לפני בקשה לתיקון כתב תביעה.

1. טן חברה לדלק בע"מ (להלן: "המבקשת") חברה פרטית העוסקת, בין היתר, במכירה ובשיווק של מוצרי דלק ללקוחות מסחריים וקמעונאיים ובהקמה ובתפעול של תחנות דלק וחנויות נוחות. פאהן קנה ושות' (להלן: "המשיבה") שותפות הפועלת כמשרד רו"ח. בכתב התביעה, עתרה המבקשת לחייב את המשיבה לשלם לה סך של 30,496,941 ₪.
2. בהתאם לנטען, בפברואר 2020, התברר לדירקטוריון המבקשת כי לקוח שרכש ממנה מוצרי דלק- אחים אמג'ד חברה להובלות וחומרי בניין בע"מ, צבר חוב בסך של 44,214,719 ₪ (להלן: "הלקוח" ו- "החוב" בהתאמה). נטען כי המשיבה סיפקה למבקשת שירותים שונים, בהם שירותי ביקורת וסקירה של דוחות כספיים, שנתיים ורבעוניים וכן כי רואי חשבון מטעמה נכחו בישיבות דירקטוריון של המבקשת. ברם, חרף חובותיהם המקצועיות לא אמרו דבר בנוגע לחוב אשר צמח וגדל במהלך התקופה שבין אוקטובר 2018 לפברואר 2020. נטען כי המשיבה ורואי חשבון מטעמה ידעו כי החוב אינו מגובה בביטחונות מספקים ואף הבינו כי למבקשת לא תהיה אפשרות מעשית לגבות אותו. בנסיבות אלו, נטען כי המשיבה ורואי החשבון מטעמה התרשלו ולא מילאו את תפקידם בכך שלא הסבו תשומת לב חברי וועדת המאזן והדירקטוריון של המבקשת לצמיחת החוב ולחשיפה המשמעותית כתוצאה מכך ולנזק הכבד שצפוי להיגרם למבקשת.
3. כתב התביעה הוגש ב- 21.4.2021. בטרם הוגש כתב הגנה, לאור שלוש אורכות שהתבקשו בהסכמה, פנתה המבקשת, ביום 9.9.2021, בבקשה לשינוי המועד האחרון להגשת כתב הגנה, בכדי לאפשר לה לעדכן את בית המשפט, בדבר כוונתה לבקש לתקן את כתב התביעה; זאת לאור דיון שהיה קבוע בתיק חדל"ת 11959-05-21 (להלן: "תיק החדל"ת"), בנוגע לאישור הסדר החוב העוסק בחוב נשוא התביעה.
4. הבקשה לתיקון כתב תביעה הוגשה ביום 30.9.2021. בבקשה נטען כי במסגרת תיק החדל"ת אושר הסדר חוב והסכם פשרה (צורפו נספח 1 ו- 2 לבקשה בהתאמה), המתפרס על פני כתשע שנים, במהלכן המבקשת אמורה להיפרע כדי 60% מחוב הלקוח שעמד נכון למועד פתיחת הליכי חדלון הפרעון, על סך של כ- 41,000,000 ₪. לפיכך, ולנוכח אישורו של הסדר החוב, התבקש תיקון כתב התביעה. נטען כי תיקון כתב התביעה מתבסס על הסדר החוב והסכם הפשרה, מפרט את התקבולים שהמבקשת אמורה לקבל לאורך תקופת הסדר החוב, מתוכם יש לקזז את הסכומים שהמבקשת תידרש לשלם לבנקים בהתאם להסכם הפשרה, ואת ההשלכה של עובדות אלו על הסכום הנתבע מהמשיבה במסגרת כתב התביעה. זאת ועוד, נטען כי גם אם הסדר החוב יקוים במלואו והמבקשת תקבל את מלוא התקבולים, אין בהסדר החוב כדי לסלק את מלוא החוב מושא התביעה.
5. המשיבה מתנגדת לבקשה. נטען כי במהלך פברואר 2021, המבקשת, כאחד מהנושים של הלקוח, נטלה חלק בהליכים המשפטיים להסדרת החובות מול הלקוח במסגרת הליך החדל"ת. חרף זאת, כבר ביום 21.4.2021 "נזדרזה" והגישה את התביעה נשוא ההליך. זאת, על אף שידעה כי כל תוצאה אליה תגיע בהליך החדל"ת תוביל בהכרח לתיקון כתב התביעה. נטען כי בהתאם להסדר החוב, עתיד הלקוח לשלם למבקשת סכום של 25,379,925 ₪, באופן ש"החוב" שעתיד להיוותר יעמוד על סך של כ- 16,178,695 ₪ בלבד. עם זאת, נטען כי סכום התביעה בכתב התביעה המתוקן פחת בסך של כ- 45,000 ₪ בלבד מסכום התביעה המקורי. נטען, כי התוצאה היא אפוא כי בהתאם לכתב התביעה המתוקן עותרת המבקשת לקבל את סכום הפיצוי בגין נזקיה הנטענים הן מהלקוח והן מהמשיבה, באופן שהמבקשת תשיב למשיבה את הסכומים ככל שאלו יתקבלו על ידה מהלקוח. נטען כי מהבקשה לתיקון כתב התביעה, עולה כי לאור הסדר החוב והתשלומים שיבוצעו על ידי הלקוח, יתעורר צורך לתיקון חוזר ונשנה של כתב התביעה, כל אימת שיפרעו תשלומים נוספים במסגרתו. לפיכך, הבהירה המשיבה כי אינה מתנגדת לעצם הצורך המתחייב בתיקון כתב התביעה. ברם, היא מתנגדת לאופן ביצוע התיקון בנוסח כפי שהוגש לתיק בית המשפט.
6. בנוסף, נטען כי המשיבה עמלה על הכנת כתב הגנה לכתב התביעה המקורי במשך 4 חודשים. עוד, נטענו טענות מהותיות לגוף עילות התביעה, לרבות העובדה כי ההסכמות אליהן הגיעה המבקשת עם הלקוח על הקטנת החוב ופריסתו, התקבלו מבלי שהמשיבה היתה שותפה להסכמות. לפיכך, נטען כי למעשה המבקשת ויתרה על יתרת החוב של הלקוח ולכן יש להורות על סילוקה של התביעה על הסף.
7. בנסיבות אלו, נטען כי המבקשת מתנהלת בחוסר תום לב, הן לנוכח העובדה שמיהרה להגיש את התביעה בטרם מיצתה את ההליכים מול הלקוח והן כעת בדרישה לתקן את כתב התביעה באופן שאינו מאפשר לנהל הליך שיפוטי וראוי. זאת, תוך פגיעה דיונית ומהותית במשיבה ובצדדים שלישיים.

דיון והכרעה

המסגרת הנורמטיבית

1. בהתאם לתקנה 46 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "התקנות החדשות"):

"בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או ימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, תוך התחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג".

בתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות הישנות") נקבע כי:

"בית המשפט או הרשם, רשאי בכל עת להתיר לכל אחד מבעלי הדין לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין".

1. גישת בתי המשפט, בסוגיית תיקון כתבי טענות, לאורך השנים, הייתה ליבראלית. עם זאת, נקבע כי ההחלטה בדבר תיקון כתב התביעה מחייבת איזון בין מספר שיקולים ובהם: אינטרס מבקש התיקון להעלאת טענה אמיתית אל מול אינטרס המשיב שיריעת הדיון לא תורחב שלא לצורך; השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה; שיהוי אפשרי מצדו של מבקש התיקון בהגשת הבקשה; אינטרס הציבור ביעילות הליכים ואי הקצאת זמן שיפוטי יקר שלא לצורך; והאפשרות כי היעתרות לבקשה תכביד על ההליך ותוביל לסרבולו והארכתו (ר' ע"א 5316/20 רמתיים צופים אגודה הדדית בע"מ נ' מדינת ישראל, פסקה 15 (4.4.2021) (להלן: "עניין רמתיים"), רע"א 3162/14 אברהם גזונטהייט נ' שלמה איזנברג, פסקה 5 (12.10.2014); רע"א 7615/13 מובילי עטיה שבתאי בע"מ נ' מדינת ישראל - מינהל מקרקעי ישראל‏, פסקה 4 והאסמכתאות שם (30.1.2014)).
2. התקנות החדשות צמצמו במידה מסוימת את הנסיבות בהן יעתר ביהמ"ש לבקשות לתיקון כתב טענות, כך שכתב הטענות יתוקן "לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן". עוד, התקנות החדשות מבנות את שיקול דעתו של בית המשפט ומורות לבחון את "התנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג".
3. בעניין רמתיים, התייחס בית המשפט לתיקון כתבי טענות על פי התקנות החדשות אל מול התקנות הישנות וקבע:

"אציין כי התקנות החדשות מסמיכות אף הן את בית המשפט להורות על תיקון כתב טענות בכל עת, וזאת "לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, תוך התחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג" (תקנה 46(א) לתקנות החדשות). השוואה בין לשון תקנה זו אל מול הנוסח של תקנה 92 לתקנות הישנות, מלמדת כי המטרה שלִשמה יתיר בית המשפט תיקון של כתב טענות, שונתה במידת מה בתקנות החדשות. כמו כן, הותוו לבית המשפט שיקולים שעליו לקחת בחשבון בבואו להורות כן, וניתן להיווכח כי אלו נלקחו מהפסיקה שפירשה את תקנה 92 לתקנות הישנות, כמובא לעיל (על רקע זה הובעה הדעה כי מתקין התקנות לא התכוון לשנות מן הדין שנהג לפי התקנות הישנות בנושא של תיקון כתבי טענות (יששכר רוזן-צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים 270 (2021) (להלן: רוזן-צבי))."

(פסקה 15 עמ' 12)

ומן הכלל אל הפרט;

1. בכתב התביעה המתוקן, פורט הסדר החוב והסכם הפשרה אליהם הגיעה המבקשת עם הלקוח ובהמשך עם הבנקים בהליך החדל"ת. התיקונים המבוקשים התייחסו לסעיפים ולסוגיות הבאות (המפורט מתייחס לסעיפים החדשים בכתב התביעה המתוקן):
   1. הסעד הכספי המבוקש פחת בסך של 45,480 ₪.
   2. בסעיף 61 - תוקן הסכום שגבתה המבקשת מהלקוח והוסף לו סך של 56,849 ₪. כן הושמטה הסיפא לסעיף ולפיה המבקשת שמרה על זכותה לתקן את כתב התביעה.
   3. בסעיף 67 - תוקן הסכום שהניבה התחנה ללקוח לסך של 1,448,000 ₪.
   4. בסעיפים 71-75 – נמסר פירוט להסדר החוב במסגרת הליך החדל"ת וכן להסכם הפשרה שנחתם בין המבקשת לבנקים, להם שועבדו המקרקעין עליהם מצויה תחנת הדלק. נטען כי הסכם הפשרה יועד לסיים את המחלוקת בין המבקשת לבנקים, באופן שבכפוף לקבלת התשלומים בהתאם להסדר החוב, המבקשת תשלם לבנקים לכל היותר סך מצטבר של 780,000 ₪.
   5. בסעיף 74 - נכתב כי אם הסדר החוב יקויים במלואו, התובעת אמורה לקבל בתום תשע שנים מיום חתימת ההסדר סך של 24,599,925 ₪.
   6. בסעיף 75 - נכתב "חשוב להכיר, כי הסדר החוב הוא הסדר מורכב מאוד, המסתמך על מקורות כספיים שונים, שאמורים לשלם סכומים גבוהים לאורך שנים רבות (לא רק לתובעת אלא גם לנושים רבים נוספים), ולפיכך ספק רב אם הלקוח וכל הגורמים הקשורים בו, שנטלו על עצמם התחייבויות כספיות משמעותיות לאורך שנים כה רבות, יעמוד בהסדר זה. כך או כך, גם אם הסדר החוב יקויים במלואו והקופה תקבל את מלוא התקבולים מכוחו, אין בהסדר זה לסלק את מלוא החוב מושא תביעה זו".
   7. בסעיף 83 - פורט סכום התביעה ככל שהסדר החוב יקויים והמבקשת תקבל סכומי כסף מכוחו. היינו, אלו סכומים יש לנכות מסכום התביעה. בסיפא לסעיף 83, נכתב "ומכאן שיהיה על הנתבעת לפצות את התובעת לכל הפחות, בסך (נומינלי) של 13,059,521 ₪".
2. הצדדים אינם חלוקים בדבר הצורך לתקן את כתב התביעה לאור הסדר החוב והסכם הפשרה. המשיבה טוענת כי יש לדחות את הבקשה לתיקון כתב התביעה בנוסח כפי שהוגש על ידי המבקשת. טעמיה נעוצים בהיבט דיוני ובהיבט מהותי. בד בבד עם טיעוניה, הרחיבה המשיבה וטענה טענות המתייחסות לעילות התביעה, סיכוייה והטענה כי דינה להדחות על הסף בהעדר סמכות עניינית (בקשה בעניין זה הוגשה במסגרת ההליך – בקשה 1)
3. כאמור, בבוא ביהמ"ש לבחון בקשה לתיקון כתב טענות, על בית המשפט לשקול ארבעה שיקולים מנחים: האחד, האם התיקון אכן דרוש לשם בירור השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת – כאמור, סוגיה זו אינה שנויה במחלוקת בין הצדדים. העובדה כי בהליך החדל"ת הגיעה המבקשת להסדר חוב- הן עם הלקוח והן עם הבנקים, משליכה באופן ישיר על התובענה. שני ההסדרים עשויים להקטין באופן משמעותי את הפיצוי הנתבע בגדרה של התביעה ולכן התיקון דרוש וחיוני. השני, נוגע לאיחור בהעלאת הטענה – סיבתו ומידתו – עולה כי המבקשת פעלה באופן מיידי להודיע על כוונתה לשקול לבקש את תיקון כתב התביעה, אף בטרם התגבש הסדר החוב והסכם הפשרה. בנסיבות אלו, אף עתרה באופן עצמאי למתן אורכה נוספת למשיבה להגשת כתב ההגנה. זאת ועוד, המבקשת אף התריעה על כוונתה לעתור לתיקון כתב התביעה במסגרת כתב התביעה המקורי (סעיף 61 לכתב התביעה המקורי). עם-זאת, דומה כי יש ממש בטענת המשיבה כי המבקשת "הזדרזה" ונקטה בהליך זה, בד בד עם נקיטת ההליכים במסגרת הליך החדל"ת, ביודעה כי הליך החדל"ת עשוי להשליך באופן כזה או אחר על התביעה והיקף הפיצוי הנתבע. ברם, לא מצאתי כי התנהלות זו עולה כדי שימוש לרעה בהליכים או חוסר תם לב בנקיטתם באופן שיש בו כדי להשליך על הבקשה. השלישי, האם התיקון עלול לפגוע בבעל הדין היריב- משקבעתי כי התיקון נדרש וחיוני, כאשר יש בתיקון הפחתה של החוב הנטען, שוכנעתי כי אין בתיקון כדי לפגוע במשיבה – נהפוך הוא. גם טענת המשיבה כי לאור הסדר החוב והתשלומים העשויים להתקבל בגדרו עשויים להוביל לבקשות חוזרות ונשנות לתיקון כתב התביעה, התנהלות העשויה לפגוע במשיבה, מצאתיה לא נכונה. זאת, לאור המפורט בסעיף 83 לכתב התביעה המתוקן בדבר מנגנון הפחתת סכום הפיצוי הנתבע מהמשיבה. מנגנון אשר אינו מחייב תיקון כתב התביעה ומאפשר חישוב עדכני לישום פסה"ד – ככל שהתביעה תתקבל. רביעי, האם בקשת התיקון הוגשה בחוסר תום לב – בהתאם לאמור לעיל, לאור הקביעה כי תיקון כתב התביעה הוא חיוני, כי המבקשת הודיעה על כוונתה לעשות כן מבעוד מועד, כי התיקון בוצע מייד ובסמוך לאישורו של הסדר החוב והסכם הפשרה ובטרם הוגש כתב הגנה בהזמנות הראשונה ובטרם קויימו הליכים כלשהם במסגרת התביעה, אני קובעת כי המבקשת התנהלה בתום לב.
4. למשיבה טענות לאופן בו נוסח כתב התביעה המתוקן, לעילת התביעה נגדה וכן לשיעורו של החוב, ככל שקיים בהנתן שהמבקשת הגיעה להסדר עם הלקוח מבלי שהמשיבה נטלה חלק בהליכים ובמו"מ. טענות אלו, דינן להתברר במסגרת ההליך העיקרי ואין מקום לדון בהם בשלב מקדמי זה של בקשה לתיקון כתבי טענות.
5. מכל המקובץ, החלטתי לקבל את הבקשה לתיקון כתב התביעה. כתב התביעה המתוקן בנוסח כפי שצורף במסגרת בקשה 4 – הודעה מיום 9.11.21 כנספח 2, יוכנס לתיקיית כתבי הטענות. כתב הגנה יוגש בתוך 60 יום מהיום.
6. הוצאות הבקשה – המבקשת הקדימה פניה למשיבה בבקשה להסכמה על הגשתו של כתב התביעה המתוקן. בנוסף, הסכימה לבקשות למתן אורכה להגשת כתב ההגנה ואף פנתה בעצמה למתן אורכה להגשת כתב ההגנה לאור כוונתה לעתור לתיקונו של כתב התביעה. מנגד, לטענת המשיבה טרחה ועמלה על הכנת כתב הגנה לכתב התביעה, בנוסחו הראשוני, במשך 4 חודשים. לכן, עותרת המשיבה לפסיקת הוצאות ריאליות. בנסיבות אלו ובאיזון המתבקש בין התנהלותה של המבקשת, התנהלות המשיבה והעובדה כי לא היה מקום להתנגד למבוקש ומנגד ההוצאות הנוספות העשויות להיגרם למשיבה כתוצאה מהתיקון, שלא מצאתיהן גבוהות לאור התיקונים כפי שפורטו לעיל, תישא המבקשת בהוצאות סך 7,500 ש"ח בגין הבקשה, אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום ובלי קשר לתוצאות ההליך.

ניתנה היום, י"ח כסלו תשפ"ב, 22 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.