עת"מ 22350-09-21 הרצליה למען תושביה (ע"ר) נ' עיריית הרצליה ואח'

בפני כב' השופטת סיגל רסלר-זכאי

העתק החלטת בית משפט מיום י"ט כסלו תשפ"ב 23 נובמבר 2021

לפני בקשה לפטור מאגרה. החלטתי לדחות הבקשה.
המדובר בעתירה מנהלית של המבקשת לחייב את המשיבים להשלים בניית והקמת גשר המגשר בין הרצליה ב' לפארק הרצליה. נטען כי בשנת 2016 החלה המשיבה 1 בבניית הגשר, ובשנת 2019 נעצרו עבודות ההקמה וזאת לאחר שהושקעו בבניה עשרות מיליוני שקלים. נטען כי, חובת המשיבה 1 לפעול מכוח סעיף 242 לפקודת העיריות [נוסח חדש], לפעול בסבירות ולהשלים בניית הגשר לרווחת התושבים.

על המבקש פטור מאגרה לחשוף בפני בית המשפט כל מידע אשר יש בו כדי ללמד על מצבו הכלכלי, כאשר ללא פרטים מהימנים הנתמכים במסמכים על הכנסת המבקש, רכושו, הוצאותיו והכנסותיו, לא ניתן להיזקק לבקשה לפטור (רע"א 7764/05 יחזקאל דניאלי נ' אריה חברה לביטוח בע"מ (18.8.05) ו- (30.5.06); ע"א 254/07 לפיד נ' סמואל (21.2.07)). עוד, אין די בהוכחת העדר יכולת כלכלית, כשלעצמה, על מנת לזכות בפטור. בנוסף על המבקש להוכיח, כי תביעתו מגלה עילה (בש"א 1236/91 מאור חיים נ' מדינת ישראל ואח' (16.7.91)).

בבקשה שלפני נטען, כי המבקשת הינה עמותה חברתית הפועלת על בסיס התנדבותי ועשייה ציבורית במשך שנים רבות. אין לעמותה כל נכסים, הכנסות, תקבולים או תרומות. אין לעמותה חשבון בנק פעיל, פעילים בשכר או תמיכה תקציבית כלשהיא. העמותה מנוהלת ממשרדו של עו"ד ד"ר שמואל סעדיה בהתנדבות. בסעיף 12 לבקשה הפנתה המבקשת תשומת לב ביהמ"ש כי בעבר, על בסיס נתונים זהה ניתנו בעניינה החלטות אשר הפחיתו שיעור האגרה.

המשיבים כולם מתנגדים לבקשה. בסיס טענותיהם הוא כי המבקשת לא הוכיחה זכאותה לפטור מאגרה מהטעם של העדר יכולת כלכלית וכן ביחס לסיכויי ההליך. נטען ,כי המבקשת הינה עמותה פוליטית ולא חברתית, אשר יוזמת באופן שיטתי הליכים נגד גופים שלטוניים ובמיוחד כנגד העיריה. בשנים האחרונות בקשותיה של המבקשת לפטור מאגרה נדחו. בעמדת היועמ"ש אף נטען לחוסר תום לב מצידה של המבקשת אשר הפנתה להחלטות קודמות בעניינה ללא איזכור החלטות של רשמי בית משפט עליון הדוחות בקשות דומות לפטור מאגרה. עוד נטען, כי המבקשת לא צירפה תדפיסי חשבון בנק על מנת לבסס תשתית עובדתית מלאה אודות מצבה הכספי וזאת בניגוד להחלטות קודמות בעניין זה (עע"מ 359/15) וכן כי המבקשת לא הוכיחה כי פנתה לחבריה בבקשה למימון תשלום האגרה.

אשר לסיכויי ההליך, בזהירות המתבקשת דומה כי העתירה נעדרת עילה, לאור העובדה כי התבקש צו עשה ולא עתירה כנגד החלטה מנהלית. זאת ועוד, דומה כי הוגשה בשיהוי וכן ללא אמסכתא לפניה מוקדמת לרשות.

זאת ועוד, בהתאם לעולה מהבקשה והתגובות עולה כי המבקשת נוקטת בהליכים רבים ודומים. בהקשר זה אפנה להלכה לפיה "בעל דין המציף את בתי המשפט בגשם של הליכים אינו יכול לצפות שבקשותיו לפטור מאגרה יזכו להתייחסות כאילו מדובר בבעל דין רגיל". (רע"ב (עליון) 10888/08 מחמוד ראיק מגאדבה נ' שירות בתי הסוהר (1.1.09)) וכי במקרים שכאלו יש להקפיד הקפדה יתרה שמא הקופה הציבורית תנוצל לרעה ((בשג"ץ 4388/94 שאול בר נוי נ' משטרת ישראל ואח' (7.8.94)). לעניין זה, אפנה לתקנה 4 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, ולחשש לשימוש לרעה בהליכי משפט.

בנסיבות אלו הבקשה נדחית. אגרה תשולם בתוך 15 יום מהיום. זאת ועוד עולה כי גם הערבון לא הופקד במסגרת העתירה. לפיכך יש להפקיד את הערבון בתוך 15 יום גם כן. לא תשולם האגרה ולא יופקד הערבון במועד תמחק העתירה ללא החלטה נוספת.

בנוסף, תישא המבקשת בהוצאות הבקשה בסך של 750 ש"ח לכל אחת מהמשיבות.
המשיבות יגיבו לעתירה, 30 יום לאחר תשלום האגרה, ככל שתבוצע.

תז"פ ליום 10.12.21.