(בקשות מס' 4 ו- 6)

1. בשנת 2020 הקימו התובע, משה מקסימוב, והנתבע 2, לירן לביא את חברת דאטה מיקס בע"מ, המספקת שירותי ניתוח נתונים לעסקים. הבעלות במניות החברה נרשמה על שם חברות שבבעלות כל אחד מן הצדדים, בהן פיניטי טכנולוגיה פיננסית בע"מ, היא הנתבעת 1. זמן קצר לאחר שהחלה את פעילותה, התגלעו חילוקי דעות בין הצדדים, שנקלעו למשבר אמון חריף. בשיאו של המשבר, פוטר התובע מתפקידו בחברה והגישה שלו אליה נחסמה לחלוטין.

בעטיו של הסכסוך פנה התובע לבית משפט זה והגיש תביעה לפי סעיף 191 לחוק החברות, התשנ"ט-1999, להסרת קיפוח מיעוט.

2. בבקשות ההדדיות המונחות כעת להכרעה עותרים הצדדים להורות על גילוי מסמכים ספציפיים.

רקע

3. בשלהי שנת 2018, הציע התובע, משה מקסימוב, לנתבע 2, לירן לביא, ולאדם נוסף לחבור יחדיו במטרה לפתח מוצר לניתוחי נתונים ומידע עבור עסקים המבוססים על פלטפורמות דיגיטליות ועסקאות מסחריות, באופן מקוון. על פי הנטען בכתב התביעה, הצדדים סיכמו ביניהם כי התובע ישמש כמנכ"ל החברה ויהיה אחראי על שיווק המוצר, ואילו לביא והגורם הנוסף יהיו אחראים על הפיתוח. לשם תחילת העבודה, שכרו הצדדים משרדים והעסיקו עובדים שונים. חודשים ספורים לאחר תחילת הפעילות הגורם השלישי נטש את המיזם, שהמשיך להתנהל באמצעות מקסימוב ולביא.

4. במהלך שנת 2020, במקביל להתפתחות המוצר, הקימו הצדדים את חברת דטהמיקס בע"מ (להלן: החברה). חברה שהיתה על פי הנטען בבעלות התובע מקסימוב, י.מ.מ מרקט גרופ בע"מ, קיבלה 15 מניות הנהלה ו- 3,750 מניות רגילות, ולנתבעת 1, פיניטי טכנולוגיות בע"מ, המצויה בשליטת לביא, הוקצו 25 מניות הנהלה ו- 6,250 מניות רגילות בחברה. התובע ולביא נרשמו כדירקטורים. הצדדים אף ניסחו הסכם מייסדים, אולם זה לא נחתם על ידם. למרות זאת, אין מחלוקת כי הצדדים פעלו על פי ההסכם.

5. בתחילת שנת 2021 השלימה החברה את פיתוח המוצר והחלה בהתקשרות עם לקוחות פוטנציאליים. בסמוך לכך, ובאופן שטרם הוברר עד תום, החלו להתגלע חילוקי דעות בין הצדדים. כל אחד מהם טען כי חברו חותר תחת החברה ומבקש לנכס לעצמו את לקוחותיה ומוצריה.

6. בשיאו של המשבר, בחודש מאי 2021, ולאחר שניסיונות שונים של הצדדים להגיע להסכמות לא צלחו, פוטר התובע מתפקידו, ולביא אף הודיע לעובדים כי מעתה ואילך החברה מנוהלת על ידו בלבד. כל גישה למסמכי החברה ומחשביה נחסמו בפני התובע.

7. בחודש ספטמבר 2021 הגיש התובע את התביעה מושא הבקשות המונחות להכרעה, להסרת קיפוח, לפי סעיף 191 לחוק החברות, התשנ"ט-1999. במסגרת הסעדים להם עתר התובע, דרש הוא לעיין בכל ההסכמים שנחתמו בין החברה לכלל הלקוחות שלה, ובפרט בהסכמים שנחתמו עם חברות הקשורות ללביא. כן דרש התובע להורות על היפרדות בדרך של מכירת המניות לפי סעיף 301 לחוק החברות.

הנתבעים - לביא ובעלת המניות בחברה, פיניטי טכנולוגיות בע"מ, כפרו בכל טענות התובע. נטען, כי דווקא לאחר גמר פיתוח המוצר התובע הפסיק לשווקו וחדל לנסות לגייס לקוחות לחברה, ואף הערים קשיים על ניהולה ולא הזרים כספים שנדרשו להבטחת המשך הפעילות. בפרט נטען, כי התברר לנתבעים שהתובע, יחד עם עובד בחברה שנטל חלק משמעותי בפיתוח המוצר ועונה לשם ישראל מנגיסטו, הציעו ללקוח פוטנציאלי שלה כי המוצר והשירות שפותחו על ידי החברה יינתנו לו באמצעות בעלת המניות בחברה, י.מ.מ מרקט גרופ בע"מ. נטען גם כי י.מ.מ העבירה את מניותיה לתובע בניגוד להסכם המייסדים, וכי הנתבעים הם שנשאו בכל הוצאות המיזם עד להקמת החברה.

8. בדיון הראשון שנערך לפני ביקשו הצדדים לקדם מתווה מוסכם של היפרדות, ואף פנו לגישור בפני עו"ד ניר אמודאי. הליך הגישור לא צלח, ועל כן הוריתי ביום 23/5/2022 על המשך ההליכים בתיק, ובכלל זה על הגשת הבקשות ההדדיות לגילוי מסמכים והגשת תצהירי עדות ראשית.

9. ביני לביני, בחודש אפריל 2022 הגישה הנתבעת 1, פיניטי טכנולוגיה פיננסית בע"מ, תביעה נוספת למחלקה הכלכלית בבית משפט זה, כנגד התובע, חברה שהוקמה על ידו ונטען כי היא מתחרה בדטה-מיקס, ובשותפו, ישראל מנגיסטו (ת"א 43171-04-22). בדיון שנערך בתביעה המקורית ביום 23/5/2022 הוריתי לצדדים להגיש טיעון בעניין הסמכות העניינית.

הבקשות לגילוי מסמכים ומענה לשאלונים

10. גם התובע וגם הנתבעים הגישו בקשות למתן צווים לגילוי מסמכים ומענה על שאלונים. נפתח בבקשת התובע. בבקשתו, עתר התובע להורות על גילויים של מספר מסמכים, כמפורט להלן: (1) גילוי הסכמי עבודה ויומני עבודה של כל העובדים של חברת דטהמיקס; (2) הסכם מול חברת ארומה (אשר נטען כי היא הלקוחה הראשונה והמרכזית של החברה) וההתחשבנות הכספית מולה; (3) רשימת הציוד של חברת דטהמיקס; (4) גישה לתיבת הדואר האלקטרוני ששימש את התובע במסגרת עבודתו בחברה; (5) מאזן בוחן לשנים 2020 ו- 2021, לרבות החומרים ששימשו בסיס להכנתו.

יוער כי לבקשה קדמה תכתובת בין הצדדים, והבקשה מתייחסת רק למסמכים שנותרו שנויים במחלוקת.

הנתבעים מתנגדים לבקשה וטוענים כי יש להורות רק על גילוי מסמכים שעשויים לסייע בהערכת שווי החברה, וזאת לאור רצון הצדדים לקדם מתווה של היפרדות, כפי שעלה בדיון שהתקיים ביום 19/12/2021. עוד נטען, כי התובע העלה בבקשתו שהוגשה לבית המשפט דרישות שלא הופנו אל הנתבעים קודם לכן במסגרת התכתובות שהוחלפו בין הצדדים, וגם מן הטעם הזה אין להורות על גילויים. התייחסות פרטנית לכל אחד מן המסמכים המבוקשים תובא להלן, בפרק הדיון וההכרעה.

11. גם הנתבעים הגישו בקשה לגילוי מסמכים. הנתבעים עתרו לגילוי שורת מסמכים, אשר על פי הנטען יש בהם כדי להוכיח את טענותיהם לפיהן התובע הוא שהפר את הסכם המייסדים ואת תקנון ההתאגדות של החברה, וכן את חובות תום הלב המוטלות עליו. עוד נטען כי המסמכים דרושים להם על מנת להוכיח שהתובע לא קופח, אלא ההיפך - חתר תחת החברה. בכלל זה, דרשו הנתבעים לגלות את יומני העבודה של התובע; את ההסכמים שבין התובע וחברת י.מ.מ מרקט גרופ (או טרדו, בשמה העדכני) עם ישראל מנגיסטו, יומני עבודה של מנגיסטו (עבור התובע או עבור טרדו), תלושי השכר של מנגיסטו ושל עובדים נוספים ועוד, הכל כפי שיפורט להלן בפרק הדיון וההכרעה.

דיון והכרעה

12. כפי שיפורט להלן, הגעתי למסקנה כי דין שתי הבקשות להתקבל באופן חלקי, כפי שיפורט להלן. אפתח בהצגת המסגרת הנורמטיבית הנוגעת לעניין ולאחר מכן אבחן את הבקשות המונחות להכרעה.

13. הליך הגילוי והעיון מוסדר בפרק ט' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, ולו שתי זרועות עיקריות; גילוי מסמכים, ושאלונים. גילוי המסמכים נועד לאפשר לצדדים לשחק ב"קלפים גלויים". בדומה, מטרת השאלון היא לקבל מידע שיסייע למבקש להוכיח את טענותיו או לסתור את טענות היריב, ולחסוך את הטרחה וההוצאות הכרוכות בהבאת עדים (יצחק עמית חסיונות ואינטרסים מוגנים - הליכי גילוי ועיון במשפט האזרחי והפלילי פרק ט' (2021)).

14. בקשות לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים (שיכולה להתייחס גם לסוגי מסמכים), כמו גם למענה על שאלונים, תוכרענה לאחר בחינת שני פרמטרים עיקריים: רלוונטיות המידע המבוקש (ראו גם תקנות 56(א) ו- 57 לתקנות סדר הדין האזרחי) ומידת ההכבדה שיש במתן הצו על הצד ממנו נדרש הגילוי (רע"א 8019/06 ידיעות אחרונות בע"מ נ' לוין (13/10/2009)). בין הפרמטרים הללו מתקיימים יחסי גומלין, או מקבילית כוחות. כלומר, ככל שמידת ההכבדה גדולה יותר כך יש להקפיד בבחינת רלוונטיות הגילוי ולהיפך (רע"א 9322/07 Gerber Products Company נ' חברת רנדי בע"מ (22/11/2007)).

אשר לתנאי הרלוונטיות, יש לבכר גישה מרחיבה. התפיסה הנוהגת הינה, כי כאשר מדובר בבקשה לגילוי של מידע המצוי בידי אחד הצדדים ואשר דרוש לצד שכנגד על מנת לגבש את טיעוניו או לבססם, יאפשר בית המשפט את חשיפת המידע (רע"א 8019/06 הנ"ל; (רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נו(5) 193 (2002); רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט(4) 54 (1995); רע"א 4999/95 Alberici International נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(1) 39 (1996)).

לצורך הכרעה בשאלת הרלוונטיות של מסמך פלוני יש לבחון מהו גדר המחלוקת בין הצדדים ומהן הפלוגתות שיהיו טעונות הכרעה. כל מסמך הנוגע לטענות שהעלה מי מהצדדים ומשליך על הפלוגתות נושא ההליך, כפי שהן עולות מכתבי הטענות, וכל מסמך שיכול לסייע (ולו גם בעקיפין) בהוכחתן או הפרכתן של הטענות הללו, ייחשב כמסמך רלוונטי, אשר בהעדר נימוקים אחרים - הוא חב גילוי (רע"א 2960/22 פ.ד. מלונאות בע"מ נ' מנו הולידייס בע"מ (11/7/2022)).

15. לצד זאת נוסיף, כי עקרון הגילוי אינו עומד לבדו. כנגדו ניצבים ערכים אחרים, ובהם יעילות ההליך המשפטי; הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים. האיזון ההולם בין עקרונות אלה נגזר מנסיבותיו של כל מקרה ומקרה.

16. בהתאם לעקרונות הללו, אבחן את הבקשות שלהלן לגילוי מסמכים ספציפיים. בפתח הדברים אעיר, כי עיינתי בטענות הצדדים לפיהן לא ניתן היה להעלות בבקשה שהוגשה לבית המשפט דרישות למסמכים שזכרם לא בא בתכתובות שהוחלפו על ידי הצדדים קודם לכן. אין חולק, כי טוב היו עושים הצדדים לו היו משלימים את הליכי גילוי המסמכים ללא מעורבות של בית המשפט, וכי היו מאפשרים, אחד לרעהו, לגלות את כל המסמכים הדרושים לו בטרם פנייה לבית המשפט, כפי שאף מצוות תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. עם זאת, משעה שלא עלה בידם לעשות כן והוגשו הבקשות המונחות להכרעה כעת, ועל מנת לקדם את התיק ולאפשר לצדדים לעמוד במועדי הגשת תצהירי העדות הראשית, אכריע בבקשות לגופן.

בקשת התובע (בקשה מס' 4)

17.1. הסכמי עבודה ויומני עבודה של כל העובדים של חברת דטהמיקס - לטענת התובע מסמכים אלה דרושים לו מאחר שלפי הנטען עובדי החברה לא עסקו רק בפיתוח מוצרי החברה אלא נאלצו לבצע מטלות הקשורות לחברות אחרות שבשליטת הנתבעים. הוא זקוק להם גם על מנת להפריך את טענת הנתבעים בעניין הסכומים שהושקעו על ידם בחברה. הנתבעים צירפו את הסכמי העבודה שהיו ברשותם (של מנגיסטו ושל אקרמן). נטען כי יתר השמות שצוינו בבקשה מתייחסים לאנשים שמעולם לא עבדו בחברה, אלא אצל הנתבעת 1, וכי לחברה אין הסכמי עבודה עמם. אשר ליומני העבודה, נטען כי התובע הוא ששלט במערכת דיווח השעות עד לעזיבתו את החברה, וכי ברשות הנתבעים קיימים דיווחי שעות החל מחודש יוני 2021 (אשר צורפו לגילוי המסמכים).

כבר בכתב ההגנה צוין, כי המיזם פותח בין היתר באמצעות עובדים שהועסקו על ידי פיניטי, הנתבעת 1 (ראו למשל בסעיף 19). בשים לב לטענה לפיה עובדים אלו ביצעו מטלות עבור הנתבעים או חברות אחרות מטעמם ולא עבור החברה, ברי כי מדובר במסמכים רלוונטיים (ויובהר כי אין בכך כדי לקבוע דבר בנוגע להשפעה שיש לעובדת העסקת עובדים אלו על ידי הנתבעת 1, ולא על ידי החברה, על טענות הצדדים). על כן, ככל שלנתבעת 1 הסכמי העסקה עם מי מהעובדים ששמותיהם הופיעו בדרישה - עליה לגלותם. בשים לב לעובדה כי גילוי המסמכים עשוי לפגוע בפרטיותם של צדדים שלישיים שאינם צד לתיק זה, אני מחייב את התובע ואת בא כוחו לשמור על המסמכים בסודיות, לא להעבירם לאחרים ולא לעשות בהם שימוש כלשהו שלא במסגרת הליך זה.

אשר ליומני העבודה - גם אלו רלוונטיים מהנימוק שפורט לעיל. על כן, ככל שלנתבעת 1 יומני עבודה של עובדים אלו - עליה לגלות גם אותם. אין מקום ליתן צווים או הוראות כלשהן ביחס ליומני העבודה של עובדי החברה עצמה, אשר נטען כי אינם קיימים ברשות מי מהנתבעים.

17.2. הסכם מול חברת ארומה וההתחשבנות הכספית מולה - נטען כי ארומה היא הלקוחה העיקרית של החברה אולם החברה משלמת את התמורה עבור השירות שהיא מקבלת מדטהמיקס לחברה אחרת שבשליטת הנתבעים. הנתבעים טענו כי בין החברה לבין ארומה אין הסכם בכתב, וציינו כי הפעילות מולה מתבצעת באמצעות חברה אחרת, שפע זכיונות בע"מ. כרטסת הנהלת החשבונות של שפע זכיונות הועברה לידי התובע.

לנוכח טענות הנתבעים, ובהעדר כל פירוט אחר מצד התובע בנוגע ל"התחשבנות הכספית", אין מקום למתן הוראות או צווים נוספים.

17.3. רשימת הציוד של חברת דטהמיקס - נטען שכחלק מהשתלטות הנתבעים על החברה אלו לקחו לעצמם את כל רכושה והם עושים בו שימוש בלעדי, שאינו משרת את החברה. הנתבעים לא חלקו על עצם הרלוונטיות אלא טענו כי רשימת הציוד מפורטת בטופס הפחת לשנת 2020, שגולה לתובע זה מכבר, תוך שהובהר שהמחשבים בהם עושה החברה שימוש נרכשו על ידי הצדדים עובר להקמת החברה. הצדדים עדכנו שאין ברשותם טופס פחת לשנת 2021.

ככלל, במצב דברים זה אין מקום להורות על מתן צווי גילוי נוספים. עם זאת, ככל שהחברה רכשה ציוד החל משנת 2021 ועד היום, על הנתבעים לפרט אודותיו, אף אם טרם הונפק טופס פחת עדכני.

17.4. גישה לתיבת הדואר האלקטרוני ששימש את התובע במסגרת עבודתו בחברה - לטענתו, בתיבה נמצאות ראיות רבות הדרושות להוכחת תביעתו. התובע לא פירט אלו ראיות יש בתיבת הדוא"ל. הנתבעים התנגדו לדרישה וטענו כי היא גורפת ולא מאפשרת לבחון את רלוונטיות המסמכים הדרושים לתובע, וכן כי בתביעת הדואר האלקטרוני מצויים סודות מסחריים של החברה, שאין לאפשר לתובע לעשות בהם שימוש.

דין הבקשה להידחות. התובע לא פירט את דרישתו ולא הפנה להודעות דוא"ל מסוימות שהוא מעוניין להשתמש בהן, וכטענת הנתבעים - במצב דברים זה אין כל יכולת לבחון את הרלוונטיות שלהן. די בכך כדי לדחות את דרישתו. לכך יש להוסיף את העובדה שקבלת כל הודעות הדואר היוצא והנכנס אכן כרוכות בחשיפת מידע סודי של החברה, שבגילויו יש להקפיד במיוחד.

17.5. החומרים ששימשו בסיס להכנת מאזן בוחן לשנים 2020 ו- 2021 - נטען כי החומרים יפריכו את הטענות בדבר סכומי ההשקעה של הנתבעים בחברה. הנתבעים לא חלקו על דרישת הרלוונטיות אולם טענו כי לתובע יש גישה חופשית אל רואה החשבון של החברה ולכן עליו לבצע בעצמו את עבודת ליקוט המסמכים, שתכביד עליהם מאוד.

ההחלטה הנוכחית לא נועדה להכריע בשאלת הזכאות של התובע לקבל את המסמכים אותם הוא עותר לגלות מכח מקורות חוקיים אחרים, ואבן הבוחן המרכזית לבחינת בקשתו היא שאלת הרלוונטיות. משאין כל מחלוקת בה, אני מורה לנתבעים לגלות את החומרים עליהם מבוססים מאזני הבוחן של החברה לשנים 2021-2020.

בקשת הנתבעים (בקשה מס' 6)

18. בבקשתם עתרו הנתבעים לחייב את התובע להגיש תצהיר גילוי מסמכים כללי מטעמו, להורות על גילוי מסמכים ספציפיים ומענה על שאלון. במענה לבקשה הגיש התובע תצהיר גילוי מסמכים כללי והשיב לשאלון שהופנה אליו, ומכאן שנותרה להכרעה רק הבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים ומענה על שאלון. נדון בהם לפי סדרם.

18.1. יומני העבודה של התובע בחברה - התובע טען כי אין ברשותו יומני עבודה. ברי, כי בית המשפט אינו יכול לחייב מאן דהוא למסור מסמכים שאינם מצויים ברשותו. עם זאת, תשובת התובע מעוררת אי נוחות, משאין בה כל התייחסות לטענת הנתבעים לפיה התובע הוא שניהל את יומני הנוכחות בחברה. על כן, אני מורה לתובע להתייחס לדרישה זו בפירוט, בתוך 7 ימים מהיום.

18.2. הסכמים עם ישראל מנגיסטו - התובע מאשר בתשובתו לבקשה כי נחתם בינו לבין מנגיסטו הסכם מייסדים, אולם טוען כי הוא לא רלוונטי וכי גילויו עשוי לפגוע בפרטיותם של צדדים נוספים. ישראל מנגיסטו אינו צד להליכים בתיק זה ואיני סבור כי גילוי ההסכם יסייע להכרעה בפלוגתאות שבתיק זה. אינטרס זה של מי שאינו צד להליך מצדיק את דחיית הבקשה.

18.3. יומני עבודה של ישראל מנגיסטו ותלושי שכר שלו - התובע טען כי אין ברשותו יומני עבודה ותלושי שכר של מנגיסטו (שכלל לא מקבל שכר). על כן, אין מקום למתן צווים.

18.4. הסכם העסקה עם אלי תקלה, יומני עבודתו ותלושי השכר שלו - התובע טען כי "למיטב זכרונו" לא נחתם עם אלי הסכם. תלושי השכר צורפו, ונטען כי לא קיימים יומני עבודה שלו. כפי שצוין כבר לעיל, לא ניתן להורות על המצאת מסמכים שאינם בנמצא. עם זאת, ובשים לב לנוסח הדברים ביחס להסכם ההעסקה של תקלה, על התובע לבדוק לעומק האם נחתם הסכם עם מר טקלה, וככל שאכן נחתם כזה - לגלותו נתבעים.

סוף דבר

19. הצדדים יפעלו לגילוי מסמכים ספציפיים כמפורט בסעיפים 17 ו- 18 לעיל. ההתייחסות לעניין יומני העבודה, כמפורט בסעיף 18.1 לעיל, תוגש בתוך 7 ימים מהיום (פגרה במניין הימים).

20. בשים לב לכך ששתי הבקשות התקבלו באופן חלקי, אינני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ח אב תשפ"ב, 15 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.