1. לפני בקשה להישפט באיחור לפי סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] , התשמ"ב 1982.( להלן החסד"פ)
2. ב"כ המבקש מפרט שהמבקש נעדר רשיון נהיגה. הרכב רשום על שמו אך אחר ביצע את העבירות. כמוכן מצויין בבקשה שהאחר, עזב את הארץ.
3. כמוכן הוסיף ב"כ המבקש שהודעות תשלום הקנס נשלחו לכתובת שעזב מזמן.
4. כמוכן טוען ב"כ המבקש שלהבנתו חלה התיישנות על העבירות.
5. אציין שמדובר בבקשה הנוגעת ל-22 הודעות תשלום קנס שנצברו בין 11/18 ל -11/20. על פי התדפיס שצירף המבקש ( להלן : התדפיס) סכום הקנסות עומד כעת על כ- 9,760 ₪.
6. המשיבה בתגובתה מסכימה לביטול שתי הודעות תשלום קנס , מס 1 ו-2 בתדפיס.
7. בנוגע ליתר הודעות תשלום הקנס , מציינת המשיבה שהודעות תשלום הקנס נשלחו לכתובתו הידועה של המבקש. כמוכן צויין שהודעות תשלום הקנס נרשמו על שני כלי רכב שונים (רוב הדוחות נרשמו על רכב שמספרו מסתיים ב-914 מיעוטם על רכב שמספרו מסתיים בספרות 762.).
8. המשיבה בתגובתה מוסרת שהמשיב כבר פנה למשרדיה בשיחה טלפונית ב9/12/2020 ומפרטת תוכן דבריו:

(סעיף 11 בתגובה)

1. כמוכן מתועדת ברישומי המשיבה שיחה נוספת מ10/12/2020:

(סעיף 12 בתגובה)

1. בסעיף 13 לבקשה מאוזכרת פנייה בכתב של המבקש בנוגע לחובו , מתאריך 13/12/2020 . הבקשה נענתה על ידי המשיבה בשלילה.
2. המשיבה מדגישה בתגובתה את אחריותו של המבקש בתור בעל רכב על פי סעיף 27ב(א) לפקודת התעבורה. כמוכן מציינת המשיבה שהמבקש לא פעל במסגרת מועדים המפורטים בחסד"פ וטענתו שאחר נהג ברכב אינה מגובה כלל בראיות.
3. לפיכך המשיבה מבקשת לדחות את הבקשה בנוגע ל-20 הודעות תשלום הקנס האחרות שבתדפיס.

דיון והכרעה

1. דין הבקשה להידחות.
2. הוצג בפני שהודעות תשלום הקנס נשלחו לכתובתו העדכנית של המבקש . טענתו הסתמית שהודעות תשלום הקנס לא הגיעו אליו מעולם , למרות שמדובר ב-22 הודעות תשלום קנס שנשלחו לכתובת הכוללת מספר בניין ודירה , אינה עומדת במבחן הסבירות. אומר שלעניין זה המבקש לא הצביע בפני שהודעות הקנס נשלחו לכתובת שאינה נכונה. הנחייתי את המבקש להעביר לעיון בית המשפט את ארבעת העמודים של התדפיס ממשרד הפנים שקיבל אך הוא בחר להעביר אך ורק את העמוד הראשון והאחרון.
3. טענתו התמוהה , לפיה נעדר הוא רשיון נהיגה אך בבעלותו מספר כלי רכב , בהם משתמשים אחרים , אינה תורמת למהימנות דבריו. אינני מבין מדוע מי שאין ברשותו רשיון נהיגה, מחזיק בבעלותו מספר כלי רכב ומאפשר לאחרים לנהוג בהם.
4. כמוכן אני סבור שפניית המבקש למשיבה ב-12/20 בנוגע לחובו שומטת את הקרקע תחת בקשתו. הרי גם היה מצליח המבקש להוכיח שהיתה מניעה מלהגיש בקשה להישפט במועד, הרי ברור שהחל מ12/20 ידע כבר המבקש על חובו ונמנע קרוב ל-9 חודשים מלהגיש בקשה להישפט. לשון החוק דורשת בסעיף 229(ה) לחסד"פ שהבקשה להישפט באיחור תוגש מייד לאחר שהמניעה להגיש הבקשה להישפט ,הוסרה.
5. ככל שנוגע לעיוות דין שיגרם ,אם לא יאופשר לנאשם להישפט באיחור, אני סבור שהתנהלות המשיב ,המחזיק ברכבים ומאפשר לאחרים לנהוג בהם , היא זו שהובילה אותו למצב הנוכחי. לא מדובר בעיוות דין המצדיק מתן אפשרות להישפט באיחור.
6. ככל שנוגע לטענת ההתישנות- אין לה בסיס. הודעות תשלום הקנס נשלחו לכתובתו של המבקש תוך פחות משנה מעת ביצוע העבירה ב-20 הודעות תשלום הקנס שבתדפיס.
7. לפיכך אני דוחה את הבקשה להישפט באיחור.
8. מזכירות תעביר החלטה זו לצדדים.

אני מורה על ביטול עיכוב ביצוע הליכי גבייה.

זכות ערעור כדין.

ניתנה היום, ב' אדר א' תשפ"ב, 03 פברואר 2022, בהעדר הצדדים.