לפני שתי בקשות שנכרכו יחד; האחת, בקשה לעיון מחדש בהחלטתי מיום 15.10.21 בה הוריתי על אישור פסק בורר לאחר דיון שהתקיים במעמד הצדדים. השנייה, בקשה למתן אורכה להגשת בקשה לביטול פסק בורר.

רקע

1. הרקע נסקר בהרחבה בהחלטתי הנ"ל מיום 15.10.21 ועיקרו יובא להלן –
2. הליך הבוררות נשוא הבקשה התקיים בפני הבורר עו"ד פז יצחקי וינברגר; בפסק הבוררות שניתן ביום 6.5.21 חויבו המבקשים בתשלום 3,825,000 ₪ למשיבים.
3. ביום 10.6.21 הגישו המשיבים בקשה לאישור הפסק מכוח חוק הבוררות תשכ"ח – 1968 (להלן: "החוק"); במקביל עתרו המשיבים לתיקון פסק הבורר ביחס לשני רכיבים בפסק הבוררות. בשתי החלטות שונות דחיתי הבקשות (וראו החלטות מיום 14.6.21 ומיום 15.6.21).
4. ביום 22.6.21 וחלף הגשת בקשה לביטול הפסק (בהתאם לסעיף 24 לחוק) הגישו המבקשים תשובה ובה עמדו על מחיקת הבקשה נוכח זכות ערעור הקיימת מכח הסכם הבוררות אשר נחתם בין הצדדים ביום 9.3.20 (להלן: "המסמך"); המשיבים מצידם טענו כי המסמך הינו מסמך מזויף, המשיבים הסבירו כי הבוררות התנהלה מכוחם של הסכמי השקעה שנחתמו בין הצדדים בין השנים 2017-2019, זכות ערעור על הפסק לא הוסכמה וממילא לא קיימת ולפיכך יש לאשר הפסק.
5. ביום 12.10.21 התקיים דיון בבקשת המבקשים בשאלת האותנטיות של המסמך המתיימר להיות הסכם הבוררות. בדיון נחקרו הצדדים, באי כוחם סיכמו טענותיהם ובהחלטה מפורטת מיום 15.10.21 קבעתי כי המסמך מיום 9.3.20 שהוגש לתיק על ידי המבקשים אינו אותנטי; מצאתי את עדותו של המבקש גכטמן בלתי עקבית ובלתי אותנטית. נוכח מסקנתי כי ההסכם אינו אותנטי קבעתי כי לא קיימת זכות קנויה להשיג על הליך הבוררות. משלא הוגשה בקשה לביטול פסק הבוררות הוריתי על אישורו (פסקה 17 בהחלטה מיום 15.10.21; ראו אף החלטתה הקודמת של כב' סג"ן שבח מיום 11.7.21 ).
6. עם אישור הפסק בהחלטה הנ"ל הגישו המבקשים בקשה לעיון מחדש בהחלטה הנ"ל ובקשה למתן אורכה להגשת בקשה לביטול פסק הבורר.

טענות הצדדים בבקשה לעיון מחדש ובבקשה למתן אורכה

1. להלן יובא פירוט תמציתי של טענות הצדדים בבקשה לעיון מחדש בהחלטתי מיום 15.10.21 ובבקשה הכרוכה בה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול הפסק. טענותיהם נפרסו בהרחבה בכתבי הטענות מטעמם ולהלן יובא תיאור תמציתי בלבד;
2. המבקשים טענו, בין השאר, כי במהלך הדיון ביום 12.10.21 עלו עובדות חדשות המצדיקות עיון מחדש בהחלטה; כך למשל טענו המבקשים כי הבורר חרג מסמכותו שכן הוסמך לדון רק בהתאם להסכמים ומסמכים חתומים והוא לא פעל כפי סמכותו – באופן המצדיק ביטול הפסק בהתאם לסעיף 24 (3) לחוק הבוררות; עוד נטען כי התגלה בדיון שהבורר שותף בכמה חברות והמשיב משלם לו כספים מה שגרם לעיוות דיון חמור ומשוא פנים המצדיקים ביטול הפסק בהתאם לסעיפים 24 (9) ו – 24 (10) לחוק הבוררות; עוד נטען כי פסק הבורר סותר את תקנת הציבור, סותר את חוק החברות ותוצאתו הופכת את פסק הבורר לבלתי אפשרית לביצוע. המבקשים הסבירו כי בפסק הבוררות בוטל הסכם המייסדים בין הצדדים מה שמונע מאחת החברות נשוא הפסק (חברת אונדוליה) לקיים התחייבויותיה כלפי צדדים שלישיים ומה שיוצר סתירה פנימית עם קביעות אחרות של הבורר בדבר תקפותו של הסכם אחר מיום 19.3.2018. המבקשים טענו כי רק בדיון נודע להם על שותפות עסקית בין המשיבים לבין הבורר ולו הדבר היה ידוע להם לכתחילה הם לא היו מסכימים להתדיין בפני הבורר.
3. המשיבים מצידם עתרו להותרת החלטה על כנה. לשיטתם אין בסיס משפטי לעיון מחודש בהחלטת בית המשפט. מדובר לשיטתם במקצה שיפורים לאחר שניסיון להיבנות על מסמך מזויף – כשל. המשיבים טענו כי בניגוד לטענת המבקשים אין כל עובדה חדשה שהסתברה בגדרי הדיון. אשר לטענות לגוף פסק הבורר המקרינות לכאורה על צדדים שלישיים ממילא הבורר לא קבע שהחברה חדלה מלהתקיים. הטענות בדבר חריגה מסמכות נטענות ללא בסיס ובאופן המנוגד להסכמי הבוררות.

דיון והכרעה

אקדים מסקנה לדיון – דין הבקשה להידחות. מדובר לטעמי בניסיון כושל נוסף להשיג על פסק הבורר באמצעים דיוניים לא ראויים.

1. כהערה מקדמית יצוין כי המבקשים כרכו בבקשתם טענות שונות ללא הפניה למסגרת נורמטיבית עליה מבוססות טענותיהם ובעיקר ללא תצהיר לתמיכה בטיעון העובדתי הרב המוצג בבקשה. די בהעדרו של תצהיר כדי להורות על דחיית בקשתם. למעלה מן הדרוש אתייחס לטענות המבקשים השונות;
2. אשר לבקשה להארכת מועד; סעיף 27 לחוק הבוררות שכותרתו " המועד לבקשת ביטול" קובע כדלקמן:

" (א) לא יזקק בית המשפט לבקשת ביטול שהוגשה כעבור ארבעים וחמישה יום מיום מתן הפסק, אם ניתן בפני המבקש, או מהיום שנמסר למבקש, על ידי הבורר או על ידי בעל-דין, העתק הפסק, אם ניתן שלא בפניו; בית המשפט רשאי להאריך את התקופה האמורה, אף אם כבר עברה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובכל מקרה שהוגשה בקשה לאישור של פסק בוררות-חוץ.

[...]

(ג) לא ייזקק בית המשפט לבקשת ביטול שהוגשה אחרי שפסק הבוררות אושר.

(ד) המועדים האמורים בסעיף קטן (א) לא יחולו על בקשת ביטול על פי העילה האמורה בסעיף 24 (1) והוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו על בקשת ביטול על פי העילה האמורה בסעיף 24 (10). "

1. בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק בורר צריכה להיות מלווה, אם כן, בטעמים מיוחדים "שירשמו" מדובר בטעמים כבדי משקל. בענייננו אין כל טעם להארכת המועד המבוקשת ממילא אין כל טעם מיוחד.
2. המבקשים טוענים כי אך בישיבת יום 12.10.2021 ובעדותו של המשיב 4 (סער) התגלה להם כי הבורר היה קשור בקשר עסקי עם המשיב. מדובר בטענה שנדמה שלא בכדי לא נתמכה בתצהיר מאחר שכפשוטה – אינה אמת. עובדת הקשר העסקי של הבורר לצדדים היתה ידועה לשני הצדדים מבראשית; שלל אינדיקציות מצביעות על כך –
3. כך נקבע בהסכמים שנחתמו בין הצדדים:

ראו בהסכם מיום 4.11.2018:

" 22.3 עוד מוצהר בין הצדדים כי כל מחלוקת ו/או סכסוך בין הצדדים הקשורים להסכם זה ו/או לחברה יהיו נתונים באופן בלעדי לבוררות שתבוצע בידיו של עו"ד פז יצחקי וינברגר, שני הצדדים מוותרים מלכתחילה על כל טענה עתידית כנגד הבורר, כשרותו, טענה לניגוד עניינים וכו'".

[ההדגשות לעיל ולהלן הן של הח"מ, אלא אם נכתב אחרת – ט.ל].

וכן ראו בהסכם מיום 24.6.2019:

" עוד מוצהר בין הצדדים כי כל מחלוקת ו/או סכסוך בין הצדדים הקשורים להסכם זה ו/או לחברה יהיו נתונים באופן בלעדי לבוררות שתבוצע בידיו של עו"ד פז יצחקי וינברגר וכי הסכם זה מהווה שטר בוררות בלתי חוזר לכל דבר ועניין. שני הצדדים מוותרים מלכתחילה על כל טענה עתידית כנגד הבורר המוסכם, כשרותו, טענה לניגוד עניינים וכו'..."

1. הדברים משתקפים אף מפסק הבוררות אשר נפתח בתיבות הבאות:

"אקדמת מילין

[...]

הסכמה זו וקביעת תניית הבוררות  בפני הח"מ נעשתה בגוף מרבית ההסכמים נשוא הליך זה, הסכמים שנכרתו במרוצת השנים בין הצדדים, תוך שהצדדים מצהירים כי ידוע להם שהח"מ משמש גם כב"כ קבוע של הצדדים בעניינים רבים ושונים, תוך שהם נותנים אמונם בח"מ ותוך שהם מוותרים מראש על כל טענת ניגוד עניינים או נבצרות מכהונה כבורר בין הצדדים הניצים.

1. המבקש גכטמן העיד בישיבת יום 12.10.21 ועוד קודם לחקירתו של סער כדלקמן:

" ש. אתה מקבל על עצמך את משמעות (צ"ל – מרות – ט.ל.) הבורר?

ת. אין ויכוח על המרות של הבורר..... ההתניה הייתה שפז יהיה הבורר. כל הזמן אמרתי שהבעיה שפז הוא עו"ד של ברוך קבוע והוא משלם לו משכורת. גם הבעיה שפז מייצג אותנו בחלק מהתביעות ובחלק מהדברים, גם הוא שותף עסקי בחלק מהדברים אצל ברוך. הוא שותף של ברוך, הוא לא שותף שלי חוץ מוודקה שהוא מייצג את ממשלת רוסיה הוא מייצג לא שותף. אמרתי שיש בעיה עם פז.

ש. איפה אמרת?

ת. לכולם. לשאלת ביהמ"ש האם התנגדתי במסגרת הבוררות אני אומר שלא התנגדתי. גם עוה"ד שלי ידע על כך ואמר בבוררות שלא תעלה אח"כ טענה של סמכות כי יש הסכם.

ש. סמכות של מה?

ת. סמכות שפז יהיה הבורר בעניין הבוררות.

ש. בכל העניינים או בעניין מסוים?

ת. כל העניינים."

1. הדברים עלו אף בבקשה קודמת שהגישו המבקשים בקשר למסמך המזויף (ראו בקשה מיום 30.7.21 סעיפים 12-13).

המסקנה בנקודה זו כי בניגוד מופגן לטענה כי רק ביום 12.10.21 התחוור הקשר העסקי בין הצדדים מה שמצדיק הגשת בקשה לביטול באיחור - הרי שמדובר בעובדה ידועה וברורה כבר מראשית ההתקשרות בין הצדדים. הניסיון לטעון כי מדובר בעובדה חדשה שעלתה במפתיע בישיבת יום 12.10.21 מלבד העובדה שאינה אמת בהיותה עומדת בסתירה חזיתית להצהרות ברורות אחרות של המבקשים, גם לא יכולה לסייע לצדדים בבקשתם הנוכחית משעה שאינה מצדיקה עיון מחדש או הארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק הבוררות.

1. הבקשה לעיון חדש, שנטענה בדומה לאחרות, בהעדר עיגון נורמטיבי, נטולת בסיס אף היא. החלטת בית המשפט לאשר פסק הבורר עומדת על כנה על נימוקיה. אין תשתית משפטית מכוחה מוסמך בית המשפט לעיין מחדש בהחלטתו לאשר את פסק הבורר. הדרכים לתקוף את פסק הבורר מנויות בדין ולאורן יש לפעול. המבקשים ביכרו שלא לתקוף את פסק הבורר בדרכים הדיוניות הידועות ולתלות יהבם בטענות שאינן אמת בדבר זכות ערעור מוסכמת. משנדחו טענותיהם הנ"ל אושר פסק הבורר כדין.

למעלה מן הדרוש אעיר כי נוכח מסקנתי בפסקה הקודמת לפיה כלל לא קיימות עובדות חדשות שלא היו ידועות למבקשים עובר להגשת הבקשה ממילא אין גם בסיס לטענות שיכולות להצדיק עיון מחדש למשל עת עסקינן בשינוי נסיבות בבקשה לסעד זמני (ראו והשוו תקנה 98 לתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט – 2018).

1. הוסיפו המבקשים וטענו כי פסק הבורר נוגד את תקנת הציבור שכן בסעיף 31 לפסק הבוררות ביטל הבורר לחלוטין את הסכם המייסדים, מה שמוביל בהכרח לחיסולה של "אונדוליה בע"מ". מדובר, לשיטת המבקשים, בתוצאה בלתי סבירה שכן מדובר בחברה עם חובות והתחייבויות כלפי צדדים שלישיים.

גם טענה זו של המבקשים מעבר להיותה לא מדויקת לשון המעטה, ממילא לא יכולה לסייע להם בהארכת המועד המבוקשת על ידם. פסק הבורר עמד לנגד עיני המבקשים זמן רב. חרף כך בחרו המבקשים שלא להגיש בקשה לביטולו על יסוד העילות המוכרות בדין. משחלף המועד להגשת הבקשה, הטעם להארכת המועד לא יכול להיות נעוץ בעילות הבקשה לביטול עצמן. מדובר בכשל לוגי יסודי.

למעלה מן הדרוש וחרף מעגליות הטיעון הרי שגם לגופו של ענין אין בטענה דבר. קריאת פסק הבורר כמכלול, מלמדת כי ניסיון המבקשים לקרוא אל סעיף 31 את מה שאין בו היא חסרת תוחלת. קריאת כלל סעיפי הפסק, מבלי להוציא סעיף מסוים מהקשרו, מלמדת כי לא הייתה כל כוונה לבטל את תקנון החברה או את חובותיה או את התחייבויותיה. פסק הבורר כמכלול מדבר בעד עצמו והבורר השכיל לציין מהן התוצאות האופרטיביות של קביעותיו שלו (וראו למשל סעיף 32, סעיף 102).

1. טענו המבקשים כטעם להארכת מועד או לעיון מחדש בהחלטה כי הבורר חרג מסמכותו שכן הסמיכו אותו לדון רק לפי מסמכים חתומים והוא התבסס על עדויות בעל פה.

מדובר בניסיון נוסף לבטל את פסק הבורר מכוח סעיף 24 (3) לחוק, דא עקא שפסק הבורר אושר בינתיים כך שגם אם לכאורה חרג הבורר מסמכותו באי הגשת בקשה במועדה ויתרו המשיבים על טענותיהם בנקודה זו.

גם כאן למעלה מהדרוש יצוין כי הטענה שהבורר חרג מסמכותו היא חסרת בסיס משעה שאין שום אינדיקציה לכך שהצדדים הסמיכו את הצדדים לפסוק אך על יסוד מסמכים כתובים. הדבר לא מצא ביטויו באיזה מההסכמים אשר העניקו לבורר סמכויותיו ואשר מכוחם התנהל הליך הבוררות.

1. בשולי הבקשה שרבבו המבקשים את סעיפים 24 (9) ו - 24 (10) לחוק הבוררות. גם זאת ללא טיעון מנומק כיצד שלל טענותיהם הכלליות כנגד פסק הבורר רלוונטיות לאמור בסעיפים אלו. כיצד ההפניה האמורה מצדיקה עיון מחדש או הארכת מועד – לא הובהר; אלו מהטענות נכנסות לגדרי הסעיפים הנ"ל – גם זאת לא אדע.

אציין כי איני סבורה על יסוד הטיעון הכללי אשר הוצג בבקשה זו כי מתקיימות עילות סעיפים 24 (9) או 24 (10) לחוק הבוררות.

1. בשולי הדברים יוער כי טענות המבקשים כי בעצם הגשת הבקשה לתיקון הפסק נשמטת מיניה וביה הקרקע תחת הבקשה לאישורו, נעדרת עיגון נורמטיבי. אין מניעה כי צד יבקש אישורו של הפסק ובצד האישור תובא בקשה לתיקון רכיבים מסוימים בו. משנדחתה הבקשה בהחלטות מנומקות (ראו החלטות מיום 14.6.21 ו – 15.6.21) - אושר הפסק וזה עומד על כנו.
2. לסיכום – פסק הבורר חייב המבקשים בתשלום סך כולל של 3,825,000 ₪ למשיבים (סעיף 102 לפסק הבוררות). המשיבים בחרו שלא להגיש בקשה לביטולו של פסק הבוררות בעילות המוכרות בדין אלא טענו לקיומה של זכות ערעור מכוח מסמך שהסתבר כמזויף. מעבר למשנה החומרה בעצם הניסיון להשיג על פסק הבוררות באופן הזה, הרי שעתה בוודאי אין כל הצדקה לאפשר למבקשים לייצר מקצה שיפורים במסגרתו יוכלו לשטוח טענות אשר הזמן להעלותן חלף עבר. בעת הזו, בהעדר טעם מיוחד או טעם בכלל יש ליתן עדיפות לעקרון סופיות הדיון.

סוף דבר

1. הבקשה נדחית. פסק הבוררות המאושר על כנו.
2. המבקשים יישאו בהוצאות המשיבים בגין שכ"ט בא כוחם בסכום של 20,000 ₪.

ניתן בסמכותי כרשמת.

ניתנה היום, י"ט טבת תשפ"ב, 23 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.