1. החלטה זו עניינה בקשת הנתבע למחיקת ההליך בשל התחייבות התובעים שלא להגישו עד תום בירור ההליך המקביל שמתנהל נגד צד שלישי.
2. לאחר שנתתי את דעתי לטיעוני הצדדים שהועלו בעל-פה ובכתובים, הגעתי לכלל מסקנה כי בנסיבות העניין, מן הראוי לדחות את בקשת המחיקה אך להורות (לפי הבקשה החלופית של הנתבע) על התליית בירור ההליך תוך חיוב התובעים בהוצאות משפט לטובת הנתבע.

אסביר.

1. התובעים עותרים בהליך דנן לסילוק ידו של הנתבע (עו"ד) מנכס מקרקעין שלטענתם הוא שלהם. הנתבע טוען להגנתו, כי הוא מחזיק בנכס מכוח שכירות או הרשאה של צד שלישי (גב' זנטי) שרכשה את הזכויות בנכס, מאת התובעים, כדין.
2. ובכן, אין מחלוקת - ומבלי לקבוע בכך כל ממצא או עמדה - כי בעבר היו הסדרים כאלה ואחרים בין התובעים לבין גב' זנטי בנוגע לנכס; כך למשל: הסכם מכר מיום 9.4.2006 שלטענת התובעים הוא פיקטיבי. בנוסף, הסכם זה לצד הסכם פשרה שהושׂג בין התובעים לבין גב' זנטי וקיבל תוקף של פסק דין ביום 28.11.2006, כך לטענתם, "מסתמנים כחלק מהונאה בהיקף רחב" (סעיף 16 בכתב התביעה). זה המקום לציין, כי לכתב התביעה לא צורף אף נספח. אלה צורפו לכתבי הטיעון מטעם הנתבע.
3. כך או כך, מסתבר כי בחודש נובמבר 2018 נקטו התובעים שני הליכים משפטיים בבית משפט זה: האחד - הליך נגד גב' זנטי לביטול פסק הדין מיום 28.11.2006 [ת.א. 39274-11-18 (להלן: "תביעת הביטול")]; השני - תביעת סילוק ידו של הנתבע מהנכס [ת.א. 13114-11-18 (להלן: "תביעת סילוק היד")].
4. כפי שמסתמן ולהבנתי, בשני ההליכים האמורים (לרבות בהליך שלפניי) ובהינתן פסק הדין מיום 28.11.2006, ניצבת שאלה מרכזית והיא האם נכונה טענת התובעים לפיה הסכמי המכר והפשרה שבינם לבין גב' זנטי הם פיקטיביים, וכי למעשה מעולם לא הועברו לה זכויות התובעים בנכס. מכאן מתחייבת המסקנה הדיונית, היה ותביעת הביטול תידחה, למעשה לא תיוותר לתובעים כל טענה נגד הנתבע לעניין החזקה בנכס (הרי אין מחלוקת כי אין הסכמי מכר או שכירות בן התובעים לבין הנתבע). היה ותביעתם תתקבל ופסק הדין מחודש 11/2006 יבוטל, כי אז יש לבדוק את הנפקות המשפטית של האמור גם על הנתבע.
5. בכל אופן ובהינתן מצב משפטי זה, נראה כי הוצע לתובעים במסגרת תביעת סילוק היד כי טענותיהם תתבררנה תחילה בתביעת הביטול. התובעים הודיעו אז לבית המשפט (בתביעת סילוק היד), כי הם מסכימים למחיקת ההליך "כאשר למבקשים שמורה האפשרות להגיש תובענה דומה לאחר בירור ההליך כאמור, לרבות הימנעות מהשתת הוצאות לחובת המבקשים". על-יסוד זאת, תביעת סילוק היד נמחקה ללא צו להוצאות, כאשר לעניין האחרון, נקבע כי אלה יידונו בהליך העתידי לעת יבוא (פסק דין מיום 6.1.2019).
6. ברם, תביעת הסילוק מוגשת בשנית (היא המונחת לפניי) שעה שטרם התבררה תביעת הביטול. העיתוי תמוה וטענות הנתבע בהקשר זה מיוסדות. שמעתי את טענות הצדדים בדיון מיום 23.3.2022. נתתי את דעתי לטיעוני התובעים גם שבכתובים לאחר הדיון. לטעמי, לא הונח כל טעם משכנע שהצדיק את הגשת התביעה מחדש עובר לסיום בירור תביעת הביטול. הטענה של התובעים ממנה משתמע כי נתגלו ראיות עקב עדות הנתבע (בהליך השני) וכי ניתן לבסס מסקנות על ראיות אלו, הרי גם אם יש ממש בתזה זו, ראוי תחילה למצות את בירור משקלן של ראיות אלו בהליך שבו הן הועלו.
7. לדידי, המצב המשפטי לעניין השאלות הזהות בהליכים, לא השתנה. כך שהשאלה המרכזית המשותפת לכל ההליכים, בעינה עומדת. המשך ניהול הליך זה במקביל לתביעת הביטול עלול חלילה לגרום להכרעות סותרות וליצור "תאונות" משפטיות, על כל הנובע ונגזר מכך. מכאן, כאמור, טענות הנתבע בבקשת המחיקה הן מיוסדות כאמור וראוי היה כי התובעים ימתינו בהגשת תביעתם.
8. חרף האמור, בשים לב לכך שההליך בתביעת הביטול נראה כי כבר הגיע עד הישורת האחרונה (שלב הגשת סיכומי הנתבעת שם - ש' 26, ע' 3), מוצא להסתפק רק בהתליית הדיון בהליך זה. חשוב לציין, כי גם התובעים אינה דוחים אפשרות ברוח זו אך עתרו להתנות זאת בחיוב הנתבע בהפקדת ערובה - סעיף 12 בתגובתם מיום 28.3.2022). לא מצאתי בסיס משפטי לדרישת התובעים בנדון. בכל מקרה, מובהר כי לאחר מיצוי בירור תביעת הביטול, ובהתאם לתוצאתו, הרי ניתן לחדש את הדיון בהליך זה בכפוף כמובן לקביעות וממצאי בית המשפט בהליך האמור.
9. לפי דוקטרינת הליך תלוי ועומד, תעוכב ההכרעה בהליך משפטי אחד עד ההכרעה בהליך משפטי מקביל שבו מתבררת שאלה חופפת [רע"א 5394/09 סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ נ' KIA MOTORS CORPORATIONS ואח' (27.6.2012)]. הרציונל שעומד בבסיס דוקטרינה זו, הוא מניעת ניהול הליכי סרק וחיסכון בזמן שיפוטי, וכן מניעת הכבדה מיותרת על הצד שכנגד [רע"א 627/13 דוד סגל נ' פנינת מלכי ישראל בע"מ (19.2.2013); רע"א 2812/13 קולומביה ציוד וצרכי צילום בע"מ נ' דלתה דיגטל בע"מ (11.7.2013)]. עוד נפסק בעניין KIA לעיל (פסקה 16), בין השאר, כי עיכוב לפי דוקטרינה זו מסור לשיקול דעתו של בית המשפט, ואין בדוקטרינה זו כדי לגרוע מסמכותו של בית המשפט להידרש להליך החדש (פסקה 16).

סיכום

1. לאור האמור, מורה על התליית ההליכים בהליך זה.
2. הודעת עדכון תוגש עד יום 1.10.2022, אחרת - ההליך ידחה.
3. נוכח האמור, בשים לב לפסק הדין מיום 6.1.2019 וללא קשר לתוצאת ההליך, יישאו התובעים בהוצאות הנתבע ובשכר טרחת עורך-דין בצירוף מע"מ כדין, בסך כולל 4,700 ₪. הסכום האמור ישולם לנתבע תוך 21 יום, שאם לא כן, הוא יישא הפרשי הצמדה וריבית ממועד ההחלטה ועד מועד ביצוע התשלום בפועל.

המזכירות – להודיע לצדדים בהתאם.

ניתנה היום, כ"ח ניסן תשפ"ב, 29 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.