בקשה לפי סעיף 228(א) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה- 1965 (להלן: "החוק"), לביטול צו הריסה מנהלי בתיק הוועדה המקומית שמספרו 202100004 (להלן: "הצו"), שנמסר למבקש ביום 21.04.2021, ביחס לחומות צדדיות ואחוריות בגובה 1.8 מטר, שנבנו ללא היתר ובסטייה מגבולות המגרש ברחוב אליהו הנביא 7/2 בירוחם (להלן: "המקרקעין").

רקע עובדתי ודיוני

1. המקרקעין כוללים בית פרטי וחצר ואין חולק שהמבקש ורעייתו ז"ל התגוררו בהם עוד משנת 1983, בתחילה כשוכרים של חב' עמידר, ולאחר מכן, החל בשנת 2000 כבעלי זכויות בהם.
2. אין חולק כי סביב לבית והחצר היתה מצויה משך שנים גדר בנויה בגובה של כ – 40 ס"מ ועליה גדר רשת (ראה פרוטוקול עמ' 2 שו' 1).
3. המבקש טען כי כשנתיים וחצי קודם להגשת הבקשה הוא ורעייתו ז"ל ביקשו להרוס את הגדר הישנה ולהקים תחתיה חומה חדשה, לאחר שראו שכל השכנים בשכונה עושים כן, לאור ריבוי הגניבות והפריצות באזור.
4. ביום 08.09.2018 הלכה לעולמה רעייתו של המבקש, ולטענתו העבודות להקמת החומה החדשה הופסקו במהלך שנת האבל.
5. המבקש טוען כי לאחר שקם משנת האבל, הוא ביקש להמשיך בניית החומה, ולצורך כך פנה למחלקת ההנדסה אצל המשיבה מס' 2, וביקש שזו תסמן עבורו את גבולות המקרקעין לצורך הקמת החומה.
6. המבקש טוען כי למקרקעין הגיע נציג מח' ההנדסה, מר יוסף פחימה (להלן: "פחימה"), שמדד את המקרקעין וסימן את גבולותיהם ביתדות ברזל.
7. המבקש טען בתצהירו כי החומה החדשה, מושא הצו, נבנתה בדיוק באותו קו של הגדרות הישנים בצידי הבית ואילו החומה האחורית, היינו זו המצויה מדרום למבנה נבנתה בקו פנימי יותר במקרקעין לעומת הגדר ההיסטורית. לדבריו, הסיבה לכך היתה קיומו של עמוד טלפון סמוך ומתוך החשש שבניית חומה בקרבתו עלולה לפגוע בו וכן על מנת שלא להתקרב לוואדי עמוק שקיים לדבריו בחלק הדרומי (ראו סימון המבקש ע"ג מש/1) ומחשש ליציבות הקרקע.
8. עוד טען המבקש, כי שכנים באזור בנו חומות גבוהות יותר מזו שבנה המבקש וכי על פי התב"ע החלה, ניתן לבנות חומה עד לגובה של 2.1 מ'. לדבריו הוא לא ידע שבניית חומה שכזו מחייבת הוצאת היתר בניה והדבר לא נמסר לו על ידי נציגי הנתבעות שהגיעו לשטח.
9. המבקש טוען כי לאחר שגילה את הצורך בהוצאת היתר הוא פנה לאיש מקצוע על מנת שיטפל עבורו בהוצאת היתר בניה אולם לתדהמתו ביום 21.04.2021 הודבקה על דלת ביתו הודעה על הוצאת צו הריסה.
10. בבקשה נטען כי החומה נבנתה בתוך גבולות המקרקעין ואף תוך ויתור על חלק מהמקרקעין על מנת להימנע מפגיעה בעמוד הטלפון כאמור וכן כי מדובר בחומה שהמבקש החל לבנותה לפני למעלה משנה.
11. המבקש אף טען טענות ביחס לתקינות הצו עצמו ובכלל זה כי לא צורפו לו מסמכים שמחויבים על פי הדין להיות מצורפים לצו. כן נטען כי הגדרת העבודות בצו אינה ברורה דיה, ולא ברור מה גודל הסטייה ועל אילו חומות חל הצו. כן נטען כי לא התקיימה חובת ההתייעצות.
12. בנוסף, טען המבקש לאכיפה בררנית ולכך שכלפי שכנים אחרים בשכונה לא ננקטים הליכים למרות שלא קיבלו היתר בניה.
13. כן טען המבקש כי שיקולי צדק וכן החובה לפעול באופן מידתי מחייבת לבטל את הצו.
14. המשיבות עמדו על כך שהצו הוצא כדין, ואין כל מקום לבטלו או לעכבו. לטענתן, אין מחלוקת כי הבניה בוצעה ללא היתר, מדובר בבניה חדשה שלא הסתיימה במועד הביקור של הפיקוח, שלאחריו הוצא הצו. המדובר בבניה שנבנתה בניגוד לתוכנית החלה ותוך סטייה מגבולות המגרש.
15. כן טענו המשיבות, כי שיקול הדעת המסור לביהמ"ש במקרים אלה הוא מצומצם והעילות הקבועות בחוק וכי במקרה זה - לא הוכיח המבקש התקיימותה של כל עילה המצדיקה את ביטול הצו.
16. ביום 03.05.2021 ניתן צו ארעי וביום 10.05.2021 התקיים דיון במעמד הצדדים שבמסגרתו שמעתי את עדות המבקש ומטעם המשיבות, את עדות המפקחת ספיר בן ברוך (להלן: "ספיר") ופחימה, שבמועד הדיון שימש כמנהל הרישוי במשיבה 2.

דיון

תקינות הצו

1. סעיף 229 לחוק קובע -

"לא יבטל ביהמ"ש צו מינהלי אלא אם כן הוכח לו שהעבודה או השימוש בוצעו כדין או שלא התקיימו הדרישות למתן הצו כאמור בסימן זה, או אם שוכנע כי נפל בצו פגם חמור שבשלו יש לבטל את הצו".

מנוסח הסעיף עולה כי מי שמבקש ביטול צו הריסה צריך להוכיח כי העבודה שבגינה הוצא צו ההריסה, בוצעה כדין, או שלא התקיימו התנאים להוצאת הצו, או שנפל פגם חמור שבעטיו יש לבטל את הצו. כך נקבע בברע"פ 2958/13 תייסיר סבאח נ' מדינת ישראל (ההדגשות כאן ולהלן אינן במקור):

"אשר לטענתו של המבקש, הנוגעת לנטל ההוכחה בהליך לביטול צו הריסה מינהלי, אבקש לחזור ולהזכיר מושכלות ראשונים. הצו שבו עסקינן הינו "צו הריסה מינהלי" וכפי ששמו מעיד עליו, אין הוא בגדר אקט עונשי, אלא שמדובר בצו שחלים עליו כללי המשפט המינהלי... ככלל, עומדת לרשות המינהלית חזקת התקינות, אשר משמעה כי הפעולה המינהלית נעשתה כדין, אלא אם הוכח אחרת. ככל שהמבקש סבור כי צו ההריסה המינהלי הוצא שלא כדין, או שנפל בו פגם, עליו הנטל להוכיח טענה זו... גישתו של ב"כ המבקש, לפיה הנטל רובץ על כתפי המשיבה להוכיח את טענותיה מעבר לספק סביר, כנדרש במשפט פלילי, הינה גישה מופרכת ואין לה כל אחיזה בחוק או בפסיקה...".

1. עיון בנספחי תגובת המשיבה, שולל את טענות המבקש לכך שנפל פגם טכני כזה או אחר בצו עצמו. על פניו הצו ונספחיו ממלאים אחר דרישות סעיף 221(ב) -(ג) לחוק, לרבות פרטי המקרקעין, תיאור העובדות והעבודות, אישור קיום חובת היוועצות וכן כל יתר הפרטים הנדרשים על פי הסעיף. הטענות אודות אי קיום היוועצות ואי פירוט מספיק של העבודות אינן מבוססות כלל. לצד הצו, צורף דו"ח הפיקוח שכולל את דפית האיתור והפרטים הנדרשים וכן תיעוד של שיחה עם המבקש עצמו וכן עם בנו אייל לוגסי, שהיה מעורב בבניה. אין יסוד לטענה שלפיה לא בוצעה חובת ההיוועצות כאשר זו צורפה כנספח 5 לתשובה והיא מדברת בעד עצמה.
2. המבקש אמנם טען כי לצו שהודבק על ביתו לא צורף מאומה, אולם מובן שאין בכך כדי לפגוע בעצם תקינות הצו כאשר יכול היה המבקש לפנות למשיבות על מנת לקבל את כל הפרטים ואת הנספחים שלטענתו היו חסרים.

המבקש בעדותו אף נשאל אם פנה לאחר קבלת הצו למח' הנדסה וטען "אין לי מה לפנות" (עמ' 6 שורה 9).

1. קיצורם של דברים, לא מצאתי פגם טכני בצו עצמו ו/או בתהליך הוצאתו וטענות המבקש נדחות בהקשר זה.
2. למעלה מן הצורך יוסף כי גם אם יונח שלמבקש נמסר הצו ללא נספחיו וגם אם יונח שהדבר יוצר פגם בצו, איני סבור שמדובר בפגם היורד לשורשו של עניין, או שמדובר בפגם שניתן לכנותו "פגם חמור", שעל פי החוק יש בו כדי לאיין את הצו.

לכל היותר, מדובר בפגם שמצדיק להפעיל את דוקטרינת הבטלות היחסית:

"נפקות הפגם תוכרע על פי חומרת ההפרה בהתחשב בנסיבותיו הספציפיות של כל מקרה וזאת אגב איזון בין מכלול השיקולים שבמסגרתם תיבחן: חומרת הפגם, הרלבנטיות שלו ביחס להחלטה, תכלית ההוראה שהופרה, הנזק או העוול שהסבה ההפרה ומידת הפגיעה באינטרס הציבורי לו תבוטל ההחלטה בגינו".

(ראה ע.פ. 40588/07 קמיל סנו נ. יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ובניה ירושלים)

הפגם הנ"ל הינו פג טכני לחלוטין. הצו במועד נתינתו ניתן כדין, לרבות מילוי כל החובות הקבועות בחוק. המסירה למבקש, ככל שנעשתה בחסר, היא ליקוי טכני גרידא. עם מתן הצו, ידע המבקש על כך שהוא נדרש להרוס את הבניה ואף פנה בסמוך לעורך דין על מנת שיטפל עבורו בסוגיה. אילו סבר המבקש, או בא כוחו, כי קיימים חוסרים כאלה או אחרים בצו, היו יכולים לפנות את המשיבות ולבקש את מלוא המסמכים הרלוונטיים. משלא עשו כן נראה כי אף הם לא גרסו כי מדובר בעניין שיש לו משמעות מרחיקת לכת. לא מדובר בפגם "חמור" או כזה היורד לשורשו של עניין ו-וודאי בעיני שאין בו כדי להצדיק ביטול הצו שמשמעותו פגיעה באינטרס הציבורי ותכלית החוק.

מועד ביצוע העבודות

1. כאמור המבקש טען כי העבודות למעלה משנה קודם להוצאת הצו וממילא מעבר לפרק הזמן המקסימלי המאפשר הוצאת צו הריה מינהלי, העומד על 6 חודשים. לטענה זו של המשיב אין יסוד. בחקירתו (עמ' 1 שורה 25), ציין המבקש כי החל לבנות את החומה מושא הצו "לפני כמה חודשים". בכך יש די כדי לקבוע כי זו נבנתה בתוך חצי השנה שקדמה להוצאת הצו, אם משום שהמבקש סותר את גרסתו שלו, כפי שנכללה בבקשה, ואם מפאת העובדה הפשוטה היא שמובנו הפשוט של הביטוי "כמה חודשים" הוא שדובר, גם לשיטת המבקש, בחודשים אחדים ולא בחצי שנה ומעלה.
2. בנוסף, עובדתית אין מחלוקת שבעת ביקור הפקחית מצב החומה היה לפני טיח, תוך שהחומה כוללת בטון בלבד וכפי שאף ניתן לראות היטב בצילומים שצורפו לדו"ח הפיקוח. ניכר כי מדובר בבנייה שטרם הושלמה במועד הצילום וקשה עד מאוד לקבל את ההנחה שהבניה הושלמה ואין צריך לומר שהושלמה למעלה משנה קודם לביקור הפיקוח. ספיר העידה כי בעת הביקור היא אף הבחינה בפועלים בחלק המזרחי של החומה, וטענתה לא נסתרה. ככל שביקש המבקש לסתור את הטענה, מצופה היה ממנו להביא לעדות את הקבלן המבצע ולכל הפחות את בנו, אייל, שלדבריו שימש כאיש הקשר מטעמו (עמ' 2, שו' 12).
3. יש עוד להוסיף כי בבקשה ציין המבקש כי "התחיל לבנות את החומה לפני למעלה משנה" (סעיף 23 לבקשה) וממילא אף המבקש עצמו לא ציין מתי סיים לבנות אותה. ממילא לא ניתן לקבוע כי העבודה הושלמה למעלה מ – 6 חודשים קודם להוצאת הצו.

יש לזכור כי הנטל בהקשר זה הוא על כתפי המבקש.

1. נדחית איפוא טענת המבקש בהקשר זה ואני קובע שהעבודה, היינו בניית החומות שלגביהן הוצא הצו – לא הושלמה עד מועד הוצאת הצו ועל כן, גם בהיבט זה ניתן הצו כדין, ובהתאם לסעיף 221(א) לחוק.

מאפייני הבניה

1. עפ"י ההגדרה שבצו העבודה האסורה היא בניית חומות צדדיות ואחוריות בגובה 1.80 מ' ללא היתר ובסטייה מגבולות המגרש.
2. בכל הנוגע לגובה החומות אין כל מחלוקת ואין כל מחלוקת שקודם לבניית החומות הנוכחיות לא היו חומות בגובה זה, אלא אך ורק בגובה של 40 ס"מ, כאמור.
3. בחקירתו אישר המבקש כי החומות החדשות כפי הנטען בדו"ח הפיקוח, הן אלו שסומנו בוורוד בתצ"א שצורפה בעמ' 8 לנספחי תגובת המשיבות, וממילא אישר כי אכן מדובר בחומות בחזיתות הצדדיות והאחוריות של המקרקעין (ראה עמ' 5 שורה 24).
4. כמו כן, המבקש בעדותו אישור כי התצ"א מיום 17.09.2020 (מש/1) משקפת את מיקום החומות קודם לבניית החומות החדשות. היות ובתצ"א זו לא קיימת חומה ישנה הממוקמת במקום שבו קיימת החומה החדשה בחזית המזרחית, והיות שהחומה החדשה בחזית המזרחית, כמופיע בעמד 8 הנ"ל לנספחי תגובת המשיבות, ממוקמת בקו מרוחק יותר מן המבנה, לעומת החומה הישנה שבמש/1, ממילא המסקנה היא שהחומה החדשה המזרחית אף חורגת מגבולות התוכנית, ככל שהחומה הישנה שקפה את גבולותיה, ובהקשר זה העולה מן התשריט, נספח 2 לדו"ח הפיקוח, נאמן למציאות.
5. המבקש בחקירתו אישר למעשה כי בנה את החומות בגובה של 1.80 מ' ואין מחלוקת כי הדבר נעשה ללא היתר כדין ואין מחלוקת כי מדובר בעבודה הדורשת היתר כדין.
6. בכל הנוגע לחזית האחורית, היינו זו הדרומית, שנוצרה עקב הארכת החומות הצדדיות, המערבית והמזרחית, המבקש אף אינו חולק על כך שאלו נבנו שלא על הקו של הגדר הדרומית הקודמת כפי שניתן לראות במסגרת מש/1 שהוא צילום אויר מיום 17.09.2020. כאמור, המבקש אישר שבצילום האוויר לא ניתן לראות את החומות החדשות וממילא אף אישר כי אלו נבנו במועד מאוחר יותר.
7. המבקש אמנם טען כי החומה החדשה, בחלק הדרומי, ששורטט על ידו בעט על גבי מש1, וסומן א' על ידו, בוצעה במקום חומה היסטורית שהיתה קיימת באותו מקום ואף במרחק רב יותר מהבית, אולם טענה זו לא הוכחה ונותרה כטענה בעל פה בעלמא.

מכל מקום, אין מחלוקת כאמור כי גם חלק זה בוצע ללא היתר, וכפי שיובהר מייד, אף בסטיה מן התוכנית החלה.

1. בכל הנוגע לטענה כי החומה נבנתה בסטייה מתוכנית, למעשה אין מחלוקת בהקשר זה. המשיבות טענו כי החומה בחזיתות המזרחית והמערבית, נבנו והוארכו דרומה תוך פלישה אל תוך מגרש סמוך, מגרש 800, אשר יעודו צרכי ציבור. טענתו של המבקש בהקשר זה היא שאותה תוכנית שהבניה סוטה ממנה, שפורסמה ביום 20.08.2017 למתן תוקף, אולם היא כוללת למעשה הפקעה של 46% מן המקרקעין בבעלות המבקש ותוך פגיעה קשה בזכויותיו הקניינות. לדבריו, המשיבות לא שלחו אליו הודעה בדואר רשום על התוכנית וממילא שללו את הזכות להתנגד לה.

גם טענה זו יש לדחות. התוכנית המחייבת היא התוכנית החלה וככל שלמבקש טענות נגדה, עליו לפנות בערוצים המתאימים .

כאמור, סעיף 229 לחוק, קובע באופן שאינו משתמע לשתי פנים, כי ביטול הצו יהיה רק מקום שבו לא התקיימו הדרישות למתן הצו או עם נפל בצו פגם חמור. הצו ניתן על סמך התוכנית החלה ומובן שלא ניתן להתבסס אלא על התוכנית התקפה וכך עשו המשיבות.

1. לענין טענות המבקש לכך שפחימה סימן לו את תוואי החומה קודם לבנייתה, אין בה ממש. כאמור, טענות המבקש בדבר מועד ביצוע החומה לא היו קוהרנטיות וגם ביחס לביקורו של פחימה יש להעדיף את גרסתו של פחימה פיה דובר בביקור שנערך לפני כשש שנים, וכן את טענתו שמעולם לא התיר למבקש לבנות חומה במקום כלשהו, אלא הנחה אותו לפנות לקבלת חוו"ד מודד מוסמך (עמ' 7, שו' 20).

אכיפה בררנית ומידתיות

1. בכל הנוגע לטענה בדבר אכיפה בררנית, או הגנה מן הצדק, הנטל להוכיח אותה מונח על כתפי הטוען זאת. אין די בטיעון בעלמא אלא יש להביא ראיות לביסוס הטענה. לא הובאו על ידי המבקש כל ראיות בהקשר זה ודין הטענה דחייה. גם הטענות אודות פגיעה מקניינו של המבקש והטענות על כך שהוצאת הצו המינהלי היתה בלתי מידתית לא בוססו כדבעי.
2. כאמור, אין למעשה מחלוקת שהבניה נעשתה ללא היתר, בסטיה מתוכנית קיימת ותוך פלישה למגרש סמוך. לא מצאתי כי בנסיבות אלה יש ממש בטענה לפגיעה בלתי מידתית בזכויות המבקש. יש להוסיף שהמבקש לא הוכיח כי הבניה אינה מסכנת את הציבור. מדובר בבניה מסיבית של חומה גבוהה במיוחד ומובן מאליו שבהעדר ראיות לעניין אופן ביצוע החומה, מידת המעורבות של אנשי מקצוע בבנייתה, לרבות קונסטרוקטור ופיקוח מתאים, לא ניתן לשלול את האפשרות שהחומה אף מסכנת את שלום הציבור.

סוף דבר

1. תכליתו של צו ההריסה המנהלי, היא לאפשר לרשויות להתמודד, במהירות וביעילות עם תופעת הבנייה הבלתי חוקית ולמנוע "קביעת עובדות בשטח". כך נקבע ב- רע"פ 8655/13 מדינת ישראל נ' עמאר חג' יחיא -

"המהירות הנדרשת בביצועו של צו ההריסה המנהלי נובעת בראש ובראשונה מהאינטרס הציבורי המצדיק מלכתחילה את הוצאת הצו – אכיפתם של דיני התכנון והבניה "בזמן אמת" באופן שלא יאפשר עבריינות בניה באמצעות קביעת עובדות בשטח, שאם לא כן ניתן היה להסתפק בהליכים משפטיים רגילים...".

וכן, לעניין התערבות בית המשפט במתן הצו נפסק לא פעם, כי הביקורת השיפוטית על מתן צו הריסה מנהלי היא מוגבלת (רא' למשל רע"פ 2958/13 תייסיר סבאח נ' מדינת ישראל, רע"פ 5285/12 מורחי נ' יו"ר הועדה לתכנון ובניה תל אביב-יפו) וכך נכתב בעניין חג' יחיא הנ"ל -

- "... משהוצא צו הריסה מנהלי החלטה על ביטולו או על דחיית המועד של ביצועו אינה אמורה להתקבל בנסיבות רגילות. אי-ביצוע של צו הריסה מנהלי או דחייה נמשכת של ביצועו חותרים תחת המטרה שלשמה הוא הוצא - טיפול מהיר בעבריינות בניה - ומעבירים מסר בעייתי בכל הנוגע לאכיפה ולשלטון החוק. ניתן אפוא לומר שההחלטה לעשות כן צריכה להיות מבוססת על טעמים מיוחדים".

1. במקרה דנן לא הונחו טעמים שיש בהם כדי להצדיק התערבות בשיקול הדעת של הגורם המוסמך שנתן את הצו. אין מחלוקת כי הבניה נעשתה שלא כדין וללא היתר. כפי שנקבע לעיל, מדובר בבניה חדשה של חומות מסיביות בגובה של 1.80 מ' לאורך עשרות מטרים. הבניה פולשת בדרומה אל תוך מגרש שכן שמיועד לצרכי ציבור והיא סותרת את התוכנית החלה, גם בצידה המזרחי.
2. הצו הוצא בטרם הושלמה הבניה כאמור, ולא מצאתי פגמים בצו עצמו.
3. בכל הנוגע לאפשרות להורות על עיכוב ביצוע הצו, הדין עם המשיבות גם בהקשר זה.

כאמור המבקש טען כי פנה למהנדס על מנת לקדם את הוצאת ההיתר, אך בפועל לא צירף כל ראיה שהיא שממנה ניתן ללמוד על נקיטת פעולה כלשהי שמטרתה שינוי התוכנית החלה או הוצאת היתר. טענות המבקש בעניין זה בבקשה ובתצהיר, וכן טענות בא כוחו בסיכומים, נטענו ללא כל בסיס ראייתי.

1. כפי שנקבע בסעיף 254ט'(ד)(2) לחוק – ביהמ"ש לא יעכב ביצועו של צו הריסה אם העבודה האסורה אינה תואמת את התוכנית החלה על המקרקעין. ממילא, גם מבחינה פורמלית אין סמכות במקרה זה, לעכב את הביצוע, שכן כאמור אין חולק שהעבודה אסורה אינה תואמת את התוכנית החלה, ובפרט בהתייחס לחלק הדרומי, היינו להארכת החומות הצדדיות והפלישה אל תוך מגרש 80.

הבקשה לביטול הצו נדחית אפוא.

צו עיכוב הביצוע שניתן – בטל.

בהתאם לסעיף 222(ב) לחוק, הצו יבוצע בתוך ששים ימים.

המבקש ישלם למשיבה את הוצאות הבקשה בסך כולל של 2,500 ₪.

ניתנה היום, כ"ז סיוון תשפ"א, 07 יוני 2021, בהעדר הצדדים.