לפני: כב' השופטת קרן כהן

נציגת ציבור (עובדים) גב' חוה טרטקובסקי שמשי

נציג ציבור (מעסיקים) מר משה לסרי

החלטה

1. האם התובע הניח תשתית עובדתית לפגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 מכוח עילת המיקרוטראומה בנוגע לפגיעה בגב ממנה הוא סובל?

זו השאלה הדרושה הכרעה במסגרת הליך זה.

1. הנתבע דחה את תביעת התובע ביום 10.12.2020^[1] משני טעמים: האחד, לא הוכח קיומו של אירוע תאונתי או אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתו, אשר הביאו למחלתו; השני, לא הוכח קשר סיבתי בין המחלה לבין תנאי העבודה והיא התפתחה על רקע תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי העבודה.
2. ביום 15.12.2021 התקיים לפנינו דיון ההוכחות שבו העיד התובע.

הצדדים סיכמו את טענותיהם בכתב.

התשתית העובדתית

1. התובע יליד 1992.
2. התובע עבד בעבודות איטום וזיפות גגות באופן לא רציף בין השנים 2013 – 2019. עד שנת 2018 עבד כשכיר אצל אביו ומשנת 2019 עבד כעצמאי בעסק משלו במשך שנה.

ואלה תקופות עבודתו של התובע^[2]:

בשנת 2013 עבד התובע תשעה חודשים רצופים מחודש אפריל ועד לחודש דצמבר.

בשנת 2014 עבד התובע חודשיים רצופים בלבד בחודשים יוני ויולי.

בשנת 2015 עבד התובע שמונה חודשים רצופים מחודש פברואר עד לחודש ספטמבר.

בשנת 2016 לא עבד התובע בעבודות איטום וזיפות גגות.

בשנים 2017 ו-2018 עבד התובע 14 חודשים ברציפות, מחודש פברואר 2017 ועד לחודש מרץ 2018. בשנת 2018 עבד התובע גם בחודש דצמבר.

בשנים 2019 ו-2020 עבד התובע בעסק שבבעלותו במשך שנים עשר חודשים רצופים, החל מחודש יולי 2019 ועד לחודש יוני 2020.

1. התובע עבד אצל אביו כעובד שכיר חמישה ימים בשבוע, בין שבע לשמונה שעות ביום, יחד עם עובד נוסף^[3].
2. התובע עבד כעצמאי בהיקף של יום עד יומיים בשבוע במהלך החודשים הראשונים לעבודתו^[4]. התובע לא העסיק עובדים^[5].
3. עבודת התובע כללה איטום גגות באמצעות יריעות, מריחת פוליגג וזיפות גגות.

נבהיר כי אנו מעדיפים את המפורט בשאלון למבוטח שהוגש לנתבע ב"זמן אמת" על פני האמור בתצהיר התובע ועדותו לפנינו. לכן נפרט להלן את אופן ביצוע העבודות בהתאם למסמכים שהוגשו ועדותו של התובע אולם במקרה של סתירה ייקבעו העובדות לפי האמור בשאלון.

ואלה העבודות שביצע התובע:

איטום גג באמצעות יריעות^[6] - בתחילת יום העבודה העמיסו התובע והעובד הנוסף למשאית מעל 20 יריעות בממוצע, שמשקל כל אחת מהן הוא 45 ק"ג. התובע לבדו נשא מעל 10 יריעות. לאחר מכן נסעו לאתר העבודה, שם הרימו את היריעות על כתפם ונשאו אותן לגג המבנה, מרחק שנע בין 100 ל-200 מטרים. לאחר מכן, ניקו את הגג ופרסו את היריעות, כשהם על ברכיהם תוך כיפוף הגב. במהלך העבודה נדרשו להזיז בלוני גז ולהרים ולדחוף דודי שמש כדי לפרוס את היריעות תחתם. לאחר פריסת היריעות, ריתכו אותן כל חצי מטר, כשגבם כפוף כשהם נעים לאט. לעיתים נדרשו להתכופף יותר כדי ליישר את היריעות אם הייתה תזוזה שלהן.

איטום גג באמצעות יריעות מתבצע יום עבודה שלם.

מריחת פוליגג^[7] - התובע הרים לגג פח המכיל כ-18 ליטר של פוליגג. התובע מרח את הפוליגג עם העובד הנוסף על גבי היריעות בעזרת מברשת או רולר, תוך כיפוף הגב והזזת הפח יחד עימו.

זיפות גג^[8] - בתחילת יום העבודה, במשך כ-20 עד 30 דקות, העמיסו התובע והעובד הנוסף בין 20 ל-30 קוביות של זפת למשאית עם תנור. כל קובייה היא במשקל של כ-20 ק"ג. בעת ההגעה לאתר העבודה חיממו את התנור. בינתיים התובע או העובד הנוסף עלו לגג לנקות אותו. לאחר מכן העלו בין 30 ל-40 דליים של זפת במשקל 15 ק"ג לגג באמצעות חבל וגלגלת. לאחר העלאת הדליים שפכו התובע והעובד הנוסף את הזפת על הגג ומרחו אותה באמצעות מגב מיוחד, תוך כיפוף הגב. מתחת לקולטים היה עליהם להתכופף יותר.

1. בשנת 2020 החל התובע לסבול מכאבים בגבו^[9].

ביום 26.7.2017 נפל התובע מסולם במהלך עבודתו. התובע נבדק ואובחן כסובל משטף דם ונפיחות ביד ימין ורגישות בגב התחתון מצד שמאל^[10].

טענות הצדדים

1. התובע טען כי הליקוי בגבו נגרם כתוצאה מתנאי עבודתו. עוד נטען כי הוכח רצף של תנועות זהות במהותן. הוא נדרש להרים משקלים כבדים תוך כדי הליכה, עליה או ירידה במדרגות. כמו כן, הוא נדרש לכופף את גבו במשך רוב שעות היום. הוא התקין את היריעות ומרח את הפוליגג תוך כדי כיפוף הגב בצורה אינטנסיבית ויש לבודד את הפעולות שביצע עם גבו. עדותו הייתה מהימנה. ניתן לבודד את פעולות ההרמה ואת פעולות פריסת היריעות, ריתוכן ומריחת פוליגג וזפת מיתר הפעולות שביצע במהלך יום העבודה.
2. הנתבע טען שהתובע לא הניח תשתית עובדתית מספקת על פי עילת המיקרוטראומה. עבודתו הייתה כרוכה במאמצים פיזיים ובביצוע פעולות של הרמת יריעות, פחים, הזזת דודים, קולטים, בלוני גז ומזגנים, שקי חול וסיד, כאשר כל הפעולות בוצעו בערבוביה לפי צרכי העבודה. התובע ביצע פעולות מגוונות עם גבו – התכופפות, הרמה, הליכה, כריעה על הברכיים, הזזת ציוד, הרמת דליים ופחים במשקלים שונים וביצוע עבודות איטום וזיפות על גגות בגדלים שונים לפי סדר משתנה ובתדירות משתנה. פעולות מגוונות אלה הצריכו תנועות רבות ושונות במהותן הן מבחינת המאמץ הנדרש לביצוען, הן מבחינת התנועה עצמה, מידת הכיפוף וזווית ההטיה והן מבחינת המשקל של המשאות. לפיכך לא ניתן לומר כי עבודת התובע חייבה ביצוע פעולות חוזרות ונשנות זהות או דומות במהותן במהלך יום העבודה.

דיון והכרעה

1. כאמור, השאלה שבמחלוקת היא אם התובע הניח תשתית עובדתית לפגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי על דרך המיקרוטראומה בנוגע לפגיעה בגב ממנה הוא סובל.

התשתית המשפטית

1. תורת המיקרוטראומה היא "פיקציה משפטית" שמטרתה לפצות את המבוטחים בגין פגיעה מהעבודה שאינה נכללת ברשימת "מחלות מקצוע", שהיא רשימה סגורה^[11], ושאינה תאונת עבודה במובנה הרגיל.
2. עם זאת, למרות שתורת המיקרוטראומה נועדה להרחיב את המקרים שיוכרו כפגיעה בעבודה, על המבוטח להניח תשתית עובדתית לכך שטיבה של הפגיעה מעיד על שרשרת של פגיעות זעירות שנגרמו בעבודה.

נפרט להלן את הכללים שנקבעו בפסיקה.

1. על התובע להוכיח קיומן של פגיעות חוזרות ונשנות הנמשכות פרק זמן ממושך ובתדירות גבוהה. וכך נפסק בעניין כהן^[12]: "ההלכה המשפטית לגבי התשתית העובדתית המיקרוטראומית, הינה, כי יש להוכיח 'פגיעות חוזרות ונשנות זהות דומות במהותן במשך זמן ממושך ובתדירות גבוהה כדי שניתן יהיה להניח אותן בפני המומחה' (דב"ע נו/268 – 0 לוי – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ל"ב 504, המצטט מדב"ע מב/90 – 0 שפיר – המוסד לביטוח לאומי פד"ע טז 93)".
2. לעניין מהותן של אותן תנועות חוזרות ונשנות ותדירותן הובהר כי התנועות צריכות להיות "זהות במהותן"^[13]: "....התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא 'זהות במהותן' כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע".
3. עוד נפסק כי אין בכוחה של עבודה פיסית וקשה להפוך למיקרוטראומה, ובלשונו של בית הדין הארצי^[14]: "השימוש במונח מיקרוטראומה אינו יכול להפוך, כבמטה קסם, 'מאמצים קשים', לסדרת פעולות מוגדרות החוזרות ונשנות אין ספור פעמים".

כמו כן, בהתאם לפסיקה עבודה בתנוחה סטטית שאינה נוחה גם אם לפרק זמן ממושך אינה יכולה להקים תשתית עובדתית למיקרוטאומה. וכך נפסק בעניין אדרי^[15]:

"בצוע עבודה בתנוחה לא נוחה אשר אפשר שגורמת למאמץ או ללחץ על איבר מסוים, אינה באה בגדרה של תורת המיקרוטראומה".

1. נוסיף שההלכה היא כי כאשר מדובר בעבודה מגוונת, הפעולות החוזרות ונשנות במהלך יום העבודה אינן חייבות להיעשות ברציפות, אלא ניתן לבודדן ממכלול הפעולות המבוצעות, כל עוד הפעולות החוזרות ונשנות נעשות בתדירות הנמשכת פרק זמן מספיק לגרימת נזק^[16].

הכרעה

1. לאחר בחינת טענות הצדדים, עדות התובע והראיות שהוצגו לפנינו מצאנו כי עלה בידי התובע להניח תשתית עובדתית לפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה בכל הנוגע לפגיעה בגבו לגבי חלק מהפעולות שהוא מבצע, כפי שיפורט להלן.
2. הוכחת נשיאת משאות כבדים בתחילת יום העבודה ובעת ההגעה לאתר העבודה:

כשהתובע עסק באיטום גג באמצעות יריעות הוא העמיס בתחילת יום העבודה מעל 10 יריעות, במשקל 45 ק"ג כל אחת, ובעת ההגעה לאתר העבודה הוא נשא אותן על כתפיו מרחק שנע בין 100 ל-200 מטר עד לגג המבנה.

כשהתובע עסק בזיפות גג הוא העמיס בתחילת יום העבודה יחד עם עובד נוסף בין 20 ל-30 קוביות זפת, במשקל של כ-20 ק"ג, במשך 20 עד 30 דקות.

יצוין כי התובע לא פירט מהו זמן נשיאת היריעות למשאית וממנה לגג המבנה. עם זאת, משמדובר בלמעלה מ-10 יריעות שיש לשאתן למשאית ומהמשאית לגג המבנה, הרי שבשים לב לפרק הזמן של העמסת קוביות הזפת, עבודה זו בוצעה בפרק זמן של כ-45 דקות בממוצע.

אי לכך, התובע הוכיח שנשא משאות כבדים בתחילת יום העבודה ובעת ההגעה לאתר העבודה. את היריעות הרים התובע במשך 45 דקות בממוצע ואת קוביות הזפת הרים במשך 20 עד 30 דקות בממוצע.

1. הוכחת פעולות דומות בתכיפות וברציפות:

בעת פריסת היריעות התובע היה על ברכיו וגלגל את היריעות כשגבו כפוף באופן רציף עד לפריסתן על כל שטח הגג.

נציין כי אין חולק שלעיתים הוא נדרש להתרומם כדי להרים בלוני גז ולהזיז ולדחוף קולטים ודודי שמש, אולם הדבר אינו מאיין את פעולת הפריסה של היריעות המצריכה ביצוע פעולות דומות עם הגב שנעשו באופן רצוף.

כמו כן, לאחר פריסת היריעות ריתך אותן התובע כל חצי מטר כשגבו כפוף והוא נע לאט.

בנסיבות אלה מצאנו כי התובע ביצע פעולות דומות במהותן עת פרס את היריעות על הגג ובהמשך עת ריתך אותן כשגבו כפוף והוא פוסע לאט.

כמו כן, במקרים שהיה צורך במריחת פוליגג מרח אותו התובע באמצעות מברשת או רולר תוך ביצוע תנודות חוזרות ונשנות עם הגב בתכיפות וברציפות.

גם בעבודת זיפות הגג בוצעו פעולות חוזרות ונשנות עם הגב באופן רצוף ובתכיפות. לאחר שכל דליי הזפת הועלו לגג המבנה, שפך התובע את הזפת על הגג ומרח אותה באמצעות מגב באופן רצוף עד לכיסוי כל הגג בזפת.

נבהיר כי בשונה מעבודה של עובד ניקיון, שאין חולק כי היא מגוונת ולא רציפה, מכיוון שעובד הניקיון נדרש גם לסחוט את הסמרטוט מפעם לפעם, לשפוך את המים שבדלי ולמלא אותו, בענייננו מדובר במריחה של זפת או פוליגג באופן רצוף על הגג לאחר שכל כמות הזפת או הפוליגג הנדרשת לביצוע העבודה הועלתה לגג וכל שנותר הוא למרוח אותה.

פרק זמן ביצוע הפעולות:

התובע העיד שעבודות איטום גג באמצעות יריעות ומריחת פוליגג או עבודות זיפות הגג מבוצעות במשך יום עבודה שלם, שנמשך בין שבע לשמונה שעות וכולל הפסקות לאכילה ושתייה, אנו מעריכים שפרק הזמן של ביצוע הפעולות שפורטו לעיל בתוך יום העבודה נע בין שלוש לשלוש וחצי שעות ביום.

1. בנסיבות אלה, שוכנענו כי התובע ביצע פעולות חוזרות ונשנות בגבו במהלך יום עבודתו וכי בתחילת יום העבודה ועם הגעתו לאתר העבודה נשא משאות כבדים. פעולות אלה ניתן לבודד מיתר הפעולות שביצע במהלך יום עבודתו.
2. לעניין היקף עבודות האיטום באמצעות יריעות ועבודות זיפות הגג נציין לא שוכנענו שבזמן עבודת התובע כעובד שכיר בעסק של אביו הוא ביצע יותר עבודות של איטום באמצעות יריעות כפי שהעיד בחקירה החוזרת^[17], משלושה טעמים: האחד, התובע לא טען זאת בתצהיר ולכן מדובר בעדות "כבושה", שמשקלה אפסי. השנייה, בשאלון למבוטח פירט התובע תחילה את עבודת זיפות הגג ורק לאחר מכן את עבודת האיטום באמצעות יריעות, עובדה המחלישה את הטענה שעבודת איטום גג באמצעות יריעות הייתה העבודה העיקרית שלו. השלישית, התובע לא תמך גרסתו בראיות אובייקטיביות או באסמכתאות בכתב, הגם שלא קיים קושי אמיתי בהבאת קבלות מאביו לצורך הוכחת היקף עבודות האיטום באמצעות יריעות.

אי לכך, שוכנענו כי היקף עבודות האיטום באמצעות יריעות ועבודות זיפות הגג היו באותו היקף בעת עבודתו של התובע כעובד שכיר בעסק של אביו.

נציין כי בעת עבודתו של התובע בעסק העצמאי שלו הוא עבד לבדו רק באיטום באמצעות יריעות ובמריחת פוליגג מכיוון שלא הייתה לו משאית מתאימה לביצוע עבודה של זיפות גגות^[18].

1. לעניין תדירות העבודה בעת עבודת התובע כעצמאי נציין כי אין חולק שהיקף עבודתו ירד ושבמהלך החודשים הראשונים עבד בין יום ליומיים בשבוע. עם זאת, משהתובע לא תמך את טענתו בדבר גידול בהיקף עבודתו לאחר מספר חודשים בראיות אובייקטיביות או באסמכתאות בכתב, אנו קובעים כי היקף עבודתו כעצמאי הייתה כיומיים בשבוע.
2. זאת עוד. לא נעלם מעיני שחלו הפסקות בעבודתו של התובע ושבשנת 2016 לא עסק כלל באיטום וזיפות גגות, אולם אנו סבורים כי פרק זמן הכולל בעבודות איטום גגות שעמד על 46 חודשים, שבו יש תקופות רציפות של שמונה, תשעה ואף ארבעה עשר חודשים הוא פרק זמן מספיק לצורך הוכחת תשתית עובדתית לפגיעה על דרך המיקרוטראומה ולמינוי מומחה רפואי.
3. בנסיבות אלה, מצאנו כי עלה בידי התובע להניח תשתית עובדתית לפי תורת המיקרוטראומה בגין הליקוי בגבו וכי יש למנות מומחה רפואי אשר יבחן אם יש קשר סיבתי בין עבודתו באיטום באמצעות יריעות וזיפות גגות לליקוי בגבו.
4. ואלה העובדות שהוכחו ושעל פיהן יש למנות את המומחה:
   1. התובע יליד 1992.
   2. התובע עבד בעבודות איטום וזיפות גגות, באופן לא רציף בין השנים 2013 – 2019.

התובע עבד כשכיר בעסק שבבעלות אביו בתקופות הבאות:

בשנת 2013 עבד תשעה חודשים רצופים (אפריל עד חודש דצמבר); בשנת 2014 עבד חודשיים רצופים בלבד (יוני ויולי); בשנת 2015 עבד שמונה חודשים רצופים (פברואר עד ספטמבר); בשנים 2017 ו-2018 עבד 14 חודשים רצופים (מפברואר 2017 עד מרץ 2018) ובחודש דצמבר 2018.

התובע עבד כעצמאי 12 חודשים רצופים (יולי 2019 עד יוני 2020).

בשנת 2016 לא עבד התובע בעבודות איטום וזיפות גגות.

• 1. התובע עבד כעובד שכיר חמישה ימים בשבוע, בין שבע לשמונה שעות ביום.

התובע עבד כעצמאי בהיקף של יום עד יומיים בשבוע במהלך החודשים הראשונים לעבודתו ולאחר מכן כיומיים בשבוע בממוצע. התובע לא העסיק עובדים.

• 1. עבודת התובע כעובד שכיר כללה איטום גגות באמצעות יריעות, מריחת פוליגג וזיפות גגות עם עובד נוסף.

1. איטום הגג באמצעות יריעות: התובע ועובד נוסף העמיסו למשאית בתחילת יום העבודה מעל 20 יריעות, במשקל 45 ק"ג כל אחת. התובע לבדו נשא מעל 10 יריעות. בעת ההגעה לאתר העבודה נשאו התובע והעובד הנוסף מעל 10 יריעות כל אחד על כתפיהם מרחק שנע בין 100 ל-200 מטר על לגג המבנה. משך זמן נשיאת היריעות למשאית ולאחר ההגעה למבנה מהמשאית לגג המבנה הוא כ-45 דקות בממוצע.

בעת פריסת היריעות התובע והעובד הנוסף היו על ברכיהם וגלגלו את היריעות כשגבם כפוף באופן רציף עד לפריסתן על כל שטח הגג. לעיתים התובע והעובד הנוסף נדרשו להתרומם כדי להרים בלוני גז ולהזיז ולדחוף קולטים ודודי שמש.

לאחר פריסת היריעות התובע והעובד הנוסף ריתכו אותן כל חצי מטר כשגבם כפוף כשהם נעים לאט.

1. מריחת פוליגג: לעיתים התובע נדרש למרוח פוליגג על גבי היריעות באמצעות מברשת או רולר תוך ביצוע תנודות עם הגב בתכיפות וברציפות.
2. זיפות גגות: התובע העמיס בתחילת יום העבודה יחד עם עובד נוסף בין 20 ל-30 קוביות זפת, במשקל של כ-20 ק"ג, במשך 20 עד 30 דקות.

בעת עבודת זיפות הגג היו על הגג 30 עד 40 דליים מלאים בזפת, במשקל 15 ק"ג כל אחד. התובע והעובד הנוסף שפכו את הזפת על הגג ומרחו אותה באמצעות מגב באופן רצוף עד לכיסוי כל הגג. התובע ביצע תנועות חוזרות ונשנות עם גבו בעת מריחת הזפת על הגג ברציפות ובתכיפות.

1. העבודות של פריסת היריעות, ריתוכן ומריחת הפוליגג בוצעו בפרק זמן של שלוש עד שלוש וחצי שעות ביום.

גם העבודה של מריחת הזפת בגג בוצעה בפרק זמן של שלוש עד שלוש וחצי שעות ביום.

• 1. עבודת התובע בעסק העצמאי שלו כללה רק עבודות של איטום הגג באמצעות יריעות ומריחת פוליגג. התובע ביצע עבודות אלה לבדו.
  2. בשנת 2020 החל התובע לסבול מכאבים בגבו.
  3. ביום 26.7.2017 נפל התובע מסולם במהלך עבודתו. התובע נבדק ואובחן כסובל משטף דם ונפיחות ביד ימין ורגישות בגב התחתון מצד שמאל.
  4. על מצבו הרפואי של התובע ניתן ללמוד מהמסמכים הרפואיים.

1. הנתבע הזמין את הכרטיסים הרפואיים של התובע מקופת חולים כללית (כללי ואורתופדי), מבית חולים רמב"ם (אורתופדי ונוירולוגי) ומבית חולים בני ציון (אורתופדי ונוירולוגי). החומר הרפואי התקבל בבית הדין.
2. הנתבע הגיש מסמך רפואי מיום 26.7.2017 שיועבר למומחה.
3. ככל שמי מהצדדים מעוניין להעביר למומחה חוות דעת או חומר רפואי נוסף מעבר לחומר הרפואי שהוזמן ומהמסמך הרפואי שהגיש הנתבע, הוא רשאי לעשות זאת עד ליום 5.5.2022.
4. התיק יובא לעיון ביום 6.5.2022.

ניתנה היום, ד' ניסן התשפ"ב, (05 אפריל 2022), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

1. נספח ג' לכתב התביעה. ↑

2. דו"ח תקופות העיסוק של התובע הוגש כמוצג נ/3; סיכום תקופות העבודה של התובע שצורף לטופס התביעה – מוצג נ/2; סעיפים 3 ו-4 לכתב התביעה; סעיף 2 לתצהיר התובע; עמ' 1 לפרוטוקול ש' 21 עד לעמ' 2 ש' 2. ↑

3. סעיף 12 לתצהיר התובע; עמ' 2 לפרוטוקול ש' 11 – 12. ↑

4. עמ' 4 לפרוטוקול ש' 1 - 4. ↑

5. עמ' 2 לפרוטוקול ש' 18 – 24. ↑

6. שאלון למבוטח – מוצג נ/4; סעיפים 5 – 8 לתצהיר התובע; עמ' 2 לפרוטוקול ש' 25 עד לעמ' 3 ש' 11. ↑

7. סעיף 9 לתצהיר התובע; עמ' 3 לפרוטוקול ש' 21 – 24. ↑

8. שאלון למבוטח – מוצג נ/4; סעיפים 10 ו-11 לתצהיר התובע; עמ' 3 לפרוטוקול ש' 12 – 20. ↑

9. סעיף 13 לתצהיר התובע; נספח א' לכתב התביעה. ↑

10. עמ' 5 לפרוטוקול ש' 9 – 12; מוצג נ/5. ↑

11. עב"ל (ארצי) 481/99 המוסד לביטוח לאומי – מכלוביץ', פד"ע לח 461 (2003). ↑

12. עב"ל (ארצי) 1279/01 כהן – המוסד לביטוח לאומי, (6.1.2004). ↑

13. עב"ל(ארצי) 313/97 המוסד לביטוח לאומי – יניב, פד"ע לה 529 (1999). ↑

14. דב"ע (ארצי) מו/64 – 0 מיכאלי – המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם); דב"ע (ארצי) מח/77 – 0 מזרחי – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יט 538 (1988). ↑

15. עב"ל (ארצי) 63/03 אדרי – המוסד לביטוח לאומי, (23.8.2005); עב"ל 9683-12-11 בארוד – המוסד לביטוח לאומי, (16.9.2013). ↑

16. עב"ל (ארצי) 90/06 כובש – המוסד לביטוח לאומי, (2006); עב"ל (ארצי) 465/07 יהודאי – המוסד לביטוח לאומי, (2007). ↑

17. עמ' 4 לפרוטוקול ש' 16 – 17. ↑

18. עמ' 4 לפרוטוקול ש' 3 – 4. ↑