החלטה זאת עניינה בשאלת צירופם של הפרשי הצמדה וריבית ביחס לסכום שתשלומו עוכב לבקשת מערער.

1. המערערת והמשיבה שכנגד (להלן: הפול) חויבה בפסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב –יפו (48536-05-17) לשלם למשיב, מבוטחה שנפצע בתאונת דרכים, פיצוי בסכום כולל של 624,000 ₪. שני הצדדים הגישו ערעורים על פסק הדין. הפול עתרה לבית משפט זה אגב הערעור לעיכוב ביצועו של חלק הארי של התשלום. בקשתה התקבלה בחלקה בהחלטת כב' סגנית הנשיא השופטת שבח, שהורתה ביום 26.7.2022 על עיכוב ביצועו של תשלום בסך 225,000 ₪ מפסק הדין. כמקובל ובשים לב למיהות המבקשת, הרי שלא ניתנה הוראה על הפקדת הכספים המעוכבים בקופת בית המשפט.
2. הערעור נדון לפנינו ביום 2.6.2022. לאחר לימוד החומר ושמיעת הצדדים הצענו לכל צד לסגת בו מערעורו, והצדדים קיבלו את הצעת בית המשפט. בפסק הדין הורינו אפוא כי "הכספים שעוכבו ישולמו למערער בתוך 30 יום".
3. המשיב הגיש ביום 11.8.2022 בקשה קצרה להבהרת פסק דין, שבגדרה התבקש בית המשפט להבהיר כי לסכום שעוכב יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית, שהרי הכספים היו בידי הפול עד לתשלומם, ולו היו מופקדים בקופת בית המשפט היו נושאים פירות. הפול מיהרה להגיב: המדובר בהסכם פשרה, שלא נזכר בו דבר לעניין הפרשי הצמדה וריבית, ולו עמד המשיב במעמד הדיון על תשלום הפרשים אלה הייתה הפול מסרבת. גם דיונית אין בסיס לשינוי פסק הדין, שהרי המדובר בפסק דין מיום 2.6.2022, המשקף את הסכמת הצדדים.
4. פורמלית, אין כל דרך להיעתר לבקשה ל"הבהרת פסק דין". ככל שהכוונה היא לשינויו או תיקונו (אם יש צורך, ולדידנו אין צורך) – המועד חלף. ככל שהכוונה היא שבית המשפט יבהיר למה כיוון, הרי שפנייה להבהרה אמורה להיעשות במידת הצורך בידי ראש ההוצל"פ כהוראת סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (רע"א 9078/08 פינקלשטיין נ' טיב בית חרושת לנקניק ובשר מעושן- שותפות מוגבלת (10.4.2009)). עם זאת, ראוי להזכיר מושכלות ראשונים ביחס לדיני ההצמדה וריבית, ולו מתוך התקווה כי הצדדים ישכילו לחסוך התדיינות גוזלת משאבים בהליכי הוצל"פ, ודאי כאשר היא נסבה על סכומים שאינם משמעותיים. בעניין זה, ההסכמה היחידה שהצדדים הגיעו אליה נסבה על משיכת הערעורים, בלא כל התייחסות לשינוי הכללים הרגילים הנוגעים לנשיאה בהפרשי הצמדה וריבית ביחס לסכום שתשלומו עוכב עד הכרעה בערעור. הכללים הרגילים ידועים: בעוד שאין חובת נשיאה בריבית פיגורים בגין תשלום שנדחה, לא אלה הם פני הדברים ביחס להפרשי הצמדה וריבית 'רגילים': "כדי להעמיד את הזוכה במקום שבו היה נמצא לו היה משולם החוב הפסוק במועדו נוצר בחקיקה מנגנון הריבית וההצמדה הקיים בסעיף 3א(א) לחוק [פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961]. מועד זה אינו נדחה כשם שנדחה מועד הביצוע שכן הוא משקף את ערך הכסף ואין הוא משרת תכלית אחרת" (רע"א 7777/09 ‏בראנץ נ' כנפי (7.1.2013)). דומה אפוא שבידי הפול להביא לסיום ההליך בלא צורך בהתדיינות נוספת.
5. מבלי לגרוע מן האמור בפסקה 4 לעיל, הרי שהבקשה נדחית מן הטעם הדיוני בלבד, בלא צו להוצאות.

ניתנה היום, ד' אלול תשפ"ב, 31 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.