30 מרץ 2022

לפני:

סגנית הנשיאה, השופטת רוית צדיק

נציג ציבור (עובדים) מר אבשלום אייזנר

נציג ציבור (מעסיקים) גב' שלומית לוי

החלטה

1. השאלה בה עלינו להכריע בשלב זה של ההליך היא האם יש לדחות את תביעת התובע, מחמת התיישנות ושיהוי בהגשתה.

טענות הצדדים

1. לטענת הנתבע ,יש להורות על דחיית התביעה כבר בשלב זה שכן החלטת הנתבע על פיה נדחתה תביעת התובע נשלחה אל התובע עוד ביום 28.6.2017. בהתאם להוראות הדין היה על התובע להגיש תביעתו לכל המאוחר עד ליום 28.6.2018 בעוד התובע הגיש תביעה חוזרת לנתבע אשר נדחתה על פי החלטת הנתבע מיום 18.6.2020 , המפנה את התובע לדחיית תביעתו הקודמת באותו עניין. משעה שחלפו למעלה משלוש שנים מהמועד בו היה על התובע להגיש תביעתו , ובהעדר כל הצדקה להגשת התביעה במועד בו הוגשה, דין התביעה להידחות מחמת שיהוי והתיישנות.
2. לטענת התובע, פעל הוא בתום לב למיצוי זכויותיו והגיש תביעה חוזרת לנתבע משסבר כי ניתן להגיש תביעה חדשה חלף הגשת תביעה לבית הדין. כמו כן המסמכים הרפואיים אשר הוגשו על ידי התובע אינם שוללים גרסתו בעניין פגיעה בכפות ידיו אשר נגרמה עקב עבודתו. משעה שגרסת התובע לא נסתרה בחקירתו ולאור סיכויי התביעה הגבוהיים , יש לדחות את טענת הנתבע.

המסגרת הנורמטיבית

1. לצורך בחינת השאלה האם בנסיבות מקרה זה קמה הצדקה להארכת המועד להגשת התביעה , נפנה לבחינת התקנה הרלוונטית לעניינינו היא תקנה 1(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (מועדים להגשת תובענות) תש"ל – 1969 הקובעת כדלקמן : "החליט המוסד בתביעה ונמסרה לתובע הודעה על כך, תוגש תובענה לבית הדין לעבודה תוך שניים עשר חודשים מיום מסירת ההודעה לתובע או מיום תחילתן של תקנות אלה, הכל לפי המאוחר יותר". 

דהיינו , יש להגיש תביעה למוסד תוך 12 חודשים מיום שהתקבלה החלטת הנתבע.

1. בעניין עב"ל 59462-12-15 מוניקה מאלו נ' המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (ניתן ביום 10.10.2018), נפסק כי לבית הדין סמכות להאריך את המועד להגשת תביעה כנגד החלטת המוסד, מטעמים מיוחדים שירשמו , לאחר שקילת מגוון שיקולים לרבות שקילת סיכוי התביעה. לעניין השיקולים המצדיקים חריגה מהמועדים הקבועים בתקנות נפסק כי:" "ככלל, ומבלי לקבוע מסמרות, אמות המידה המרכזיות נוגעות לכאורה לסיכויי התביעה לגופם; משך האיחור (כנתון אובייקטיבי וכן בהשוואה לפרק הזמן שנקבע בדין לצורך הגשת התביעה); התנהגותו של המבוטח (לרבות מאפיינים מיוחדים שלו המלמדים על היותו חלק מאוכלוסייה מוחלשת המתקשה במימוש זכויותיה) והאם קיימות נסיבות אובייקטיביות שלא אפשרו את הגשת התביעה במועד או סיבה סבירה אחרת לאיחור; האם חלוף הזמן פוגע באינטרסים של המוסד או באינטרסים ציבוריים אחרים, וכדוגמא נוכח קושי בהתגוננות מפני התביעה; וכן מהותו של העניין וחשיבותו - הן מבחינה ציבורית והן ביחס למבוטח המסוים. במסגרת שיקול אחרון זה ראוי לקחת בחשבון את חשיבותה של הזכות מושא ההליך למבוטח ומידת הנזק שייגרם לו ככל שתימנע ממנו זכות התביעה בגינה. כך, ולמשל, אין דין תביעה שניתן להגישה למוסד פעם נוספת כדין תביעה שדחייתה משמעה סגירת הגולל באופן סופי על זכויות המבוטח לשארית חייו. ככל שמידת האיחור גדולה יותר נראה כי יידרשו טעמים טובים יותר כהצדקה לו, כאשר בכל מקרה נדרשים בהתאם להוראת התקנה "טעמים מיוחדים שיירשמו" כך שלא די בכל טעם שהוא."

מן הכלל אל הפרט

1. אין חולק כי בנסיבות מקרה זה התובע הגיש תביעתו ביום 28.5.2021 בחלוף כשלוש שנים מהמועד האחרון בו ניתן היה לערער על החלטת הנתבע משנת 2017. עוד יצויין כי התובע אשר לא היה בקיא בזכויותיו הגיש תביעה זהה לנתבע בשנת 2020 ,אשר נדחתה לאור דחיית תביעתו הזהה בהתאם להחלטת הנתבע משנת 2018.
2. נבהיר כי לא נעלמה מעינינו עמדת התובע כפי שעלתה בחקירתו הנגדית על פיה היה מודע לדחיית תביעתו אולם, לא הגיש תביעה בשל סיבה קונקרטית וכדבריו:"ככה התגלגלו החיים ולא מסיבה קונקרטית"(עמ' 2 לפרוטוקול ש' 6). לכאורה , אין בפי התובע טעם מיוחד להארכת המועד להגשת התביעה שכן לא ניתן לגרוס כי לא ידע על אודות המכתב או כי נמנה הוא עם קבוצת אוכלוסיה מוחלשת שאינה בקיאה או מודעת לזכויותיה.
3. חרף האמור לעיל, אנו סבורים כי בנסיבותיו הספציפיות של המקרה הנדון , לאור הצהרת התובע ממנה עולה כי הוא מפעיל ציוד מכני הנדסאי החל משנת 1995 ועד היום , כאשר עד לשנת 2009 עבד לבדו והפעיל מחפרון למעלה מ- 10 שעות ביום. בשם לב לעדותו ממנה עלה מפורשות כי עבד עם שתי ידיו משך כל שנות עבודתו , הפעיל מחפרון, ג'ויסטיק, שופל, פטיש חציבה, כפות שונות , אשר כללו עבודה ברטט של הידיים וכפות הידיים עקב נסיעה בדרכים משובשות בהן היו בורות ומהמורות, שוכנענו כי סיכוי התביעה גבוהים הם בעוד הפגם אשר דבק באי הגשת ההליך במועד, עשוי לסגור את הגולל על זכויות התובע מכוח משפט הביטחון הסוציאלי.
4. עוד נציין כי לא מצאנו כי דחיית טענת הנתבע אשר משמעותה הארכת המועד להגשת תביעת התובע, תפגע באינטרס כלשהו של הנתבע או שיש בה כדי לפגוע ביכולת הנתבע להתגונן בפני טענות התובע אשר לא נסתרו במסגרת עדותו.

סוף דבר

1. לאור כל המקובץ, דין טענת השיהוי בהגשת התביעה, אשר הועלתה על ידי הנתבע, להידחות.
2. ב"כ הנתבע מתבקשת להודיע עמדתה אשר למינוי מומחה רפואי אשר יחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין הפגימה ממנה סובל התובע בכפות ידיו ובין תנאי עבודתו, עד ליום 13.4.22.

לעיוני 14.4.22.

ניתנה היום, כ"ז אדר ב' תשפ"ב, (30 מרץ 2022), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.