19 יוני 2022

התביעה שלפנינו להכיר באירוע מיום 04.09.2020 כתאונת עבודה ובליקוי אוטם לב כקשור סיבתית לתאונה.

1. הצדדים הסכימו כי ביום 04.09.2020 ארע לתובע אירוע חריג בעבודתו.
2. ביום 12.01.2022 הסכימו הצדדים על מינוי מומחה רפואי מתחום הקרדיולוגיה לבחינת הקשר הסיבתי בין הליקוי הרפואי לאירוע החריג שאירע בעבודתו, וזאת על יסוד העובדות המוסכמות הבאות:
   1. התובע יליד 1958.
   2. התובע עבד כמאבטח בבית ספר.
   3. ביום 04.09.2020 נעקץ התובע בשעה 09:00, בערך, על ידי עכביש צהוב בידו השמאלית. התובע הרגיש נפיחות, כאבים ואודם. בהמשך התחיל לשרוף לו באזור העקיצה.
   4. התובע ניגש לחדר המורים ושם קרח על היד.
   5. לאחר מספר דקות החל התובע לסבול מכאבים בחזה.
   6. הקריאה לאמבולנס ראשון היתה בשעה 08:41 והגעה למקום בשעה 08:46. לאחר שהתברר שהתובע סובל מלחצים בחזה המקרינים ליד שמאלית, הועבר התובע להמשך טיפול ופינוי באמצעות נט"ן.
   7. התובע עישן במשך כ-40 שנה קופסת סיגריות אחת ליום (עשרים סיגריות).
   8. מצבו הרפואי של התובע בהתאם לתיעוד הרפואי.
3. ביום 13.01.2022 מונה ד"ר זאהי ח'ורי, למומחה רפואי מטעם בית הדין.
4. ביום 15.02.2022 הוגשה חוות דעתו של המומחה לבית הדין ובה נקבע כלהלן:

"מר ציון תורגמן יליד 1958, ידוע על מספר גורמי סיכון למחלה כלילית, סוכרת מסוג 2 לא מטופלת, עודף שמני הדם טופל עי סטטינים שלא נסבלו עקב כאבי שרירים, עישון כבד, יתר לחץ דם וסיפור משפחתי של מחלת לב כלילית (שני אחים בגילאים 49 ו 52ואב סבלו ממחלת לב כלילית בגיל צעיר).

שולל סיפור של מחלת לב כלילית בעבר, מעיון בתיק קופת חולים כללית של מר תורגמן צוין שבשנת 2015 נבדק בקופת חולים עקב כאב בחזה והופנה למאמץ אל אין מעקב מעבר לכך

ביום קבלתו לבית החולים בזמן שהיה בעבודה כמאבטח בבית הספר נעקץ על ידי עכביש צהוב ביד שמאל העקיצה גרמה לתגובה מקומית של נפיחות ואודם והרגשת שריפה ללא תגובה סיסטמית ברורה , סמוך לעקיצה הופיעו כאבי בטן שהקרינו ליד שמאל ללא קוצר נשימה או הזעה.

החולה פונה לחדר מיון ע"י מאדא (כך במקור)

תרשים האקג היה תקין ונצפתה עליה קלה בטרופונין 44.

בדיקת האקו גם היא תקינה

החולה עבר צנתור לב שהראה מחלה בשני עורקים כליליים ללא חסימה מלאה, שני היצריות בעורק הקדמי היורד היצרות בענף דיאגונלי והיצרות בענף מרגנלי

הוא עבר התערבות והשתלת שלושה תומכונים, וכעבור חודש השתלת תומכון נוסף

לסיכום אובחן אוטם ללא עלית מקטע ST , אוטם קטן מאוד לפי בדיקות העזר ללא נזק קבוע לשריר הלב.

בהמשך אושפז מספר פעמים עקב כאב בחזה בבית חולים הגליל המערבי ללא ממצאים אובייקטיביים בבדיקות העזר ושוחרר ללא צנתור.

בהמשך עבר בירור אמבולטורי שכלל אקו לב שהיה תקין ומיפוי לב ששלל צלקת או אסכימיה.

לסיכום מר ציון תורגמן סובל מגורמי סיכון מרובים למחלת לב כלילית, האירוע ב4.9.2020 היה אירוע כלילי עם נזק מינימלי לשריר הלב ואובחן כסובל ממחלה כלילית מפושטת לגילו, עקיצת העכביש גרמה לתגובה מקומית מוגבלת

לאור גורמי הסיכון המרובים הלא מטופלים אופטמלית מר ציון היה בסיכון מוגבר מאד לאירוע ווסקורלי גם ללא האירוע החריג, הסבירות לקשר סיבתי למרות סמיכות הזמנים נמוכה מאוד.

בנוסף לכך כפי שהבהרתי לעיל כמעט לא היה נזק לשרירי הלב בעת האירוע לפי בדיקת האקו, אנזימי הלב וכן כן (כך במקור) בדיקות האקו והמיפוי במעקב לאחר מכן

סביר להניח בהעדר נזק קבוע לחדר שמאל ולאחר פתיחה של העורקים והבדיקות עזר לאחר מכן (אקו ומיפוי תקינים) לא אמורה להיות הגבלה מבחינה קרדיאלית לתפקודו ויוכל לחזור לעבודה רגילה."

1. בקשת התובע למשלוח שאלות הבהרה למומחה ומחיקת הפסקה האחרונה לחוות דעתו של המומחה נדחתה, והצדדים הגישו סיכומים בכתב.

דיון והכרעה

1. הלכה היא כי המומחה מטעם בית הדין הוא "האורים והתומים" המאיר את עיניו של בית הדין בשטח הרפואי, שאינו בתחום מומחיותו של בית הדין (ראו עב"ל 1035/04 ביקל - המוסד לביטוח לאומי (06.06.05)).
2. "בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות דעתו של המומחה מטעמו, שכן האובייקטיביות של המומחה מטעם ביה"ד גדולה יותר ומבוטחת במידה מירבית מעצם העובדה, כי אין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל את שכרו מידי בעלי הדין" ראו עב"ל 345/06 המוסד לביטוח לאומי - בוארון (15.05.07), עב"ל 110/98 מנדל - המוסד לביטוח לאומי (22.08.09)).
3. היות וכך, בית הדין, ככלל, לא יסטה מחוות הדעת, אף שאינו כבול בה, אלא אם יש הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לסטות ממנה כגון פגמים גלויים לעין או אי סבירות מהותית ראו עב"ל (ארצי) 57198-06-13 בוקר - המוסד לביטוח לאומי (11.04.2018).
4. בענייננו, על אף שהוסכם בין הצדדים כי האירוע שאירע לתובע בעבודתו – עקיצת עכביש – היה אירוע חריג בעבודה, ולמרות שלאחריו פונה התובע למיון בית החולים ואובחן אוטם קטן סבור המומחה שאין לאירוע החריג כשלעצמו קשר להופעת האוטם וזאת על אף סמיכות הזמנים כמבואר בחוות הדעת.
5. המומחה פירט את גורמי הסיכון השונים שהיו קיימים אצל התובע ללא קשר לאירוע החריג וסבר כי התובע היה בסיכון מוגבר מאוד ללקות באוטם, כך שלאירוע החריג לא הייתה השפעה מהותית על קרות האוטם הקטן מאד. היינו, המומחה קבע בסופו של דבר כי גם אם לא היה נעקץ התובע על ידי העכביש, הסבירות כי היה לוקה באוטם במועד בו לקה, או סמוך למועד זה, סבירה יותר מהסבירות שאם לא היה נעקץ על ידי העכביש, לא היה לוקה באוטם.
6. כמו כן, קבע המומחה כי לפי בדיקות אקו, אנזימי לב והמיפוי כמעט לא היה נזק לשריר הלב בעת האירוע. בהעדר נזק אין ליקוי לבבי הקשור לאירוע.
7. בחוות הדעת אין פגמים הגלויים לעין, טענות התובע כי קודם לאירוע החריג לא סבל מליקוי או מחלה ולא נטל תרופות ולכן האירוע החריג גרם לאוטם, דינן להידחות. המומחה פירט את גורמי הסיכון: רקע משפחתי של מחלת לב כלילית, עודף שמנים בדם שלא היה ניתן לטיפול עקב תגובת התובע לסטטינים, עישון כבד , יתר לחץ דם וסוכרת 2 שלא טופלה. חוות הדעת מסבירה מדוע גורמי הסיכון הללו יצרו את הסיכון המוגבר מאוד לאוטם גם לולא אירע האירוע החריג. המומחה לא הצביע גם על קשר של החמרה, ולכן טענות התובע כי הוועדה יכולה לקבוע נכות מופחתת אינן רלוונטיות.
8. אין לבית הדין, שהרפואה אינה בין תחומי מומחיותו, את הידע הרפואי לקבוע אם עקיצת עכביש יכולה להיות זרז או גורם לאירוע של אוטם שריר הלב, ומשכך נעזר במומחה מטעם בית הדין שמציג את הידע הרפואי החסר בדרך של חוות דעת רפואית.
9. חוות הדעת מנומקת היטב, המומחה ביאר את גורמי הסיכון השונים להופעת האוטם וציין כי עקיצת העכביש גרמה לתופעה מקומית מוגבלת, כמו כן שלל את הסבירות כי האירוע החריג החיש את בוא האוטם.
10. משקבע המומחה חד־משמעית כי לא מתקיים קשר סיבתי בין האירוע החריג לבין הליקוי שאובחן בתובע לאחר האירוע החריג, ומשאין בחוות הדעת פגמים הגלויים לעין או חוסר סבירות מהותי, יש לדחות את התביעה.
11. מאחר ומדובר בהליך סוציאלי אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ' סיוון תשפ"ב, (19 יוני 2022), בהיעדר הצדדים ויישלח אליהם.