1. לפני בקשה להישפט באיחור לפי סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] , התשמ"ב 1982. ( להלן : "החוק").
2. בפתח הדברים אציין ששתי הודעות תשלום קנס המסתיימות בספרות 925, ו- 620 , נדונו כבר בבקשה קודמת שהוגשה על ידי המבקש באמצעות ב"כ וניתנה בהם החלטה. ( מפנה להחלטתי בהמ"ש 18563-08-21 שניתנה בתאריך 3/2/2022) . דומה שב"כ המבקש מנסה להעלות טענות נוספות בנוגע לשתי הודעות תשלום קנס אלו אך אינני סבור שיש מקום לפתוח מחדש את הדיון בענינן.
3. בהחלטה זו אדון בשלוש הודעות תשלום קנס ששלושת הספרות האחרונות בכל דוח הן 572, 405 ו-672 ,שנרשמו בהתאמה בתאריכים 10/12/2020; 22/11/21; 5/8/2021.
4. הדוח המסתיים בספרות 572 ענינו חנייה בניגוד לתמרור המאפשר חניה לרכבים מסוג מסויים, הדוח המסתיים בספרות 405 ענינו העמדת רכב ללא תשלום אגרת החנייה, והדוח שמסתיים בספרות 672 ענינו העמדת רכב שרשיונו פג בדרך.כל העבירות הן בניגוד לחוק עזר לתל אביב ( העמדת רכב וחנייתו) התשמ"ד 1983.
5. הבקשה אינה כוללת כל הסבר מדוע לא הוגשה הבקשה להישפט במועד. אינה מפרטת מה הקושי מצידו של המבקש לקבל את הודעות תשלום הקנס . הבקשה מתמצה בטענה שבחזקת המבקש שלושה רכבים הרשומים על שמו שהוסרו מהכביש בתאריך 29/12/2020.
6. הבקשה מגובה בתצהיר תמציתי בו חוזר המבקש על טענתו שמדובר ברכבים שהוסרו מהכביש.
7. ככל שנוגע לנסיבות ביצוע העבירה טוען המבקש שהוא מתגורר בעפולה והעבירות בוצעו באיזור תל אביב. מדובר ברכבים שהוסרו מהכביש ולכן להבנתו אין ל כל אחריות לביצוע המעשים.
8. ב"כ המשיבה מבקשת לדחות את הבקשה.
9. ב"כ המשיבה מדגישה שהודעת תשלום הקנס נשלחה לכתובתו של המבקש כפי שהופיעה בעת משלוח הדוח במרשם האוכלוסין (העבודה 39/6 עפולה) מכאן קמה חזקת המסירה מכוח סעיף 44א לתקנות סדר הדין הפלילי התשל"ד 1974. ( להלן : "התקנות").
10. ב"כ המשיבה מצרפת את התמונות המנציחות את רכבו של המבקש כפי שהונצח בדוחות.
11. ב"כ המשיבה מבהירה שעיון בתמונות מלמד שהעבירות המיוחסות בוצעו.
12. לא התבקש על ידי המבקש דיון בבקשה במעמד הצדדים , ואני סבור שניתן לקבל החלטה בבקשה זו בהיעדר הצדדים על סמך הטענות שהועלו בבקשה ובתגובה.
13. לאחר עיון בבקשה ובתגובה אני מוצא שדין הבקשה להידחות.
14. סעיף 230 לחוק מצביע על שני טעמים חלופיים המצדיקים היעתרות לבקשה.
15. הטעם הראשון מפנה את בית המשפט לסעיף 229 (ה) לחוק ועל פיו הבקשה צריכה להיבחן על פי השאלה האם נמנע מהמבקש להגיש את הבקשה במועד בשל סיבות שאינן תלויות בו , ואם זה המצב , הרי על בית המשפט לבחון אם הבקשה להישפט הוגשה מיד לאחר שהוסרה המניעה מלהגיש את הבקשה להישפט במועד.
16. הטעם השני , החלופי למתווה סעיף 229 (ה) , מאפשר לבית המשפט להיעתר לבקשה אם מצא נימוקים מיוחדים אחרים. הפסיקה קבעה ש"נימוקים מיוחדים" הם כאלו שדומה ויגרם "עיוות דין" אם בית המשפט לא ייעתר לבקשה.
17. אבחון בקשה זו במתווה סעיף 230.
18. ככל שנוגע למתווה סעיף 229 (ה) לחוק אני סבור שהמבקש לא הוכיח בפני שהבקשה להישפט לא הוגשה במועד מסיבות שאינן תלויות בו.
19. בשלב הראשון על בית המשפט לבחון אם הדוחות נשלחו למבקש. שוכנעתי מתגובת ב"כ המשיבה שהדוחות נשלח בדואר רשום למענו כפי שהופיע במרשם האוכלוסין בעת משלוח הדוח ( מפנה לאישור המסירה שצורף לתגובה , ממנו ניתן ללמוד שהדוח נשלח בדואר רשום לכתובתו הרשומה של המבקש). תקנה 44א לתקנות קובעת חזקת מסירה בעבירות קנס תוך 15 ימים ממועד המשלוח בדואר רשום . כדי לסתור את חזקה זו על המבקש להוכיח שלא קיבל את הדוח מסיבות שאינן תלויות בו .
20. המבקש בתצהירו אינו מפרט כל הסבר מדוע דברי דואר שנשלחו לו בדואר רשום לא התקבלו במענו. המבקש לא צירף לבקשתו טופס מעקב אחר דואר רשום ממנו יכול היה בית המשפט לכאורה שנפל פגם באופן בו טיפל הדואר בהעברת הדואר הרשום ליעדו. ( למשל הערה " אינו ידוע במען")
21. לפיכך אני מוצא שהמבקש לא עמד בנטל לסתור את חזקת המסירה.
22. משקמה חזקת המסירה הרי עתה על המבקש להצביע על הטעם מדוע לא הגיש את הבקשה להישפט במועד.
23. אני מוצא שהבקשה אינה מגלה שום טעם שכזה. המבקש אינו מפרט מצב בריאותי, חס ושלום, שמנע ממנו מלהגיש את הבקשה במועד או לחילופין שנת שבתון בחו"ל שבגינה נמנע ממנו להגיש את הבקשות להישפט במועד.
24. ככל שנוגע לשאלה האם המבקש הגיש את הבקשה להישפט מייד לאחר שהוסרה המניעה ( ואציין שלגישתי המבקש לא הצביע על מניעה כלשהי) אשיב בשלילה. המבקש לא ציין בבקשתו הנוכחית את הבקשה הקודמת הוגשה על ידו ונדחתה .( כאמור בבקשה הקודמת נדון גם ענינן של שני דוחות שצויינו גם בבקשה זו) עיון בהחלטה הקודמת מגלה שכבר בתאריך 8/8/2021 אמור ידע המבקש או אמור היה המבקש לדעת שרכבים הרשומים על שמו צוברים קנסות ברחבי תל אביב. המבקש אמור היה לבצע בדיקה מקפת בנוגע לכל הרכבים הרשומים על שמו סמוך למועד זה ולפעול. אך דומה שהמבקש לא עשה כן והגיש את בקשה זו כשנה לאחר שהגיש את בקשתו הקודמת.
25. לפיכך אני מוצא שלא ניתן להיעתר לבקשה מכוח סעיף 229 (ה).
26. האם יגרם עיוות דין אם לא איעתר לבקשה?
27. דומה שטענת עיוות הדין היא במרכז הבקשה שבפני.
28. ככל שנוגע לשאלת מהו " עיוות דין" המצדיק היעתרות לבקשה, אני מפנה לרע"פ 8427/17 מ"י נ' אמנון סאלם ואח' ( פורסם בנבו) . בית המשפט קבע בפסק דין זה שלא ניתן להיבנות מטענות כלליות וסתמיות בדבר קיומו של עיוות דין מבלי להציג תשתית ראייתית בעלת משקל לתמיכה בטענה .
29. כמוכן לעניין שאלת מהו עיוות דין אני מפנה לסעיף 37 בפסק דינו של כבוד השופט א' שהם.
30. ב"כ המבקש צירף לבקשתו את הרישום בדבר הסרת הרכבים מהכביש. אולם המבקש אינו מפרט כלל מה עשה עם הרכבים הללו. מכר אותה למגרש גרוטאות ? העביר את החזקה בהם לאחר?
31. הבקשה והתצהיר שותקים לעניין זה.
32. מעבר לכך אציין שדוח שמסתיים בספרות 572 מועד ביצוע העבירה הוא 10/12/2020, מספר שבועות לפני הורדת הרכב מהכביש.
33. לכן אני סבור שהמבקש אינו מצליח להוכיח קיומו של עיוות דין אם לא איעתר לבקשה.
34. אחריותו של המבקש לביצוע העבירות נשענת על חזקת בעלותו ברכב .המבקש לא עמד בנטל הראשוני להראות שהרכבים , בעת ביצוע המעשים, לא היו בבעלותו.
35. ככל שנוגע לעצם ביצוע העבירות דומה שעיון בתמונות המתעדות את העבירות , שצורפו לתגובת ב"כ המשיבה , מלמד שהעבירות בוצעו.
36. לפיכך אינני מוצא קיומם של טעמים מיוחדים המצדיקים היעתרות לבקשה.
37. הבקשה כאמור- נדחית.
38. מזכירות תעביר עותק מהחלטה זו לצדדים.
39. ערעור – כמפורט בדין.

ניתנה היום, י"ב חשוון תשפ"ג, 06 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.