בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדרו של המבקש

ביום 12.8.2021 הוגש נגד המבקש כתב אישום שמיוחס לו יציאה ממקום המגורים לפעולה או למטרה שאינה מותרת בניגוד לסעיף 2 + 13(א)(1) בתקנות + פריט (1א) בתוספת השלישית לתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות), תש"ף – 2020, על כך שביום 15.10.2020, סמוך לשעה 18:54, נמצא בחוף הסטודנטים בחיפה לאחר שיצא למטרה שאינה מותרת.

המבקש זומן תחילה מכתובתו הידועה לדיון בעניינו ליום 25.4.2022, והזימון הודבק בכתובת לאחר ביקור שלישי שבוא הוא לא נמצא. ביום 24.4.2022 הגיש המבקש בקשה לדחיית הדיון, ובקשה זו התקבלה ועם קבלתה נקבע הדיון ליום 7.6.2022. כבר כעת יש לציין כי מדובר במקרה בו הדיון הראשון בעניינו של המבקש נדחה לבקשתו, וחזקה עליו שידע על ההחלטה משלא התייצב לדיון זה. מכל מקום, המזכירות שלחה זימונים לאותה הכתובת, למועד החדש שנקבע, ואלו התקבלו ונמסרו לנמען, לפי אישורי המסירה של דואר ישראל.

לאור אלו, ולבקשת המאשימה, ומכוח הסמכות הנתונה בסעיף 240(א)(2) + (3) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, הורשע המבקש ביהעדרו ונגזר דינו לקנס כספי בגובה הקנס המקורי. פרוטוקול דיון זה נשלח אף הוא לכתובתו של המבקש, והוא נמסר לנמען ביום 15.6.2022.

המבקש טען בבקשתו כי לא קיבל זימון לדיון ועל כן ביקש לבטל את פסק הדין שניתן. המשיבה ביקשה לדחות את הבקשה לאור כך שהמבקש קיבל זימון וכי בנסיבות אין טענה לעיוות דין.

סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, קובע כדלקמן: "נגזר דינו של הנאשם בחטא או בעוון שלא בפניו, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הנידון, לבטל את הדיון לרבות את הכרעת הדין וגזר הדין אם ניתנו בהעדרו, אם נוכח שהיתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין; בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש תוך שלושים ימים מהיום שהומצא לנאשם פסק הדין אולם רשאי בית המשפט לדון בבקשה שהוגשה לאחר מועד זה אם הבקשה הוגשה בהסכמת התובע".

במקרה דנן, לא ניתן לקבוע שהייתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו של המבקש, משלא הוצג טעם משכנע. המבקש אף לא ביקש להתמודד עם אישור המסירה שמלמד כי חתם על הזימון לדיון, וטען שכלל אל זומן לדיון. יש לציין כי הזימון נשלח לאותה הכתובת שאליה נשלח זימון קודם לכן, וכן פסק הדין, ומדובר באישור מסירה על ידי הנמען עצמו. זאת אף זאת, המבקש היה זה שביקש לדחות את הדיון הראשון ולמעשה הדיון שאליו לא התייצב, היה דיון שנדחה לבקשתו, כאמור. גם חלקו השני של הסעיף לא מתקיים, משלא ניתן לומר כי הדבר דרוש לשם מניעת עיוות דין.

לאלו יש להוסיף כי הבקשה לביטול הוגשה ביום 31.8.2022 כאשר פרוטוקול הדיון שכולל את הכרעת הדין וגזר הדין נמסר למבקש ביום 15.6.2022.

בנסיבות אלו, אני דוחה את בקשת המבקש לביטול פסק הדין בעניינו.

החלטה זו תועבר לצדדים.

ניתנה היום, י"א אלול תשפ"ב, 07 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.