1. התביעה שבכותרת היא תביעה לביטול פסק דין בתביעה קודמת (להלן: התביעה הקודמת) ולקיום משפט חוזר אזרחי בה, בטענה שהיה על המותב שנתן את פסק הדין בה לפסול את עצמו מלדון בה. נטען, כי התובע גילה את הנסיבות המקימות את עילת הפסלות הנטענת רק לאחר מתן פסק הדין, ואף לאחר שערעור עליו נמחק בהסכמתו. נטען, כי המותב שנתן את פסק הדין ייצג לפני מינויו לכהונה שיפוטית את אחת מהנתבעות, אך לא גילה זאת תוך כדי ניהול התביעה הקודמת.

2. הגעתי, מיוזמתי (סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984), למסקנה כי עליי לפסול את עצמי מלדון בתיק זה. המותב, שעל-פי הנטען היה צריך לפסול את עצמו מלדון בתביעה הקודמת, מכהן לצדי בבית משפט זה.

3. ב-ת"פ 53351-06-20 מדינת ישראל נ' מנחם (23.9.2020) (להלן: ענין מדינת ישראל), הועמד לדין פלילי אדם בחשד שגרם ברשלנות לפיצוץ גז שגרם למותו של אדם, והתברר לכבוד השופט א' סלע שישב בדין, כי בבעלות שופטת המכהנת עמו באותו בית משפט, דירה אשר ניזוקה בפיצוץ וכי אותה שופטת מתכוונת להגיש תביעה נזיקית. השופט סלע פסל את עצמו מלדון בתיק. הוא עמד על כך שאחת הנסיבות הקבועות בסעיף 77א(א1)(1) לחוק בתי המשפט הקובע עילות פסלות ספציפית, הוא מקום בו "צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי, הוא בן משפחה של השופט או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת", כאשר "קרבה ממשית אחרת" כוללת גם היכרות אישית קרובה, החורגת מהיכרות מקצועית גרידא. השופט סלע עמד על כך שאותה שופטת אינה "צד להליך", אך "מדובר במי שהוא בעל עניין ממשי ישיר בתוצאותיו" של ההליך (פס' 6). השופט סלע כתב, "במקרה זה אני סבור כי יש חשש ממשי למשוא פנים, ולמצער מתקיימות נסיבות מיוחדות למראית פני הצדק המצדיקות את פסילתי".

4. לאחר שהשופט סלע פסל עצמו, נשיא בית המשפט שבו כיהן, כבוד השופט א' חן, פנה אל כבוד נשיאת בית המשפט העליון, א' חיות, בענין. הנשיאה כתבה:

"המאשימה מוסיפה כי פסילתו של השופט סלע אינה מעידה על צורך לפסול את כלל שופטי בית משפט השלום בירושלים, שכן השופט סלע הביא כנימוק להחלטתו את הידידות האישית, אשר חורגת מהיכרות מקצועית, שבינו ובין השופטת....

....

בנסיבות הענין, וחרף עמדת המאשימה, אני סבורה כי יש להעביר את הדיון בהליך לבית משפט במחוז אחר. אכן, הצדק עם המאשימה בטענתה כי פסילתו של השופט סלע אינה מעידה כשלעצמה על עילת פסלות כלפי כל שופטי בתי משפט השלום במחוז ירושלים. אולם, מקובלת עליי עמדת הנאשם כי להכרעה בהליך עשויה להיות השפעה על התביעה האזרחית שבכוונת השופטת להגיש....על כן יש מקום להעביר את הדיון בהליך לבית משפט במחוז אחר מטעמים של מראית פני הצדק" (בש"פ 6924/20 מדינת ישראל נ' מנחם (25.10.2020)).

5. בענייננו, כמו בענין מדינת ישראל, מדובר במותב המכהן לצדי באותו בית משפט.

6. אותו מותב מכהן לצדי במחלקה האזרחית של בית משפט זה; אנו בקשרי ידידות במסגרת הכהונה המשותפת באותה מחלקה, לרבות, לעתים, פעילות גיבוש חברתי במסגרת המחלקה האזרחית של בית משפט זה.

7. בדומה לנסיבות ענין מדינת ישראל, הנני מוצא כי למותב שבנדון בעל אינטרס אישי בתוצאת תביעה זו שבפניי. עומדת על הפרק תביעה לקיום משפט חוזר אזרחי בטענה שאותו מותב לא גילה טענת פסלות. אין מדובר אך באינטרס האישי של שופט, ככל שישנו, בתוצאתו של ערעור על פסק דין שנתן, אינטרס שהוא בעיקר שאלה אם נפלה טעות מקצועית בהכרעתו. לדעתי לשופט אינטרס בעל אופי יותר אישי, בקביעה אם חדל מלגלות עילת פסלות נגדו בעת שישב בדין, קביעה שעלולה להימצא במישור האתי. לדעתי האינטרס האישי של שופט בנסיבות אלה עשוי לשאת משקל שאינו פוחת מהאינטרס הרכושי שנדון בענין מדינת ישראל. מובן כי אין לפרש את דבריי בהחלטה זו כהבעת דעה כלשהי, ולו ברמיזא, לגוף הטענה בענין אי-גילוי עילת פסלות הנטענת בענייננו. בנסיבות אלה, של ידידות ובילוי חברתי במסגרת המחלקה האזרחית בבית משפט זה לצד אינטרס אישי של אותו המותב כמפורט לעיל – הגעתי למסקנה כי מתקיים חשש ממשי למשוא פנים, או למצער מפאת מראית פני הצדק עלי לפסול את עצמי מלדון בתיק זה.

8. ניתנה לצדדים הזדמנות לטעון בענין האפשרות שמותב זה יפסול עצמו. רק התובע הגיב, והוא הודיע כי אין, מבחינתו, מניעה שאשב בדין בתיק זה, וכי יש לקוות רק כי ככל שהתביעה תתקבל, לא ייפגעו יחסי הידידות במסגרת התפקיד. אולם לאור הנימוקים המפורטים לעיל, מצאתי כי קיים חשש ממשי למשוא פנים או למצער שיקול בדבר מראית פני הצדק אשר מחייב אותי לפסול את עצמי מלדון בתיק.

9. משפסלתי את עצמי, אף אין בהחלטה זו כל הבעת דעה לכאן ולכאן לגבי המסלול הדיוני בו בחר התובע להלוך בהגשת תביעה זו.

10. הנני מורה על הבאת תיק זה בפני כבוד נשיא בתי משפט השלום במחוז הצפון, השופט ד' פורת, אשר יפעל לפי שיקול דעתו-שלו בשאלה אם יש מקום לפניה לנשיאת בית המשפט העליון כפי שנעשתה בענין מדינת ישראל, אם לאו.

ניתנה היום, ט"ז אדר א' תשפ"ב, 17 פברואר 2022, בהעדר הצדדים.