1. עניינה של החלטה זו הינו בבקשת הנתבעים (להלן: המבקשים) להורות על מחיקת הודעת התובעת (להלן: המשיבה) מיום 11/1/23 ויחד עימה את תצהיר העדות הראשית שהוגש במסגרתה.
2. אזכיר כי ברקע הבקשות, תביעת המשיבה במסגרתה היא עותרת לחייב את המבקשים בסך כספי כולל של 373,005 ₪ בגין טענות לנזקים שנטען כי נגרמו לה ושמקורם בהתנהלות המבקשים אשר באה לידי ביטוי במשיכת כספים במרמה (מרביתם שולשלו לכיסם הפרטי) תוך התחזות למורשים והוצאות שגרמו לה המבקשים בשל הליכי סרק שפתחו בפני ערכאות שונות והוצאה לפועל, הכל בניסיון להשתלט על המשיבה ונכסיה – ובעיקר על מבנה של ישיבה ופנימייה בעיר בני-ברק.

סכום התביעה האמור התבסס על שלושת הרכיבים הבאים: (1) טענה לביצוע 27 תשלומים לא מורשים בשנים 2017-2019 בסך כולל של 193,232 ₪ מחשבון הבנק של המשיבה באמצעות המחאות והעברות בנקאיות כאשר המבקשים חותמים בעצמם על ביצוע התשלומים ונהנים בעצמם מהתשלומים על אף שהם לא היו מורשי חתימה; (2) סך של 89,233 ₪ שהועברו על ידי בא כוחו של המבקש 1 בהליכי הוצאה לפועל למוטבים שונים וביניהם המבקש 1 ובני משפחתו; (3) סך של 90,540 ₪ בגין נזק שמקורו בהוצאות שנגרמו למשיבה כתוצאה מהליכי סרק שפתח המבקש 1 בבתי משפט והוצאה לפועל.

1. כן, אזכיר כי במסגרת החלטתי בישיבה הקד"מ מיום 29/11/22 הוריתי על הגשת תצהירי העדות הראשית של הצדדים.
2. לאחר שעיינתי במכלול טענות הצדדים בקשר עם הבקשה (כולל בתשובה לתגובה מיום 30/1/23 חרף זאת שהיה ראוי תחילה לקבל רשות להגישה) וכן ביתר מסמכי התיק, לא מצאתי להיעתר למחיקת ההודעה ו/או התצהיר.
3. גם אם המשיבה ציינה ברשימת העדים שהגישה ביום 13/4/22 כי מי שעתיד לשמש כעד (היחיד) מטעמה הינו הרב דוד הרוש, לא מצאתי כי יש בבחירתה לשנות את זהות המצהיר מטעמה משום "מחדל" שיש בו לקפח מבחינה דיונית או אחרת את המבקשים. זכותה של המשיבה כמי שמאוגדת במקרה דנן כעמותה, לבחור את הגורם אשר יעיד מטעמה לתמיכה בטענותיה ובאם היא סבורה בסופו של יום כי גורם זה הינו אדם אחר מזה שנכלל תחילה ברשימת העדים, לא ראיתי כל מניעה שלא לאפשר לה להעידו או "לכבול" אותה בבחירתה הראשונית.
4. לא נעלמו מעיני טענות המבקשים בבקשתם (כמו גם בתשובתם לתגובה שכאמור לא התרתי כלל את הגשתה), אולם לא מצאתי בהן כדי לשכנע בהצדקה למחיקה המבוקשת. טענה כי עד כזה או אחר הוא העד "הטבעי" לבירור המחלוקת שמורה למבקשים בהמשך כאשר נכונות בעניין טענה מסוג זה יכולה מטבע הדברים להיבחן רק בשלב דיוני מתקדם יותר. בכל הקשור לטענות אודות זאת שבבחירת המשיבה יש כדי להפוך את ההליך "לחוכא ואטלולא" ו/או "השגת יתרון משפטי פסול", הרי שלא מצאתי ממש בטענות אלה, מקום בו טרם חלף המועד להגשת תצהירי המבקשים ומקום בו טרם נקבע התיק כלל לשמיעת הוכחות.
5. לאור כל האמור, הבקשה נדחית.
6. המבקשים יישאו בהוצאות המשיבה בגין הבקשה בסך 1,500 ש"ח.
7. תצהירי המבקשים יוגשו בתוך 30 יום ממועד מתן החלטה זו.

ניתנה היום, כ"ו שבט תשפ"ג, 17 פברואר 2023, בהעדר הצדדים.