהוי הרב בהגשת הבקשה באיחור.
- בקשת המבקש להפחתה/ביטול של תוספת הפיגורים, אינה בסמכותו של בימ"ש זה אשר אינו דן בהליכי הגבייה של החוב ואינו מוסמך להפחיתו בנסיבות בהן חל סעיף 229(ב) לחוק סדר הדין הפלילי{נוסח משולב}, תשמ"ב -1982.
- באשר לטענתו על מצבו הכלכלי – הרי שבאפשרותו של המבקש לפנות במישרין למשיבה/התובע המוסמך בבקשה מנומקת ונתמכת באסמכתאות לביטול תוספת הפיגורים ובקשתו תיבחן.
- אשר על כן כאמור לעיל, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, י"ז אייר תשפ"א, 29 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.