בקשה לעיכוב ביצוע המוגשת במהלך פגרת בית המשפט

המשיב, כיום בן 28, המחזיק תואר בהנדסת תוכנה ובמשפטים, נפצע בתאונת דרכים במהלך שנת 2016.

מומחה רפואי בתחום האורטופדי העריך את נכותו ב20% בגין מגבלה בכתף, אך הוסיף וקבע שניתוח, המומלץ על ידו, עשוי לשפר את מצב המשיב ולהקטין את נכותו לשיעור בלבד 5% ב85% סיכויי הצלחה.

המשיב מסרב לעבור את הניתוח.

הדיון בבית משפט קמא, כמו פסק הדין, התמקד בשאלת הקטנת הנזק.

לאור סירובו של המשיב להינתח, התבונן עליו בית משפט קמא כעל מי שיש לו נכות בשיעור 10%, וכך שם את נזקו, ופסק לו פיצוי בסך 541,000 ₪ בתוספת שכר טרחה, המסתכם ב-624,000 ₪.

המערערת לא השלימה עם פסק הדין והגישה את הערעור בגדרו הוגשה הבקשה.

לטעמה יש להתבונן על המשיב כמי שיש לו לכל היותר נכות בשיעור 5%, מה גם שלטענתה כלל אין לו הפסד בפועל, גם לא סבל מהפסד בעבר, ועל כן היא עותרת לעיכוב ביצוע של סך 424,000 ₪. המערערת מציינת כי היא מעבירה למשיב בשלב זה 200,000 ₪ שלטעמה "לא יכול להיות ספק שיש בו די עד להכרעה בערעור".

טרם הוגשה תשובה.

ראשית, כל עוד לא עוכב הביצוע, על המערערת היה להעביר למשיב את מלוא הסכום שנפסק לזכותו, ולא להעריך בעצהה במה די, ובמה לא די.

שנית, ולגופה של בקשה, בלי להביע עמדה לגופו של ערעור, ובהינתן שהחלק הארי של הפיצוי נפסק לתקופת העתיד, אי מורה, תוך מתן קדימות לגורם מאזן הנוחות, על עיכוב ארעי של סך 225,000 ₪. יתרת הסכום תשולם מיידית.

המשיב יגיב לבקשה במועד הקבוע בתקנות, בלא להביא במניין הימים את ימי הפגרה.

לאחר ניתוב הערעור להרכב, תובא הבקשה בפני המותב המטפל בעיכובי ביצוע לצורך מתן החלטה מושכלת, אשר תיקח בחשבון גם את עמדת המשיב.

ניתנה היום, י"ז אב תשפ"א, 26 יולי 2021, בהעדר הצדדים.