לאחר עיון בטענות הצדדים הנני דוחה את הבקשה לביטול צו העיקול על חשבונות הבנק של המבקשת.

תחילה יצוין כי הבקשה לא הוגשה בהתאם לדין ולא צורף לה תצהיר ואף לא צוין מתי קיבלה המבקשת את צו העיקול הזמני כפי שנדרשה בהחלטה מיום 14.11.21 כך שדין הבקשה להידחות על הסף.

טענתה הנוספת של המבקשת היא כי המשיבה מחזיקה בידיה פיקדון בסכום העולה על סכום התביעה ועל כן אין צורך בעיקול נכסיה של המבקשת להבטחת ביצוע פסק דין ככל שיינתן לחובתה.

לאחר עיון בכתבי הטענות מסתבר כי זהו לב המחלוקת בין הצדדים.

המשיבה מציגה הסכם שכירות מיולי 2020 מכוחו שולמה לה מקדמה בסך 100,000 ש"ח ואילו המבקשת אוחזת בהסכם מדצמבר 2019 ובו תשלום על סך של 50,000 ש"ח פיקדון בנוסף לתשלום המקדמה בסך 50,000 ₪.

כל אחד טוען כי ההסכם שהוא אוחז הוא הנכון.

מאחר ואין לבית המשפט סמכות לדון בפלוגתא זו בין הצדדים במסגרת בקשה לבטול עיקול, לא ניתן להסתמך על סכום זה כמבטיח את ביצוע הפסק הדין.

המבקשת תשלם למשיבה הוצאות הדיון בבקשה בסך 750 ₪.

ניתנה היום, ט"ז טבת תשפ"ב, 20 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.