23 מאי 2022

האם יש להכיר בפגיעה בכתף ימין, כתף שמאל ועמ"ש צוואר של התובע כפגיעה בעבודה. זו הסוגיה העומדת להכרעתנו.

רקע כללי וההליכים בתיק:

1. בהתאם להודעת הנתבע (חלף כתב הגנה) מיום 8.6.21 ובהיעדר התנגדות מטעם התובע, נקבעו העובדות הבאות:
2. התובע יליד 1967.
3. התובע רופא שיניים במקצועו.
4. ביום 17.1.21 בדרך לעבודתו, רכב התנגש בחוזקה מאחור ברכב התובע במהלך תאונת שרשרת (להלן – האירוע).
5. הנתבע הכיר באירוע כתאונת עבודה בפגימה: "כאב צוואר קל".
6. מצבו הרפואי של התובע בהתאם לתיעוד הרפואי.
7. ביום 16.7.21 מונה ד"ר דוד אנג'ל ע"י ביה"ד כרופא מומחה בתחום האורטופדיה (להלן – המומחה). במסגרת ההחלטה התבקש המומחה להשיב על השאלות הבאות:

מהו הליקוי של התובע בכתף שמאל, כתף ימין ועמ"ש צווארי כעולה מהחומר הרפואי שלפניך?

האם קיים קשר סיבתי, לרבות על דרך של החמרה, בין הליקוי הנטען לבין האירוע?

על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50% כי האירוע השפיע במידה זו או אחרת על הופעת הליקוי או החמרתו, דהיינו יותר סביר לקבוע שהאירוע השפיע על הופעת הליקוי או החמרתו, לעומת המצב ההפוך שהאירוע לא השפיע.

1. בתאריך 1.8.21 הודיע המומחה כי הוא מבקש לעיין במסמכים נוספים (רישומי אורתופד ובדיקת MRI) ולאחר המצאת בדיקת MRI למומחה ניתנה ביום 26.10.21 חוות דעת המומחה בה צוין כדלקמן:

"א. בבדיקת CT של הצוואר לאחר התאונה נראו בלטים ופריצות של דיסקים צוואריים.

בכתף שמאל נראה בבדיקת US אחרי התאונה, קרע בגיד השרוול המסובב. בבדיקת CT ו- MRI שבוצעו לפני התאונה (בשנים 2003 ו-2009) נראו שינויים ניווניים בכתף ובמפרק אקרומיו-קלויקולרי שבסמוך לכתף, ונזק לסחוס במפרק הכתף.

ב. היו בתקופה שמיד לאחר התאונה כאבים בצוואר ובכתף שמאל.

שינוים ניווניים קדמו בוודאי לתאונה וסביר שגם קרע בגיד השרוול המסובב קדם לתאונה למרות שהוא לא אותר עדיין בבדיקה 12 שנים לפניה.

כאבים ניכרים באזורים אלה רשומים גם בשנים 2003 עד 2010 לפני התאונה, אולם תלונות על כאב בכתף ובצוואר רשומות מיד בסמוך אחרי התאונה הנידונה.

יש לדעתי מקום להכיר בהחמרה של מצב קודם בצוואר ובכתף שמאל".

1. הנתבע הגיש ביום 16.11.21 בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה ובהיעדר תגובה, ניתנה החלטה במסגרתה הועברו למומחה השאלות כדלקמן ולאחריהן נרשמו תשובותיו:
2. הינך מופנה לכך שהתובע הוכר כנפגע עבודה בגין כאב צוואר קל ונקבעה לו נכות זמנית בגין הפגימה הנ"ל. האם ההחמרה במצב הצוואר אשר מתוארת בסיפא חוות דעתך מתאימה להכרה זו? אם לא, אנא נמק מדוע לא.

"כן. אני חושב שצדק הנתבע שהכיר בהחמרה במצב הצוואר. ע"פ הרישומים בתיקו הרפואי ברור שמחלת הצוואר קדמה לתאונה. נדיר שיש מצב בו יש בדיקה כמו CT בסמוך לפני ובסמוך אחרי תאונה וניתן לראות אם התאונה גרמה להחמרה ממשית.

סביר מאוד לדעתי ע"פ הרישומים לפני ואחרי התאונה כי התאונה גרמה להחמרה זמנית בצוואר".

1. מהי ההחמרה במצב הכתף המתוארת בסיפא חוות דעתך? מה היה המצב לפני האירוע וכיצד השתנה לאחריו? אנא הסבר.

"לגבי הכתף ציינתי כי שנויים ניווניים קדמו בוודאי לתאונה וסביר שגם קרע בגיד השרוול המסובב קדם לתאונה למרות שהוא לא אותר עדיין בבדיקה 12 שנים לפניה.

החמרה תאורטית אפשרית היא שקרע בגיד השרוול המסובב גדל מעט בתאונה, אולם גם כאן אין בדיקה בסמוך לפני התאונה, ולכן לא ניתן לדעת בוודאות אם היה שינוי בממצאים.

סביר יותר לדעתי שגם בכתף היתה החמרה זמנית ואני ממליץ להכיר בה (כפי שהוכרה החמרה זמנית בצוואר)".

1. עיקר טענות התובע בסיכומיו:
2. תאונת התובע ביום 17.1.21 הוכרה כתאונת עבודה ואולם בהחלטת הנתבע נדחו האבחנות בגין כתף שמאל, כתף ימין ועמ"ש צווארי בטענה שאינן קשורות לפגיעה של התובע.
3. לעניין עמ"ש צווארי - תפקיד המומחה הוא לקבוע קיומו של קשר סיבתי בין התאונה לפגיעה. אחוזי הנכות ותקופתם נקבעים ע"י וועדה רפואית מטעם הנתבע אשר עורכת בדיקה לתובע.
4. לעניין כתף שמאל – גם בעניין זה חרג המומחה מסמכותו כאשר נתן קביעה בעניין גובה הנכות ולא התייחס רק לשאלת הקשר הסיבתי. מעבר לאמור, בתשובות המומחה הוא מציין, כי לתובע שינויים ניווניים קודמים וסביר שגם קרע, למרות שהוא לא אותר בבדיקה לפני 12 שנים. דהיינו מדובר בהשערה בלבד שאינה מגובה בתיעוד רפואי ואף אינה מבוססת על בדיקתו של התובע.
5. לעניין כתף ימין – המומחה לא התייחס לכתף ימין אולם התובע לא עומד על ההכרה באיבר זה.
6. עיקר טענות הנתבע בסיכומיו:
7. הנתבע כבר הכיר בפגימה בצוואר כנובעת מהאירוע ולכן היה על התובע להוכיח כי נפגע בצווארו מעבר למה שהוכר ע"י הנתבע כמו גם להוכיח קשר סיבתי לעניין הכתפיים.
8. המומחה קבע, כי יש להכיר בהחמרת מצב קודם בצוואר ובכתף שמאל בלבד.
9. המומחה אישר בתשובותיו כי ההכרה בפגימה בצוואר כנובעת מהאירוע מתאימה למצב התובע, דהיינו – שהייתה החמרה זמנית במצב הצוואר. המומחה לא קבע כי לתובע נגרם באירוע נזק נוסף לצוואר מלבד מה שהכיר בו הנתבע.
10. לגבי כתב שמאל לא הוכחה החמרה אלא רק אפשרות של החמרה ("תיאורטית"). מדובר בהשערה ולא בקביעה של המומחה. המומחה סבר כי כל הממצאים הקיימים בכתף היו גם לפני האירוע, מלבד אפשרות של הגדלת קרע בגיד. דברי המומחה אינם עומדים בסטנדרט הוכחת קשר סיבתי שנקבע בהלכה לפיה על התובע להוכיח קשר סיבתי באופן ברור ולא להסתפק ב"היתכנות", "אפשרות" וכו'.
11. לגבי הצוואר אמנם הוכחו נזק וקשר סיבתי אולם לא הוכח כי הנזק היה נוסף על הנזק שכבר הוכר ממילא ע"י הנתבע ואינו במחלוקת בתיק זה.

דיון והכרעה:

1. לאחר שעיינו בחוות דעתו של המומחה מטעם ביה"ד, בתשובותיו לשאלות ההבהרה ושקלנו את טענות הצדדים, מצאנו לקבל את התביעה.
2. בעב"ל (ארצי) 43408-02-11 ניר אהרונוף נ' המוסד לביטוח לאומי (30.4.12) נפסק, כי:

"כידוע - ... חוות דעתו של המומחה מטעמו היא בבחינת "אורים ותומים" לבית הדין בתחום הרפואי וככלל, בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו ע"י המומחה מטעמו, יסמוך ידו עליה ולא יסטה מקביעותיו אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן (ראה לעניין זה דב"ע נו 244 – 0 המוסד לביטוח לאומי נגד יצחק פרבר, לא פורסם, עב"ל 1035/04 דינה ביקל נגד המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם).

בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות דעתו של המומחה מטעמו, שכן האובייקטיביות של המומחה מטעם ביה"ד גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית מעצם העובדה, כי אין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל את שכרו מידי בעלי הדין (ראה לעניין זה דב"ע 411/97 דחבור בוטרוס נגד המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם וכן עב"ל 341/96 מליחי נגד המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 377). עב"ל 579/06 צמח – המוסד לביטוח לאומי, מיום 23.8.2007".

1. כאמור בעבל (ארצי) 41048-05-11‏ מאיר בן ישי - המוסד לביטוח לאומי (28.6.12):

"קשר סיבתי יכול שייקבע באופן של גרימה ישירה בין הארוע בעבודה לבין המחלה ויכול שיהיה על דרך של דרך החמרת המחלה. קביעה זו מסורה למומחה הרפואי אשר בית הדין ממנה, (דב"ע (ארצי) ע"ז 0-98 (מאיר אוחנה – המוסד לביטוח לאומי פד"ע י"ט 413). דרך המלך היא כי בית הדין מייחס משקל מיוחד לקביעה הרפואית מטעם המומחה, אלא אם קיימים טעמים טובים לסטות ממנה.

.....

16. תפקידו של בית הדין בשלב של ההכרעה בתביעה, הוא לקבוע אם מדובר ב"פגיעה עבודה" ובתוך כך קיום קשר סיבתי בין הארוע לפגיעה. בית הדין לא נדרש בשלב זה לבאר מהי מהות הקשר הסיבתי אם בגרימה או בהחמרה, שהרי זוהי הכרעה שמסורה בלעדית לוועדה הרפואית הקובעת דרגת הנכות".

1. טענות הנתבע מתמקדות בנושאים הבאים: הנתבע כבר הכיר בפגימה בצוואר של התובע כנובעת מהתאונה ועל כן היה על התובע להוכיח שנפגע בצווארו מעבר למה שהוכר ע"י הנתבע. המומחה קבע שהייתה החמרה זמנית בצוואר ולא קבע שלתובע נגרם נזק נוסף בצוואר; לגבי כתף שמאל לא הוכחה החמרה אלא רק אפשרות של החמרה ומדובר בהשערה; לגבי כתף ימין לא הוכח נזק כלל.
2. לעניין כתף ימין, לנוכח הבהרת התובע, כי הוא לא עומד על תביעתו בגין איבר זה, התביעה לגבי כתף ימין נדחית.
3. לעניין טענות הנתבע לגבי כתף שמאל ועמ"ש צווארי, מצאנו לדחותן. ונפרט.

ראשית, אמנם בחוות הדעת מטעם המומחה הוא נוקט במילה "סביר" לגבי קיומו של קרע בגיד השרוול המסובב קודם לתאונה אולם מיד לאחר מכן הוא מציין בצורה ברורה וחד משמעית, כי "תלונות על כאב בכתף ובצוואר רשומית מיד בסמוך אחרי התאונה הנידונה. יש לדעתי מקום להכיר בהחמרה של מצב קודם בצוואר ובכתף שמאל" (סעיף ב' לחוות הדעת מיום 26.10.21). אף בתשובות לשאלות ההבהרה נקט המומחה במילה "סביר" וכי "החמרה תאורטית אפשרית היא שקרע בגיד השרוול המסובב גדל מעט בתאונה" עקב היעדר בדיקה בסמוך לפני התאונה, ברם גם במקרה זה שב המומחה ומציין, כי "סביר יותר לדעתי שגם בכתף היתה החמרה זמנית ואני ממליץ להכיר בה (כפי שהוכרה החמרה זמנית בצוואר)" (סעיף ב' לתשובות לשאלות ההבהרה).

כאמור בפסיקת ביה"ד הארצי (עב"ל 11988-08-11 המוסד לביטוח לאומי – ניר מוניס, 2012) "הלכה היא, כי על מנת להוכיח קשר סיבתי בין הפגיעה בעבודה לבין התאונה או מחלת המקצוע, אין די בחוות דעת המנוסחת בלשון של "עלול" או יתכן", או בקביעת מומחה לפיה "לא ניתן לשלול", שכן בכך לא הורם נטל ההוכחה המוטל על התובע" ואולם, מקריאת מכלול חוות דעת המומחה כמו גם מעיון בתשובות לשאלות ההבהרה עולה, כי חוות הדעת בכללותה קובעת באופן ברור וחד משמעי קיומו של קשר סיבתי בין התאונה לליקוי בכתף שמאל ובעמ"ש צווארי וכי השימוש במילה "סביר" או במילים "החמרה תאורטית" נעשה לצורך הזהירות בלבד (עב"ל (ארצי) 32691-06-10 אליהו דהן – המוסד לביטוח לאומי, 19.6.12).

הביטויים "סביר" או "החמרה תאורטית אפשרית" לא מבטאים ביטוי של ספק אלא ביטוי של זהירות. הגיוני כי בהיעדר בדיקות הדמיה שנערכו בסמוך לפני התאונה ומיד לאחריה, המומחה ינקוט בביטוי "סביר" ואולם וזה החשוב, המומחה קובע באופן מפורש קיומו של קשר סיבתי בין התאונה לליקוי בכתף שמאל ובעמ"ש צווארי.

שנית, לא מצאנו, כי על התובע היה להוכיח כי הפגיעה בצוואר הינה מעבר לפגיעה שהוכרה ע"י הנתבע וכי המומחה לא קבע שנגרם נזק נוסף בצוואר.

על המומחה היה לקבוע האם מתקיים או לא מתקיים קשר סיבתי בין התאונה לליקויים בכתף שמאל ובצווארו של התובע וזאת לנוכח דחיית התביעה ע"י הנתבע.

המומחה קבע באופן ברור, כי "יש לדעתי מקום להכיר בהחמרה של מצב קודם בצוואר ובכתף שמאל" (סעיף ב' לחוות הדעת) וכי "סביר מאד לדעתי ע"פ הרישומים לפני ואחרי התאונה כי התאונה גרמה להחמרה זמנית בצוואר" (סעיף א' לתשובות לשאלות ההבהרה) וכי "סביר יותר לדעתי שגם בכתף היתה החמרה זמנית ואני ממליץ להכיר בה (כפי שהוכרה החמרה זמנית בצוואר)" (סעיף ב' לתשובות לשאלות ההבהרה).

עצם הקביעה לפיה קיימת החמרה די בה כדי להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין התאונה לליקויים בכתף שמאל ובעמ"ש צווארי.

כאמור בפס"ד מאיר בן ישי "בעקבות הקביעה כי קיים קשר סיבתי, בית הדין מקבל את התביעה והמוסד לביטוח לאומי מזמין את המבוטח לדיון בפני הועדה הרפואית. לועדה הרפואית קיימת סמכות לקבוע אם קיים קשר סיבתי בין הפגיעה בעבודה לבין הנכות, ובאיזו מידה קיים קשר. ..... הועדה הרפואית עצמאית להחליט ולקבוע מהי דרגת נכותו הרפואית של המבוטח, ללא קשר לחוות דעתו של המומחה הרפואי שמונה על ידי בית הדין. כך יכולה הועדה לקבוע מצב קודם למבוטח גם אם המומחה קבע קיומו של קשר סיבתי על דרך של גרימה ולקבוע קשר סיבתי ללא ניכוי מצב קודם גם אם המומחה קבע כי מדובר בהחמרה ולא גרימה".

1. מעיון בתשובותיו של המומחה עולה, כי הן מנומקות וברורות וניתן הסבר מניח את הדעת התומך בהכרתו לפיה היה קשר סיבתי בין התאונה לפגימות בכתף שמאל ובעמ"ש צווארי.
2. לבית הדין ככלל אין את הידע הרפואי ולשם כך הוא ממנה מומחה רפואי על מנת שיחווה דעתו בעניין שבפניו. המומחה השיב על השאלות שהופנו אליו וכן על שאלות ההבהרה תוך מתן הסברים מפורטים, מנומקים ומניחים את הדעת.
3. בנסיבות אלו מצאנו לקבל את חוות הדעת של המומחה מטעם ביה"ד.

סוף דבר:

1. התביעה מתקבלת ככל שעניינה כתף שמאל ועמ"ש צווארי.

התביעה להכרה בכתף ימין נדחית.

1. הנתבע יישא בהוצאות התובע בסך 3,000 ₪ שישולמו בתוך 30 ימים מהיום.

ניתן היום, כ"ב אייר תשפ"ב, (23 מאי 2022), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.