1. לפני בקשה לפטור את המבקש מתשלום אגרת בית משפט והפקדת ערובה.
2. המשיב הגיש נגד המבקש תביעה בסדר דין מקוצר על סך של 100,903 ש"ח. התביעה הוגשה לבית משפט השלום בחיפה והתבררה בתא"ק 59954-10-20. בקשת רשות להגן שהגיש המבקש נדחתה ועל כן נטל המשיב פסק דין.

המבקש ממאן להשלים עם פסק הדין, הגיש הודעת ערעור וכן את הבקשות מושא ההחלטה דנן.

1. לטענת המבקש, הוא "מאמין" כי סיכויי הערעור טובים. עוד טוען המבקש לחיסרון כיס. לטענת המבקש, הוא פוטר ממקום עבודתו עקב מצבו הרפואי וקיומו הוא על קצבאות מל"ל. כמו כן, טוען המבקש כי נפרד מאשתו וכי הוא מתגורר בבית הוריו ועליו לשאת בהוצאותיו שם ולהשתתף בהוצאות החזקת הבית.

נוסף על כך טוען המבקש, כי אין לו כל חיסכון ואת חשבון הבנק הוא מנהל בבנק הדואר שם הוא מצוי ביתרת חובה.

1. המשיב מתנגד לבקשה וטוען, כי למבקש זכויות במקרקעין. בעניין זה מפרט המשיב, כי המבקש מתגורר בקומה השלישית בבית אשר נבנה על מקרקעי הורי המבקש. אבי המבקש נפטר והמבקש ומשפחתו לא פעלו להוצאת צו ירושה. עם זאת, טוען המשיב כי מכוח ירושה המבקש הוא בעלים של חלק מהמקרקעין.

עוד טוען המשיב כי אשת המבקש עובדת למחייתה, מנהלת חשבון בנק נוסף והיא אף בעלים של רכב.

נוסף על כך, טוען המשיב, כי למבקש שבע פוליסות ביטוח ועיון באתר הכנ"ר מעלה שהמבקש ניהל חשבונות בנק נוספים עליהם לא הצהיר בבקשה הנוכחית.

באשר לסיכויי הערעור, טוען המשיב שאלה קלושים שכן בבית משפט קמא טען המבקש כי סך של כ- 30,000 ₪ הופקד לחשבונו ונעלם בעוד שבהליך דנן טוען המבקש כי ההלוואה שנטל מהמשיב נפרעה כסדרה. כלומר, לשיטת המשיב, המבקש משנה את חזית הטיעון.

1. ככלל, תקנה 1 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט- 2018 (להלן: "התקנות") קובעת, כי מטרתן היא ליצור ודאות דיונית, למנוע שרירותיות ולהגשים את העקרונות החוקתיים העומדים ביסודו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, על מנת להגיע לחקר האמת, ולהשיג תוצאה נכונה ופתרון צודק של הסכסוך.

תקנה 5 לתקנות קובעת, כי בית המשפט נדרש לאזן, לפי העניין, בין האינטרס של בעלי הדין ובין האינטרס הציבורי. דהיינו, נגישות הציבור למערכת בתי המשפט לרבות קיומו של דיון משפטי צודק, מהיר ויעיל, חיסכון במשאבי זמן ועלויות, מניעת הכרעות סותרות ומניעת שימוש לרעה בהליך השיפוטי.

נוסף על כך, תקנה 5א לתקנות קובעת, כי עקרונות היסוד של התקנות ישמשו את בית המשפט בהפעילו את שיקול דעתו מכוח התקנות או מכוח כל חיקוק אחר.

תקנה 50(4) לתקנות קובעת, כי בית המשפט רשאי להחליט בבקשה, על יסודה ועל יסוד התשובה, וזו לשונה:

"על בקשה שיש להגיש בכתב, יחולו הוראות אלה:

(4)בית המשפט רשאי להחליט על יסוד הבקשה והתשובות בלבד, או אם הדבר נדרש, לאחר חקירת המצהירים על תצהיריהם."

1. עיון בתקנות מגלה, כי אין למגיש בקשה, זכות קנויה לתגובה לתשובת המשיב. בנסיבות אלה, החלטה זו תינתן, על סמך הבקשה ותשובת המשיב
2. בכל הנוגע להבטחת הוצאות משיב בהליך הערעור, קובעת תקנה 135 כהאי לישנא:

"(א) עם הגשת הערעור יפקיד המערער ערובה להבטחת הוצאות המשיבים בסכום הנקוב בתוספת השלישית וימציא הודעה על כך למשיב.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), בית המשפט רשאי להורות על פטור ממתן ערובה או על שינוי סכומה.

(ג) לא קיים המערער הוראה בדבר הערובה, רשאי בית המשפט להורות על מחיקת הערעור או על דחיית המועד להפקדתה."

דומה, שרוח הכללים שנקבעו עד עתה בהלכה הפסוקה לעניין שיקול הדעת שעל בית המשפט להפעיל כשמונחת לפניו בקשה לפטור מהפקדת ערובה, טובים גם עתה. עם זאת, פרשנות ההלכה תהא, בהתאם לעקרונות היסוד של התקנות בכלל, וכן של התקנות הנוגעות לבקשה לפטור מערובה, בפרט ובהתאמה.

1. בבשג"ץ 4934/14 גורנשטיין נ' כנסת ישראל (פורסם במאגרים) (להלן: "עניין גורנשטיין"), נקבע, כי על בית המשפט לוודא שהצד שכנגד לא ייצא בחיסרון כיס היה והערעור יידחה.

עוד נקבע בעניין גורנשטיין, כי בעת קביעת שומת הערובה על בית המשפט לקחת בחשבון את מורכבות ההליך, שיעור ההוצאות שנפסקו בבית משפט קמא ומספר הצדדים. אשר על כן נקבע בעניין גורנשטיין, כי על שני תנאים מצטברים להתקיים שעה שבבקשה לפטור מערובה עסקינן. אלו הם התנאים:

א. סיכויי הערעור טובים.

ב. המבקש הוכיח את חסרון הכיס להפקיד הערובה.

כפי שנקבע בעניין גורנשטיין, על המבקש להוכיח כי לערעור סיכוי אמיתי ולא די בסיכוי סתמי וקלוש. בכל הנוגע ליכולת כלכלית או העדרה, נדרש המבקש, להתכבד ולהידרש לפרטי יכולתו הכלכלית ובכלל זה לצרף תדפיסי חשבון בנק, רכוש ולהצהיר על ניסיונו לגייס את הערובה ממעגל חברים וקרובים.

1. בעניין גורשטיין נקבע, כי לתשלום אגרה מספר מטרות ובהן, נשיאה בחלק היחסי של עלות ניהול ההליך ומניעת פתיחת הליכי סרק.

עוד נקבע בעניין גורנשטיין, כי על מנת להיעתר לבקשה לפטור מאגרה על שני תנאים מצטברים להתקיים: המבקש אינו יכול לעמוד בתשלום האגרה וההליך מגלה עילה.

כמו כן, נקבע בעניין גורנשטיין, כי בכל הנוגע לתנאי הראשון- היעדר יכולת כלכלית, על המבקש להיכנס לפרטי יכולתו הכלכלית ובכלל זה לצרף תדפיסי חשבון בנק, דיווח על הוצאות וכיוצא בזה. באשר לתנאי השני- האם ההליך מגלה עילה, נקבע בעניין גורנשטיין, שאין מדובר ברף גבוה ועניינו בחינה לכאורית של העילה.

1. באשר לסיכויי ההליך, בכל הזהירות הנדרשת ומבלי לקבוע מסמרות, דומה שסיכויי ההליך אינם טובים. המבקש טען בבית משפט קמא כי סך של כ- 30,000 ₪ שהפקיד לחשבונו נעלם. עתה טוען המבקש, כי ביצע הפקדות בחשבונו שהיה בהן כדי לעמוד בתשלומי ההלוואה. כלומר, בערעור מעלה המבקש טענה חדשה שלכאורה עולה כדי שינוי חזית.

לא זאת אף זאת, טענה לפיה המבקש "מאמין" כי סיכויי ההליך טובים לאו טענה היא והיה עליו להתכבד ולפרט את מקור האמונה עליה הוא מבסס טענתו.

1. לעניין טענת חיסרון כיס- עיון בתדפיס חשבון בנק הדואר מלמד על מצב כלכלי שאינו שפיר. עם זאת, קשה להלום את טענת המבקש לפיה אינו עובד עקב נכותו. עיון בצרופות מלמד שלמבקש נקבעו 5% נכות. דומה שאין בקביעה זו כדי ללמד על היעדר כושר השתכרות.

כמו כן, המבקש אינו מפרט את מקורות מימון שכ"ט בא כוחו.

לא זאת אף זאת, לאור טענות המשיב בדבר זכויות שיש למבקש במקרקעין בהם הוא מתגורר, עולה תמיהה באם חשף את מלוא המידע הנדרש.

1. באיזון האמור לעיל, על מנת שלא לחסום את דרכו של המבקש, מוחלט:

פטור מתשלום אגרה.

נוכח גדר המחלוקת שאינה רחבה, תדפיסי חשבון בנק המלמדים על מצב כלכלי שאינו שפיר למול התהיות העולות מתשובת המשיב – תעמוד הערובה על סך של 7,000 ₪.

לא תופקד הערובה עד 10.6.21 ישקול בית המשפט למחוק הערעור.

ההחלטה ניתנה בסמכותי כרשם.

ניתנה היום, כ' סיוון תשפ"א, 31 מאי 2021, בהעדר הצדדים.