1. עניינה של החלטה זו הינו בהכרעת ארבע בקשות מקדמיות שונות שהגישו הנתבעים (להלן: המבקשים 1 ו-2 בהתאמה); (1) בקשה לסילוק התביעה על הסף לאור טענה לקיומם של מעשה בית דין, השתק שיפוטי ושימוש לרעה בהליכי משפט; (2) בקשה להורות על צירופם של צדדים דרושים והעברת ההליך דנן לתיק חדל"פ (י-ם) 63729-11-20; (3) בקשה להורות לתובעת (להלן: המשיבה) להפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקשים; (4) בקשה להורות לגורם שאינו בעל דין בתביעה דנן ליתן "תצהיר מקדמי" בעניין המוסמכים במשיבה ולעכב את כל ההליכים עד למתן החלטה אחרת.
2. ברקע הבקשות, תביעת המשיבה במסגרתה היא עותרת לחייב את המבקשים בסך כספי כולל של 373,005 ₪ בגין טענות לנזקים שנטען כי נגרמו לה ושמקורם בהתנהלות המבקשים אשר באה לידי ביטוי במשיכת כספים במרמה (מרביתם שולשלו לכיסם הפרטי) תוך התחזות למורשים והוצאות שגרמו לה המבקשים בשל הליכי סרק שפתחו בפני ערכאות שונות והוצאה לפועל, הכל בניסיון להשתלט על המשיבה ונכסיה – ובעיקר על מבנה של ישיבה ופנימייה בעיר בני-ברק.

סכום התביעה האמור התבסס על שלושת הרכיבים הבאים: (1) טענה לביצוע 27 תשלומים לא מורשים בשנים 2017-2019 בסך כולל של 193,232 ₪ מחשבון הבנק של המשיבה באמצעות המחאות והעברות בנקאיות כאשר המבקשים חותמים בעצמם על ביצוע התשלומים ונהנים בעצמם מהתשלומים על אף שהם לא היו מורשי חתימה; (2) סך של 89,233 ₪ שהועברו על ידי בא כוחו של המבקש 1 בהליכי הוצאה לפועל למוטבים שונים וביניהם המבקש 1 ובני משפחתו; (3) סך של 90,540 ₪ בגין נזק שמקורו בהוצאות שנגרמו למשיבה כתוצאה מהליכי סרק שפתח המבקש 1 בבתי משפט והוצאה לפועל.

1. במסגרת טענות ההגנה של המבקשים נטען, בין היתר, כי עסקינן במקרה דנן בתביעת השתקה בה אלה המכונים "הפונים בשם העמותה" (שהמבקשים הבהירו כי הם לא מכירים בסמכותם) מהלכים אימים על המבקש 1 שהעז לחשוף התנהלות לא תקינה בתוך המשיבה וזו בלשון המעטה. כן, נטען כי התחייבויות, העברות, הוראות ושיקים שניתנו ו/או נשלחו ו/או נמסרו כולם ערב מתן פסק הדין שניתן בהליך שהתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים במסגרת ה"פ 42760-08-20 וחל עליהם בנסיבות העניין מעשה בית דין והשתק נוכח תוצאת אותו הליך (להלן: ההליך בבית המשפט המחוזי). בסעיף 28 לכתב ההגנה הפנו המבקשים לארבעת הבקשות העומדות כאמור להכרעה במסגרת החלטה זו כאשר חלק מהטענות שהובאו בהן (ולרבות בבקשה לסילוק על הסף) העלו המבקשים בכתב הגנתם.
2. כן, אציין לצורך הרקע הדרוש כי מלבד ההליך בבית המשפט המחוזי התנהלו ומתנהלים (נכון למועד מתן החלטה זו) הליכים נוספים בקשר עם מחלוקות ישירות ועקיפות הקשורות לעמותה ו/או לגורמים בעלי זיקה אליה בעבר ובהווה, כשאל ההליכים הרלוונטיים לענייננו אתייחס במידת הצורך בהמשך.
3. להלן תובא הכרעתי ביחס לכל אחת מהבקשות, כאשר אציין כהערה מקדמית כי לא מצאתי שיש בטענות הסף שהובאו בסעיפים 6-15 לתגובת המשיבה כדי להביא למחיקתה על הסף של אי אלו מהבקשות.
4. הבקשה לסילוק התביעה על הסף:
5. מצאתי להידרש תחילה להכרעת הבקשה לסילוק על הסף, שכן קבלת הטענות שהועלו בה, תביא מטבע הדברים לקיצו של ההליך ותייתר את הצורך בהכרעת יתר הבקשות.
6. לטענת המבקשים, מתקיימים בענייננו שני מעשי בית דין; הראשון, בא לידי ביטוי בפסק הדין שניתן בהליך בבית המשפט המחוזי ובהמשך להסכמות הצדדים כולל של המשיבה בו צוין שאין לקבוע ולא ניתן לקבוע עובדתית מה התרחש בין 19/2/18 לבין 22/2/21. לפיכך, ובהסתמך על הסכמת הצדדים, אלו שהיו חברים במשיבה ב-19/2/18 וביניהם המבקש 1, ישובו ויכנסו אסיפה כללית חדשה בה תיבחר הנהלת המשיבה. כעת מבקשת המשיבה מבית המשפט במסגרת ההליך דנן לשוב ולדון ולהכריע בהליך שכבר נדון בבית המשפט המחוזי ושניתן לו תוקף של פסק דין בהסכמות הצדדים. בהקשר זה נטען כי המשיבה, במטרה מופגנת לנצל הליכי משפט לרעה, הסתירה במכוון את מלוא פרוטוקול הדיון מעיני בית המשפט חרף זאת שהמדובר בחלק אינטגרלי מהפשרה אליה הגיעו הצדדים. בכך "ביתרה" המשיבה למעשה את פסק הדין שניתן בהליך בבית המשפט המחוזי ובמעשה מכוון זה יש כדי להצדיק את דחיית התביעה נוכח שימוש לרעה בהליכי משפט.

מעשה בית הדין השני בא לידי ביטוי בניסיון של המשיבה לבטל את הסכמותיה שקיבלו תוקף של פסק דין בהליך בבית המשפט המחוזי ונחלה כישלון חרוץ בכך. כך, המורשים לשעבר במשיבה חתמו על שטר חוב ביום 5/3/20 לטובת עו"ד חנה פרי בגין שירותים משפטיים שנתנה למשיבה. לאחר ששטר החוב לא כובד נפתח תיק הוצאה לפועל (525365-05-20) לצורך גבייתו. לאחר שהמשיבה הגישה התנגדות התיק הועבר לבית משפט השלום בתל-אביב (ת"ט 23681-08-20). במסגרת בקשת המשיבה לעיכוב ההליכים בתיק ההתנגדות וזאת עקב קיומו של ההליך בבית משפט המחוזי, המשיבה קישרה בין ההליך בבית המשפט המחוזי לתוקפו של שטר החוב שנחתם על-ידי המורשים לשעבר ובית המשפט נעתר לבקשת עיכוב ההליכים. לאחר מתן פסק הדין בהליך בבית המשפט המחוזי, הגישה המשיבה ביום 30/6/21 ללא כחל וסרק, תגובה בהליך ההתנגדות בו ציינה, בין היתר, כי השופט בבית המשפט המחוזי "החזיר את המצב לקדמותו" ובכך פסל את כל הפעולות של המבקשים שנעשו מיום 18/2/18. על בסיס פסק הדין בהליך בבית המשפט המחוזי, בקשה המשיבה לקבל את התנגדותה ולבטל את התחייבויותיהם של המורשים לשעבר כלפי צד ג'. בפסק הדין שניתן בהליך ההתנגדות ביום 5/10/21, דחה בית המשפט את פרשנותה המופרכת וההזויה של המשיבה.

כן, טענו המבקשים לקיומו של השתק שיפוטי; במסגרת ההליך בבית המשפט המחוזי התנהלה מחלוקת עזה בתוך המשיבה, ובין היתר, בעניין זהות חבריה ומי המוסמכים לייצגה. בסדרה של החלטות ביניים צירף המותב הדן את המשיבה ואת כל הטוענים לחברות במשיבה, בעבר ובהווה, וזאת במטרה לוודא כי כשיינתן פסק הדין, כולם יהיו מחויבים לו. הצדדים ביקשו להגיע להסדר לעניין מי ומי החברים ומי לא, הם זכו להגנה משמעותית והיעדר אפשרות להיתבע בעתיד. משכך, כיום המשיבה וחבריה מושתקים ומנועים מלתבוע חברים אחרים ולטעון כנגד התחייבות שניתנה לצד ג'.

1. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה (סעיפים 16-19 בהם נכללה ההתייחסות הרלוונטית לבקשה זו) בתשובה וכן ביתר מסמכי התיק שראיתי רלוונטיים, לא מצאתי כי בשלב זה של הדין יש מקום להיעתר לדחייה המבוקשת.
2. ראשית, יצוין כי מקום בו עולה כי המבקש 2 לא היה חלק מהצדדים אשר נכללו במסגרת הדיון בבית המשפט המחוזי (שבהמשכו ניתן כאמור פסק הדין), הרי שמעשה בית דין שמקורו בפסק דין שניתן על בסיס הסכמה כזו או אחרת של הצדדים באותו הליך, לא יכול באופן עקרוני לחול על המבקש 2. באשר להתבססות המבקשים על האמור בסעיף 3 לפסק הדין מיום 22/2/21 בהליך האמור בבית המשפט המחוזי אודות העדר היכולת לקבוע "עובדתית" מה התרחש לאחר המועד שצוין – 19/2/18 (מועד מתן פסק הדין בהליך אחר הפ"ב 48396-12-17) – הרי שמלבד זאת שהנני סבורה שראוי להכריע במשמעות שיש לייחס לקביעה זו רק בסופו של ההליך דנן (ובין היתר לאור זאת שעולה כי פסק הדין לא ניתן והתבסס על שמיעת ראיות וקביעת ממצאים פוזיטיביים ברורים), ממילא משמעות זו לא יכולה להיות מיוחסת לעילת התביעה המבוססת על פעולות כספיות שלפני מועד זה. מובהר כי שמורות למבקשים מלוא טענותיהם בעניין זה.

ביחס ליתר ההליכים ותוצאותיהם אשר הוזכרו בבקשה ובכלל זה אלו שבהם הייתה המבקשת צד (ולרבות ההליך הקשור לעו"ד פרי כולל הליך הערעור שהוזכר בפרק ב' לתשובת המבקשים לתגובה), הרי שלא עולה כי באותם הליכים, בין שנדונו והוכרעו ובין שטרם, בעלי הזיקה הנדרשת לאי אלו מהטענות הספציפיות העומדות בבסיס עילת התביעה דנן – ובכלל זה בפעולות הכספיות והמשפטיות שנטען כי יזמו ובוצעו על-ידי המבקשים במרמה ותוך התחזות למורשים מטעם המשיבה. לא נעלמו מעיני טענות ההגנה של המבקשים ובכלל זה היותם מוסמכים ומורשים "לכל דבר ועניין" וכי כל התשלומים "ניתנו בעד ערך", אולם ברי כי טענות אלה מחייבות בירור עובדתי.

באשר להתבססות המבקשים על הטענה לשימוש לרעה בהליכי משפט מצד המשיבה על רקע ההצגה החלקית של מלוא עמודי הפרוטוקול של הישיבה שהתקיימה ביום 22/2/21 בהליך בבית המשפט המחוזי, הרי שאין בבחירה זו כדי להוות נימוק לסילוק המבוקש על הסף, ושגם כאן שמורות למבקשים טענותיהם לעניין ההתנהלות הנטענת.

1. הבקשה לצוות על צירופם של "צדדים דרושים" והעברת ההליך לתיק חדל"פ (י-ם) 63729-11-20 :
2. ייאמר מיד כי דין בקשה זו להידחות על הסף. ככל שהמבקשים סבורים כי צירופו של הגורם נשוא הבקשה, מר פנחס לוי, הינו הכרחי במקרה דנן וללא היותו "חלק מההליך" לא יהיה ניתן לשיטתם להכריע ביעילות ובשלמות בתובענה, יש בידיה את הכלי הדיוני בדמות הגשת הודעה לצד שלישי לעשות כן. יובהר בעניין זה כי אין באמור כדי להסכים עם התוצאה הנטענת של נקיטת מהלך זה כפי שנטען בסיפת סעיף 10 לבקשה הנדונה.
3. בכל הקשור לבקשה "להעברת ההליך" דנן להליך שהוזכר בכותרת, הרי שעסקינן למעשה בבקשה לאיחוד הדיון כאשר מקום בו עסקינן בהליך המתנהל מכח חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ט-2018 והוא נדון כלל במחוז שיפוט אחר, ברי כי מותב זה נעדר כל סמכות להורות על איחוד מסוג זה בהתאם להוראות פרק ה' לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי). יוער במאמר מוסגר כי ספק אם כלל ניתן לאחד את הדיון נוכח השוני במהות שני ההליכים.
4. הבקשה להורות לצד ג' ליתן "תצהיר מקדמי" בעניין המוסמכים במשיבה:
5. גם בעניין בקשה זו אבהיר מיד כי דינה להידחות על הסף. זאת מאחר ולא ברור כלל מקור סמכותו של בית המשפט להורות לצד שאינו נמנה על מי מבעלי הדין בהליך דנן לערוך תצהיר מטעמו. הדברים נכונים בפרט ביחס לאדם שעליו מבוקש לצוות לערוך את התצהיר (מר שלמה חאלו) מקום בו האחרון אינו נמנה על "מורשי החתימה" או "חברי הוועד" הנוכחיים של המשיבה (כפי שעולה מנסח העמותה מיום 27/12/21 שצורף כנספח 3 לתגובת המשיבה לבקשות).
6. משעה שיש בפניי התאמה בין זהות החותמים על ייפוי הכח שצורף לכתב התביעה לבין הגורמים המופיעים בנסח רשם העמותות העדכני (שצורף כאמור לתגובת המשיבה), די לי בכך על מנת להניח את הדעת כי התביעה שבפניי אינה תביעה שהוגשה ב'העדר סמכות'.
7. כך או כך, מקום בו המבקשים סבורים כי דיווח כזה או אחר שעל בסיסו נקבעו מורשי החתימה או חברי הוועד בנסח העדכני האמור, הינו תוצאה של "נוהג" של "משפחת לוי" (משפחת מייסד העמותה) העולה לשיטתם של המבקשים כדי "זיוף מופרך" (כפי שנטען בין היתר בסעיף 15 לבקשה הנדונה כמו גם בסעיפים 3 ו-27 לתשובת המבקשים לתגובת המשיבה), שמורה להם הזכות למצות את טענותיהם בפני הגורמים האמורים על תקינות התנהלותם תאגידים מסוגה של המשיבה.
8. הבקשה להפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקשים:
9. במסגרת בקשתם הנדונה, עתרו המבקשים לחיוב המשיבה בהפקדת ערובה בסך שלא יפחת מ-100,000 ₪ להבטחת הוצאותיהם בהליך דנן. במסגרת נימוקי הבקשה ביחס למצבה הכלכלי של המשיבה, נטען בין היתר, כי אין לאחרונה ניהול תקין מאז שנת 2013 ובעניין זה הפנתה לדברים שהעיד מר חיים מחרבי (המופיע בנסח האמור מרשם העמותות כמורשה חתימה וחבר ועד במשיבה) בהליך שהתנהל בהוצאה לפועל. כן, הפנו המבקשים לצו איסור דיספוזיציה שהוטל על מבנה המשיבה עקב תביעות חוב מוצהרות ונתבעות בקרוב לסך של 3 מיליון ₪ כמו גם לעיקולי צד ג' בבנקים שונים.
10. לאחר שעיינתי בבקשה, בטענות המשיבה בתגובתה (סעיפים 20-25 בהם נכללה ההתייחסות לבקשה הנדונה) בתשובה וכן ביתר מסמכי התיק שראיתי רלוונטיים, מצאתי להיעתר לבקשה.
11. בית המשפט מוסמך לחייב תובע, יחיד או חברה, בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות של נתבע כתנאי לניהול התובענה מכח הוראות תקנה 157(א) לתקנות סדר הדין האזרחי וסעיף 353א לחוק החברות, תשנ"ט-1999. בפסק הדין שניתן לאחרונה במסגרת רע"א 686/21 קונדור תעשיות תעופה בע"מ נ' Origin Medical Devices Inc [פורסם במאגרים] (16/6/21), שב וחידד בית המשפט העליון כי הכלל הינו הפקדת ערובה, כשמתן פטור מהפקדת ערובה הוא החריג לו. הנטל לשכנע את בית המשפט שאין להחיל את הכלל, מוטל על החברה התובעת, כשפטור כאמור יינתן באחד משני מצבים: האחד, נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה בערובה; השני, החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין.
12. ודוק, במקרה דנן עסקינן אמנם במשיבה המאוגדת כאמור כעמותה, אולם מגמת הפסיקה הינה לראות את העמותה לצורך בחינת הבקשה כדין חברה (ר' והשו' עם ת"א (מחוזי י-ם) 35587-03-15 עו"ד אפרים אברמזון נ' עמותת צעירי אגודת חב"ד [פורסם במאגרים] (11/8/16); ה"פ (מחוזי ת"א) 64225-07-20 מועדון כדוריד חולון נ' מועדון ספורט צעירי חולון [פורסם במאגרים] (14/11/21)).
13. לאחר שעיינתי במכלול טענות הצדדים, הנני סבורה שאין מקום בענייננו להחריג את המשיבה מהכלל לפיה תובעת המוגדת כחברה (עמותה) תפקיד ערובה להבטחת הוצאות הצד שכנגד. בבואי לבחון האם עלה בידי המשיבה לעמוד בנטל להוכחת איתנותה הכלכלית, מוצאת אני כי היא לא צלחה בכך; עיון בטענות המשיבה מעלה כי היא אמנם הפנתה לדו"ח כספי עליו חתום המבקש 1 וממנו עולה כי המשיבה מחזיקה בנכסים (צורף כנספח 1 לתגובה), אולם לא זו בלבד שעסקינן במסמך המתייחס לשנת 2019 אלא שלא נכללה כלל התייחסות בתגובה (כמו גם בסעיפים 4-5 לתצהיר התומך בתגובה) לטענת המבקשים לקיומם של עיקולים הרובצים על נכסיה. זאת ועוד, המשיבה נמנעה גם מלהציג אסמכתאות רלוונטיות של חשבונות בנק ובכלל זה מצב העו"ש, מסגרות אשראי שהוענקו לה ועוד (בנוסף לאי סתירת טענת המבקשים לעיקולי צד ג' לבנקים).
14. משעה שלא עלה בידי המשיבה להניח בפני בית המשפט את הנתונים והמסמכים המתבקשים האמורים, הרי שבהעדר כן כשלה האחרונה מלהוכיח את חוסנה הכלכלי, ובנסיבות אלה אין מנוס מלקבוע שהאחרונה לא עמדה בנטל הצריך המוטל עליה בגדרי בקשה זו.
15. באשר לגובה הערובה; בעניין זה הנני מוצאת את הסכום לו עתרו המבקשים (100,000 ₪) ככזה שאינו מידתי ביחס לסכום התביעה. בנסיבות אלה, הנני מוצאת לנכון להעמיד את סכום הערובה בשיעור 2.5% מסך הסכום שנתבע בכתב התביעה (העומד כאמור על 373,005 ₪), וזאת בהתאם למגמת הפסיקה בעניין זה, הנלמדת בין היתר, מרע"א 1067/08 CME Devices LLC נ' קיסריה אלקטרוניקה רפואית בע"מ [פורסם בנבו] (2/3/09)).
16. לאור האמור, הנני מורה כי המשיבה תפקיד סך של 9,325 ₪ בקופת בית המשפט וזאת בתוך 30 יום, להבטחת הוצאות המבקשים, ככל ואלו ייפסקו לטובתם, במסגרת פסק הדין שעתיד להינתן בתביעה.
17. במידה ולא יופקד הסך דלעיל במועד, תימחק התביעה (בהתאם לסנקציה המעוגנת בתקנה 157(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי) .
18. סוף-דבר: לאור כל האמור דין כלל הבקשות של המבקשים להידחות, למעט הבקשה למתן ערובה לתשלום הוצאות.
19. לנוכח התוצאה החלקית, אין צו להוצאות.
20. ת.פ. ליום 20/2/22.

ניתנה היום, י' שבט תשפ"ב, 12 ינואר 2022, בהעדר הצדדים.