המבקשים הגישו בקשה לאישור פסק בורר שניתן ביום 6.5.21 . המשיבים, בתשובתם לבקשה לאישור, עתרו למחיקתה משלטענתם פסק הבוררות אינו חלוט שכן הוא כפוף לזכות ערעור כאמור בשטר הבוררות, שצורף לבקשה, שמחיל על הבוררות את הוראת סעיף 21א' לחוק הבוררות. עוד הפנו המשיבים להיגד לפיו "החליט מי מהצדדים לערער על פסק הבורר, לא יאושר פסק הבורר בבית המשפט עד למתן פסק הבורר בערעור". המבקשים עתרו לקבוע דיון שייוחד לחקירת המשיב 2 משלטענתם שטר הבוררות שצורף לתשובה מזויף. בית המשפט קבע דיון במעמד הצדדים ליום 12.10.21 בשעה 10:30 וקבע כי הצדדים יערכו לקיום חקירות נגדיות.

בבקשה שלפניי עותרים המבקשים להורות ללשכת עוה"ד לעכב את הליך הערעור על פסק הבוררות, זאת לאחר שהמשיבים פנו אליהם בבקשה למינוי בורר כערכאת ערעור מכוח הסכם הבוררות שצורף לתשובה (שלטענת המבקשים מזויף). עוד עותרים המבקשים לחייב את המשיב 2 להפקיד ערובה בסך של 100,000 ₪ לפחות בטרם הדיון הקבוע ליום 12.10.21 בשאלת התנגדותו לאישור פסק הבורר.

המשיבים טוענים כי המבקשים לא הביאו כל ראיה שסותרת עובדתית את הסכם הבוררות שצורף לתשובה וכי יש לדחות את הבקשה ולהורות על המשך ההליכים בפני הבורר שמונה ע"י לשכת עוה"ד והחל את עבודתו.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה , אני מחליט לקבל את הבקשה באופן חלקי כך שעד למתן החלטה אחרת שתינתן ע"י המותב שדן בהליך זה, לאחר הדיון שנקבע ליום 12.10.21, יושהו הליכי הערעור על פסק הבוררות ככל שהחלו לפני הבורר שמונה ע"י לשכת עוה"ד. המותב המטפל בהליך זה מצא לנכון , לפי בקשה שהופנתה אליו מטעם המבקשים, לקבוע דיון במועד קרוב ביותר במעמד הצדדים בהליך שלפניו, וזאת בסמוך לאחר תום חגי תשרי. אין חולק כי הכרעה בשאלת אותנטיות הסכם הבוררות שצורף לתשובה, ומכאן במחלוקת האם פסק הבוררות נתון לערעור אם לאו, היא לבית משפט זה ולא אחר. אין גם מחלוקת כי הכרעה במחלוקת צפויה להכריע את גורלו של אחד מההליכים התלויים ועומדים ( או שהבקשה לאישור תידחה או שהליך הערעור על פסק הבורר יופסק). בהינתן העובדה כי המותב המטפל בהליך קבע את הדיון לפניו לפני למעלה מחודש ימים (ביום 30.7.21) כשבאותו שלב טרם מונה בורר מטעם לשכת עוה"ד וזה מונה רק לפני שבועיים ימים (ביום 16.8.21) וממילא לא ברור איזו עבודה ביצע בינתיים הבורר שמונה לדון בערעור – אני סבור כי מאזן הנוחות נוטה לקבלת הבקשה בהקשר זה, זאת מעבר לטעמים של כיבוד הדדי.

אשר לעתירה לחיוב המשיבים להפקדת ערובה להבטיח הוצאות המבקשים בהליך – העתירה בעניין זה לא נסמכה על כל מקור בדין ולכן היא נדחית. ככל שקיימת תחולה בענייננו להוראת סעיף 157 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (יצוין כי גם להוראה זו לא הפנו המבקשים) הרי שזו מתירה לבית המשפט לצוות על תובע לתת ערובה לתשלום הוצאותיו של הנתבע. בענייננו המבקשים הם התובעים ולא ההפך.

משהבקשה התקבלה באופן חלקי כל צד ישא בהוצאותיו.

ניתנה היום, כ"ד אלול תשפ"א, 01 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.