בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל מיטל פרי מיום 08.06.2021, שקיבלה את בקשת כונס הנכסים לתיקון סכום שכר טרחה א' בהתאם לסיווג הנכס בתיק ההוצאה לפועל.

רקע ויריעת המחלוקת

1. תיק ההוצאה לפועל נפתח לצורך מימוש משכנתא שנרשמה על נכס ברח' קינמון 4, אילת (להלן: "הנכס"). במסגרת תיק ההוצל"פ מונה המשיב 2, ב"כ המשיב 1, ככונס נכסים על הנכס (להלן: "כונס הנכסים").
2. בין הצדדים לתיק ההוצל"פ התגלעה מחלוקת בשאלה האם הנכס הוא בגדר דירת מגורים, או שמא מדובר בנכס מסחרי, וכפועל יוצא מכך, האם ניתן להורות על ביצוע מיידי של המשכנתא, או שמא זכאית המבקשת להגנות שנקבעו בחוק לעניין דירת מגורים.
3. לאחר דיון בעניין, שבמסגרתו אף נחקרה המבקשת, ולאחר סקירת כלל הראיות שהוצגו בפניה, קבעה כב' רשמת ההוצאה לפועל נועה רגב, כממצא עובדתי כי: "הנכס נשוא תיק זה אינו משמש למגורי החייבת אלא משמש כנכס מסחרי, ועל כן, ניתן להורות על ביצועה המידי של המשכנתא." (עמ' 28 לפרוטוקול מיום 05.07.2018, להלן: "ההחלטה משנת 2018").
4. יצוין כי מיד לאחר הקראת ההחלטה משנת 2018, ביקש ב"כ המבקשת לעכב את ביצועה, לצורך הגשת בקשת רשות ערעור. המבקשת לא התייחסה לכך, אך לטענת כונס הנכסים, בקשת רשות ערעור לא הוגשה.
5. ביום 12.05.2021, לאחר שהנכס מומש וטרם חלוקת הכספים, הגיש כונס הנכסים בקשה לתיקון שכר טרחה א' שנקבע בעת פתיחת התיק. הבקשה לא הוגשה על ידי מי מהצדדים, אך מתשובת המשיבים לבקשת רשות הערעור דנן עולה שבעת פתיחת תיק ההוצל"פ נקבע סכום שכר הטרחה בהתאם למגבלה הקבועה בתקנה 2 לתקנות ההוצאה לפועל (שכר טרחת עורכי דין וכונסי נכסים), ה'תשס"ב-2002, בהתבסס על ההנחה שמדובר בדירת מגורים, ואילו כונס הנכסים ביקש כי שכר הטרחה יחושב בהתאם לסעיף 10 לחוק ההוצאה לפועל, ה'תשכ"ז-1967, ללא המגבלה האמורה בעניין דירת מגורים, לאור הקביעה שמדובר בנכס מסחרי. ההפרש בשכר הטרחה בין 2 האפשרויות עומד על 42,706 ₪.
6. לבקשת המבקשת ניתנו 2 ארכות להגשת תשובה לבקשה, אך המבקשת לא הסתפקה בכך ולבסוף הוגשה בקשת ארכה שלישית.

בהחלטה מיום 08.06.2021, דחתה רשמת ההוצאה לפועל את בקשת הארכה והורתה על עדכון שכר הטרחה שנקבע בתיק ההוצל"פ והגדלתו (להלן: "ההחלטה האחרונה"). בהחלטה משנת 2021 צוין כי סוגיית סיווג הנכס הוכרעה זה מכבר, כי יש צורך ממשי לקדם את חלוקת התמורה, וכי אין מקום ליתן ארכה נוספת להגשת תגובה לבקשה, בפרט נוכח העובדה שבתקופה האמורה הגישה המבקשת בקשות ותגובות בעניינים אחרים.

על ההחלטה האחרונה הוגשה בקשת רשות ערעור זו.

1. המבקשת טענה באריכות נגד סיווג הנכס כנכס מסחרי, בהתבסס על דיווחים שונים של כונס הנכסים בעניין הנכס כדירת מגורים, ועל מגורי המבקשת בנכס במשך תקופה מסוימת.
2. בתגובה טענו המשיבים כי הבקשה מנסה לתקוף את ההחלטה משנת 2018, ולא את ההחלטה האחרונה, שהיא טכנית בלבד, ולכן יש לדחותה.

המשיבים הודיעו כי הם מסכימים לדון בבקשת רשות הערעור כבערעור.

1. המבקשת ביקשה כי ייערך דיון בבקשה, ספציפית בהתייחס לשאלת מגורי המבקשת בנכס (הודעה מיום 19.08.2021).

דיון

1. לאחר בחינת הבקשה ויתר טענות הצדדים, מצאתי כי דין בקשת רשות הערעור להידחות.

לאור ההנמקה שלהלן, לא מצאתי מקום לכנס דיון בבקשה.

1. הדין עם המשיבים כי הלכה למעשה בקשת רשות הערעור מבקשת לתקוף את ההחלטה משנת 2018, ואינה כוללת טענות ישירות נגד ההחלטה האחרונה.
2. המבקשת אינה חולקת על סכום שכר הטרחה שחושב מכוח סיווג הנכס כמסחרי, אלא על עצם סיווגו, נכון למועד פתיחת תיק ההוצל"פ. עניין זה עולה בבירור מנימוקי בקשת רשות הערעור, המתייחסים באופן נרחב לשאלת הסיווג, כמו גם מההודעה מיום 19.08.2021, שאף היא מתייחסת לכך במובהק. מכאן נובע כי המבקשת אף היא מודה ששאלת קביעת שכר הטרחה היא שאלה מנהלית בלבד, כמעט "טכנית", נוכח ההחלטה בדבר סיווג הנכס.
3. עיון בהחלטה משנת 2018 מלמד כי החלטה זו הייתה מפורטת ומנומקת. נוסף על כך, היא הייתה מהותית ביותר לצדדים, שכן היא קבעה שהנכס ימומש באופן מיידי, וכי המבקשת לא תהיה זכאית להגנות שנקבעו בדין לטובת מי שמשכן את דירת מגוריו. ככל שסברה המבקשת כי בהחלטה זו נפלה טעות, היה באפשרותה להגיש בקשת רשות ערעור במועדים הקצובים לעניין זה, כפי שהמבקשת ציינה כי בכוונתה לעשות באותה העת. בחלוף למעלה מ-3 שנים ממועד ההחלטה משנת 2018, אין צורך לומר כי חלף המועד להגיש בקשת רשות ערעור על החלטה זו, שהפכה חלוטה, ומכל מקום לא ניתן לתוקפה בעקיפין במסגרת בקשת רשות ערעור זו על ההחלטה האחרונה.

בהיעדר כל טענה של המבקשת נגד סכום שכר הטרחה שנקבע, ומשסיווג הנכס כמסחרי נקבע לפני זמן רב ואין מקום לדון בו מחדש כיום, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

סוף דבר, בקשת רשות הערעור נדחית.

המבקשת תישא בהוצאות המשיבים ובשכר טרחת עו"ד בסך כולל של 3,000 ₪.

המזכירות תעביר למשיבים באמצעות ב"כ את הפיקדון המופקד בתיק, ובכך יסולק החיוב.

ניתן היום, כ"ו אלול תשפ"א, 03 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.