עת"מ 59569-04-21 טי. אנד. אם סער בטחון בע"מ ואח' נ' משרד האוצר-החשב הכללי מערך ביקורת זכויות עובדי שמירה ,אבטחה,ניקיון ואח'

עת"מ 48425-06-21 שם תיק ללא שמות חסויים

עת"מ 41897-06-21 שם תיק ללא שמות חסויים

עת"מ 33602-06-21 שם תיק ללא שמות חסויים

עת"מ 33307-06-21 שם תיק ללא שמות חסויים

עת"מ 32564-06-21 שם תיק ללא שמות חסויים

עת"מ 54451-04-21 שם תיק ללא שמות חסויים

בפני כב' השופט רם וינוגרד

העתק החלטת בית משפט מיום י"ט אלול תשפ"ב 15 ספטמבר 2022

לאחר עיון בתגובות העותרות הגעתי למסקנה לפיה יש להורות על מחיקת העתירות ולא על העברתן לבית הדין לעבודה.
בית המשפט העליון קבע שבית משפט זה אינו מוסמך לדון בעתירות. מכאן המסקנה הלכאורית כי בית משפט זה לא היה מוסמך להוציא תחת ידו החלטות בסוגיית הסעדים הזמניים, ולפיכך לא יצמח יתרון דיוני לעותרות מהעברת הדיון לבית הדין (או ליתר דיוק - לא תיגרם להם הפגיעה הדיונית האפשרית עליה הצביעו). יתירה מזו: ספק אם בית משפט זה מוסמך להורות על העברת הדיון בעתירות לבית דין לעבודה במחוז שיפוט אחר, ואילו העברתו לבית הדין האזורי בירושלים - שהעותרות טוענות שאינו בעל הסמכות המקומית - תביא לתחולת הכלל המונע העברה נוספת.

במכלול זה, וכאשר יתכן כי דווקא הגשת כתבי בי-דין חדשים תקל על בית הדין לעבודה, הגעתי למסקנה לפיה יש להורות על מחיקת העתירות.

לפיכך אני מורה על מחיקת העתירות המאוחדות.