1. לפני בקשת המבקשות/הנתבעות 1 ו-2 לסילוק התובענה על הסף מחמת העדר עילה, מעשה בי-דין, חוסר תום לב ושימוש לרעה בהליכי משפט בהתאם לסעיפים 41-43 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי").

הרקע לבקשות

1. התובע, עו"ד במקצועו, הגיש בזמנים הרלוונטיים, במסגרת ת.א 3016-03-13 תביעה כנגד הנתבעת 1, תאגיד המים והביוב של נוף הגליל בע"מ (להלן: "התאגיד") וכנגד הנתבעת 2, עיריית נוף הגליל (להלן: "העירייה"), בה עתר להורות לנתבעות לתקן את נזילת המים בקו המים המוביל לדירתו, לחבר את מד המים שמחובר בדירה בצנרת ישירות למד המים הראשי, לאסור על הנתבעות לנקוט בהליכי גביה מנהליים ולהצהיר שעליו לשלם רק בגין צריכת מים ממשית (להלן: "התיק הקודם").
2. ביום 26.2.2017, לאחר שמיעת הראיות בתיק הקודם, ניתן פסק דין על ידי כב' השופט אלעד טל (להלן: "כב' השופט טל") אשר הורה על דחיית התביעה (להלן: "פסק הדין").
3. ערעור שהוגש על פסק הדין לבית המשפט המחוזי, במסגרת ע"א 22844-04-17, נדחה , בהסכמת הצדדים, בהתאם לפסק דין שניתן ביום 23.10.2017.
4. בחלוף למעלה מארבע שנים מדחיית התביעה והערעור, הגיש התובע את התביעה נשוא הבקשות דנן, בה הוא עתר לביטול פסק הדין ועל קיום משפט חוזר בתיק הקודם וכן על חיוב הנתבעות בתשלום סך של 96,830 ₪, בגין נזקים נטענים שנגרמו לו לאחר מתן פסק הדין.
5. התובע טוען כי לאחר מתן פסק דין על ידי כב' השופט טל בתיק נוסף שמספרו 11902-03-09 שרה שי נ' עיריית נצרת עילית (להלן: "תיק שרה שי"), בו הוא ייצג את התובעת בתביעה שהוגשה כנגד העירייה והיועצת המשפטי שלה, נודע לו, על סמך ראיות שגילה, כי כב' השופט טל היה מנוע מלדון בתיק הקודם, שכן עובר למינויו למשרה שיפוטית, הוא עבד במשרד עורכי דין שייצג את העירייה וגם ייצג בעצמו את העירייה, במסגרת עבודתו במשרד הנ"ל.
6. לטענת התובע, כב' השופט טל לא גילה במהלך ניהול התיק הקודם דבר מניעותו מלדון בו, כאשר למעשה היה עליו לפסול את עצמו מלשבת בדין, אך הוא לא עשה כן.
7. התובע טוען שבנסיבות הנ"ל, בהם היה על כב' השופט טל לפסול את עצמו מלשבת בדין אך לא עשה כן ודן בתיק הקודם תוך ניגוד עניינים, הרי פסק הדין אינו לגיטימי, דינו להתבטל ומן הראוי להורות על קיום משפט חוזר וזאת על מנת לתת לתובע להוכיח את הנזקים שנגרמו כתוצאה מהתנהלותן של הנתבעות.
8. עוד טוען התובע כי בנסיבות העניין לא יכולה להישמע מצד הנתבעות הטענה כי הן מוטרדות בשנית וכי הדבר סותר כביכול את אינטרס הציבור בסופיות הדיון המשפטי שכן, לטענתו, במקרה הנדון, לא ניתן להעדיף את סופיות הדיון על פני עשיית צדק.
9. לטענת התובע, התלונה אותה הגיש כנגד התנהלות כב' השופט טל בעניין לנציב התלונות הציבור על שופטים, התגלתה כמוצדקת.

טענות הנתבעת 1 -התאגיד בבקשתו לסילוק התביעה על הסף

1. בבקשתו לסילוק התביעה על הסף, טען התאגיד שהכוח להורות על משפט חוזר אינו נובע מהחוק, אלא מסמכותו הטבועה של בית המשפט, אשר עושה שימוש בסמכות זו בהתקיים נסיבות, שבהן שיקולי צדק עולים במשקלם על שיקולים העומדים ביסוד עיקרון מעשה בית דין, וכן כאשר קיימת טענת תרמית כלפי בית המשפט ועל יסוד גילויין של ראיות חדשות.
2. לטענת התאגיד, התובע לא הצביע על ראיות חדשות או מרמה ולא הוצגה תשתית בסיסית לקיומו של מקרה חריג שבמסגרתו שיקולי צדק עולים במשקלם אל השיקולים העומדים ביסוד מעשה בית דין.
3. התאגיד טוען שהתובע לא הציג כל אמירה או טענה שיש בה לבסס את טענת המניעות של כב' השופט טל והשפעתה, ככל שקיימת, על ההכרעה השיפוטית.
4. עוד טוען התאגיד שפסק הדין לא הושג במרמה ומדובר בטענות שכבר נדונו והוכרעו בעבר במספר הליכים. במקרה הנדון התובע עושה שימוש לרעה בהליכי משפט, עת הוא מבקש לפתוח מחדש פסק דין חלוט, מבלי להניח כל תשתית עובדתית לביסוס הנטען בכתב התביעה, כאשר אי השלמה של התובע עם הכרעת כב' השופט טל, אינה מצדיקה נקיטת הליך סרק זה.

טענות הנתבעת 2 - העירייה בבקשתה לסילוק התביעה על הסף

1. לטענת העירייה, התובע לא הציג מסד כלשהו שיש בו לבסס טענתו בדבר מניעות כב' השופט טל מלשבת בדין בתיק הקודם ובוודאי לא הוצגו "ראיות חדשות" כלשהן המצדיקות את ביטול פסק הדין.
2. לטענתה, שאלת המניעות של כב' השופט טל, מאותם נימוקים שהתובע מעלה בתביעה, כבר נדונה על ידי כב' השופט טל בעצמו, בת.א 35235-06-18 פלאח מוחמד נ' עיריית נוף הגליל ואח' (להלן: "עניין פלאח"), בו ייצג התובע לקוח והעירייה הייתה צד להליך.
3. בהחלטה מנומקת שניתנה בעניין פלאח, דחה כ' השופט טל את טענת המניעות וקבע שהתובע לא הצביע על עילת פסלות של כב' השופט טל מלשבת בדין בתיקים בהם העירייה הינה בעלת דין. על ההחלטה הנ"ל הוגש ערעור לבית המשפט העליון, במסגרת ע"א 7320-20 שנדחה ביום 8.12.20.
4. עוד טוענת העירייה שטענת המניעות הנ"ל עלתה גם בע.א (מחוזי נצרת) 6506-11-19 שרה שי נ' עיריית נוף הגליל (להלן: "ערעור שרה שי"), בערעור שהוגש על פסק הדין שניתן בתיק שרה שי.
5. בפסק דין שניתן ביום 15.12.21 דחה כב' השופט טאהא טענת המניעות שהעלתה המערערת כנגד כב' השופט טל, מאותם נימוקים אותם מעלה התובע כאן. בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט העליון, נדחתה במסגרת ר"ע 7307/20.
6. מכאן, העירייה טוענת כי דין התביעה להדחות על הסף מחמת השתק שיפוטי ומעשה בית דין, שכן התובע מנוע לחזור ולהתדיין באותו עניין או שאלה שכבר נדונו והוכרעו, היות ובענייננו, טענת הימנעות כנגד כב' השופט טל כבר נדונה בעבר ונדחתה על ידי כב' השופט טל עצמו בעניין פלאח וכן על ידי כב' השופט טאהא בערעור שרה שי.
7. העירייה טוענת שהתובע מבקש, בכתב תביעה זה, הלכה למעשה, לבטל פסק דין חלוט שנדון אף על ידי ערכאת הערעור ונדחה בהסכמה, לפתוח את התיק שכבר הוכרע ולהביא לכך שטענותיו יידונו פעם נוספת.
8. בנוסף, העיריה טוענת שהתובע לא הציג בדל של ראיה שפסק הדין של כב' השופט טל ניתן במרמה, שהתגלו ראיות חדשות כלשהן, המצדיקות קבלת הבקשה וקיום הליך של משפט חוזר.
9. בהקשר זה טענה העירייה שיש לדחות את טענת התובע ולפיה התלונה שהוגשה כנגד כב' השופט טל לנציב תלונות על השופטים נמצאה כמוצדקת, אף מבלי להידרש לכך, שכן אין בכל החלטה של הנציב כדי להשליך על ההליך שהתנהל בבית המשפט, וזאת בשל הוראותיו הברורות של סעיף 24 לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, תשס"ב-2002 (להלן: "חוק נציב תלונות הציבור על שופטים").
10. עוד טוענת העירייה שגם אם התלונה כנגד כב' השופט טל נמצאה מוצדקת, הדבר מתברר במישור האתי , אין לה השפעה על ההליך המשפטי אין בכך כדי להביא לביטול פסק הדין.
11. בנוסף, העירייה טוענת שטענות התובע כנגד כב' השופט טל, כלל לא מהווות "ראיה חדשה" היות ועניין זה היה ידוע היטב לתובע שנים רבות קודם לכן, כפי שציין זאת כב' השופט טל עצמו בהחלטה בעניין פלאח, כך שהעלאת הטענה כעת על ידי התובע, לוקה בחוסר תום לב משווע, תוך ניצול לרעה להליכי משפט.

תגובת התובע לבקשות התאגיד והעירייה

1. בתגובתה טען התובע שבמקרה הנדון, שיקולי צדק וגילוי האמת מאיינים את השיקולים של מעשה בי-דין וסופיות הדיון.
2. התובע טען שלאחר מתן פסק הדין, נודע לו בסיוע עו"ד שרה שי שכב' השופט טל היה מנוע מלדון לפחות ב - 34 תיקים, בהם העיריה הייתה צד היות ועובר למינויו למשרה שיפוטית, עבד בתור עו"ד במשרד עורכי דין שייצג את העירייה ואף היה מעורב באופן אישי בייצוגה.
3. לטענת התובע, בנסיבות דנן היה על כב' השופט טל לפסול את עצמו מלדון בתיק הקודם, שכן הוא פעל כן תוך ניגוד עניינים מהותי, משוא פנים ופסק בניגוד לראיות, ובכך הפך פסק הדין בתיק הקודם ללא לגיטימי ויש להורות על ביטולו וקיום משפט חוזר.
4. לטענת התובע, בנסיבות המקרה הנדון, מתקיימת עילת התרמית עם גילויין של הראיות החדשות, שלא היו ידועות לו עת ניהול התיק הקודם והתגלו רק לאחר מכן.
5. התובע טוען שהראיות החדשות שנתגלו בנוגע למניעות ופסלות כב' השופט טל נתמכות בהחלטת כב' נציב התלונות על שופטים שקיבל את תלונתו כנגד כב' השופט טל בתיק הקודם וכן בעוד 33 תיקים בהם העירייה הייתה צד.
6. התובע טוען שאמנם לפי החוק לא ניתן להציג החלטת נציב תלונות הציבור על שופטים במסגרת ההליך דנן, אולם מדובר בהחלטה המהווה ראיה חדשה המקימה עילה לקיום משפט חוזר.
7. לטענת התובע, לא מתקיים בענייננו השתק שיפוטי ומעשה בי-דין, והתאגיד והעירייה עושות שימוש לרעה בהליכי משפט, עת העלימו את דבר ההימנעות והפסלות של כב' השופט טל לדון בהליך הקודם.

דיון והכרעה

המסגרת הנורמטיבית

1. הפסיקה קבעה כי לבית המשפט סמכות טבועה לבטל פסק דין חלוט בעניין אזרחי בהליך שכונה "משפט חוזר אזרחי", הגם שבניגוד לדין הפלילי, אין הוראה חוקית, המסדירה זאת.
2. שתי עילות מרכזיות נקבעו בפסיקה לקיומו של "משפט חוזר אזרחי", העילה הראשונה, עילת התרמית, שבמסגרתה טען צד כי פסק הדין שהתקבל הושג במרמה והעילה השנייה, באם התגלו ראיות חדשות, שבכוחן היה לשנות את פסק הדין שהתגלו לאחר שניתן פסק הדין החלוט ושהוא לא יכול היה להשיגן בשקידה סבירה (ע"א 6019/07 טורג'מן נגד אחים עופר, פ"ד סג (3) 613; ע"א 4682/92 עיזבון שעיה נגד בית טלטש, פ"ד נז (3) 366: ע"א 4511/91 בוהדנה נגד כונס הנכסים (פורסם בנבו).
3. עוד נקבע בפסיקה שקבלת בקשה לביטול פסק דין הינה הליך חריג, מצומצם, שבמסגרתו נשקלים שיקולי צדק, הצורך להגיע אל חקר האמת, לתקן טעויות, אל מול הכלל המגלם את האינטרס הציבורי, בדבר סופיות הדיון (עניין טורג'מן הנ"ל; ע"א 417/89 סעד חסון אע'בריה נגד האפוטרופוס לנכסי נפקדים, פ"ד מה (4) 641 ועוד).
4. ביחס לעילת התרמית, בעניין טורג'מן נקבעו שלושה תנאים מצטברים לקיומה:
5. "התנאי הראשון לביטול פסק-דין חלוט הוא אמינות לכאורית או משקל ממשי של הראיות המבססות את טענת המרמה. מובן כי לא כל טענה בעלמא כי עדות שנשמעה הינה עדות שקר או מסמך שהוגש הינו מסמך מזויף יכולה להצדיק ביטולו של פסק-דין חלוט...בשלב הראשון על המבקש להביא ראיות בעלות אמינות לכאורית המבססות את טענת התרמית...". התנאי השני "לביסוס עילה המצדיקה ביטול פסק דין חלוט בשל מרמה הינו תנאי החיוניות. במסגרת זו נבחנת השאלה האם עשויה טענת המרמה להביא לתוצאה שונה מזו שנקבעה בהתדיינות הראשונה במסגרת משפט חוזר שייערך...ברי כי גם אם הייתה מרמה אך אין בכוחה לשנות את תוצאות ההליך הראשון, הרי שאין מקום לקיומו של משפט חוזר אזרחי" והתנאי השלישי, שביחס אליו הובאו גישות שונות, הוא בשאלת המועד לגילוי טענת המרמה.
6. בנוסף לאמור לעיל, התווספו מספר תנאים בפסיקה, אותם יש לשקול בעת הדיון בתביעה לביטול פסק דין מחמת גילוי ראיות חדשות, להבדיל מהבקשות שעניינן גילוי תרמית ומרמה. בין היתר, נקבע כי: התנאי הראשון שיש להוכיח הינו שאכן הראיה החדשה התגלתה רק לאחר שניתן פסק הדין שאותו מבקשים לבטל; התנאי השני הוא הוכחת שקדנות סבירה לגבי השגת אותה ראיה במהלך ניהול ההליך הקודם; והתנאי השלישי הוא חיוניות הראיה החדשה והאפשרות שהיא אכן תשפיע על ההכרעה.
7. מכאן, הרי על פי ההלכה, שני תנאים צריכים להתקיים על מנת לבטל את פסק הדין, בטענת תרמית או בעקבות ראיות חדשות שהגיעו לידיו של המבקש. על הראיות החדשות להיות משמעותיות ובעלי כוח ראייתי כה חזק עד כדי שינוי מהותי של תוצאת פסק הדין. על המבקש גם להראות כי יש בכוחה של אותה ראיה להוכיח תרמית מצד בעל הדין היריב. כן על המבקש להראות כי בשקדנות סבירה לא יכול היה להשיג את אותה ראיה במהלך ניהול המשפט הראשון.
8. נוסף לאמור לעיל, על בית המשפט בדונו בתביעה לביטול פסק דין וקיום משפט חוזר אזרחי לשקול אם התקיימו שיקולי צדק המחייבים את ביטול פסק הדין, באופן ששיקול זה יעלה על השיקולים של יציבות וודאות המשפט (ע"א 5010/06 מרק בן איבגי נ' ד.ר נופרים ואלי חן בע"מ (פורסם בנבו).

מן הכלל אל הפרט

1. לאחר שעיינתי בבקשות התאגיד והעירייה לסילוק התביעה על הסף ובתגובות התובע, על נימוקיהן, אל מול הפרמטרים שנקבעו בפסיקה לעניין קיום "משפט חוזר אזרחי", הגעתי למסקנה, שהתובע לא עמד בתנאים שנקבעו בפסיקה דלעיל, שיש בהם להביא לביטול פסק הדין שניתן בתיק הקודם וכפועל יוצא מכך, לקיום "משפט חוזר אזרחי" וכן ולא מצאתי כי נתקיימו שיקולי צדק המצדיקים ניהול חוזר של הדיון בתיק הקודם, ואפרט.
2. התובע העלה בעלמא טענות כלליות ולא הביא אסמכתאות ו/או ראיות ממשיות להוכחת טענתו כי פסק הדין הושג במרמה. כמו כן, לא עלה בידי התובע להצביע על ראיות ו/או עובדות חדשות שהושגו לאחר מתן פסק הדין ושלא ניתן היה להשיג אותה בשקידה סבירה במהלך המשפט הקודם.
3. טענתו המרכזית של התובע, עליה הוא מבסס את התביעה לביטול פסק הדין ולקיום משפט חוזר, הינה שלאחר מתן פסק דין בתיק שרה שי, נודע לו על סמך ראיות שגילה, כלשונו, כי כב' השופט טל היה מנוע מלדון בתיק הקודם, מאחר ועובר למינויו למשרה שיפוטית, הוא עבד במשרד עורכי דין שייצג את העירייה ובמסגרת עבדותו במשרד הנ"ל, הוא אף היה מעורב אישית בייצגה, דבר שהיה אמור להוביל את כב' השופט טל לפסול את עצמו מלדון בתיק הקודם.
4. התובע טוען שמאחר שכב' השופט טל לא גילה את המניעות שלו מלשבת בדין בתיק הקודם כאשר העירייה, אותה הוא ייצג, לכאורה בעבר, הייתה צד להליך הנ"ל, הרי פסק הדין שנתן אינו ליגיטימי, כלשונו, ויש להורות על ביטולו וקיום משפט חוזר.
5. ראשית אציין בעניין עילת התרמית, שהינה אחד התנאים לקיום משפט חוזר אזרחי, התובע לא הצביע על ראיות כלשהן בעלות אמינות לכאורית, המבססות את התנאי הראשון משלושת התנאים המצטברים שנקבעו בפסיקה לביסוסה של העילה.
6. מלבד טענה כללית לפיה כב' השופט טל לא גילה דבר מניעותו לדון בתיק הקודם והתנהל, כטענת התובע, "שלא בהגינות ובגוון של רמיה", התובע לא הביא בדל של ראיה, לפיו כב' השופט טל נהג במרמה עת ניהל את ההליך או כי פסק הדין ניתן על ידו במרמה.
7. גם אם טענת התובע לפיה תלונה שהוגשה כנגד כב' השופט טל נמצאה מוצדקת, דבר שלא הוכח, הרי אין בכך כדי לסייע לתובע, שכן בהתאם לסעיף 24(2) לחוק נציב תלונות על שופטים " דין וחשבון, החלטה וכל מסמך שהכין הנציב במסגרת מילוי תפקידו לא ישמשו ראיה בהליך משפטי או מעין שיפוטי."
8. מכאן, טענת התובע לפיה פסק הדין שניתן בתיק הקודם, ניתן במרמה, נטענה בסתמיות ולא הוכחה.
9. בנוסף, התובע לא הצביע על ראיות חדשות כלשהן שהתגלו לאחר מתן פסק הדין, שיש בהם כדי לשנות את פסק הדין החלוט, ובכך לא עמד בהוכחת העילה השנייה הדרושה לקיומו של משפט חוזר.
10. בהקשר זה אציין כי אין בתצהיר עו"ד שי אותו צירף התובע כנספח א' לתגובתו לבקשת העירייה לסילוק התביעה על הסף, כדי לסייע לו בהוכחת טיעון זה.
11. עיון בתצהיר מלמד שהתובע ציין בעצמו בפני עו"ד שי, כי במהלך חודש יולי 2020 נודע לו שכב' השופט טל עבד טרם מינוי, במשרד עורכי הדין שייצג את העירייה. אולם, האם אכן מדובר בראיה חדשה שלא הייתה ידועה לתובע עובר למתן פסק הדין?
12. התשובה לכך הינה בשלילה, שכן בהחלטה שניתנה על ידי כב' השופט טל בעניין פלאח, בה הועלתה אותה טענת מניעות שמעלה התובע במסגרת תביעה זו, ציין כב' השופט טל כי עוד בשנת 2006, עת הוא ייצג את העירייה בתביעה נזק גוף שהוגשה נגדה, ייצוג התובע שם בעניין פלאח היה על ידי התובע בתביעה דנן (סע' 28 להחלטה), כך שבניגוד לנטען, עובדת עבודתו של כב' השופט טל במשרד עורכי דין שייצג את הנתבעת, לא נודעה לתובע רק לאחרונה, או כטענתו לאחר מתן פסק הדין בתיק שרה שי, אלא הייתה ידועה לו עוד בשנת 2006!
13. אדגיש כי בתגובתו לבקשה לסילוק התביעה על הסף לא שלל התובע עניין זה ומכאן, הרי שלא ניתן לומר כי העובדה שכב' השופט טל עבד במשרד עורכי הדין שייצג את העירייה, הינה ראיה חדשה שהתגלתה לתובע לאחר מתן פסק הדין.
14. לאור האמור, שעה שהתובע לא הצביע על תרמית בניהול ההליך או במתן פסק הדין וכן לא הצביע על ראיות חדשות, שתי העילות המצדיקות ביטול פסק הדין וקיום משפט חוזר אזרחי, יש מקום, כבר בשלב זה, להורות על דחיית התביעה.
15. אלא מאי, במקרה הנדון יש מקום להורות על סילוק התביעה על הסף, גם מחמת קיומו של מעשה בי-דין.
16. הדוקטרינה של מעשה בית דין מבוססת על הרעיון בדבר כוחו של פסק דין שניתן בסיומו של ההליך השיפוטי להוביל לסיומה המוחלט של התדיינות בין הצדדים באותו הליך, או כל מי שהוא ביחסי "קרבה משפטית" עם אחד מהם, כך שאלו לא יוכלו עוד לחזור ולהתדיין ביניהם בעתיד בכל עניין או שאלה שנדונו והוכרעו במסגרת פסק הדין שניתן.
17. במסגרת הדוקטרינה של "מעשה בית דין" קיימים שני כללים עיקריים – "השתק עילה" ו"השתק פלוגתא", ההלכה בעניין זה סוכמה בפרשת קלוז'נר (ע"א 246/66 קלוז'נר נ' שמעוני (פורסם בנבו) ובע"א 1041/97 סררו נ' נעלי תומרס בע"מ, פ"ד נד (1), 642.
18. נפסק כי "השתק עילה" מקים מחסום דיוני בפני כל תביעה נוספת בשל אותה עילה, מקום שהתביעה נדונה לגופה והוכרעה על ידי בית משפט מוסמך. היווצרותו של השתק עילה תיבדק באמצעות מבחן זהות העילה. יש לתת את הדעת לשאלה האם, על-פי מהות הדברים, מדובר בשתי התדיינויות הנוגעות לעניין זהה והאם הזכות או האינטרס המוגן שנפגעו בשתי התביעות זהים (ע"א 1545/08 אברהם מוסקונה ואח' נ' סולל בונה בע"מ (פורסם בנבו).
19. בנוסף נפסק ש"השתק פלוגתא" מקים מחסום דיוני לבעל דין המבקש לשוב ולהתדיין בשאלה עובדתית מסוימת, שכבר נדונה בין בעלי הדין בהתדיינות קודמת. היווצרותו של השתק פלוגתא תיבדק באמצעות קיומה של הכרעה בפירוש או מכללא, בשאלה עובדתית מסוימת שהייתה חיונית לתוצאה הסופית, כי אז אותם בעלי דין או חליפיהם יהיו מושתקים מלהתדיין לגביה מחדש בהליך משפטי נוסף וזאת אף אם אין זהות בין העילות בין שתי התביעות. (ע"א 9211/09 איזוטסט בע"מ נ' דריזין (פורסם בנבו).
20. בשני סוגי ההשתק, על כתפי צד הטוען לקיומו של מעשה בית דין מוטל הנטל להוכיח טענתו בנדון. על המבקש להוכיח, כי קיימת זהות עילה בין העילות עליהן מבוססות שתי התביעות או כי הפלוגתא בה עסקינן הוכרעה במסגרת ההליך הקודם.
21. בענייננו, התובע מבקש לחזור ולדון בהתנהלותן של הנתבעות, עניין שכבר נדון הוכרע על ידי כב' השופט טל בפסק דין חלוט שניתן על ידו ואשר הערעור עליו נדחה בהסכמת התובע.
22. שעה שתביעה זו מבוססת על עילה זהה לעילה בגינה ניתן פסק דין חלוט, אזיי מתקיים בענייננו "השתק עילה" המנוע מהתובע לשוב ולדון בעילה שכבר נדונה והוכרעה בהליך הקודם ואין מקום לתת יד להתנהלות התובע, אשר, הלכה למשעה, מבקש במסגרת תביעה זו לבטל את פסק הדין שהערעור עליו נדחה בהסכמתו.
23. בנוסף, בענייננו קיים "השתק פלוגתא", המקים מחסום בפני התובע לשוב ולדון באותו עניין שכבר הוכרע.
24. בהקשר זה אציין שטענת המניעות אותה מעלה כנגד כב' השופט טל נדונה והוכרעה בעבר על ידי שתי ערכאות שיפוטיות ועל כן אין להיזקק לה בשנית במסגרת תביעה זו.
25. ביום 8.8.20, הוגשה במסגרת ההליך בעניין פלאח, בקשה לפסילת כב' השופט טל, בשל חשש לניגוד עניינים ומשוא פנים, מאותם נימוקים שמעלה התובע כאן, היות והעירייה הייתה אחת הנתבעות בתיק פלאח.
26. בהחלטה מנומקת דחה כב' השופט טל את בקשת הפסלות וקבע ש "אין בה דבר וחצי דבר המווה עילת פסלות של מותב זה מלשבת בדין בתיק זה או בתיקים אחרים שבעלת הדין בהם היא עיריית נוף הגליל" ( סעיף 15 להחלטה בעניים פלאח).
27. לא זו אף זו, בפסק דינו של בית המשפט המחוזי שניתן ביום 13.9.20 בערעור על פסק הדין בתיק שרה שי, בו העלתה המערערת אותן טענות בדבר פסלותו של כב' השופט טל מלשבת בדין שעה שלטענתה העירייה הייתה בעלת דין, נדחתה טענת הפסלות כנגד כב' השופט טל, כאשר בהחלטתו קבע כב' השופט ערפאת טאהא כדלקמן:

"על אף האמור לעיל ראיתי לנכון להתייחס לנימוק ערעור נוסף שהעלתה המערערת בבקשה נפרדת שהגישה לבית משפט זה לאחר שכבר הוגש ערעור ונקבע דיון לשמיעתו, ואשר נוגע לעילת פסלות כביכול שדבקה בשופט קמא הדן בדין ושמחייבת, על פי הנטען, ביטול פסק הדין בשל חשש למשוא פנים והטיית משפט. בבקשה להוספת נימוק לערעור טענה המערערת, כי לאחרונה התברר לבא כוחה, כי השופט קמא עבד לפני בחירתו לכהונת שופט במשרד עו"ד עדנה בונשטיין אשר ייצג בזמנו את המשיבה. לטענתה, עובדות אלה לא גולו על ידי השופט במהלך ניהול ההליך בפניו ואף לא על ידי המשיבה עצמה. נטען כי עובדות אלה מלמדות כי השופט קמא פעל בניגוד עניינים באופן המקים חשש ממשי למשוא פנים והטיית משפט, בניגוד לשבועת השופטים עם מינויים. טעמים אלה, כך נטען, מחייבים ביטול פסק הדין והחזרת הדיון לבית המשפט קמא לצורך שמיעתו בפני מותב אחר.

טענות אלה דינן להידחות. ראשית הבקשה להוספת נימוק פסילה נוסף לא נתמכה בתצהיר או בראיה אחרת. בעל הדין המבקש להביא בפני בית המשפט טענות חמורות של ניגוד עניינים והטיית משפט מצדו של השופט שפסק את הדין בעניינו, עליו לצרף לבקשתו תצהיר וראיות התומכים בטענותיו ואין הוא יכול להסתפק בהעלאת טענות בעלמא ללא בסיס ראייתי. שנית, הבקשה לאקונית ואינה מפורטת כלל. אין בבקשה פירוט כיצד ומתי נודע לב"כ המערערת כי השופט קמא עבד במשרדה של עו"ד בונשטיין; כיצד ידע כי משרדה של עו"ד בונשטיין ייצג את העירייה; באיזה שנים ייצג משרדה של עו"ד בונשטיין את המשיבה; באיזה תדירות ייצג המשרד את המשיבה; מכוח מה משרדה של עו"ד בונשטיין ייצג את המשיבה; והאם השופט הדן בתיק היה מעורב בצורה כזו או אחרת בייצוג המשיבה באותם זמנים. את שהחסירה המערערת בבקשתה פירטה המשיבה. מתגובת המשיבה לבקשה להוספת ראיה התברר, כי משרדה של עו"ד בונשטיין ייצג את המשיבה מכוח העובדה שהוא ייצג את חברת הביטוח שביטחה את המשיבה. לא היה קשר ישיר בין המשיבה ובין משרדה של עו"ד בנושטיין והקשר היה בין המשרד ובין חברת הביטוח שביטחה את המשיבה. עוד עלה מתגובת המשיבה, כי לא אותר ולו תיק אחד שבו השופט קמא היה מעורב בתביעה שבה המשיבה הייתה צד בו או שהתנהלו מגעים בינו ובין עו"ד גורדון שטענות המערערת מכוונות נגדה אישית. עובדות אלה אינן יוצרות חשש למשוא פנים, אינן יוצרות עילת פסלות ולטענות בדבר הטיית משפט והפרת שבועת השופטים אין אחזיה במציאות וכל מטרתן לאפשר למערערת למצוא פתח מילוט מפסק דין ענייני, מופרט ומנומק היטב, שאין כל עילה להתערב בו".

51293

1. מכאן, מאחר שטענת התובע למניעות כב' השופט טל לשבת בדין בתיקים בהם העירייה הייתה צד, נדונה בהליכים הקדומים ונקבע לגביה ממצא פוזיטיבי, כפי שציינתי לעיל אין לתת לתובע לשוב ולהעלות עניין זה במסגרת תביעה זו וזאת מכוח דוקטרינת ההשתק השיפוטי.
2. הלכה פסוקה שבית המשפט ישתמש בסמכותו לסלק תביעה על הסף "רק במקרים בהם יהיה ברור, כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל, על יסוד הטענות המבססות את תביעתו, את הסעד המבוקש. בית המשפט - בבואו לשקול אפשרות זו - ינהג בזהירות רבה וישתמש בסמכותו רק במקרים קיצוניים ויוצאי דופן" (ע"א 35/83 חסין נ' פלדמן, פ"ד לז (4) 721, 724 (1983)), אולם אין כך הדבר כאשר קיים מעשה בית דין.
3. לאור האמור לעיל, ולאחר שהתובע לא הצביע על עילות המצדיקות ביטול פסק הדין וקיום משפט חוזר בתיק הקודם, מקום שהוא לא הביא בדל של ראיה לפיה פסק הדין ניתן במרמה וכן עת לא הצביע על ראיות חדשות כלשהן שהתגלו לאחר מתן פסק הדין, שיש בהם כדי לשנות את פסק הדין החלוט, בנוסף לעובדה כי בענייננו מתקיים מעשה בי-דין, התוצאה הינה שהמקרה הנדון הינו מהמקרים אשר ברור כי התובע לא יכול לקבל את הסעד המבוקש ויש להורות על סילוק התביעה על הסף.
4. טרם סיום אציין שבעניין טורג'מן שלעיל נקבע הכלל של עיקרון סופיות הדיון שחייב להנחות אותנו בתביעות כגון אלה:

"עיקרון סופיות הדיון עיקרון מושרש הוא במשפטנו ואין להפחית בערכו. מגולמים בו צרכיה של מערכת המשפט, שלהבטחת יעילותה נדרש לשם סוף לדיון ולא לאשר פתיחת דיונים מחדש. אינטרס זה אינו רק מערכתי אלא אינטרס של כל פרט הזקוק למערכת המשפט וממתין לבירור עניינו במצב בו משאביה של המערכת מוגבלים...האינטרס החברתי ליצירת כלל של סופיות הדיון נוגע גם לצורך בוודאות ויציבות של פסק הדין, וכנגזר מכך גם לאמון הציבור במערכת המשפט...לצד זאת מגולם בעיקרון זה הצורך להגן על המתדיין שכנגד שלא יוטרד יותר מפעם אחת בשל אותה עילה...".

1. במקרה הנדון, כאשר ברור כי התובע, על סמך הטענות המבססות את תביעתו, לא יכול לקבל את הסעד המבוקש, לצד קיומו של מעשה בי-דין המושתת על עיקרון סופיות הדיון, דין התביעה סילוק על הסף.

סוף דבר

1. אשר על כן, אי לכך, אני מורה על דחיית התביעה.
2. אני מחייבת את התובע בהוצאות הנתבעות 1 ו-2 בסך 4,000 ₪,כל אחת, אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום.

ניתן היום, כ"ז סיוון תשפ"ב, 26 יוני 2022, בהעדר הצדדים.