29 דצמבר 2021

לפני:

כב' הרשמת שרון חג'ג'

החלטה

לפני בקשה הנתבע (להלן: "המבקש") לחיוב התובעת (להלן: "המשיבה") בהפקדת ערובה להבטחת תשלום הוצאותיה בהליך.

תמצית טענות הצדדים והרקע לבקשה:

1. הרקע לבקשה הוא תביעה שהגיש המבקש במסגרת תיק סע"ש 58206-10-20 (להלן: "התיק הנוסף") כנגד המשיבה בגין פיצוי פיטורים, העדר חובת שימוע, עוגמת נפש, חלף הודעה מוקדמת, הפרשי שכר, הפרשים לקרן פנסיה וקרן השתלמות ופיצוי בשל כך, העדר תשלום דמי הבראה ופיצוי בגין אי מתן הודעה על תנאי עבודה.
2. במסגרת כתב ההגנה בתיק נוסף, העלתה המשיבה טענות קיזוז בגין הרס רכב חברה, מתן שכר ביתר, שימוש בלתי סביר בסלולארי, הפסד הכנסה ותשלום כפול למיקור חוץ בשל התנהלות המבקש והודעה מוקדמת.
3. יובהר, כי המשיבה הגישה תביעה נפרדת כנגד המבקש במסגרת תיק סע"ש 47481-6-21 בגין תיקונים ותשלומים עודפים לנוכח טיולי שטח לא מורשים, הפסד ימי עבודה, תשלום בכפל, תשלום שכר ביתר, אבדן הכנסה בגין נטישה של המבקש, פגיעה במוניטין, שימוש בלתי סביר בסלולארי, ניצול ימי חופשה בחסר והודעה מוקדמת.
4. המבקש הגיש את הבקשה להפקדת ערובה במסגרת התביעה שהגישה המשיבה נגדו ובה טוען, להעדר איתנות כלכלית של המשיבה המגיע עד לכדי מצב של חדלות פרעון וזאת בשל אמירות מנהל המשיבה ללקיחת הלוואות לצורך יכולת קיום עסקית של המשיבה ואמירות, כי המשיבה חדלה לפעול ונכנסת למצב של חדלות פרעון והכל כעולה מהודעות ווטצאפ וניסיון הצדדים, להגיש לפשרה בטרם הגשת התביעות ההדדיות לבית הדין.
5. המבקש מוסיף, כי מכתבי ביי דין מטעם המשיבה ניתן להיווכח בקשיים כלכליים וכן יש לראות בהתנהלות של המשיבה במסגרת גילוי מסמכים והתנהלות בהליך עצמו, כנדבך נוסף לבקשתה.
6. מנגד טוענת המשיבה, כי המבקש נסמך על הודעות ווטצאפ משנת 2019 ולא מזמן אמת וכי לא בכדי, לא צורף תצהיר תומך לבקשה להפקדת ערובה ורק בשל כך, יש לדחות את הבקשה.
7. המשיבה בתגובתה מאשרת, כי המבקש הביא ל"פגיעה ניכרת בהכנסותיה" אך יחד עם זאת, לא עולה חשש להעדר יכולת תשלום הוצאות משפט במידה וייפסקו היות ומצבה של המשיבה יציב כעת ואינה קרובה, לכדי חדלות פירעון. (סעיף 3 לתגובה)
8. המשיבה צירפה לתגובתה תצהיר מטעם מנהל המשיבה ומכתבים מרואה חשבון ויועץ פיננסי, כי המשיבה עומדת בכל התחייבותיה.
9. המשיבה מצביעה על סיכוי תביעתה מול המבקש וכי אין לראות במסגרת המשא ומתן שניהלו הצדדים בטרם הפנייה לערכאות לחבות מסויימת.

דיון והכרעה:

סעיף 353א לחוק החברות, תשנ"ט-1999 קובע כך:

"הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לדון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין" ערובה להוצאות משפט (תיקון מס' 3) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 13) תש"ע-2010

1. בפסיקת בתי הדין נקבע, כי הוראה זו בחוק החברות חלה בבתי הדין לעבודה גם כאשר אנו נמצאים לאחר כניסת תיקון 116א לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 היות ומדובר בהסדר מיוחד החל על חברה בע"מ מכח סעיף 353א לחוק החברות (ראו: ע"ע 61067-09-16 בר ניהול מגדלי יוקרה בע"מ נ' ראטה (ניתן ביום 31.8.2017).
2. בהתאם להוראות סעיף 353א לחוק החברות הכלל הוא הפקדת ערובה, כאשר הפטור מהפקדת ערובה על ידי חברה הוא החריג לכלל וזאת בשל הרציונל למנוע הסתתרות מאחורי האישיות המשפטית של החברה בכדי להימנע מלשאת בתשלום ההוצאות שייגרמו בהליך. (ראו: רע"א 10905-07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' מרדכי (מוטי) זיסר, (ניתן ביום 13.7.20008)
3. לנוכח קיום החזקה בהוראות סעיף 353א לחוק החברות, על המשיבה לעמוד בנטל ההוכחה, כי ביכולתה לשלם את הוצאות ההליך ככל שיידרשו.
4. בבואו של בית הדין לקבל החלטתו באשר להפקדת ערובה, עליו ראשית לבדוק את מצבה הכלכלי של המשיבה ולאחר מכן, לבחון האם בנסיבות העניין יש הצדקה לחיוב בהפקדת ערובה. במכלול השיקולים יש לקחת בחשבון את זכות הגישה לערכאות כנגד זכות הצד שכנגד, שלא ישא בהפסד באם התביעה תידחה ללא יכולת לשלם את הוצאותיו.
5. באשר לשיקול סיכויי הליך, אין בית הדין נדרש לבחון את סיכויי התביעה בשלב הפקדת הערובה למעט, באם מדובר בסיכויי הליך גבוהים במיוחד או קלושים מאוד. (ראו: רע"א 9618/11 ארט יודאיקה בע"מ נ' ג.טלי עד שינוע בע"מ (ניתן ביום 29.12.2012), רע"א 10376/07 ל. נ הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (ניתן ביום 11.2.2009)
6. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה על כלל הנספחים, אני סבורה כי בנסיבות העניין דין הבקשה להפקדת ערובה להתקבל ולהלן אפרט את החלטתי:
7. המשיבה לא הרימה את הנטל המוטל עליה להראות שתוכל לשלם את הוצאות המבקש באם יזכה בדין וכפי שפורט לעיל, הנטל להוכחת התנאים לפטור את המשיבה מהפקדת ערובה מוטל לפתחה.
8. לתגובת המשיבה ומעבר לצירוף תצהיר ומכתבים מרואה החשבון והיועץ העסקי, לא צורפו כל אסמכתאות ו/או מסמכים לגבי מצבה הכלכלי של החברה.
9. אבהיר, כי אמנם מדובר בחברה פעילה לרבות הנטען, כי עומדת בכל התחייבותיה בשל פעילות בשנתיים האחרונות ל"ייצוב עקבי ושיטתי" (סעיף 3 לתצהיר תומך מאת המשיבה) אך לבד מכך, לא המציאה המשיבה נתונים כלשהם ביחס למצבה הפיננסי, גובה הכנסותיה או רווחיה, מסגרות אשראי, מאזנים, זכויות רשומות בנכסים, דפי חשבון, פירוט גובה ההון או היחס בין הנכסים הנזילים להתחייבות ו/או כל דוחות כספיים ו/או דוחות תקופתיים לרשויות.
10. אני סבורה שהחוסר הראייתי מקים חזקה הפועלת כנגד גרסת המשיבה שכן, היה ניתן לצרפם בנקל.
11. בנסיבות אלה ולאור האסמכתאות משנת 2019 בדבר קושי כלכלי אמיתי של המשיבה וכן סעיפים 2-3 לתצהיר התומך מאת המשיבה, אני סבורה כי אין בתגובת המשיבה בכדי ללמוד על איתנות פיננסית המצדיקה את הפטור מהפקדת ערובה.
12. לא נעלמה מעיני בית הדין הטענה, כי המבקש הביא לנזקים אצל המשיבה, אך היות ומדובר בטענות המצריכות בירור עובדתי מעמיק, אין בכך בכדי להצדיק את הפטור מהפקדת הערובה.
13. עוד, הבקשה להפקדת ערובה אמנם אינה נתמכת בתצהיר, אך מעבר לצירוף מסמכים לבקשה, המבקש הפנה לכתבי הטענות בהליך באשר לטענת העדר יכולת כלכלית של המשיבה והיות ולבית הדין יש שיקול דעת רחב באשר לסדרי הדין מכוח סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, אני סבורה, כי בנסיבות העניין העדר תצהיר המבקש אינה מהווה הצדקה לפטור מהפקדת ערובה או העברת נטל ההוכחה בנושא.
14. אשר לסיכויי התביעה, מדובר בטענה כללית של המשיבה ובהתאם לפסיקה אין לדון בהרחבה בסיכויי התביעה כאשר לא מדובר במצב מובהק ואסביר, כי במצב הדברים בו אין מחלוקת ליחסי עבודה למעלה מ-14 שנים כאשר קיימת מחלוקת ביחס לנסיבות סיום ההתקשרות בין הצדדים והתנהלות מי מהצדדים לקראת סיום ההתקשרות- הרי מדובר במחלוקת עובדתית שאין בהליך מקדמי זה, בכדי להוות מסמרות בדבר סיכויי התביעה.
15. יובהר ויודגש, כי כל הקביעות בהחלטה זו הן לכאוריות בלבד לנוכח מהות הבקשה העומדת בפניי ובשים לב לשלב ההליך ולראיות והטענות שהוצגו בפני בית הדין לצורך הבקשה הנידונה בהחלטה זו.
16. סוף דבר- נוכח החזקה בסעיף 353א לחוק החברות והפסיקה בהתאם, נוכח מהות ומורכבות ההליך ובהעדר אסמכתאות של ממש התומכות בטענות המשיבה ליכולת כלכלית, לא שוכנעתי בדבר היכולת הכלכלית של המשיבה לפרוע את הוצאותיה המשפטיות במידה ותדחה התביעה, ומכאן, כי הבקשה להפקדת ערובה מתקבלת.
17. אשר לשיעור הערובה: בהתאם לפסיקה, בקביעת סכום הערובה וסוג הערובה יש לאזן בין זכות הגישה לבין זכות הצד שכנגד לא להיגרר להליך סרק ולגבות את הוצאותיו במידה והתביעה תידחה. בקביעת סכום הערובה יש לנהוג במתינות, ובהתחשב בגובה ההוצאות אותן מטיל בית דין זה בהליכים בפניו. לפיכך וביחס למהות ומורכבות ההליך ולגובה התביעה, מצאתי לנכון לפסוק 30,000 ₪.
18. לפיכך, על המשיבה להפקיד סך של 30,000 ₪ בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן, תמחק התביעה ללא התראה נוספת.
19. הוצאות הבקשה תישקלנה בסיום ההליך.

ניתנה היום, כ"ה טבת תשפ"ב, (29 דצמבר 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.