מספר בקשה:5

בפני

כב' הרשמת הבכירה, עינת דינרמן

מבקשים

1. אסף אלבז ת.ז 35950260

2. סנדי אלבז ת.ז 036094613

נגד

משיב

עלי שלאעטה ת.ז 028299907

החלטה

1. ביום 02.05.2022 הגישו המבקשים בקשה לעיון חוזר על החלטת בית משפט מיום 26.04.2022, לפיה קבע בית המשפט כי פסק הדין מיום 16.11.2021 יבוטל בכפוף לתשלום הוצאות לתובע בסך של 5,000 ₪ תוך 30 יום. אציין כי לבקשה צירפו המבקשים את המסמכים הנדרשים עליהם הסתמכו בבקשתם.(אישור תושבות מיום 01.07.2021)
2. בבקשה שבפני חזרו המבקשים על טענותיהם בדבר אי קבלת כתב התביעה. המבקשים לא טענו בבקשתם דנן, דבר לעניין סיכויי הגנתם.
3. נראה כי בית משפט סבר בהחלטתו לביטול פסק הדין מיום 26.04.2022, שטענות ההגנה של המבקשים אינן מופרכות בבחינת טענות סרק ולכן החליט לבטל את פסק הדין בכפוף לתשלום הוצאות לתובע.
4. בנסיבות אלו, התניית ביטול פסק הדין בתשלום הוצאות למשיב תואמת את ההלכה הפסוקה, לפיה כאשר המחדל לא היה מוצדק, אולם לא נבע מזלזול בבית המשפט וניתן לרפאו באמצעות הוצאות יבוטל פסק הדין בכפוף לתנאים שנקבעו - רע"א 1119/05 גולדסיל בע"מ נ' ביליה רוברט - נכסים ובניין בע"מ (ניתן ביום 27.2.2005); רע"א 10799/05 דמרי נ' בנק הפועלים בע"מ (ניתן ביום 7.12.2005).
5. כב' המשנה לנשיא, השופט ש' לוין, כתב בספרו תורת הפרוצדורה האזרחית, ירושלים, התשנ"ט בעמודים 203 ו- 204 כי:

"גם בהעדר הוראה מפורשת בדין, מוסמך בית המשפט, ולפעמים אפילו חייב הוא, לבטל פסק דין שניתן על פי צד אחד והוא - על יסוד סמכותו הטבועה של בית המשפט. משהפכה כיום זכות הגישה למערכת השיפוטית לעניין חוקתי, יש לבחון את שיקול דעתו של בית המשפט בסוגיה שלפנינו גם מהבחינה הזו... מכאן, שאם לא ניתנה לבעל דין הזדמנות לנצל את הזכות, שומה על בית המשפט לבטל את הפסק בין אם ההזדמנות לא ניתנה לו בגלל העדר המצאה, ובין מחמת נימוקים אובייקטיביים או סובייקטיביים המצדיקים את ביטול הפסק..."

1. לכל בעל דין עומדת הזכות הבסיסית כי יתנהל לגביו הליך משפטי הוגן. זכות בסיסית ויסודית זו היא מנשמת אפו של ההליך המשפטי. הזכות להליך הוגן כוללת הדרישה למסירה כדין של מסמכים לבעלי דין.

דיון והכרעה:

1. עיינתי באישורי המסירה וראיתי כי מדובר במסירה ראשונה באמצעות "הדבקה על הדלת". הלכה פסוקה היא, כי לגבי מסמך שנמסר על-ידי הדבקתו על הדלת ואשר לעולם אין לדעת אם לא הוסר משם על-ידי מאן-דהוא ולא הגיע לידי הנמען או בני-ביתו, בן - חורין בית-המשפט להורות כי הדבקתו לא תיחשב כמסירה אלא שהמסמך יימסר מחדש. הדבקה על הדלת, ובפרט של אזהרת הוצאה לפועל, אינה דרך המלך, ולרוב אין להסתפק בה. בפסיקה נקבע, כי הדבקת כתב בי-דין הינה המצאה "חלשה" לעומת המצאות אחרות וקיימת אפשרות שביהמ"ש לא יכיר בה, גם אם טכנית נעשתה בהתאם לתקנה 161 לתקנות סדר הדין האזרחי (ראה: ת"א (נצ') 12322-04-17 רוני וינטרברגר נ' וירנה כהן [פורסם בנבו] (14.08.2017) והאסמכתאות המצוטטות שם)).
2. דברים אלה נכונים במקרה שלפנינו, כאשר לא הוזמן המוסר לחקירה לגבי תצהירו בשים לב להכחשת המסירה על ידי המבקשים. אך משהובאו על ידי המשיב ראיות נוספות המלמדות על המצאה כדין- הודעתו מיום 23.09.2021, די בכך כדי לקבוע כי בוצעה מסירה כדין וכי הנתבעים ידעו אודות התביעה ולא הגישו הגנתם במועד.
3. אף אם אקבל את טענת המבקשים לפיה לא הומצא להם כתב התביעה, וכי מעולם לא התגוררו בכתובת בה הודבק כתב התביעה, בפעם השלישית- ביום 28.07.2021, הרי שביום 23.09.2021 נמסרה הודעת המשיב על ביצוע מסירה אישית, בה נמסר כתב התביעה (וזאת לאחר תיאום טלפוני עם הנתבע 1). לטענת המשיב, וכפי שניתן ללמוד מתצהיר המוסר, הנתבע 1 סירב לחתום על אישור המסירה. (ראו תגובת המשיב מיום 20.04.2022, סעיפים 8-10)
4. "בעניינינו, בקשתם של המבקשים היא בגדר עריכת מקצה שיפורים לטיעוניהם. הבקשה לעיון חוזר מחייבת דיון מחדש, כאשר ניתן היה לטעון טענות אלה מלכתחילה, הואיל ומדובר באישור תושב מיום 01.07.2021.
5. בית המשפט אינו משתית החלטותיו על עובדות הנטענות לאחר מתן החלטתו תוך התאמת הבקשה החדשה להחלטה שניתנה, כיוון שאם לא נאמר כן, לעולם לא יהיה סוף לבקשות שיוגשו, כיוון שבית המשפט יאמר דברו ולאחר מכן תוגש בקשה מותאמת להחלטת בית המשפט, כבקשה לעיון חוזר ויהא בכך כדי לפגוע בסופיות הדיון.
6. החלטת בית המשפט מושתתת על עובדות המובאות בפניו. בעניינינו הנסיבות לא השתנו, כך שעניינה של הבקשה מצריך "מקרה נדיר", כפי שנקבע בפסיקה, ואין זה המקרה שבפני, בו יש לסטות מהחלטתי הקודמת.
7. ברשות ערעור אזרחי 01 / 83 טובה וייס נגד יוסף מרדכי בית-המשפט העליון פסק בהחלטתו של בית-המשפט המחוזי: "יש התעלמות מהאינטרס של המבקשת לסופיות הדיון ומאינטרס הציבור שמשפטים יתקיימו ביעילות בלי שיונחו מכשולים בלתי ראויים על דרכי ניהולם.... אם המשיב יואיל לשלם את ההוצאות, תוכל להתחיל לנהל את תובענתה לגופה (732ד – ה)....שום מערכת שיפוטית לא תוכל לשאת משיכת הליכים שיפוטיים ללא סוף תוך ניצול לרעה של סדרי הדין ובזבוז של משאביה. תהליך עשיית הצדק איננו שייך רק למתדיין בודד במנותק מהאינטרסים של יריביו, וזכות הגישה לבית-המשפט אינה כוללת בחובה את הכוח לפגוע מעבר למידה הראויה באינטרסים לגיטימיים של בעל-הדין שכנגד (732ה – ו)."
8. אומנם קבע בית המשפט העליון לא אחת כי אין לעשות את סדר הדין האזרחי כ"מיטת סדום" עבור בעלי הדין, במיוחד כאשר שאין המדובר בהגנת בדים ועומדות לבעל הדין טענות מבוססות לגופו של עניין וסיכויי הגנה טובים.
9. למרות האמור לעיל, ועל אף שניתן היה להעמיד את תשלום ההוצאות על סכום נמוך יותר, הרי שלאור סכום התביעה ונסיבות העניין, ההוצאות שהושתו על המבקשים מאזנים באופן סביר בין זכות הגישה לערכאות לבין זכויות המשיב.
10. בנסיבות אלו ומכוח סמכותי לפי תקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט- 2018, אני דוחה את הבקשה לעיון חוזר, ללא צורך בתשובת המשיב. אני מאריכה את המועד להפקדת הסך של 5,000 ש"ח עד ליום 29.05.2022.
11. מאחר שלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות. הבקשה למתן פטור מהפקדת התשלום ו/או לחילופין, דחיית שאלת חיוב ההוצאות בהתאם לתוצאות סיום ההליך, מתייתרת.