1. בקשותיהם של מגשרת המהו"ת ושל הנתבע לפסיקת הוצאותיהם בגין אי התייצבות התובעים כדין לפגישות המהו"ת שנקבעו ליום 25.10.21 וליום 4.11.21 הגיעו לעיוני כשופט ממונה לנושא מהו"ת.
2. עפ"י האמור בבקשות, לפגישת המהו"ת הראשונה, שהתקיימה בהיוועדות חזותית, התייצב רק עו"ד שרביט, ב"כ התובע. עו"ד שרביט ציין שהתובע חולה בסכרת קשה ואינו יכול להתייצב וכי אשתו, התובעת, אינה יכולה להתייצב כי היא שומרת עליו. כן הוסיף כי המניעות לא נמסרה למגשרת ולנתבע קודם לפגישה מפני שהיא נוצרה רק בבוקר הפגישה עקב נפילת סוכר של התובע. לאחר מחאות מצד המגשרת והנתבע, הבטיח עו"ד שרביט כי ימציא אישור מחלה לגבי התובע וכי לפגישה הבאה יגיע לבית התובעים ומשם ידאג ששלושתם יתחברו לפגישת מהו"ת בדרך של היוועדות חזותית. בנסיבות אלו פוזרה הפגישה ונקבעה פגישה נוספת ליום 4.11.21.

לפגישת המהו"ת השנייה, שהתקיימה גם היא בהיוועדות חזותית, התייצב התובע אך התובעת לא התייצבה. התובע ועו"ד שרביט בקשו לקיים את הפגישה בהעדרה וציינו שהתובע ייצג גם אותה. דא עקא, שבשלב זה התברר למגשרת לראשונה שלתובעת ייצוג נפרד מהתובע. בנסיבות אלה ומאחר שגם לא הוצגה תעודה רפואית כמובטח, פוזרה גם פגישה זו.

לאור האמור לעיל, נתבקש חיוב התובע והתובעת בהוצאות בגין אי התייצבות כדין לשתי הפגישות שלא התקיימו.

1. בתגובה שהוגשה מטעם התובע נטען שהתובע הינו חולה סכרת מזה שנים רבות וצורף אישור רפואי. צוין שלפגישה הראשונה הוא לא התייצב בשל נפילת סוכר קשה וכי אשתו, התובעת, לא התייצבה כי שמרה עליו. לתגובה צורף אישור רפואי מיום 10.11.22 על מצבו הרפואי הכללי של התובע (אך בתיק נמצא גם אישור מחלה לגבי יום 25.10.21, שצורף ע"י הנתבע בבקשתו מיום 10.11.21). בנוסף צוין כי הנתבע הודיע לתובע טרם פגישת המהו"ת שממילא אינו מסכים לכל הסדר ולא יסכים למאומה לנאמר בה.
2. התובעת טענה בתגובתה שלא קיבלה את זימוני המגשרת לפגישות שנקבעו וכי מיילים מיום 14.10.21 ו 17.10.21 שנשלחו מטעמה למגשרת (וצורפו לתגובה) ובה מתבקשת המגשרת לתאם מועדים לפגישת המהו"ת ומפורטים פרטי המייצגים של התובע והתובעת ודרכי ההתקשרות עימם, לא נענו. בנסיבות אלה, מאחר שרק התובע זומן כדין לפגישה ומאחר שהתובעים הם בעל ואישה, סביר היה להניח שניתן להסתפק בפגישה בנוכחות אחד מהתובעים בלבד. גם התובעת סבורה כי יש לתת משקל כבד לכך שהנתבע הודיעו מראש שאינו מסכים להסדר ולא יסכים למאומה בפגישת המהו"ת.
3. לאחר שעיינתי בכל מה שהוגש הגעתי למסקנה שיש לחייב את התובע והתובעת בהוצאות המגשרת ובהוצאות הנתבע, גם אם לא על הצד הגבוה, וזאת בשל מה שייאמר להלן.
4. תיק זה הופנה להליך מהו"ת בהתאם להוראות תקנה 37 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: התקנות).

תקנה 37(ד) סיפא לתקנות קובעת כי "דינה של פגישת מהו"ת כדין דיון בבית המשפט". תקנה 37(ט) לתקנות קובעת שלפגישה צריכים להתייצב בעלי הדין עצמם, וחובה זו מצויינת גם בהזמנה לפגישת מהו"ת היוצאת מביהמ"ש בכל תיק ותיק. תקנה 37(י) קובעת כי במקרה של אי התייצבות כדין, יחייב הממונה את בעל הדין שלא התייצב בהוצאות המגשר ובהוצאות הצד שהתייצב, זולת אם מצא טעמים שלא לעשות כן. עפ"י לשון התקנה, הסמכות לחייב בהוצאות נתונה לביהמ"ש גם אם לא הוגשה לו בקשה בעניין.

1. באשר לתובע – התובע לא התייצב כדין לפגישה הראשונה אך התייצב כדין לפגישה השנייה. לעניין הפגישה הראשונה, מצד אחד, לקחתי בחשבון את העובדה שבא כוחו התייצב וכן את מצבו הרפואי ואת אישורי המחלה שצורפו, המעידים הן על מצבו הכללי והן על בעיה רפואית במועד הפגישה הראשונה. מצד שני, גם במצב דברים זה, ראוי היה ליידע את המגשרת ואת הנתבע מראש ולבחון עימם כיצד נכון לנהוג והאם לא ניתן בכל זאת, לקיים את הפגישה בהיוועדות חזותית, כפי שממילא נקבע מלכתחילה.
2. באשר לתובעת – זו לא התייצבה כדין לשתי הפגישות. גם אם התובעת לא קיבלה זימון פורמלי לפגישות המהו"ת בשל כך שהמגשרת לא ידעה על הייצוג הנפרד, אין ספק שמבחינה מעשית, היא ידעה על מועדן. כך מבעלה וכך מבא כוחו אשר נמצא בקשר עם בא כוחה ואף התחייב לקיים את פגישת המהו"ת הבאה מבית התובעים ולדאוג להתייצבות של שניהם. בנסיבות אלו, ואם חשוב היה לה לקבל זימון פורמלי, היה עליה לפנות לביהמ"ש ולהפנות את תשומת ליבו כי המגשרת אינה בקשר עם בא כוחה. משלא עשתה כן, עולה התחושה שלא התייחסה לפגישות המהו"ת בכובד הראש המצופה.
3. באשר לשני התובעים גם יחד – ראשית, עמדה שלילית מוקדמת של מי מהצדדים כלפי קיום הליך גישור אינה מהווה טעם לאי התייצבות לפגישת המהו"ת. שנית, אמנם במקרים מסוימים ניתן לשקול מתן פטור מהתייצבות למי מבני הזוג, אך זאת בעקבות בקשה המוגשת לביהמ"ש טרם הפגישה. בקשה כזו לא הוגשה במקרה הנוכחי. לו הייתה מוגשת, היה ביהמ"ש מתייחס אליה, ובין היתר היה מברר מה משמעות הייצוג הנפרד שבחרו התובעים לקחת לעצמם במקרה זה.
4. סוף דבר, יש מקום לפצות את המגשרת ואת הנתבע על בזבוז זמנם ומשאביהם ולחייב את התובעים בהוצאותיהם. אני מחייב את התובע לשלם למגשרת סכום של 400 ₪ בתוספת מע"מ, הוצאות בגין אי התייצבותו לפגישת המהו"ת הראשונה. התובעת תשלם למגשרת סכום של 600 ₪ הוצאות בגין אי התייצבותה לשתי הפגישות. לנתבע ישלם התובע סכום של 300 ₪ בתוספת מע"מ, והתובעת סכום של 400 ₪ בתוספת מע"מ.

ההוצאות ישולמו תוך 30 יום מהיום ואסמכתא על ביצוע התשלום תוגש לביהמ"ש.

1. מאחר שטרם התקיימה פגישת מהו"ת כדין, יש לקיימה כעת.

לבקשתה, מגשרת המהו"ת עו"ד נגה קופר-רצהבי פטורה מתאום פגישה כזו, ותחתיה ימונה מגשר המהו"ת עו"ד אביעד יששכר.

1. המגשר הנכנס יבחן עם הצדדים מהי הדרך המתאימה לקום פגישת מהו"ת בתיק זה. בהתחשב במצבו הרפואי של התובע, ניתן לשקול את התייצבותו מרחוק או אף להסתפק בזמינות טלפונית שלו, והכל כפי שיתואם ויוסכם. במקרה של חילוקי דעות באשר לאופן קיום הפגישה, יגיש המגשר בקשה לביהמ"ש טרם הפגישה. בבקשה יפרט המגשר את עמדות הצדדים ואת דעתו המקצועית, ועל בקשה כזו תינתן הנחייה של ביהמ"ש.

1. המגשר הנכנס יפעל בהתאם לאמור בהחלטה זו וידווח לביהמ"ש על תוצאות פגישת המהו"ת שתתקיים, בהתאם לתקנות.
2. המזכירות תמציא לצדדים ולמגשר הנכנס הזמנה חדשה להליך מהו"ת ובה מלוא פרטי הצדדים (לרבות פרטי ב"כ התובע ופרטי ב"כ התובעת).

זאת לצד החלטה זו שתומצא לצדדים, למגשרת היוצאת ולמגשר הנכנס.

כן תקבע המזכירות את התיק לעיונה של עו"ד נורית לוי, הממונה לנושא מהו"ת, ביום 27.2.22.

ניתנה היום, ג' שבט תשפ"ב, 05 ינואר 2022, בהעדר הצדדים.