1. זו החלטה בבקשת התובעת/נתבעת שכנגד (להלן: "כללית") לדחיית מועד עיון הנתבע/התובע שכנגד (להלן: "הנתבע") בהקלטה של שיחה שהתקיימה במשרדי כללית, בין נציגי כללית לבין הנתבע, עד לאחר הגשת תצהירי העדויות הראשיות מטעם הנתבע.

אומר, בתכלית הקיצור, כי כללית הגישה בתיק זה תביעה כספית נגד הנתבע, אשר קיבל במרפאתו, כרופא עצמאי, מבוטחים של כללית. כללית טוענת בתביעה שהוגשה על ידה בתיק זה, שהנתבע הפר את התחייבויותיו כלפיה בכך שבין היתר, הוא פעל להעברת מבוטחי כללית, שהיו מטופלים אצלו, לקופת חולים מאוחדת, על רקע מו"מ שניהל עם מאוחדת, להפניית מבוטחיה אליו.

בכתב ההגנה הכחיש הנתבע טענות אלה ואף הגיש תביעה שכנגד (כספית) בה טען בין היתר, שכללית היא זו שהפרת את המוסכם עמו, פגעה בחופש העיסוק שלו ואף הוציאה דיבתו רעה.

2. כללית מבקשת לדחות את עיון הנתבע בשיחה מיום 19.5.21, במהלכה הודה הנתבע (על פי הנטען) בכך שהוא פעל להעברת לקוחות של כללית שהיו בטיפולו, לקופת חולים מאוחדת, בניגוד להתחייבויותיו כלפי כללית.

כללית מבקשת להסתמך על השיחה, לשם הוכחת טענתה בדבר העברת הלקוחות לקופת חולים מאוחדת, עוד לפני סיום הקשר העסקי בינה לבין הנתבע, טענה המוכחשת על ידי הנתבע.

3. כללית טוענת, כי יש להחיל על ענייננו את הלכת סוויסה [רע"א 4249/98 סוויסה נ' הכשרת הישוב - חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה(1) 515 (19.12.1999)] במסגרתה נקבע, כי מקום בו עיון במסמכים, בסדר הרגיל, עלול לפגוע בחשיפת האמת, רשאי בית המשפט לדחות את מועד העיון למועד אחר.

לטענתה, גרסת הנתבע, בכתב הגנתו, לגבי תוכן השיחה, מנוגדת לאשר נאמר בה ומשום כך יש להקלטת השיחה חשיבות רבה לעניין מהימנות הנתבע. לכן ועל אף שיש בידיה ראיות נוספות, הרי ככל שחשיפת השיחה בפני הנתבע לא תידחה, עד לאחר שיגיש את תצהיריו, עלול הדבר להביא לשיבוש ראיותיה של כללית ולפגיעה בחקר האמת.

4. הנתבע הגיש טיעונים בכתב [לאחר ישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום 18.7.22, בה הפניתי אותם להחלטה שניתנה על ידי בבקשה דומה, בת"א 25192-09-14 ובהחלטה שניתנה בערעור עליה - רע"א 6801/15 יעקב ברנשטיין ח.ומ.ג נכסים בע"מ (24.7.16)] ולאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים החלטתי להיעתר לבקשה.

בפי הנתבע טענות רבות, אשר אתייחס אליהן, ככל הנדרש, במסגרת הדיון. בעיקרון טוען הוא, כי יש ליישם את הכלל של גילוי ועיון מוקדם וכי לא רק שלא קמה עילה לדחיית העיון, אלא שהיענות לבקשה עלולה לפגוע, באופן משמעותי, בזכויותיו וביכולתו לנהל את הגנתו.

דיון ומסקנות

5. אין חולק, שההליך האזרחי מנוהל היום על פי העיקרון של "משחק בקלפים גלויים", אשר בא להבטיח את ההגינות של ההליך ובכלל זה - חשיפת האמת ושוויון בין הצדדים באופן שכל התשתית הראייתית תהיה חשופה בפני כל הצדדים.

התפיסה הרווחת היא, שבדרך כלל, דווקא "משחק בקלפים גלויים" מאזן טוב יותר בין זכויות הצדדים ואף יכול שיביא להשגת מטרות חשובות אחרות, כגון ייעול ההליך וקידומו, לרבות בדרך של פשרה ואף יכול שיביא להגברת יכולתו של ביהמ"ש לחשוף את האמת ולקדם את ההליך.

6. עם זאת, ייתכנו מקרים בהם יכתיבו שיקולים שונים, צורך לסטות מן הכלל. מטבע הדברים, יהיו אלה מקרים חריגים אשר ייקבעו על פי הנתונים המצויים בפני בית המשפט, בכל מקרה ומקרה, בשלב בו עליו לקבל החלטה בבקשה לשנות מהסדר הרגיל.

השיקול העיקרי הוא חקר האמת ועל בית המשפט לשאול עצמו, האם הגילוי במועד "הרגיל", יפגע, מהותית, בעשיית הצדק. יש להדגיש, כי אין די בכך שגילוי ו/או עיון על פי הסדר הרגיל יקשה על הצד המבקש את הדחייה או יקל על הצד שכנגד בניהול המשפט. זה מצב הדברים הרגיל שאינו מצדיק דחיית העיון. לשם שינוי הסדר הרגיל, יש צורך שהפגיעה הצפויה, מאי דחיית המועד, תהיה משמעותית ביותר, עד כדי חשש לעיוות דין.

7. בהלכת סוויסה (ובפסקי דין נוספים, רבים, שניתנו אחריה) נקבע, כי בבוא בית המשפט לבחון האם עיון במסמכים, על פי הסדר הרגיל, עלול להביא לשיבוש ראיותיו של המבקש ולפגיעה בחשיפת האמת, עליו לתת את הדעת למחלוקות כפי שהן עולות מכתבי הטענות, מה טיבן של מחלוקות אלו - מה עיקרן, ולשאר נסיבות העניין. לשם כך רשאי בית המשפט לעיין בעצמו במסמך ולעמוד על הפער הקיים בין העובדות, כפי שפורטו בכתבי הטענות, לבין תיאור העובדות כפי שהוא מופיע בראיה שמבוקש לדחות את העיון בה.

8. יש לתת את הדעת גם לכך, שבמקרה בו מוגשת בקשה כזו על ידי התובע, יש בכך גם משום היפוך מסוים של סדר הבאת הראיות, אולם אין בכך, בלבד, כדי להצדיק דחיית הבקשה. בית המשפט מוסמך לשנות את סדר העיון, בין אם מדובר בבקשה המוגשת על ידי הנתבע ובין אם מדובר בבקשה המוגשת על ידי התובע, אם כי כאשר היא מוגשת על ידי תובע, על בית המשפט לנהוג ביתר קפדנות. לדחיית גילוי כאשר הבקשה הוגשה על ידי תובע, ראו: רע"א 2037/04 - בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' ששון מרון, (16.03.2004), שם סבר ביהמ"ש העליון שאין להתערב בהחלטת רשם ביהמ"ש המחוזי לקבל בקשה שהוגשה עלך ידי התובע, באמרו: "אין בהחלטת כב' הרשם משום סטייה מאמות המידה שנקבעו בפרשת סוויסה, המבקשות לאזן במקרים מתאימים בין זכותו של בעל דין לגילוי מלא ולאלתר של כל חומר הראיות לבין ערך גילוי האמת במשפט באמצעות הנחת תשתית ראייתית ראשונית שאינה מושפעת מחומר ראיות שטרם נחשף...".

9. מטבע הדברים, מאחר שמדובר באיזון הנעשה, ספציפית, בכל מקרה ומקרה, בהסתמך על עובדות המקרה ועל החומר הנמצא בפני בית המשפט באותו שלב, קיימות בפסיקה החלטות לכאן ולכאן (וכל צד הפנה, בטיעוניו, להחלטות "הנוחות" לו) אך הקו המנחה בכולן הוא השאלה, האם יש בדחיית הבקשה כדי לפגוע בחשיפת האמת ובעשיית הצדק.

10. לאחר שעיינתי בתמליל השיחה (שהומצא לידי בלבד) ולאחר שנתתי דעתי למחלוקות שבין הצדדים, לנסיבות המקרה כפי שהן עולות מכתבי הטענות, כמו גם לגרסה העובדתית שהובאה על ידי הנתבעים בכתבי טענותיהם, סבורה אני שיש להיעתר לבקשה; לטעמי, מקרה זה נופל לגדר אותם מקרים חריגים, בהם חקר האמת עלול להיפגע משמעותית, אם דיסק ו/או התמליל יגולו כבר בשלב זה ולכן קמה הצדקה לדחיית העיון בהם.

ערה אני לכך, שייתכן שלאחר שהתמליל יימסר לנתבע (לאחר שיגיש את תצהיריו) ירצה הנתבע להביא ראיות נוספות, או להביא בפני בית המשפט הסברים, שהיה מביא מלכתחילה, אילו היה העיון מתבצע כבר בשלב זה וכי הדבר עלול להכביד, במידת מה, על ההליך, אולם אין מדובר בהכבדה השוקלת כנגד הצורך בדחיית העיון לשם בירור נכון של התביעות שהוגשו בתיק זה. אדגיש, כי אין מדובר בדחייה עד לשלב של שמיעת הראיות, אלא בדחייה עד לאחר הגשת תצהירי הנתבע/התובע שכנגד, כך שאין בה שלילת זכותו של הנתבע להציג את גרסתו המלאה (כפי שנטען על ידו), שהרי הוא יקבל לידו את התמליל עוד לפני שלב שמיעת הראיות.

בנוסף, לאחר קבלת הדיסק והתמליל של השיחה וכלל שהנתבע יסבור שיש צורך בהסבר נוסף לאשר נאמר בשיחה, הוא יהיה רשאי להגיש לבית המשפט, בקשה מפורטת ומנומקת להגשת תצהיר משלים בנוגע לשיחה.

11. דווקא משום שהנתבע נכח בשיחה ודווקא משום שאין מדובר בחומר ראיות שאינו ידוע לו ושהוא לא נטל בו חלק, פוטנציאל הפגיעה בו, מדחיית העיון, אינו צריך להיות גדול, שהרי, לנתבע תהיה הזדמנות נאותה להסביר כל שירצה להסביר, בנוגע לשיחה, ראשית כל - בתצהירו ובנוסף, ככל שלדעתו יהיה צורך בכך - לאחר שיקבל לידיו את התמליל. ודוק: אין מדובר בעריכת "מבחן זיכרון" לנתבע, כטענת ב"כ הנתבע בטיעוניו; חזקה על בית המשפט שישמע את ההליך, שיידע להבחין בין גרסה הנובעת מכשל בזכרון או מזכרון שאינו מדוייק לבין גרסה הנובעת משיקולים אחרים.

12. לאור כל האמור לעיל, אני מקבלת את הבקשה ומורה כדלקמן:

א. ההוראות שניתנו על ידי לגבי הגשת תצהירים, בישיבה שהתקיימה ביום 8.7.22, נותרות על כנן.

ב. בתוך 14 ימים מהיום בו יוגש התצהיר האחרון מטעם הנתבע, תמציא כללית לב"כ הנתבע, עותק של הדיסק ושל תמליל השיחה, שהומצא לידיי.

ג. לאחר קבלת הדיסק והתמליל של השיחה וכלל שהנתבע יסבור שיש צורך בהסבר לאשר נאמר בשיחה, בנוסף על אשר נאמר בתצהירו, הוא יהיה רשאי להגיש לבית המשפט, בקשה מפורטת ומנומקת להגשת תצהיר משלים בנוגע לשיחה.

@ הנתבע ישלם לכללית הוצאות בקשה זו, ללא קשר לתוצאות ההליך, בסך 2,340 ₪.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ' אב תשפ"ב, 17 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.