החלטה - בפני בקשה לביטול פסק דין מתאריך 16.11.2021 שניתן כנגד המבקשים בהעדר הגנה, לאחר שכתב התביעה וההזמנה לדין נמסרו להם כדין.
- בקשת המבקשים לביטול פסק הדין הוגשה בתאריך 07.04.2022, במסגרתה עותרים המבקשים לביטול פסק הדין שניתן כנגדם בהעדר הגנה.
- עסקינן בתביעה כספית ע"ס 56,950 ₪ בהליך של סדר דין מהיר, בגין יתרת חוב כספי שנותרה למבקשים אצל התובע, בהתאם להסכם שנחתם בין הצדדים.
- המבקשים טוענים בבקשתם, אשר נתמכה בתצהיר, כי אי הגשת כתב הגנתם לא נבעה מזלזול בבית המשפט אלא מאחר וכתב התביעה לא הומצא לידיהם.
- עוד טוענים המבקשים כי לא נמסר לידיהם אישור המסירה ומעולם לא קיבלו אותו לידיהם, ולשיטתם, מעולם לא סירבו לחתום עליו.
- עוד טוענים המבקשים כי המשיב פעל במטרה לבצע מחטף של פסק הדין שניתן כנגדם בהעדר הגנה, תוך הטעייה חמורה של בית המשפט
- עוד טוענים המבקשים כי המסירות בוצעו לכתובת שברחוב אילת 4, בעיר עכו. ולשיטתם, מעולם לא התגוררו המבקשים בכתובת זו, וכתובתם החל מיום 17.08.2021 (תאריך הנפקת ת.ז), הינה במושב בצת.
- עוד טוענים המבקשים כי הינם מתגוררים במושב בצת בו בוצעו העבודות נשוא החוב הנטען, וזאת לכל הפחות מחודש 01/20, קרי שנה ו-9 חודשים לפני שהמשיב המציא את כתבי הטענות ברח' אילת 4, בעיר עכו.
- עוד טוענים המבקשים כי המשיב עצמו ביצע את העבודות נשוא החוב הנטען בביתם במושב בצת, אם כך נשאלת השאלה כיצד לא ידע כי זוהי כתובתם של המבקשים? עוד טוענים המבקשים כי אין בכוונתם לזנוח את תביעת המשיב (המופרכת), ולקבל על עצמם חוב, שמעולם לא התחייבו בו.
- עוד טוענים המבקשים כי יש בפיהם טענות הגנה טובות כנגד התביעה שכן בכל הזמנים הרלוונטיים (ביום 11.12.202), חתמו הצדדים על הסכם עבודות טיח. ולשיטתם טענת המשיב לעניין תוספת עבודה לכאורה, הינה שקרית ומסולפת, ואינה נתמכת באסמכתאות.
- עוד טוענים המבקשים כי במסגרת ההסכם קבעו הצדדים כי כנגד ביצוע מלא של כל עבודות הטיח בבית (פנים וחוץ), שליכט צבעוני וחומר עבודה, ישלמו המבקשים לתובע סך כולל של 157,750 ₪, כולל מע"מ. ולשיטתם, סכום זה מורכב מ- 75,000 ₪ בצירוף מע"מ, ו- 70,000 ₪ אותו דרש המשיב לקבל לידיו במזומן, וזאת כתנאי לביצוע העבודות.
- עוד טוענים המבקשים כי העבירו למשיב מספר העברות בנקאיות בסך של 112,700 ₪, 30,000 ₪ ב- 3 מועדים שונים, ו- 10,000 ₪ במזומן. ולשיטתם אינם חבים מאומה למשיב, וכל טענותיו בדבר הוספת עבודת ותוספת תשלום, מעבר לאלה הכלולים בהסכם, חסרות כל ביסוס עובדתי.
- עוד טוענים המבקשים כי במהלך ביצוע העבודות גילו הנתבעים ליקויים חמורים באופן ביצוע העבודות. ולשיטתם, השתמש המשיב בקבלני משנה, ובחומרים אסורים, וזאת בניגוד לתנאי ההסכם, שנחתם בין הצדדים.
- עוד טוענים המבקשים כי לאחר שדרשו מהמשיב לערוך בדיקה חיצונית על ידי חברה שבודקת את טיב העבודות, פנו הצדדים לחברת דקו ליין, לקבלת חוות דעת. (אותה מימן המשיב) ולשיטתם, נמצאו ליקויים חמורים באופן ביצוע העבודות, ושימוש בחומרים פסולים שאינם מתאימים.
- עוד טוענים המבקשים כי יתרת החוב בין הצדדים עמדה על סך של 25,000 ₪ פלוס מע"מ. ולשיטתם, סוכם בין הצדדים כי המבקשים יקזזו מיתרת החוב סך של 15,000 ₪, בגין הליקויים שנמצאו על ידי חברת דקו ליין.
- עוד טוענים המבקשים כי ביום 02.05.2021 העבירו המבקשים למשיב סך של 10,000 ₪, ומשכך, אינם חבים מאומה למשיב. ולשיטתם, הוגשה התביעה על ידי המשיב במטרה להתעשר על חשבון המבקשים, שלא כדין.
- המשיב הגיש תגובתו לבקשה לביטול פסק דין, וטען כי המבקשים לא הצביעו על צידוק לביטולו של פסק הדין שניתן כדין, שכן אין בסיס עובדתי לטענות המבקשים. עוד טען המשיב, כי כתב התביעה הומצא לנתבעים כדין, ונמסר למבקשים.
- עוד טען המשיב כי המסירות בוצעו על ידי חברת שליחויות שעיקר עבודתה הוא ביצוע מסירות למערכת בתי המשפט ועורכי דין. ולטענתם, בין היתר נמסר לה על ידי המשיב לבצע מסירות בכתובת בצת, ע"פ הכתובת הרשומה בחוזה.
- עוד טען המשיב כי נמסר למשיב על ידי המוסר כי לאחר ביקור שביצע, הבית עוד לא מאוכלס, ומבירור שערך עם השכנים, נודע לו כי הם יודעים מי מתגורר בכתובת זו. ולשיטתו, לאחר בירור במשרד הפנים נמצא כי כתובתם של המבקשים הינה ברח' אח"י אילת 4, בעיר עכו.
- עוד טען המשיב כי המבקש מס' 1 ניהל שיחת טלפון עם המוסר, וסוכם ביניהם כי יפגשו למסירת כתבי בי- הדין. ולטענתו, המבקש מס' 1 סירב לחתום על אישור המסירה.
- עוד טען המשיב כי צורף לכתב התביעה המשך להסכם, במעמד אותה ישיבה שערכו הצדדים, שנעשה בכתב יד, ונחתם על ידי המבקש מס' 1, ולפיו סוכם כי המבקש מס' 1 ישלם למשיב עבור טייח פנים 60,000 ₪, טייח חוץ 60,000 ₪, ושליכט צבעוני ומסירה סך של 25,000 ₪.
- עוד טען המשיב כי הוא ביצע תיקון של הפגם שנמצא על ידי חברת דקו ליין (פגם בשליכט), ומסר למבקשים את הבית לשביעות רצונם. ולשיטתו, מעולם לא פנו אליו המבקשים בדבר אי שביעות רצונם מהעבודות שבוצעו על ידי משיב.
- עוד טען המשיב כי הנתבעים מעלים טענות בעל פה כנגד מסמך בכתב- הסכם ביצוע עבודות טייח, שנחתם על ידי הצדדים, וכמו כן דרך התנהגות הצדדים שפעלו ליישום וביצוע תנאי ההסכם, מלבד יתרת התשלום שאמורים הנתבעים לשלמה, וטרם שולמה. ולטענתו, דין טענות אלו להידחות על הסף.
- עוד טען המשיב כי ביום 13.02.2022 קיבלו הנתבעים את האזהרות על פתיחת תיק ההוצל"פ לביצוע פסק הדין, בבית הוריו של המבקש מס' 1, ובשיחה טלפונית שבוצעה בין המבקש מס' 1 לבין הוריו, סירב המבקש מס' 1 כי הוריו יחתמו על אישור המסירה. ולטענתו, הנתבעים ידעו אודות התביעה גם בזמן ניהול תיק ההוצל"פ, ולא כפי הנטען על ידם.
- כמו כן, טען המשיב כי טענותיהם של המבקשים באשר לסיכויי הגנתם נטענו בעלמא וללא כל ביסוס וכל מטרתן הינו ניסיון נוסף להתחמק מהתחייבויותיהם.
- ולבסוף טען המשיב כי בנוגע לנטען בסעיפים 44-47 אודות חברת דקו ליין מוכחש האמור בעניין היתרה, והיתרה האמיתית הינה כפי שצוינה בכתב התביעה. ולטענתו, הצעתו בדבר קיזוז מסכום היתרה, הייתה עוד בטרם ביצע המשיב את התיקון, ומשמסר לנתבעים את העבודות לשביעות רצונם, טענה זו נטענה בעלמא.
דיון והכרעה: - לאור העובדה כי הבקשה שלפנינו הוגשה בחלוף 30 יום ממתן פסק הדין, אנו נדרשים לתקנה 176 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט 2018, אשר קובעת כדלקמן:
"בית המשפט רשאי לתת הוראות בדבר היקף כתב טענות; נקבע בתקנות אלה או בכל חיקוק זמן לעשיית דבר או להימנע מעשיית דבר או מדד להיקף כתב טענות, יחול האמור כל עוד בית המשפט לא הורה אחרת מטעמים מיוחדים". (הדגשה לא במקור-ע.ד.). - תקנה 176 לתקנות הדנה בסמכותו של בית המשפט למתן הוראות מבחינה בין שני סוגים של הארכות מועדים: אלה הקבועים בחיקוק – ניתנים להארכה בהתקיימם של טעמים מיוחדים (תקנה 176 (ב)); אלה שנקבעו על ידי בית המשפט, ניתנים להארכה לפי שיקול דעתו של בית המשפט (תקנה 176 (ג)).
- מקבילתה של תקנה 176 (ב) היא תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (כאשר בתקנה 176 (ב) רישא התווספו הוראות לעניין סמכות בית המשפט ליתן הוראות לגבי היקף כתב טענות).
- דרישתו של "טעם מיוחד" להארכת המועד יונקת מתוקף עיקרון סופיות הדיון והצורך בקיומה של מערכת משפט סדורה, תקינה ויעילה (ראו: רע"א 1643/00 פנינת טל השקעות ובנייה בע"מ נ' פקיד שומה – ירושלים, פ"ד נה (4) 198, 201 (2001); ע"א 10152/07 פדידה נ' רפאלי (פורסם בנבו, 15.12.2010)). אין רשימה סגורה של נסיבות המהוות "טעם מיוחד". בעבר נקבע בפסיקה כי אם נסיבות חיצוניות, שאינן בשליטת בעל הדין, גרמו לאיחור, הריהן טעם מיוחד. לעומת זאת, כאשר טעמי האיחור נעוצים בבעל הדין עצמו או בבא כוחו, אין צידוק להאריך את המועד שהוחמץ (ראו: רע"א 1273/15 מאירפלד השקעות וניהול בע"מ נ' סטרפלאסט תעשיות 1967 בע"מ (פורסם בנבו, 21.4.2015), פסקאות 17-16 והאסמכתאות שם).
- עם זאת, לאור ההכרה הגוברת בחשיבותה החוקתית של זכות הגישה לערכאות, רוככה במשך השנים הדרישה בפסיקה לקיומו של אותו טעם מיוחד. נקבע כי ככל שמדובר בטעות אנוש שאין מקורה ברשלנות, הזנחה או זלזול בבית המשפט, יהיה מקום בנסיבות המתאימות להכיר בטעות שבדין כ"טעם מיוחד" המצדיק הארכת המועד (בע"מ 1406/12 פלוני נ' פלונית, פסקה 11 והאסמכתאות שם (פורסם בנבו, 20.3.2012)). כמו כן נקבע בפסיקה כי לעניין זה יש להתחשב בסיכויו של ההליך לגביו מתבקשת הארכת המועד (רע"א 4538/11 צמח נ' גבאי, פסקה 26 (פורסם בנבו, 3.1.2013); רע"א 7092/11 איוב מ.ט.ח בצוע פרויקטים בע"מ נ' קרן הסיטי בע"מ, פסקה 18 (פורסם בנבו, 16.8.2012)).
- אם כן, בין השיקולים שעל בית המשפט לאזן בבואו להכריע בבקשה להארכת מועד ניתן למנות את עיקרון סופיות הדיון ויעילותו, התנהגותם של הצדדים ותום-לבם, נסיבותיו של האיחור, מידתו והשלכתו על אינטרס ההסתמכות של הצד האחר, מהות הסוגיה וחשיבותה הציבורית, וסיכויו של ההליך (חמי בן נון וטל חבקין הערעור האזרחי 182-181 וההפניות שם (מהדורה שלישית, 2013)). ר' לעניין זה פסק דינו של ביהמ"ש השלום בקריות בת.א. 47564-03-18 פלוני נ' רימי הובלות ומסחר בע"מ [פורסם בנבו].
- אמנם המבקשים אינם מסבירים מדוע הוגשה בקשתם לביטול פסק הדין בשיהוי כה ניכר שעה שפסק הדין הומצא להם בהתאם לאישור המסירה המצוי בתיק בבית המשפט עוד ביום 16.11.2021, אולם לאור טענת ההגנה הלכאורית של המבקשים ולפיה אינם חבים בגין יתרת הסכום הנטען, נראה שיש בכך משום טעם מיוחד המצדיק הארכת המועד להגשת בקשת הביטול.
העילות לביטול פסק דין שניתן בהעדר: - תקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט 2018 דנה בביטול פסק דין או החלטה שניתנו במעמד צד אחד בלבד, וזו לשונה:
"מקום בו ניתנה החלטה לפי צד אחד ובעל הדין שכנגד הגיש בתוך 30 יום ממועד המצאת ההחלטה בקשה לביטול, רשאי בית-המשפט לבטלה בתנאים שייראו לו". ביטול מחובת הצדק - כאשר פסק הדין שניתן במעמד צד אחד הוא פגום – ובדרך כלל נובע הפגם מאי המצאה כדין- הוא יבוטל בלי להתייחס כלל למשקל הטענות ולסיכויי ההצלחה.
- ביטול כזה נעשה מתוך חובת הצדק ex debito justitiae. פסק דין כזה הוא פגום ומשום כך אין לקיימו, תהא אשר תהא הגנת הנתבע לגופו של עניין.
- במקרה שלפנינו, המבקשים טוענים כי לא קיבלו את כתב התביעה לידיהם. המשיב טען כי כתב התביעה הומצא להם כדין שכן כתב התביעה נמסר לידיהם אך הם סירבו לחתום, שכן לטענתו פסק הדין אינו פגום.
- הכלל לפיו מרוץ המועדים לביצוע פעולה מסוימת אינו מתחיל אלא ממועד ביצועה של המצאה פורמאלית ("כלל ההמצאה") רוכך עם השנים. נקבע, כי הכלל הוא אמנם כלל "ההמצאה" הפורמאלית לבעל הדין אולם בנסיבות מיוחדות ידיעת בעל הדין תוכל להיחשב כקובעת לצורך תחילת מניין הימים בנסיבות של השתק ובמיוחד כאשר בעל הדין לא רק ידע על פסק הדין אלא גם פעל על פיו ולאחר מכן טען כי זה לא הומצא לו (ראו בש"א 1890/00 מנורה איזו אהרון בע"מ נ' אוליצקי כריה בע"מ, פ"ד נד (2) 840, 843-844 (2000); רע"א 5007/92 לוין נ' ארנסט, פ"ד מח(1) 653, 659 (1994)). בהמשך חל ריכוך נוסף בכלל ונקבע כי "הדין הוא שיש להעדיף את מועד ה"ידיעה" על פני מועד ה"המצאה" (רע"א 1113/97 אסמעיל נ' סלימאן [פורסם בנבו], 6.4.97)).
- עם זאת, דורש יישום "כלל הידיעה" כי "הידיעה" בה עסקינן תהיה ידיעה בפועל ולא ידיעה בכוח; ידיעה של מלוא הפרטים ולא ידיעה חלקית ומקוטעת; ידיעה שאינה שנויה במחלוקת וידיעה ממשית ורלוונטית (רע"א 11286/05 אריק זמיר נ' בנק לאומי למשכנתאות בע''מ [פורסם בנבו], 8.7.2007).
- נראה אם כן כי לא עלה בידי המבקשים, אשר הנטל מוטל עליהם, להוכיח כי לא קיבלו את כתב התביעה במועד. משכך, אין מקום להורות על ביטולו של פסק הדין כנגד המבקשים מחובת הצדק, ויש לבחון האם מתקיימים התנאים הדרושים לביטולו על פי שיקול דעת.
ביטול על פי שיקול דעת - בבקשה לביטול פסק דין על פי צד אחד יש לבחון מהי הסיבה לאי ההתייצבות ומהם סיכויי ההצלחה של המבקש אם יבוטל פסק הדין. ככל שהתשובה לאחת מן השאלות משכנעת ובעלת משקל, קטן המשקל שיש לייחס לתשובה האחרת.
אלא שכך או כך , יש לתת את הדעת על שתי השאלות ולבחון את התשובות לגופן. (ר' א. גורן בספרו, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה 12, 2015 עמ' 642. - ברע"א 1957/12 זהרה חלה נ' יוסף כהן [פורסם בנבו] נקבעו בין היתר הדברים הבאים:
..." אין לכחד כי למתן פסק דין בהעדר התייצבות עלולות להיות השלכות משמעותיות על בעל הדין... וזאת בלא שהתובענה בה ניתן פסק הדין התבררה במלואה ומבלי שלבעל הדין ניתנה הזדמנות להוכיח טענותיו. משכך ראוי שהשימוש בסנקציה זו ישמר למקרים קיצוניים בהם בעל הדין הראה זלזול בוטה והתעלם מדעת מן ההליך, או במקרים בהם לא עלה בידו להצביע על סיכויי הגנה כלשהם. יהיו מקרים בהם סנקציה זו של אי ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד לא תהיה מידתית בהתייחס לכלל נסיבות המקרה, ולאיזון שבין סיבת אי ההתייצבות לבין סיכויי ההגנה..". - דהיינו אף אם מתברר כי אי הגשת כתב ההגנה או אי ההתייצבות נבעו מאי הבנה, או אפילו מתוך רשלנות מסוימת מצד המבקשת ואין בכך בכדי הבעת זלזול מופגן בבית המשפט, ייטה בית המשפט להיעתר לבקשה לביטול פסק דין ולברר המחלוקת גופה במעמד שני הצדדים מבלי לשלול מהמבקשת את זכות הגישה לערכאות שהוכרה כזכות חוקתית, וכל זאת תוך ריפוי הפגם באמצעות פסיקת הוצאות. (ר' החלטה מיום 2.3.16 בת"ק 10332-03-15 הכשרה חב' לביטוח בע"מ נ' חי ויקטור לב [פורסם בנבו].
- לעניין סיכויי הגנתם של המבקשים מפני התביעה- המבקשים טוענים כי יתרת החוב בין הצדדים עמדה על סך של 25,000 ₪ פלוס מע"מ. ולשיטתם, סוכם בין הצדדים כי המבקשים יקזזו מיתרת החוב סך של 15,000 ₪, בגין הליקויים שנמצאו על ידי חברת דקו ליין. עוד טוענים המבקשים כי ביום 02.05.2021 העבירו המבקשים למשיב סך של 10,000 ₪, ומשכך, אינם חבים מאומה למשיב. ולשיטתם, הוגשה התביעה על ידי המשיב במטרה להתעשר על חשבון המבקשים, שלא כדין.
- אמנם המבקשים אינם מציגים ראיות התומכות בגרסתם, אולם בשלב זה אין בודקים את אמיתות טענות המבקשים, אלא ביהמ"ש מניח כי נכונות המה, ובוחן אך את השאלה באם יש בפיהם טענת הגנה לכאורית מפני התביעה. בנסיבות העניין ונוכח הטענה כי המבקשים אינם חבים בגין החוב הנטען והתביעה הוגשה במטרה להתעשר על חשבונם של המבקשים שלא כדין, די בכך, על מנת להוות טענת הגנה לכאורית הראויה להישמע.
- בנסיבות אלו אני מורה כי פסק הדין שניתן בהעדר הגנה ביום 16.11.2021 יבוטל, בכפוף לתשלום הוצאות לתובע בסך של 5,000 ₪ בתוך 30 יום מהיום.
התשלום יבוצע ע"י הנתבעים לידי ב"כ התובע. |