ביום 18.7.2021 הגישו המבקשים בקשת עיון בהליך שלפני שעניינו עתירה כנגד החלטת המשיבה 1 מיום 6.4.2021 במסגרת נדחתה תכנית מתאר 16000 בשכונת בית הכרם ונקבע כי חלף קידום התכנית יוסדרו עקרונות התכנון של הסוגיה במסגרת של תכנית אב, וכן כנגד החלטת המשיב 2 מיום 3.5.2021 שלא ליתן רשות ערר למועצה הארצית.

לפי הבקשה למבקשים עניין ציבורי בעתירה הדנה בנושא ציבורי חשוב. לטענת המבקשים, העיון יסייע להם בהליכים בסוגיות דומות שבכוונתם לפתוח וכך יקדם את פועלם הציבורי. כן נטען כי העיון יחסוך זמן שיפוטי משיימנע הגשת הליכים או העלאת טענות הדומים לאלו שנידונו ומוצו.

העותרים הסכימו לבקשת העיון ואילו המשיבים 2-1 לא הגישו את התנגדותם לבקשה עד כתיבת שורות אלה. לעומתם, המשיבה 3 התנגדה לעיון.

טוענת המשיבה 3 כי לא הראו המבקשים עניין ציבורי כנדרש לפי סעיף 5 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן – התקנות). לשיטתה, המבקשים אינם גוף ציבורי או בעלי מעמד של "עותר ציבורי" ולכן אין להיעתר לבקשה. בהקשר זה הפנתה המשיבה 3 לפסיקה בעניינם של המבקשים בכל הנוגע למעמדם כעותרים ציבוריים להגיש עתירות שונות ועררים למוסדות התכנון. עוד נטען כי למבקשים אין עניין אישי, זיקה עניינית, גיאוגרפית או מכוח חוק התכנון והבנייה לתיק משמשרדי העמותה מצויים מרחק ניכר ממיקום התכנית נושא העתירה.

עוד טענה המשיבה 3 כי צפויה היא להיפגע מאישור הבקשה, משום שאם תאושר הבקשה תוגשנה בקשות עיון רבות נוספות בתיקים שהיא צד להם ואשר למבקשים אין זיקה להם, והיא (המשיבה 3) תוטרד ותוטרח מכך. נזק נטען נוסף הוא ניצול הפורום השיפוטי כדי לגרום לעומס על המשיבה 3 ועל מערכת המשפט בבקשות סרק.

דיון

בניגוד לטענת המשיבה 3, המסגרת הנורמטיבית לבחינת בקשת העיון שלפני היא סעיף 4 לתקנות העוסק בעיון בתיק ספציפי של מי שאינו בעל דין. לעומתו, סעיף 5 לתקנות עוסק בהיתר עיון כללי.

בהתאם לסעיף 4(ד) לתקנות, בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט דעתו, בין השאר לענייננו בתיק של המבקש, לעניינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, ולסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה. אם כן, נקודת המוצא היא שיש להיעתר לבקשת עיון בהיעדר איסור שבדין, ועל המתנגד לעיון הנטל לשכנע כי קיים טעם ממשי וכבד משקל המצדיק את דחייתה, וכן להסביר באופן מפורט וקונקרטי מהי הפגיעה העלולה להיגרם כתוצאה מחשיפת מסמכים ספציפיים (ראו עע"ם 2973/05 ירושלים שקופה שקיפות במינהל הציבורי נ' סרנת, פס' 3 (21.4.2020)‏‏ והאסמכתות שם).

אחר ששקלתי את הדברים סבורה אני כי דינה של הבקשה להתקבל.

בענייננו לא מתנהל התיק בדלתיים סגורות, והמשיבה 3 לא הצביעה על כל איסור שבדין להיעתר לבקשת העיון בתיק. בהתאם לדין, אין כל דרישה כי המבקשים יראו מעמד כעותרים ציבוריים או יוכיחו כי הם גוף ציבורי. לעניין הנטל המוטל על המבקשים, די בנימוקם כי העיון בהליך מבוקש על רקע הליכים משפטיים אחרים בסוגיות דומות, ואינם נדרשים להראות זיקה או עניין אישי בתיק (וראו עע"ם 2973/05 לעיל, בפס' 3).

מנגד, המשיבה 3 לא הראתה כל נזק קונקרטי שייגרם לה כתוצאה מהעיון. הטענה בדבר טרחה שתגרם אם יוגשו בקשות עיון נוספות נדחתה בנסיבות העניין ככזו שבכוחה למנוע עיון נוכח מעמדו וחשיבותו של עיקרון פומביות הדיון בפסיקת בית המשפט העליון בעע"ם 2973/05. הכרעה זו מתאימה גם לעניין שלפני.

בנסיבות בהן המשיבה 3 טרם הגישה כל מסמך בתיק, לא הצביעה על נזק קונקרטי וממשי שייגרם לה כתוצאה מהעיון המצדיק את מניעתו או על איסור שבדין לאפשר את העיון, וזאת שעה שעסקינן מדובר בעתירה מינהלית כנגד החלטות והתנהלות הרשויות המינהליות, ויתר הצדדים בתיק לא התנגדו – אין אלא להיעתר לבקשת העיון, וכך אני מורה.

נוכח התוצאה ומשממילא לא הוגשה תגובת המבקשים להתנגדות – אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ח אלול תשפ"א, 26 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.