מבוא

1. לפניי בקשה לאישור הסדר חוב לפי חלק י' של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח- 2018 (להלן: "חוק חדלות פירעון" או "החוק").
2. המבקשת היא מפעלים פטרוכימיים בישראל בע"מ, יחד עם חברת הבת שלה (להלן ביחד: "פטרוכימיים" או "החברה"), וההסדר שאישורו מבוקש הוא הסדר חוב בינה לבין נושיה, שהם בראש ובראשונה מחזיקי אגרות החוב שהנפיקה החברה.
3. פטרוכימיים הינה חברת אחזקות, והנכס היחיד שלה כיום הינו החזקה (במישרין ובאמצעות חברת הבת) בכ- 15.46% מהון המניות המונפק של בתי זיקוק לנפט בע"מ (להלן: "בז"ן"). החזקות אלה משועבדות לטובת מחזיקי האג"ח של החברה.
4. היקף חובותיה של פטרוכימיים כלפי מחזיקי האג"ח שלה מסתכם בסך של כ- 1.67 מיליארד ₪ (נכון ליום 23.8.2022). לעומת זאת, שווי מניותיה של בז"ן שבבעלות פטרוכימיים וחברת הבת שלה הינו כ- 644 מליון ₪ בלבד (נכון ליום 23.8.2022). מכאן נובעת המסקנה כי פטרוכימיים מצוייה בחדלות פירעון עמוקה. ואכן, החברה אינה פורעת את חובותיה לנושים מזה תקופה ממושכת.
5. ביום 15.9.2021 הגישה החברה בקשה לכינוס אסיפות נושים לשם אישורו של הסדר חוב לחברה לפי סעיפים 321 ו- 322 לחוק חדלות פירעון.
6. ביום 9.12.2021 מונה רו"ח יצחק עידן כמומחה מטעם בית המשפט בקשר להסדר החוב שעל הפרק (להלן: "המומחה").
7. מאז מינויו של המומחה ועד לימים אלה ממש, נוהל משא ומתן בין החברה לבין מחזיקי האג"ח, בנסיון לגבש נוסח מוסכם של הסדר חוב. בשלב מסויים המשא ומתן בין מחזיקי סדרות האג"ח לבין עצמם עלה על שרטון, מה שהביא לנקיטה בשורה של הליכים נגד החברה, לרבות בקשה לאכיפת שעבוד על מקצת מנכסיה, במסגרתה מונו כונסי נכסים על אותן מניות בז"ן המשועבדות לטובת מחזיקי אגרות החוב של החברה מסדרה ח'.
8. ממש לאחרונה עלה בידי מחזיקי האג"ח ליישב את המחלוקות הפנימיות בינם לבין עצמם, מה שהביא לגיבושו של הסדר חוב ביחס לכלל הסדרות, שגם זכה לתמיכתו של המומחה, אשר קבע בחוות דעתו כי חלופת ההסדר עדיפה על פני חלופת הפירוק ביחס לכלל סדרות האג"ח.
9. למען שלמות התמונה נציין כי ברקע ההסדר ובבסיסו עומד הסכם שליטה משנת 2009, בין החברה וחברת הבת שלה, לבין החברה לישראל בע"מ (להלן: "החברה לישראל"), המעגן את שליטתן המשותפת בבז"ן (להלן: "הסכם השליטה"). הסכם השליטה קובע, בין השאר, כי מכירת מניות בז"ן על ידי מי מהצדדים, תהא כפופה לזכות סירוב ראשון לטובת הצד האחר. ביום 18.4.2022 נפל דבר, עת הודיעה החברה לישראל כי חתמה על הסכם עם קבוצת חג'ג' ייזום נדל"ן בע"מ (להלן: "קבוצת חג'ג'"), לפיו היא תמכור לקבוצת חג'ג' את החזקותיה בבז"ן (כ- 16.7% מהון המניות המונפק של בז"ן), וכי לרשות פטרוכימיים עומד פרק זמן של 45 יום להודיע האם היא מבקשת לממש את זכות הסירוב הראשון. יודגש כי לפי הסכם המכר עם קבוצת חג'ג', מחירה של מנייה בודדת נקבע על סך של 1.1 ₪, שעה שמחירה של מניית בז"ן הנסחרת בשוק עמד אותה עת על סך של 1.5 ₪. משמע, המניות הוצעו למכירה בהפחתה של 40 אגורות ביחס לשווי השוק שלהן, ומכאן השווי הכלכלי הניכר של מימוש זכות הסירוב הראשון.
10. בהינתן עובדות אלה, פנו אל החברה גורמים שונים בהצעה לממן עבורה את מימוש זכות הסירוב הראשון, באופן שהחברה היא שתרכוש מידי החברה לישראל את החזקותיה בבז"ן, וברווח שיופק בדרך זו, יתחלקו החברה והגורמים המממנים. ואכן, החברה הודיעה לחברה לישראל כי בכוונתה לממש את זכות הסירוב הראשון, ולצורך כך הואצו עד מאוד, ובסופו של דבר גם הוכתרו בהצלחה, המהלכים לגיבושו של הסדר החוב שעומד כעת על הפרק.
11. מדובר בהסדר חוב מורכב ביותר, משום שהוא משלב תחת קורת גג אחת גיוס הון נוסף לחברה בהיקף של 485 מליון ₪, הזרמת בעלים בהיקף של 100 מליון ₪, הנפקת מניות למחזיקי האג"ח בשיעור שיעמיד בסופו של יום את החזקותיהם על 48% מהון המניות של פטרוכימיים ומימוש זכות הסירוב הראשון הנתונה לחברה כלפי החברה לישראל, ביחס לאחזקותיה של החברה לישראל בבז"ן. כמו כן, במסגרת ההסדר תימכרנה למחזיקי האג"ח מסדרה ח' אותן מניות בז"ן המשועבדות לטובתם, כנגד סילוק חובה של החברה כלפיהם. בנוסף, ההסדר מותנה בקבלת אישורים רגלוטוריים מאת שר האוצר וראש ממשלת ישראל, ויש להשלימו עד ליום 15.9.2022, שאם לא כן תפקע זכות הסירוב הראשון הנתונה לפטרוכימיים, מה שישמיט את הבסיס מתחת להסדר כולו.
12. ביום 18.8.2022 אושרה בקשתה של החברה להורות על כינוס האסיפות של נושיה לשם אישורו של הסדר החוב, לאחר שצורפה לבקשה חוות דעתו של המומחה, שהמליץ לנושים על חלופת ההסדר. ביום 30.8.2022 נערכו האסיפות, אשר בסיומן אישרו כלל האסיפות את הצעת ההסדר ברוב מנין וברוב ערך שנע בין 95% (מצביעי סדרה ח') ל- 98.88% (מצביעי סדרה 1). משכך, הצעת ההסדר זכתה לרוב ערך ורוב מנין כנדרש לפי ס' 85 ו- 324 לחוק.
13. ביום 1.9.2022 הגישה החברה בקשה דחופה לאישור הסדר החוב, והבקשה נקבעה לדיון להיום.
14. לקראת הדיון הוגשו שתי התנגדויות בלבד, האחת, של בעל מניות בודד, רוני משה הלמן (להלן: "הלמן"), והשניה, של איגוד ערים אזור מפרץ חיפה- הגנת הסביבה (להלן: "איגוד ערים").
15. בקצירת האומר, התנגדותו של הלמן נסבה על כך שבעלי השליטה זוכים להחזיק מניות שליטה בחברה גם במסגרת ההסדר, בעוד ששאר בעלי המניות אינם זוכים לתמורה כלשהי והלכה למעשה מניותיהם מופקעות מהם. כמו כן, ההסדר כולל כביכול פטור מתביעות של בעלי המניות נגד בעלי השליטה, ללא כל הצדקה או תמורה לבעלי המניות.
16. התנגדותו של איגוד ערים יסודה בחשש שאם פטרוכימיים תהפוך לבעלת השליטה בבז"ן, הרי שהדבר ימנע את פינוי מתקני הזיקוק ממפרץ חיפה, בניגוד להחלטתה של ממשלת ישראל מחודש מרץ 2022, שכן בעלי השליטה החדשים עוסקים בתחום הדלקים וההסדר המוצע מתעלם לחלוטין מהחלטת הממשלה. לעומת זאת, אם ההסדר לא יאושר, אזיי מי שירכוש את החזקותיה של החברה לישראל בבז"ן היא קבוצת חג'ג', אשר מייעדת את מקרקעי בז"ן לטובת בניה עתידית, ולא לטובת ניהול עסקי זיקוק.
17. הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי תומך באישורו של הסדר החוב.

דיון והכרעה

1. בשל לוח הזמנים הדחוק מאוד והצורך הבהול להשלים את ביצועו של הסדר החוב קודם ליום 15.9.2022, בטרם ייגרם לנושיה של החברה ולחברה עצמה נזק חסר תקנה מחמת פקיעתה של זכות הסירוב הראשון הנתונה לה כלפי החברה לישראל – הודעתי מיד עם תום הדיון באולם על החלטתי לדחות את ההתנגדויות ולאשר את ההסדר. להלן יפורטו נימוקי ההחלטה.
2. כפי שצויין קודם, הצעת ההסדר זכתה לרוב מוחץ באסיפות הנושים, הן מבחינת מנין והן מבחינת ערך, ומשכך היא אושרה כדין על ידי הנושים, לפי ס' 85 ו- 324 לחוק. כידוע, בית המשפט לא יתערב בשיקול דעתם של הנושים בבואם להעריך את מידת כדאיותו הכלכלית של ההסדר המוצע להם, ולא יחליף את שיקול דעתם הכלכלי בשיקול דעתו שלו, אף באותם מקרים בהם לדעתו של בית המשפט טעו הנושים בשיקול דעתם והוא היה מגיע לתוצאה שונה לו עמד בנעליהם (ע"א 9555/02 זידאן זידאן נ' ברית פיקוח לקואופרציה החקלאית העובדת בע"מ, פ"ד נט(1) 538, 550 (2004); ע"א 3782/09 לגין אריזות מזון בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (נבו 25.02.2014)‏‏; פר"ק (מחוזי ת"א) 50994-12-17 מילומור בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי תל אביב (נבו 22.01.2018)). טעמו של כלל זה נעוץ בכך שהסיכון הכלכלי בנוגע להסדר חוב מוטל כל כולו על שכמם של הנושים. הם ורק הם יהיו אלה שייפגעו אם יאושר הסדר גרוע, והם גם יהיו אלה שייפגעו אם בית המשפט יסרב לאשר הסדר מיטיב ובעל ערך. לכן, ככלל, יש לכבד את רצונם של הנושים כאשר הם מבקשים לאשר הסדר, גם כשזה נתפס כטוב פחות בעיני בית המשפט, ממש כשם שיש לכבד את רצונם כאשר הם מסרבים לתמוך בהסדר שבעיניהם הוא גרוע, גם כאשר בית המשפט סבור שמדובר בהסדר ראוי וכדאי מבחינה כלכלית (פר"ק (מחוזי ת"א) 15930-09-19 עו"ד אמיר פלמר, בתפקידו כנאמן לביצוע הסדר הנושים של וונטייז פי אל סי (ח.ח.) נ' בנימין גבאי בפסקה 16 (נבו 22.09.2020)‏; חדל"ת (מחוזי תל אביב-יפו) 21780-08-20 ספיר קורפ בע"מ נ' משמרת- חברה לשירותי נאמנות בע"מ (נבו 30.08.2020)‏‏; חדל"ת (מחוזי תל אביב-יפו) 43652-09-20 עו"ד אופיר נאור נאמן אי די בי פתוח בע"מ נ' הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ (נבו 21.12.2020)‏‏).
3. אכן, לכלל זה של כיבוד רצון הנושים ישנם מספר חריגים שהוכרו בפסיקה. כך למשל, בית המשפט יתערב בשיקול דעתם של הנושים במקרים של חוסר הגינות מצידם או מצידו של הנאמן. בנוסף, התערבות כזו תיעשה אם הנושים או הנאמן מבקשים לאשר הסדר שכרוך בהפרת דין, או שהוא נוגד את תקנת הציבור או שהוא נגוע בפגם יסודי אחר (ע"א 679/17 מרכז לוגיסטי בי רבוע נדל"ן בע"מ נ' אורתם סהר הנדסה בע"מ בפסקאות 33 ו- 37 (נבו 11.02.2018)‏‏; פר"ק (מחוזי ת"א) 44348-04-16 רזניק פז נבו נאמנויות בע"מ, נאמן למחזיקי האג"ח (סדרה א') של אורבנקורפ אינק נ' כונס נכסים רשמי תל אביב בפסקה 37 (נבו 25.10.2020)‏‏; פר"ק (מחוזי ת"א) 23117-06-16 אפריקה ישראל להשקעות בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי (נבו 02.09.2018);‏‏ פר"ק (ת"א) 13- 06- 11478 אי.די.בי. חברה לאחזקות בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי (נבו 17.12.2013)). המקרה הנוכחי איננו בא בגדרם של אותם חריגים ולא עלה בידי המתנגדים להצביע על עילה של ממש שתצדיק התערבות בשיקול דעתם של הנושים. פעילותה של פטרוכימיים, כמו גם פעילותה של בז"ן, היא פעילות חוקית המתקיימת על פי דין ותחת פיקוח של רשויות המדינה, והיא תמשיך להיות כזו גם לפי ההסדר שעל הפרק.
4. את התנגדותו של איגוד ערים יש לדחות משום שטעמיה אינם עולים בקנה אחד עם תכליותיו של חוק חדלות פירעון, ולמעשה, עומדים בסתירה חזיתית מולן, שהרי התנגדות זו, אם תתקבל, סופה להביא לפירוקה של פטרוכימיים ולהוריד לטמיון את הסיכוי של נושיה להקטין במקצת מנזקיהם. נזכיר כי כעולה מסעיף 1 לחוק חדלות פירעון, תכליתו המוצהרת של החוק היא להביא לשיקומם הכלכלי של חייבים ולהשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים. ודוק. אין עסקינן בהליך של עתירה מנהלית או עתירה לבג"ץ נגד התנהלות המדינה ורשויותיה בכל הנוגע לשמירת איכות הסביבה במפרץ חיפה, אלא בהליך של הסדר חוב במסגרת חוק חדלות פירעון, שנועד להפחית במידה מסוימת את נזקיהם של נושי פטרוכימיים, שמסתכמים כיום בסכום הנאמד בכמיליארד ש"ח (עודף התחייבויות ביחס לשווי נכסים), וכן לאפשר לחברה לצאת לדרך חדשה לאחר גיוס הון נוסף שיוציא אותה ממצב של חדלות פירעון; כל זאת – שעה שפטרוכימיים מצויה כיום בחדלות פירעון עמוקה ומזה חודשים רבים היא איננה מסוגלת לפרוע את חובותיה לנושיה. על-כן, הליך הסדר החוב של פטרוכימיים איננו האכסניה הנאותה לבירור הטענות העקרוניות של איגוד ערים נגד המשך פעילותם של בתי הזיקוק במפרץ חיפה, ונושיה של פטרוכימיים אינם אמורים לשאת בנזקים הכבדים שיושתו לפתחם אם לא יאושר ההסדר. למותר לציין כי איגוד ערים לא הציע לפצות את נושיה של פטרוכימיים בגין נזקים אלה. בנוסף נזכיר כי עסקינן בהסדר חוב של פטרוכימיים ולא בהסדר חוב של בז"ן, שהיא זו אשר מפעילה את בית הזיקוק שעל פעילותו מלין איגוד ערים. על כן, לא ניתן במסגרת הסדר חוב של פטרוכימיים, לכפות התנהלות עסקית כזו או אחרת על בז"ן, ודאי לא התנהגות שתזיק לה מבחינה כלכלית. עוד נזכיר כי בז"ן מוחזקת גם בידי בעלי מניות נוספים מלבד פטרוכימיים והחברה לישראל, ומחובתם של נושאי המשרה בה (חובת זהירות וחובת אמונים) לפעול לטובת האינטרסים של בז"ן בכללותם, לרבות האינטרס להתקיים כעסק כלכלי בר קיימא ולהשיא את רווחיה לטובת בעלי מניותיה ונושיה (בכפוף לשמירה על הוראות כל דין).
5. תרופתו של איגוד ערים איננה איפוא במישור של דיני חדלות פירעון והסדרי חוב, אלא במסגרת דין-ודברים עם ממשלת ישראל והרשויות המוסמכות מטעמה בהקשר זה, המופקדות על שמירת איכות הסביבה וקיום החלטותיה של הממשלה. לממשלת ישראל יש די והותר סמכויות, אמצעים וכלים לאכוף את החלטותיה ומדיניותה בכלל, ובתחום איכות הסביבה בפרט. התערבות בהסדרי חוב אינה אחד מהם. ממילא, נסיונו של איגוד ערים לאכוף על ממשלת ישראל לקיים את החלטותיה או לזרז את ביצוען איננו יכול להיעשות באמצעות התערבות בהסדרי חוב מסחריים בין חברה חדלת פירעון ובין נושיה, שאיגוד ערים איננו נמנה עימם. במילים אחרות, אין זה מתקבל על הדעת לנסות ולפתור את בעיית המפעלים המזהמים במפרץ חיפה, שהולכת ונמשכת זה שנים רבות, דווקא על גבם ועל חשבונם של נושי פטרוכימיים, והדבר אף משול לניסיון להעביר פיל בקוף של מחט.
6. אכן, איגוד ערים איננו מסתיר כלל ועיקר את רצונו שפטרוכימיים תאבד זכות כלכלית יקרת ערך בדמות זכות הסירוב הראשון המוקנית לה, באופן שמי שתזכה בהחזקותיה של החברה לישראל בבז"ן תהיה קבוצת חג'ג', שהיא יזמית בעלת אוריינטציה נדל"נית; ברם, להעדפה זו אין משקל של ממש שעה שאת הנזק הכלכלי הכבד הכרוך בכך איגוד ערים מבקש להטיל בשלמותו על פטרוכימיים ועל נושיה. עוד נציין כי ספק אם סיכולו של ההסדר יגשים את מטרתו של איגוד ערים ויתרום לשיפור איכות החיים במפרץ חיפה, אך מה שברור הוא שהדבר יגרור אחריו באופן מיידי צו לפירוקה של פטרוכימיים או צו לאכיפת שעבודים על נכסיה ומינוי כונסי נכסים, באופן שהחזקותיה בבז"ן תועמדנה למכירה בתרחיש כזה. כך גם ברור שבמקרה כזה התמורה שתשולם לנושיה של פטרוכימיים תהיה נמוכה לאין ערוך מזו המוצעת להם כיום, ואף המומחה מטעם בית המשפט עמד על כך הן בחוות דעתו והן בדבריו במהלך הדיון. רק כדי לסבר את האוזן נציין כי השווי הכלכלי של זכות הסירוב הראשון נאמד בכ- 130 מליון ₪, ונכס זה יירד לטמיון אם ההסדר לא יאושר. כמובן שהנזק בכללותו, הן לחברה והן לנושיה, במקרה שההסדר ייפסל, יהיה גבוה הרבה יותר מסכום זה.

משכך, דין התנגדותו של איגוד ערים להסדר החוב- להידחות.

1. אשר להתנגדותו של הלמן, נזכיר את הכלל הידוע לפיו כאשר מדובר בחברה חדלת פירעון כמו בענייננו, אין צורך בהסכמתם של בעלי המניות לצורך אישור הסדר החוב, משום שהם נמצאים במעמד נדחה ביחס לנושי החברה. נקודת המוצא היא שבחברה חדלת פירעון שווי המניות מתאפס, וממילא הסדר כזה או אחר איננו יכול לפגוע באמת ובתמים בבעלי המניות, שבלאו הכֵי השקעתם ירדה לטמיון. במילים אחרות, וכפי שכבר נפסק בחדל"ת (מחוזי תל אביב-יפו) 37804-11-19 טי. או. יו. מילניום אלקטריק בע"מ נ' עמי אלעזרי (נבו 23.06.2022)‏‏ " ... דווקא בתור מי שרואים עצמם בעלי מניות בחברה, אין להם כל יכולת להכשיל את המתווה החלופי של הסדר הנושים, שהרי הכלל הוא שכאשר עסקינן בחברה חדלת פירעון, ניתן בדרך כלל להתעלם מעמדתם של בעלי המניות בקשר להסדר הנושים שעל הפרק, וזאת מכוח עקרון ההדחייה של בעלי המניות ביחס לנושים במצבים של חדלות פרעון." ראה גם פש"ר (ת"א) 3706/09 שטאנג בניה והנדסה בע"מ (נבו 11.11.2009), שם נקבע כי: " ... כאשר הופכת חברה לחדלת-פרעון, הרי שקריסתה - קל וחומר קריסה מוחלטת העשויה לנבוע מאי-אישורו של הסדר נושים והפסקת הקפאת ההליכים בשל כך - תביא מניה וביה, בוודאות כמעט מוחלטת, לאיפוס ערכן של המניות, בבחינת "אין הן שוות עוד את הנייר עליו הודפסו". זאת, באשר אין צורך להכביר מילים, כי במצב של פירוק או כינוס בידי נושה מובטח, הנושים הלא מובטחים אינם זוכים אלא למעט מזער מחובם (אם בכלל). הרי מכוח קל וחומר לא יוותר דבר לחלוקה לבעלי המניות, בטרם תחוסל החברה כליל ובסופו של דבר תובא אף אישיותה המשפטית אל קץ קיומה. מצב דברים זה, הינו תוצאה בלתי נמנעת של עקרון יסוד בדיני חדלות הפרעון, והוא עקרון ההדחייה של בעלי המניות לעומת הנושים." עוד ראה את רע"א 8417/11 נמי נאמנויות בע"מ נ' עו"ד שאול ברגרזון, כונס נכסים לחברת נ.י.ל.י. נדל"ן בע"מ (בכינוס נכסים) בפסקה 13 (נבו 07.05.2013)‏‏: "יפים לעניין זה דבריו של המלומד דוד האן: "משנקלעה החברה לקשיים כספיים ונכנסה להליכי חדלות פירעון, בעלי המניות נדחקים לירכתי הבמה... ". ראה גם חדל"ת (מחוזי תל אביב-יפו) 25064-10-19 אפריקה ישראל להשקעות בע"מ נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון והשיקום הכלכלי מחוז ת"א (נבו 27.11.2019)‏‏: "כלל מרכזי בדיני חדלות פירעון מלמדנו כי משנקלעה חברה לחדלות פירעון, נדחה אינטרס בעלי המניות מפני אינטרס הנושים, המקבלים לידיהם את הגה השליטה בחברה ..." (כב' הנשיא אורנשטיין).

ממילא, אין רבותא בכך שההסדר מאפשר לבעלי השליטה בחברה להמשיך ולשמור על מעמדם זה גם לאחר ביצועו של הסדר החוב. היתה זו בחירתם של הנושים, מה גם שבתמורה לכך יזרימו בעלי השליטה או מי מטעמם סכום עתק של 100 מליון ₪ לקופתה של החברה.

1. בכל הנוגע לסוגיית הוויתור והפטור על טענות ועל תביעות, שגם עליה מלין הלמן, הרי שעיון בסעיף 8.2 לנוסח ההסדר, שעניינו ויתור ופטור על טענות, מגלה כי הפטור כלפי החברה, נושאי המשרה ובעלי השליטה ניתן אך ורק מצד המחזיקים באיגרות החוב והנאמנים מטעמם, ורק הם אלה שמוותרים על תביעות ועל טענות. לא מדובר בוויתור מצידם של בעלי המניות. לעומת זאת סעיף 6 להסדר, שגם אליו הפנה הלמן, עניינו אך ורק באיסוף מניות החברה הקיימות ובאובדן זכויותיהם של בעלי המניות במניות עצמן. כעולה מהאופן שבו נוסח סעיף 6 על סעיפי המשנה שבו, לא מדובר כלל ועיקר בוויתור על תביעות מצד בעלי המניות.

משכך, גם התנגדותו של הלמן דינה להידחות.

1. סוף דבר, מכל הטעמים אשר פורטו לעיל, הסדר החוב מאושר כמבוקש. אין באישור ההסדר כדי לפטור את פטרוכימיים ואת נושיה מהשגת כל אישור סטטוטורי או אחר, ככל שהדבר נדרש, וכן מעמידה בהוראות כל דין אחר.
2. המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ט' אלול תשפ"ב, 05 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.